גאווה - Safe-sex גאווה - Safe-sex
בחרו עמוד

גאווה

הריון ו HIV / איידס

היריון ואיידס/HIV.

איידס – תסמונת הכשל החיסוני הנרכש, היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף (HIV) הפוגע במערכת החיסון, עד כדי כישלונה המוחלט בשלבים מאוחרים של המחלה (שלב האיידס). הנגיף מועבר בין בני אדם בקיום יחסי מין, במגע של דם נגוע בדם של אדם אחר ומאם לעובר בעיקר בעת הלידה וההנקה. נגיף ה– HIV  נתגלה במדינות המערב בסוף שנות ה- 70 של המאה ה- 20, ומחלת האיידס הפכה מאז לאחת המחלות הנחקרות בעולם. המחלה נחשבה למחלה סופנית עד שבאמצע שנות ה- 90 נמצא שילוב תרופתי הנקרא "קוקטייל" (הכולל שלוש תרופות הניתנות יחד), אשר הצליח לעכב את קצב התרבות הנגיף ולאפשר שיקום חלקי של מערכת החיסון. הקוקטייל לא מרפא את המחלה, אולם השימוש בו מאריך את תוחלת החיים של החולים כך שכיום, איידס נחשבת מחלה כרונית. כלומר, מחלה ברת טיפול, שניתן לחיות איתה. למרות ההתקדמות הבלתי פוסקת בחקר הנגיף, טרם נמצאה תרופה או חיסון אשר ביכולתם למגר את המחלה באופן סופי.

כמה עובדות מהירות על נשים בהריון ואיידס/HIV:

  • על כל הנשים ההרות והנשים שמעוניינות להרות לעבור בדיקת איידס/HIV, ללא יוצא מן הכלל. בינואר 2016 פורסם נייר עמדה של המכון לאיכות ברפואה בהסתדרות הרפואית, הדורש מכל רופא נשים להפנות את מטופלותיו ההרות לבדיקת איידס. 
  • לאישה בהריון אשר נושאת את הנגיף ומטופלת בהתאם, יש סיכוי נמוך שתדביק את עוברה, סיכוי של פחות מ 1%. ללא טיפול יש סיכוי של 25% שהאם תדביק את העובר.
  • בזכות הרפואה המתקדמת והטיפולים הקיימים, אנשים רבים אשר נדבקו ב HIV טרום לידתם, חיים שנים רבות ומגיעים לבגרות.

בזכות המחקרים והטיפולים החדשים במחלה נשים רבות אשר נושאות את הנגיף יכולות להרות וללדת מבלי להדביק את ילדן בנגיף. מאז שנות התשעים של המאה הקודמת ישנה ירידה של 90% בכמות העוברים הנדבקים מאימותיהן במהלך ההריון והלידה, יחד עם זאת מספר הנשים הנשאיות שילדו, עלה. כיום, אישה הרה שלוקחת את התרופות כפי שנדרש ממנה בהריון, בצירים, בלידה ובהנקה ומספקת לתינוקה הנולד את התרופות המתאימות לו במשך 4-6 שבועות, אחרי לידתו, יכולה להקטין את הסיכוי שלו להידבק בנגיף לפחות מ1%. כמו כן, אחרי הלידה, האם יכולה להבטיח את בריאותו של תינוקה אם לא תניק אותו ולא תלעס עבורו את האוכל. בישראל, נשים נשאיות שילדו יכולות לקבל מקופות החולים למשך שנה שלמה, תחליפי חלב על מנת שלא יניקו את ילדיהן.

האם נשים שאינן נשאיות וחיות עם בן זוג נשא יכולות להרות ?

בהחלט. נשים אשר אינן נושאות את הנגיף, אך בן זוגן הוא נשא, צריכות להתייעץ עם רופא על מנת לקבל טיפול תרופתי מונע אשר ימנע הדבקה בנגיף אפילו עוד בטרם נחשפו אליו. טיפול זה נקרא PrEP. עוד על ה PrEP זה ניתן לקרוא כאן. טיפול זה יגן עליהן בזמן שינסו להרות ויגן עליהן ועל עובריהן בזמן ההיריון וההנקה.

כאשר אחד מבני הזוג הינו נשא והשני אינו נשא ניתן להיכנס להריון גם בעזרת הפריה מלאכותית וכך להבטיח שמירה על בריאות שני הצדדים.

מה נשאית המגלה שהרתה צריכה לעשות ?

לעיתים נשים נשאיות אינן יודעות שהן בהיריון, וכך עד שההיריון מאותר חולף זמן יקר שיכול להיטיב עם עוברן.

אם את נשאית ואינך מקיימת יחסי מין מוגנים – במכוון או שלא במכוון, חשוב שתדעי שגילוי מוקדם של ההיריון יוכל לעזור לך ללדת ילד בריא. אם בכוונתך להרות, כדאי שתתייעצי עם רופא עוד בטרם התחלת לנסות. אם אינך רוצה להרות הקפידי על שימוש באמצעי מניעה וזכרי שאמצעי מניעה כמו קונדום גם שומרים עליך מפני מחלות מין.

נשאית שגילתה שהיא בהריון ורוצה לשמור אותו צריכה לגשת בהקדם אל הרופא המטפל כדי שיוכל להתאים לה טיפול תרופתי מתאים.

הצלחתו של הטיפול התרופתי הניתן לנשאיות בהיריון תלוי מאוד ביכולתה של הנשאית ליטול את הטיפול כראוי, מבלי להפסיק, מרגע גילוי ההיריון ועד לאחד הלידה. נכון, לנשאיות בהריון יש אתגרים לא קלים שאין לנשים שאינן נשאיות למשל: נשים בהריון הסובלות מבחילות עלולות להקיא את הטיפול התרופתי ועבור נשים אחרי לידה הגעה למפגש הקבוע עם הרופא המטפל יכול להיות מטלה קשה. אך מאחר והטיפול יכול להגן על העובר ולאחר מכן על הילד הנולד, חשוב מאוד להתמיד בו.

הריון ולידה הם אתגרים שדורשים תמיכה של חברים ומשפחה, על אחת כמה וכמה הריון כנשאית. אם אין לך מעגל תמיכה קרוב תמיד תוכלי לפנות אלינו למרפאה או אל הוועד למלחמה באיידס בכדי לקבל ייעוץ ותמיכה.

מצב סוציו-אקונומי נמוך יכול עוד יותר להקשות על נשים נשאיות בהריון לקבל טיפול תרופתי מתאים. לנשאיות בהריון יכול להיות קשה עוד יותר לעמוד בטיפול תרופתי תובעני כאשר הן משתמשות בסמים, חסרות בית, חולות נפש, אסירות או חסרות מעמד.

האם לידה של נשאית שונה ?

לא. בעבר הומלץ על ניתוח קיסרי לכל נשאית על מנת להפחית את הסיכוי להדבק העובר. כיום עם הטיפול התרופתי גם ניתן ללדת בלידה רגילה.

האם נשאית יכולה להניק ?

כאמור, מומלץ לנשאיות לא להניק כדי להפחית את הסיכוי להדביק את ילדן ועל כן קופות החולים מחויבות לתת תחליפי חלב לנשאיות שזה עתה ילדו.

מקור: https://www.cdc.gov/hiv/group/gender/pregnantwomen/

 

שתפו

שבוע הגאווה בתל אביב בסימן ביסקסואליות

מאת: מיקי קילשטיין, פעילה ביסקסואלית ומתנדבת חוש"ן

השנה בחרה מנהלת הגאווה של הקהילה הגאה בנושא ביסקסואליות כנושא המרכזי של אירועי הגאווה. יש לכך משמעויות רבות עבור הקהילה המולטי-משיכתית (ביסקסואלים, פאנסקסואליות ועוד זהויות הנמשכות ליותר ממגדר אחד). מלבד חגיגה גדולה ושמחה שהיא מצעד הגאווה עצמו בו הקהילה הביסקסואלית תוכל לחגוג כחברה שווה בקהילת הלהט"ב, מתקיימים גם המון אירועי תרבות ברחבי העיר תל אביב הנוגעים ישירות או בעקיפין בסוגיות קהילתיות ובריאותיות עמן חברי וחברות הקהילה הביסקסואלית מתמודדים.

החשיפה שאירועי הגאווה בסימן ביסקסואליות מספקים לקהילה הינה בעלת חשיבות עליונה גם לציבור הרחב וגם לנשות ואנשי טיפול אשר לא תמיד מכירים את הקהילה או את הצרכים הייחודיים לה ורמות סיכון ייחודיות בנושאים הקשורים לרווחה ובריאות. האתגרים שקשורים לבריאות, רווחה ותעסוקה של ביסקסואליות וביסקסואלים לרוב אינם מקבלים מענה.

מחקרים רבים מהארץ ומהעולם מראים כי ביחס להטרוסקסואליות והטרוסקסואלים, הומואים ולסביות: ביסקסואליות וביסקסואלים נמצאים בסיכון גבוה יותר לדיכאון, חרדה, מחשבות אובדניות וניסיונות אובדניים.
סקירת מעט המחקרים בנמצא מציירת תמונת מצב עגומה המראה כי הסיכון לאובדנות גבוה פי 1.5 מהומואים ולסביות ופי 6 מהטרוסקסואליות והטרוסקסואלים. אלו הבדלים שנמצאו בנוער, בוגרים ובקרב אוכלוסיות מבוגרות יותר.

בנוסף ביסקסואליות וביסקסואלים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לעישון, שתייה מוגזמת ושימוש בסמים ממכרים. בסקר אחד כמעט חצי מהביסקסואלים דיווחו על עישון ורבע דיווחו על שימוש מוגזם באלכוהול. הגורמים לכך הם כנראה בעיקר חברתיים, כאשר דחייה גם מקהילות נורמטיביות וגם מקהילות הומו-לסביות ותחושת חוסר-הבית וחוסר-נראות משמשים כקטליזטורים להתנהגויות מסוכנות.

הנתונים לא פוסחים גם על התנהגויות מסוכנות מינית וסיכון גבוה יותר למחלות מין ומחלות כרוניות. ביסקסואליות וביסקסואלים רבים מדווחים על חוסר-נגישות לשירותים רפואיים מסיבות של ביפוביה, מחיקה, זלזול, ולכך יש השפעה ישירה על הנגישות לידע רפואי חשוב ועל הנגישות לקבלת שירותים רפואיים בעת הצורך והימנעות מהזנחה.

פקטור נוסף המשפיע על רווחתם ובריאותם של אנשים מהקהילה המולטי-משיכתית הוא תעסוקה. הרבה מאוד מהקהילה עובדים בעבודות חלקיות בלבד, מרווחים פחות ועניים יותר בממוצע. למשל: נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה של משרד הכלכלה ערכה סקר מקיף בנושא אשר חשף שרק 47% מהביסקסואלים עובדים במשרה מלאה בהשוואה ל-68% מהלסביות ו-74% מההומואים.
מחקרים אחרים בנושא מצאו כי בנוסף לבעיות בתעסוקה יש גם פערים במשכורות אצל אלו שכן עובדים. מחקר מצא שביסקסואליות וביסקסואלים מרווחים בממוצע כ-15% פחות, ונמצאים בסבירות גבוהה פי 1.5 עד 2 לחיות בעוני לעומת לסביות והומואים.

חשוב גם להתייחס ספציפית למצוקות וסיכון בקרב נשים ביסקסואליות בהקשר של הטרדות מיניות ואלימות מינית. נשים ביסקסואליות נמצאות בסיכון גבוה יותר לאונס במהלך חייהן (על פי סקר אחד: 46.1% מהנשים הביסקסואליות לעומת 13.1% ו-17.4% בקרב הנשים הלסביות וההטרוסקסואליות). נשים וגברים ביסקסואלים נמצאים בסיכון גבוה יותר לאלימות מינית שאינה אונס במהלך חייהם (79% מהנשים הביסקסואליות לעומת 43% ו-46% מהנשים הלסביות וההטרוסקסואליות; 47% מהגברים הביסקסואלים לעומת 40% ו-21% מהגברים ההומואים וההטרוסקסואלים). נראה שנשים ביסקסואליות נמצאות גם בסיכון להתדרדר לזנות: במדגם של נשים ישראליות, נמצא ש-7.8% מהנשים הביסקסואליות אמרו שאי פעם שילמו להן עבור יחסי מין, בהשוואה ל-2.8% מהלסביות ו-1.8% מההטרוסקסואליות.

מה הגורמים למצוקות אלו? ביסקסואליות משויכת באופן סטריאוטיפי למגוון תכונות כגון חוסר נאמנות, חוסר החלטיות, חוסר סיפוק מקשרים רומנטיים והתנהגות מינית חסרת שליטה. כל אלו משמשים כתירוץ להתייחס לנשים ביסקסואליות כאובייקטים מיניים. נוער ביסקסואלי נמצא בסיכון גבוה להיזרק או לברוח מהבית בשל חוסר קבלה. כל אלו תורמים לכניסת ביסקסואלים למעגלי זנות. כמובן שגם בעיות במציאת תעסוקה קבועה ומכניסה והסיכון הגבוה לעוני גם משפיעים.

בנוסף לזאת, חוסר ההיכרות של הציבור בכלל ואנשי המקצוע בפרט עם ביסקסואליות מקטין את התמיכה הנדרשת לביסקסואלים ומנציח את הסיכונים אותם הם חווים. כדי לשפר את המצב של ביסקסואליות וביסקסואלים נדרשת חשיפה ונראות גדולה יותר, חינוך של גורמי רווחה, בריאות וחינוך והכשרות לארגונים המטפלים בנוער בסיכון, זנות ופגיעות מיניות.

על כן הבחירה של מנהלת הגאווה של הקהילה הגאה לבחור בנושא ביסקסואליות כנושא המרכזי של אירועי הגאווה, בעלת ערך גבוה ורבת משמעות. כולם מוזמנים להשתתף באירועים ובכך לתמוך בחברי וחברות הקהילה הביסקסואלית.

שתפו

צהבת A – קריאה להתחסן!

משרד הבריאות קורא לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM),

שטרם קיבלו חיסון נגד צהבת A – להתחסן !

לאחרונה אובחנו בישראל מספר מקרי דלקת כבד נגיפית A (צהבת A) בקרב גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים. לאור זאת, משרד הבריאות יוצא בקריאה לגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, שלא חוסנו בעבר, לפנות לקבלת החיסון בימים אלו. מי שחוסן בעבר – באופן מלא, כלומר קיבל את שתי המנות, לא צריך להתחסן שוב.

את החיסון ניתן לקבל בחינם בקופות החולים, וכן בחינם עד סוף חודש הגאווה במקומות הבאים:

  • לשכת הבריאות תל אביב, רחוב הארבעה 12, חדר 218, ימי א' – ה' בין השעות 9:00-14:30, בתאום טלפוני 03-5634755 או 03-5634757.  
  • מרפאת לוינסקי של לשכת הבריאות תל אביב, לוינסקי 108, תחנה מרכזית חדשה, בתיאום טלפוני 03-5373738 (נא לציין הגעה לשם קבלת חיסון לצהבת A).

דרכי הדבקה

הדבקה בצהבת A  מתרחשת במגע אוראלי (פה) עם חלקיקי צואה (feco-oral). הווירוס מתפשט דרך מגע אוראלי בחפצים, מזון, ומשקאות המזוהמים בחומר צואתי של אדם החולה במחלה. צהבת A יכולה להתפשט גם באמצעות פרקטיקה מינית של רימינג (rimming, מגע אוראלי לפי הטבעת), או הכנסת אצבעות, איבר מין או חפצים שבאו במגע עם צואה.

תסמינים

תסמינים לצהבת A מופיעים כשבועיים לאחר ההדבקה, וכוללים: חום, בחילות והקאות, כאבי בטן, כאבי שרירים ומפרקים, צהבת בעור ובלחמיות, שתן כהה וצואה בהירה. התסמינים נמשכים כ 3 שבועות. בתום התסמינים החולה אינו מדבק יותר, וגופו ייצר נוגדנים נגד צהבת A  (ולכן לא יוכל להידבק בשנית).

חשוב לזכור כי ניתן להידבק במחלה ללא תסמינים כלל או תסמינים מוחלשים (תסמיני שפעת בלבד), לכן קל מאוד להדביק במחלה פרטנרים מיניים מבלי לדעת כלל שהנך חולה. זו אינה מחלה כרונית אך עדיין קיים סיכון לאי ספיקת כבד, ועל כן החיסון מומלץ.

חיסון

בישראל, החיסון נכנס כחיסון חובה משנה 1999 (לבני 18 ומטה) והוא ניתן בשתי מנות בהפרש של חצי שנה ביניהן. שבועיים לאחר קבלת המנה הראשונה החיסון מעניק הגנה מלאה מן המחלה. המנה השנייה היא זריקת דחף והיא מחסנת לכל החיים. מחוסן שקיבל את שתי המנות לא צריך לחזור על החיסון או לבצע בדיקת נוגדנים.

 

שתפו

בואו נדבר על PrEP

PrEP – טיפול מונע הידבקות ב HIV/איידס, טרום חשיפתי 

ראשית נבהיר מהו PrEP

PrEP הוא טיפול מניעתי טרום חשיפה  Pre Exposure Prophylaxis. הכוונה היא לתרופה בשם TRUVADA (שמם הגנרי של החומרים הפעילים בתרופה emtricitabine / tenofovir), הנלקחת באופן סדיר, מדי יום ואמורה למנוע הדבקה ב-HIV  בשילוב עם שימוש קבוע בקונדום.

למעשה מדובר במעין אמצעי מניעה קבוע. אדם הנוטל את ה PrEP באופן קבוע, מוגן מפי הדבקה ב HIV.

כשהאיידס פרץ לתודעת העולם המערבי בשנות השמונים, אף אחד לא דמיין שיום אחד יהיה טיפול שכזה, שיוכל לשנות את חייהם של רבבות אנשים, ואפשר יהיה לומר, הללויה! יחד עם זאת, חשוב מאוד לדעת שהטיפול אינו יעיל אם לא לוקחים אותו באופן סדיר.

בשנת 2015 נבדקו במרפאת לוינסקי 2792 אנשים, מתוכם אותרו 17 נשאי HIV. בשנת 2016, בין החודשים ינואר לנובמבר, אותרו 17 נשאים נוספים מתוך 2421 אנשים שנבדקו. השנה עדיין לא הסתיימה ואנחנו כבר מזהים מגמה של עלייה בשיעור הנשאים המתגלים במרפאה.

בדומה למתרחש במדינות מערביות רבות, גם אצלנו חושבים אנשי המקצוע בתחום האיידס על מקומו של ה PrEP בתוך מכלול הכלים הקיימים להתמודדות עם התפשטות נגיף ה- HIV. טיפול זה עדיין לא רשום בישראל ואינו קיים בסל התרופות. אבל לפני שנצעק גוועאלד! עולות שאלות שמחייבות התייחסות כמו:

האם יש סיכונים בנטילת ה PrEP?
האם PrEP מתאים לכולם?
האם הכנסתו לסל התרופות באמת תקטין את מספר הנשאים החדשים?
מה בין PrEP לבין שימוש בקונדום?

על שאלות אלו ואחרות ננסה להתייחס כאן. אנחנו מזמינים אתכם/ן לכתוב לנו ולהרחיב יחד את השיח בנושא.

 אסור להתעלם מסיכוני ה- PrEP

מדובר בטיפול תרופתי הניתן לאנשים בריאים. בספרות המקצועית מתועדות תופעות לוואי שונות בהן פגיעה אפשרית בכליות וירידה בצפיפות העצם.         לא מדובר על תופעות קשות ובטח לא בכל המקרים, אבל אם מחליטים לקחת PrEP צריך לקחת גם את זה בחשבון… זה לא אקמול או אופטלגין שמורידים עם הצ'ייסר הראשון ביום חמישי כדי להימנע מהאנג אובר למחרת…

חלוקת ה- PrEP דרך קופות החולים

בואו נסתכל לרגע על התמונה הרחבה וננסה לחשוב כמה צעדים קדימה. נניח שהטיפול המונע (PrEP) יחולק על ידי קופת החולים לאנשים המתאימים. חלוקת הטיפול למבוטחי קופות החולים, באמת עשויה להועיל, אך מה בדבר אוכלוסיות שאינן מגיעות לקופות החולים?

כיום ישנן שתי קבוצות משמעותיות של נשאים חדשים המתגלים במרפאת לוינסקי. האחת, אנשים שמגיעים ממדינות אנדמיות (אפריקה וברית המועצות לשעבר) בהן שיעור הנשאות ל HIV הינו גבוה. הקבוצה השנייה, גברים המקיימים יחסי מין בלתי מוגנים עם גברים (MSM).

תמונה זו משקפת את התפלגות התחלואה בקרב קבוצות סיכון במרפאה אך איננה משקפת את התמונה הארצית. במבט ארצי, עדיין MSM הם הקבוצה הגדולה ביותר של הנשאים. ונחזור למרפאת לוינסקי.

מרבית הנשאים החדשים המתגלים במרפאה משתייכים לקבוצות באוכלוסייה אשר אין להן גישה לטיפולים תרופתיים קבועים כמו למשל, חסרי מעמד ו- MSM "בארון ההומוסקסואליות",  או לאוכלוסיות שמתקשות לדבוק במשטר תרופתי קבוע כמו חסרי בית מזריקי סמים ואנשים המשתייכים לקבוצות שוליים אחרות. מתן PrEP לכלל האוכלוסייה המטופלת בקופות החולים עשוי להחמיץ את הא/נשים הללו, אשר מוצאים את עצמם מודרים משירותי בריאות ולכן אין להם גישה לטיפולים תרופתיים שמוענקים על ידי קופות החולים. זו נקודה למחשבה לא?

אז למי אנחנו חושבים שהכי דחוף לתת PrEP?

לאוכלוסייה שנמצאת בסיכון גבוה להדבקה. כלומר, בני ובנות זוג של נשאי HIV שאינם נמצאים כיום בטיפול או שאינם דובקים בטיפול התרופתי שניתן להם, לא/נשים בזנות, לאנשים שמוצאים עצמם קורבן לפגיעות מיניות שוב ושוב, לאנשים שבעברם הרפואי פניות מרובות למיון והזדקקות לטיפולים מונעים לאחר חשיפה (PEP), וכן לאנשים שמסיבות שונות לא משתמשים בקונדום ועל כן נדבקים מעת לעת במחלות מין.

PrEP ושימוש בקונדום

הטיפול המונע (PrEP) אמור למנוע הדבקה ב-HIV  בשילוב עם שימוש קבוע בקונדום. אך האם הטיפול המונע עלול להפחית את השימוש בקונדום? לדאבוננו כן. רבים מהפונים למרפאה אשר נוטלים PrEP (רוכשים אותו עצמאית בחו"ל) נמנעים משימוש בקונדום, מתוך הנחה שלקיחת הטיפול מונעת לחלוטין הדבקה ב HIV. דבר זה אינו נכון, וכבר דווחו מספר מקרים ברחבי העולם של גברים שנדבקו ב-HIV  עמיד ל- PrEP. זה אומנם נדיר אבל צריך להיות מודעים לזה.

מעבר לסיכון הזה, גם אם אינו גבוה, חשוב לזכור שקונדום אינו מגן עלינו רק מפני HIV/AIDS, אלא גם מפני מחלות מין. מי שנוטלים PrEP ומוותרים על קונדום, מעמידים עצמם בסיכון גבוה להידבקות במחלות אחרות שעוברות במין כמו זיבה, כלמידיה, עגבת והפטיטיס C.   הפטיטיס C  הינה מחלה כרונית קשה ומסוכנת שפוגעת בכבד.

 ירידה בשימוש בקונדום תעלה את מספר הנדבקים במחלות מין, ופה אנחנו חייבים בהחלט לזעוק – גוועאלד!…

מה אנחנו מציעים?

לשלב בין חלוקת הטיפול המונע לאוכלוסיות בסיכון מוגבר לבין תכנית חינוך להתנהגות מינית נבונה.

צוות קו הייעוץ, האתר, הפורום והצוותים שלנו ב ASK עומדים לרשותכם/ן ומאחלים לכם/ן בריאות ואהבה  (:

שתפו

ארגוני תמיכה וסיוע לטרנסג'נדרים

ערכנו עבורכם רשימה של ארגונים ועמותות אשר נותנים מענה לטרנסג'נדרים בכל תחומי החיים. בתהליך גיבוש הזהות המגדרית, בתהליך גיבוש הזהות המגדרית, בתהליך השינוי עצמו, בהתמודדות עם החיים שלאחר השינוי ותוך כדי, ועוד ועוד. המידע התקבל מהארגונים עצמם. מוזמנים להיכנס לאתרים הרלוונטיים ולהרחיב את הידיעות.

עמותת ביחד – למען הטרנס

עמותת "ביחד" מורכבת מטרנסיות וטרנסים, בני משפחותיהם, מעגל חברים וחברות טרנס-פרנדלי. מורכבותה של הקהילה הטרנסג'נדרית בנושאי בריאות, חינוך מיני ומגדרי הן בראש מחויבותה של העמותה.
משרדי העמותה וקבלת הפנים הם במרכז הגאה גן מאיר ונשים טרנסיות רבות מגיעות לקבל ייעוץ וסיוע וליווי במסגרת פרויקט – דולות לנשים טרנסיות טרום ניתוחיות.
תהליך השינוי המגדרי יוצר טלטלה גדולה בחיי הפרט הטרנסג'נדרי ולכן יצרנו רשת תמיכה וסיוע עבור קהילת הטרנס.
נשים טרנסיות וגברים טרנסים מלווים את המתחילים בהתנעת התהליך ומכוונים את הדרך בפרוזדורי בית החולים תל השומר והוועדות השונות.
עובדת סוציאלית, מלוות וסייעות טרנסג'נדריות תומכות לאורך כל הדרך עד לשינוי הרצוי. בהמשך הדרך נשים וגברים טרנסג'נדרים נקלטים במערך התעסוקה במרכז הגאה ובאגפים השונים בעיריית ת"א יפו.

קורסים מקצועיים ופעילויות חברתיות רבות מוצעות, כגון: "תופרות ביחד" -קורס תפירה ועיצוב, "לומדים ביחד"- קורס הכנה לבגרויות ולימוד השפה האנגלית, "מתאפרות ביחד"- קורס איפור ושיער לטרנס, וקמט"צ (קבוצת מנהיגות טרנסית צעירה) – כשמה כן היא. "שבת המלכה" – סעודת ערב שבת קהילתית בהובלתה של הקהילה הטרנסג'נדרית מאפשרים לכל פרט טרנסי להיות במערכת תומכת ומקבלת, מעצימה ובעלת נראות מכובדת.

בנוסף מפעילה עמותה פרויקט שיקום נשים טרנסיות ממעגל הדחיקה (זנות). הפרוייקט הצליח עד כה לשקם ולקלוט למעגל התעסוקה במרכז הגאה מעל לשבע נשים טרנסיות. עמותת ביחד ערכה בחודשים האחרונים מחקר מקיף על אורח חייהם של פרטים טרנסג'נדרס ובימים אלה פועלים על מיפוי ועיבוד הנתונים ביחד עם אוניברסיטת ת"א.

המידע התקבל מישראלה סטפני לב, רכזת מיזמים חברתיים  להט"בים במרכז הגאה גן מאיר. ומנהלת עמותת "ביחד" למען קהילת הטרנס.
לעמוד הפייסבוק

בית דרור

המקום משמש כבית מחסה וקורת גג זמנית לנוער להט"ב שמצא את עצמו ללא עורף משפחתי או מקום לישון – אם זה רק ללילה. מציע, ללא עלות כמובן, מענה לצרכים הבסיסיים של הקהילה כמו הגנה מהרחוב, אוכל חם, מקלחת ומיטה וכל עזרה רגשית משפחתית שצריך.

בית דרור מציע גם חוגים, סדנאות העשרה, טיפול קבוצתי וחונך/ת, והכי חשוב, הדרכה, הכוונה ואוזן קשבת בכל נושא ועניין.

זה לא תמיד קל לעשות את הצעד הראשון, צריך בשבילו הרבה אומץ, כל מה שצריך זה להרים טלפון או פשוט לבוא, כל מה שצריך זה לבחור…

טלפון 24 שעות ביממה – 03-5164621

הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות

הבית הפתוח הוא ארגון של לסביות, הומואים, טרנס ובי שהוקם ומנוהל על-ידי חברי הקהילה. מאז הקמתו ב-1997, מטרתו להפוך את ירושלים לעיר בה לכל אדם יהיה החופש להיות הוא עצמו ולחיות את חייו. תוך מאבק מתמשך למען פלורליזם וכיבוד זכויות הפרט, ושאיפה לפריצת דרך אל עידן של עשייה של הקהילה ולמען הקהילה, עשייה שתהווה זרז לבניית חברה ישראלית סובלנית יותר. בתוך שנים בודדות מאז הקמתו, הפך הבית הפתוח לאחד ממוקדי הפעילות והעשייה ההומו-לסבית המובילים במזרח התיכון.

בין השירותים הניתנים במרכז נמצאת המרפאה הגאה –  המרפאה הפתוחה המציעה בדיקות HIV אנונימיות ומהירות באווירה מקצועית, ידידותית ובלתי-שיפוטית. על מנת לשמור על חיסיון הנבדקים הבית עצמו סגור בשעות הקבלה של המרפאה מלבד לנבדקים ולאנשי הצוות.

המרפאה פתוחה בימי ראשון בין השעות 17:00-20:30
כתובת היא רחוב הסורג 2 (קומה א'), ירושלים

לפניות ניתן לפנות לכתובת המייל hiv-clinic@joh.org.il אך לא זמינים בטלפון.
לדף הפייסבוק

פרוייקט גילה – מרכז להעצמה טרנסית 

פרויקט גילה להעצמה טרנסית צמח בשנת 2011 מתוך הקהילה הטרנסית ולמענה. גילה היא קבוצה אקטיביסטית הפועלת לשינוי מציאות החיים של חברות וחברי הקהילה ושל א/נשים חריגים מגדרית, ושמה דגש על העצמה אישית, תביעת זכויות ודרישת גישה למשאבים והזדמנויות

הפרויקט כולל כעת כמה תחומים מרכזיים:
תחום המשפט: מבקש לסייע במתן ייעוץ וסיוע משפטי לא/נשים שזקוקים לו.
תחום התמיכה: מבקש לסייע במתן תמיכה לא פורמלית על ידי חברי הקהילה וידידיה. תמיכה לטווח ארוך על ידי מפגשים ושיחות עם מלווה לאורך זמן, ותמיכה לטווח קצר הכוללת גם ליווי למוסדות שונים כדוגמת ביטוח לאומי, משרד הפנים, ועדה לשינוי מין, רופא/ה וחיפוש דירה.
תחום הדיור: מבקש לסייע במתן פתרונות וסיוע לא/נשים בחיפוש ובמציאת דירה.
מערך ארצי של חמש נקודות מפגש (צפון, חיפה, תל אביב, ירושלים, באר שבע) לקבלת עזרה או יעוץ ראשוני והפניה למתן מענה מלא מתוך או מחוץ לפרויקט.
לעזרה באחד מן התחומים האלו אנא פנו דרך טופס יצירת קשר
או קבעו פגישה עם אחת מנקודות המפגש (פרטים מלאים בטופס)
לדף הפייסבוק 

שירות ארצי הפועל בשיתוף משרד הרווחה

השירות נותן מענה סוציאלי ייחודי ומותאם לקהילת הלהט"ב, מספק הן שרותי ייעוץ וטיפול וכן עוסק בנושאים סוציאליים מגוונים כגון: התמכרויות, נפגעי תקיפה מינית ועוד.
לשירות הפסיכוסוציאלי שלושה סניפים: בתל אביב, בחיפה ובבאר שבע, ובמסגרתם מתקיימים שיתופי פעולה ענפים – אקדמיים ויישומיים – עם משרד הבריאות, משרד הרווחה, המרכז הקליני הבינתחומי של אוניברסיטת חיפה וביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
מה מקבלים?
אם את או אתה מרגישים צורך או רוצים להתייעץ בעניינים שמטרידים ומציקים לכם/ן, הנכם מוזמנים למפגש ראשון (ללא עלות) בו תתקיים שיחת הערכה של כשעה וחצי עם איש מקצוע במטרה להבין את הקושי ואת הגורמים לבעיה. לאחר מכן יוערך האם טיפול נפשי יכול לסייע ואם כן- מהו הטיפול המתאים.
בשלב הבא ובמידת הצורך, את או אתה תופנו למטפל/ת המקצועי להתחלת התהליך הטיפולי המתאים. סודיות מובטחת! מחיר המפגשים יקבע בהתאם למצבו של הפונה.

איך יוצרים קשר?
לתיאום פגישה בשירות הפסיכוסוציאלי:
ניתן להתקשר לטלפון: 03-6205590 (שלוחה 3) בימים א'-ה' בין השעות 9:00 ל- 17:00.
כמו כן אפשר גם לפנות במייל

איגי

ארגון נוער גאה, הוקם בשנת 2002 ומאז צמח לארגון הלהטבפא"ק (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, פאנסקסואלים, אמיניים וקווירים) הגדול בישראל עם פעילויות ב-35 ערים ויישובים ברחבי הארץ – מקריית שמונה עד אילת. איגי הוא הארגון היחיד בארץ הנותן מענה לנוער וצעירים להטבפא"ק ואשר פעילותו מוכרת ע"י משרד החינוך. מעל 2,000 נוער וצעירים משתתפים מדי שנה בפעילויות של איגי.

לדף הפייסבוק

עמותת תהל"ה 

עמותת תהל"ה תומכת בהורים ובבני משפחה של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב). אם אתם הורים או בני משפחה של בן או בת שיצאו מהארון, אם אתם מרגישים לבד, אם אתם רוצים לדבר על זה ואין לכם עם מי, בעמותת תל"ה תמצאו אוזן קשבת.

חלק גדול מההורים חווים קושי או משבר כאשר בנם או בתם מספרים להם על נטייתם או זהותם המינית השונה. תמיכה של הורים שעברו חוויה דומה יכולה לסייע מאוד להורים אלה. העמותה מציעה קבוצות תמיכה במקומות שונים בארץ, אפשרות למפגשים אישיים, קו קשב ופרויקטים של ליווי קבוצות ובני נוער.

אתם מוזמנים להתקשר לקו הקשב 09-8855822 בימים א’ – ו’ בין השעות 9:00 – 12:00 בימים א’ – ה’ בין השעות 19:30 – 22:30

"הלב 24/7" של עמותת עלם – טיפול ומניעת ניצול מיני מסחרי בקרב בני נוער וצעירים

הפרויקט מיועד לצעירים בגילאי 13- 25, מכל המגדרים והמינים הנמצאים על רצף הזנות והניצול המיני המסחרי. הפרוייקט עובד מאז שנת 2001 במתכונת מצומצמת באמצעוצ עמותת על"ם (נקרא בעבר "ערים בלילה"). בשנת 2014 לקחה המדינה על עצמה לתת מענה לאוכלוסיית בני הנוער המנוצלים מינית מסחרית, והוחלט על הרחבת הפרוייקט למסגרת פעילות של 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע. כיום מופעל הפרוייקט על ידי עמותת על"ם בשיתוף עיריית  תל אביב ובמימון משרד הרווחה.

לפרטים ויצירת קשר ניתן לפנות לקו הסיוע שפועל 24 שעות 054-9773666
לדף הפייסבוק 
שתפו

טיפים ליחסי מין מוגנים עבור לסביות וביסקסואליות

טיפים ליחסי מין מוגנים בין נשים:

  1. מין אוראלי – ההגדרה המדויקת של מין אורtלי הוא מגע מיני בין פה-לפין, פה-לפות, פה-לרקטום. מחלות מין מתפתחות מווירוסים וחיידקים שמעדיפים מקומות חמים, רכים ולחים כמו הפה, איברי המין והרקטום. המעבר של החיידקים יכול להתרחש לשני הכיוונים, מין הפה לאברי המין והרקטום או מאברי המין והרקטום אל הפה.

מין אוראלי נחשב פרקטיקה בטוחה יחסית בכל הקשור בהדבקה במחלות.

לגבי הדבקה ב-HIV למרות שהפה הוא רקמה רירית סופגת ונוזל הנרתיק הוא נוזל מדבק, סיכויי ההדבקה ב-HIV הם אפסיים. למעשה אין תיעוד במדע של הדבקה ב-HIV במין אוראלי. הסיכוי הוא תאורטי בלבד ואין מתייחסים למין אוראלי כאל מקור להדבקה ב-HIV. לעומת זאת, מחלות כמו עגבת, זיבה והרפס עוברות בקלות במין אוראלי ומומלץ מאד לשים לב לכך.

אז איך נזהרים?
יש כמה דרכים שיכולות להגן עליכן בעת קיום יחסי מין אוראליים. זו אינה הגנה של מאה אחוז, אבל היא בהחלט יכולה להועיל. ניתן לשים חוצץ בין הפה לאיברי המין כגון: קונדום גזור אשר יכסה את הפות, יריעות לטקס הנקראות Dental Dams ואפילו ניילון נצמד. יחד עם זאת יש לוודא שהחוצץ לא נקרע במהלך הסקס. הדנטל דמס לא נפוצים כל כך למכירה לכן, ניתן להכין אותם לבד בבית, כמו שמוסבר כאן.

ברימינג (ליקוק של פי הטבעת) לא ניתן להידבק במחלות מין חוץ מהרפס – שיכול לעבור מהפה אל פי הטבעת ובחזרה. לעומת זאת ישנה סכנת הדבקה בצהבת B במידה וחלקיקי צואה נכנסים לפה.

אם לאחת מכן יש פצעים בפה/חתכים הימנעו ממין אוראלי עד להחלמתם.

אם רוצים בטחון של מאה אחוז – מומלץ לעשות יחד עם הפרטנרית שלכם בדיקות לגילוי מחלות מין ואיידס ורק לאחר שקיבלתן תוצאות שהנכן בריאות, תוכלו לדעת אם המין שלכם מוגן לחלוטין. אצלנו במרפאה ניתן לעשות את הבדיקות בחינם ובאופן אנונימי.

  1. אביזרי וצעצועי מין – אם אתן משתמשות באביזרי מין עליכן לנקות היטב את האביזרים בין שותפה מינית אחת לשנייה. לכל אביזר יש הוראות ניקוי שונות, הקפידו להישמע להם.
  2. שטפו את ידיכן לפני קיום יחסי מין – זיהומים שונים יכולים לעבור באמצעות מגע עם הידיים, אצבעות או חיכוך הדגדגנים.
  3. לבשו כפפות לטקס והשתמשו בלובריקנטים על בסיס מים – על מנת שלא לפצוע אחת את השניה בעת פיסטינג אנאלי או ואגינלי.

טיפים ליחסי מין מוגנים בין נשים לגברים:

  1. קונדום – אם את מקיימת יחסי מין ואגינליים, אוראליים או אנאלים עם גבר, השתמשי בקונדום. בשימוש נכון הקונדום יגן עליך גם מפני הריון וגם מפני מחלות מין ואיידס.
  2. דנטל דמס (חוצץ דנטלי) – במין אוראלי שמבצעים לך השתמשי בדנטל דמס, כמו שמוסבר למעלה בסעיף 1 ב"יחסי מין בין נשים".
  3. גלולת היום שאחרי – אם את חוששת שנכנסת להריון (לא השתמש בקונדום או שהקונדום נקרע וכד') תוכלי להשתמש ב"הגלולה שאחרי" הנמכרת בבית מרקחת.
  4. אביזרי וצעצועי מין – אם אתם משתמשים באביזרי מין עליכם לנקות היטב את האביזרים בין שותף מיני אחד לשני. לכל אביזר יש הוראות ניקוי שונות, הקפידו להישמע להם.
  5. שטפו את ידיכם לפני קיום יחסי מין – זיהומים שונים יכולים לעבור באמצעות מגע עם הידיים והאצבעות.
  6. לבשו כפפות לטקס והשתמשו בלובריקנטים על בסיס מים – על מנת שלא תפצעו בעת פיסטינג אנאלי או ואגינלי.
  7. בכדי שתהיו בטוחים לחלוטין – כדאי שתעשי יחד עם הפרטנר שלך בדיקות לגילוי מחלות מין ואיידס ורק לאחר שקיבלתם תוצאות שהנכם בריאים, תוכלו לדעת אם המין שלכם מוגן לחלוטין. אצלנו במרפאה ניתן לעשות את הבדיקות בחינם ובאופן אנונימי.
שתפו

יחסי מין בין נשים בזוגיות ארוכת טווח / דפנה גרינר*

נשים הנמצאות בזוגיות לסבית מדווחות לרב על רמה גבוהה של אינטימיות, על סיפוק רב מהקשר הרגשי, על תקשורת פתוחה וכנה, על יכולת לסמוך ולהשען זו על זו, ועל חברות יוצאת דופן.

בהקשר המיני, החוויות של נשים הן רחבות יותר מאשר החוויה של קיום יחסי מין נטו. לנשים יש אזורים רבים בגוף הנחשבים כארוטוגניים והן יכולות לשאוב הנאה מינית גם ממגע בחלקי גוף שונים וגם ללא הגעה לאורגזמה. ההנאה המינית של אשה אינה נמדדת בזקפה ושפיכה, ואיכות יחסי המין בין נשים נמדדת במגע אינטימי קרוב אשר מערב חוויה רגשית ולא רק תשוקה מינית.

לכן חשוב להרחיב את אופן ההתבוננות על יחסים אינטימיים ולהבדיל אותם מייחסי מין.

יחד עם זאת, ישנן לא מעט נשים הנמצאות בזוגיות ארוכה שאינן מקיימות יחסי מין כמעט בכלל, והדבר חסר להן. לעתים גם עולה הקושי לחזור לאינטימיות מיניות אחרי תקופה ארוכה של ריחוק מיני.

למה זה קורה?

אנחנו פוגשות מישהי בדייט. יש כימיה, יש צחוק, מתעוררת משיכה. מתקרבות, מסתכלות בעיניים, זה מרגש בטירוף. לגעת? לא לגעת? מי תעשה את הצעד הראשון…? נשיקה לוהטת. אח"כ כל טלפון מקפיץ, כל הודעת סמס או וואטסאפ. יש התרגשות ורצון שהיא תשאר תמיד,

מצד שני, ככל שבנות הזוג נקשרות יותר, הן חשות שיש להן יותר מה לאבד, ועושות מה שאפשר כדי להפוך את האהבה לבטוחה ויציבה יותר – מפגשים בימים קבועים (ביום שאחת מהן לומדת באונ' בתל אביב היא ישנה אצל זוגתה התל אביבית, וביום שהתל-אביבית נוסעת להוריה בחיפה, היא עוצרת אצל זוגתה בחדרה..), הרגלים, כינויי חיבה, מגורים משותפים, טקסי חתונה… כל אלה מאד מרגיעים ומסבים תחושה של בטחון. אבל ההתרגשות כרוכה במידה מסויימת של חוסר בטחון.

בדומה לזוגות הטרוסקסואלים, גם נשים ביחסים ארוכי טווח מדווחות על ירידה בחשק ובתשוקה, ואכן, יש מי שיאמר שהתשוקה מתנגשת עם ההרגל.

ביחסים הטרוסקסואלים,הגבר נתפס לרב כמי שמחזיק את הצורך הבסיסי במין (בין אם מדובר בצורך ביולוגי או תפקיד חברתי-תרבותי). במקרים אלה האישה מוצאת את עצמה פעמים רבות נענית לקרבה המינית ותוך כדי כך מתחברת לצורך המיני שקיים גם בה. בזוגיות בין נשים, יש לעתים הרגשה שחסר מי שיתניע את התהליך, וזה פשוט לא קורה. נשים חוששות יותר להיות במקום שעלול להתפרש כלוחץ או דוחק ליחסי מין, ולכן גם כאשר מעוניינות בקשר מיני עם בת הזוג ימנעו לעתים מליזום אותו.

באופן כללי, יחסי המין בין נשים נושאים אופי של התחשבות והדדיות יחד עם רגישות ונטיה לפגיעות מבחינה מינית. ישנן נשים שהיו בעבר ביחסים הטרוסקסאוליים כי לא הרשו לעצמן לממש את מיניותן וגם זה מוסיף לרגישות המינית שאיתה הן נכנסו לקשר הלסבי.

למרות הגישה שאומרת – תקשורת טובה ופתוחה תביא גם לסקס טוב, או לחילופין, סקס הוא מטאפורה ליחסים, מסתבר שלעתים לא כך הם פני הדברים (ואף ממש להיפך). פעמים רבות מהווה המיניות מהות בפני עצמה, ולא רק ביטוי ליחסים. הבעיה אצל נשים נובעת פעמים רבות מעודף קרבה ולא מחוסר קרבה.

נשים בזוגיות ארוכת טווח נוטות להפוך להיות ה"חברות הכי טובות", מצב שבו בנות הזוג עושות הכל או כמעט הכל ביחד –  הן מנקות יחד את הבית, יוצאות יחד לקניות, חולקות אותן חברות ואותם בגדים ואפילו אותם תחביבים. זה נהדר כשמדובר בשותפות לדירה, אבל מתח מיני לא יכול להתקיים לאורך זמן במקום שבו לא קיימת נפרדות.

בנוסף, קשרים בין נשים מושתתים לעתים קרובות על דאגה זו לזו ונטייה ל"טיפוליות". המפגש בין נשים מבוסס פעמים רבות על תחושת "הצלה", אך התרגשות מינית דורשת את היכולת לא לדאוג, לשחרר שליטה ואפילו מידה מסוימת של אגואיסטיות. "אני צריכה להקשיב לעצמי, למה שאני רוצה, למה שטוב לי, ולהצליח לבטא את זה באופן חופשי מול בת הזוג שלי".

קשרים בין נשים, כאמור, מאופיינים ברמה גבוהה של אינטימיות, שיתוף, הדדיות והתחשבות. ערכים כמו שוויון, הסכמה וסובלנות הדדית הם ערכים חשובים מאד בכל מערכת יחסים ובכל דיאלוג, אולם כשמעתיקים אותם במדויק לחדר המיטות, הם עלולים להוות מעצור ליצרים או להפוך או הסקס לזהיר מידי.

הסכמה הדדית ורצון משותף הם הכרחיים בכל קשר מיני והם נקודת המוצא תמיד. יחד עם זה, תשוקה זקוקה למרכיבים נוספים כמו משחקי תפקידים ומשחקי כח, פיתוי, ערמומיות ועוד. לנשים לפעמים קשה להתחבר לחלקים האלה  כי הן מקשרות זאת לשפה הטרוסקסואלית לא שוויונית.

לסיכום, תשוקה ומיניות מהוות מרכיב חשוב במערכת יחסים זוגית (בהנחה שבנות הזוג אכן רוצות בכך, ואינן מגדירות עצמן כנשים א-מיניות). נשים מגיעות לעתים לקשר הלסבי עם מטען הקשור למיניותן עקב איסורים פנימיים ותרבותיים שחוו טרם היציאה מהארון או חוויות מיניות הטרוסקסואליות לאו דווקא חיוביות שצברו באותה עת. יחד עם זאת, הקשר הלסבי מהווה מצע מעולה לזוגיות שיש בה הנאה וסיפוק ברבדים שונים, ואם לומדים לאזן בין ביחד ללחוד, בין נפרדות ואינטימיות, אין ספק שאפשר להרוויח שנים ארוכות של קשר קרוב, מיני, בריא ומשמח!

*הכותבת הינה עובדת סוציאלית קלינית. מנהלת את הקליניקה ליעוץ פסיכולוגי במרכז הגאה בתל אביב.

שתפו

10 דברים שגברים טרנסים רוצים שתדעו

אתה ה"שגריר" שלי, גם אם אתה לא רוצה להיות. 
סביר שאתה תקבל יותר שאלות לגבי מאשר אני בעצמי. אנשים מבולבלים או סקרנים לגבי טרנסג'נדרים יעדיפו לפנות תמיד למישהו שהם מאמינים שיש להם איתו משהו משותף, אדם שהם חושבים שהוא קרוב אליהם, או שחולק איתם משהו משותפת. דבר איתי לגבי מה נח לי שתשתף כשאתה נתקל בשאלות כאלה. אם אני מעדיף לא להיחשף, אפשר פשוט להגיד "מצטער, אבל זה לא מתפקידי לענות על שאלות כאלה. אם אני פתוח בקשר לשינוי שלי תבדוק איתי איך לענות בצורה מותאמת, או איך להתחמק משאלות שקשות לך מידי. זה יהפוך אותך לבן זוג טוב יותר. שאלות בנושאים האלה נובעות בדרך כלל משני דברים: סקרנות אמיתית וסקרנות רכילותית. שאלה כמו: "למה טרנסים מסוימים מעדיפים לא לעשות ניתוח?" שונה באופן מהותי מהשאלה:"האם יש לך פין??" היכולת להבדיל בין סוג העניין שאדם מביע, יכולה לעזור לך להתמודד טוב יותר במצבים האלה.

המשפט: "אתה תמיד תהיה X בשבילי" – פוגע בי.
שינויים קורים לנו בחיים כל הזמן. גם כשילדים גדלים אנחנו נוטים להגיד להם פעמים רבות: תמיד תישאר ילד בשבילי. אבל במקרה שלי, אני נאבקתי עם מי שהייתי ועם איך שהרגשתי עם עצמי עוד לפני שיצאתי מהארון והתחלתי את השינוי שלי.

זו תקופה חיובית של צמיחה ושמחה בשבילי, ואם בחרתי לשתף אותך בזה, ואתה אומר לי שאתה מעדיף לראות אותי כאותה הדמות שהשארתי מאחור, זה מכאיב. ועשוי לפגוע ביחסים שלנו.

זה כמו להגיד לאדם שעבד מאד קשה כדי לרזות, שתמיד תראה אותו בתור האדם השמן שהוא היה… מבין?

גם אם הכרנו הרבה לפני השינוי, וזה יכול להיות קשה להתרגל ולשחרר, אני יודע. לפחות תראה לי שאתה מנסה…

להוציא אותי מהארון, יכול ממש לסכן אותי.
נכון שיש הרבה תמיכה ואהדה כלפי טרנסים בכל מיני מדיות וארגונים, אולם למרבה הצער יש עדיין כמות עצומה של בורות ושנאה כלפינו.

מאות טרנסג'נדרים/יות נרצחים מידי שנה וברב המקרים הרוצח יוצא לחופשי מאחר ואין מספיק חוקים המגנים עלינו.

אתה יכול לחשוב שאם יש לך חבר/ה טרנס/ית אז אפשר לדבר על זה בפומבי, אולם אם האדם הלא נכון שומע אותך, ומספר לחבר, שמספר לחבר.. זה עלול להפוך לממש מסוכן עבורי. זה שאתה גאה בי, זה לא סיבה לסכן את החיים שלי… אם אתה רוצה לדבר עלי, אל תשתמש בשם שלי.

הדיכאון שלי – הוא לא אשמתך.
זה עשוי להיות קשה להיות בקשר רגשי עם אדם הסובל מבעיות של דימוי עצמי. אתה עלול להרגיש שאתה אחראי כל הזמן על האושר שלי. אולם לפעמים, העצב שלי מגיע ממקום שאתה פשוט לא יכול להגיע אליו. זו לא אשמתך שיש מקומות ודברים בגוף שלי שאני לא אוהב לתת להם תשומת לב.

דבר איתי. ברר איתי מה בסדר מבחינתי ומה אתה יכול לעשות כדי לא לעורר את העצב שלי. אבל אל תיקח את זה אישית.

לא כל היחסים הזוגיים, טרנסים או סיסים, הולכים בדיוק לפי הספר. אם אני מרגיש לא נח עם החזה שלי, ומדבר על רצון בניתוח בעתיד, אני לא רוצה שתהיה עצוב מזה, או שתגיד לי "אבל אני אוהב את החזה שלך", או " אני אוהב אות בדיוק כמו שאתה". אמירות כאלה מראות למעשה שיצרת לך בראש איזשהו דימוי לגבי, שלא בהכרח תואם את מי שאני באמת…. זה לא בסיס טוב ליחסים.

זה לא הטוסטסטרון
התחלה של טיפול הורמונלי יכולה להיות רגע עצום בחיי. יחד עם זאת, אני יכול בעקבות הטיפול להתפרץ עליך, או סתם להתנהג כמו אידיוט. אם אני אומר: "זה בגלל ההורמונים" – יש לך אישור לא להאמין לי.
אני מודע לגמרי לשינויים הרגשיים שהחלטתי לקחת על עצמי ויש מספר עצום של מערכות שיכולות לתמוך בי ומאמרים על איך להתמודד עם המתח, חוסר הסבלנות וכל שאר תופעות הלוואי של הטיפול.
מצבי הרוח המשתנים שלי וחוסר האיזון ההורמונלי הם בעיה שאני צריך להתמודד איתה, ולא משהו שאתה צריך לשאת. אין לי שום זכות להיות גועלי, או להרחיק אותך ממני ולהאשים בזה את ההורמונים.

לא צריך ללכת על ביצים
אם אנחנו כבר קרובים למשך פרק זמן מסויים, אתה כבר בטח יודע מתי ואיך לנסח שאלות או אמירות הקשורות לשינוי שלי, מבלי שהן תהיינה פוגעניות.
לא בא לי להיות מחנך כל יום, כל היום, לכל אדם שקונה במכולת, אבל אתה חבר שלי וכשאתה מתרגש מהשינוי שלי זה מראה לי שאכפת לך ממני. להרבה מאד טרנסים אין שום מערכת של תמיכה, או שהם איבדו אותה לגמרי כשהם יצאו מהארון. אני בר מזל שיש לי אותך. בטח שמת לב שאצלנו בקהילה נתקעים הרבה על מינוח וניסוחים. אל תתן לזה להפחיד אותך.

אל תצא איתי למרות שאני טרנס
אם אתה רוצה לצאת איתי, תהיה בטוח שאתה רוצה לצאת איתי בגלל מי שאני ולא למרות העובדה שאני טרנס. אתה לא עושה לי טובה בזה שאתה יוצא איתי למרות המצב שלי. אתה גורם לי להרגיש שאף אחד אחר לא יהיה לא מעוניין בי ושאני אמור להיות אסיר תודה על זה שהסכמת להתעניין בי…. זה פשוט מעליב!

מה שאתה אומר מאחורי הגב שלי – זה מה שאתה באמת חושב עלי.
כשיצאתי מהארון בהתחלה, היו אנשים שאמרו:" הגיע הזמן, או תמיד ידענו. היו אנשים שאמרו שלא היה להם מושג, וחלק מהאנשים פשוט לא ממש האמינו לי, בעיקר עם כל הטרנד הטרנסי שהולך היום..
בין אם אתה חושב שאני עושה את זה בשביל תשומת לב, או שאני עושה את זה בגלל שחבר עשה את זה – זה בכל מקרה לא עניין שלך.
אני לא צריך שאף אחד יאשר לי פה אחד את מצבי הטרנסי. אין לך שום יכולת לדעת מה עבר לי בראש במשך שנים, ועם מה התמודדתי ונאבקתי. יש הרבה דרכים לעבור את השינוי, ואף דרך אינה מושלמת או ה"דרך הנכונה".
דבר איתי על זה, תגלה מה הסיפור שלי אם זה באמת מעניין אותך. אם לא, פשוט תניח לזה. אין לזה שום השפעה על החיים שלך.

כינויי הגוף שלי ממש חשובים לי 
רב הסיכויים שבחרתי לי שם חדש ושיש לי העדפות מסוימות לכינויי גוף מגדריים, ויש לזה משמעות מאד גדולה מבחינתי כשאתה משתמש בהם. זה מראה לי שאתה תומך בי ובמאבק שלי על החיים שלי.
בהתחלה בטח תטעה ותפשל קצת.. אבל תאמין לי שאני יכול לדעת מתי מישהו באמת משתדל ומתי מישהו טועה בכוונה כדי להעביר איזשהו מסר, או פשוט לא מתאמץ מספיק.

תודה
אם לקחת את הזמן עד עכשיו כדי לקרוא את כל המאמר הזה, או אפילו לשתף בו מישהו קרוב, זה אומר שחיפשת עצה או עזרה לגבי איך להיות יותר טרנס פרנדלי, וזה לכשלעצמו, ראוי להערכה בעיני. עצם העובדה שרצית לנסות שאני, וטרנסים אחרים נרגיש אפילו קצת יותר נח, ראויה לתודה גדולה מאד מאד.
יש המון כעס ושנאה בעולם ובקהילה הקטנה שלנו, ו"בני ברית" וחברים שלנו, יכולים בקלות להידחף אל הקצה, להיבהל ולהירתע. כל אדם שתומך בנו ועומד מאחורינו הוא בעל משמעות.

תודה על הסבלנות שלך. תודה על החברות ועל האהבה

למאמר המקורי

שתפו

11 עצות ליציאה מהארון

משיכה מינית הינה דבר מולד ולא ניתן לשנותה, יחד עם זאת לא לכל אחד מתאים לחשוף בפני משפחתו או חבריו את נטייתו המינית. לכל אחד סיבותיו השמורות עמו וכל אחד יודע עם מה הוא יכול להתמודד. אם עכשיו זה הזמן מבחינתך לגלות לסובבים אותך את מה שאתה יודע על עצמך, כבר תקופה, הנה כמה עצות שיכולות לסייע לכם. בהצלחה!

**לפני שאתם מבקשים מאחרים לקבל את מי שאתם, עלייכם לקבל את עצמכם. היו שלמים עם עצמם. זכרו שאין כזה דבר טוב או רע כשזה מגיע לנטייה מינית, כל אדם הוא שונה. אף אחד לא יוכל לקבל אתכם לפני שאתם תקבלו את עצמכם.

**זכרו שאין לכם “דד ליין”. יכול להיות שיהיו לכם חברים או בני זוג שכבר יצאו מהארון והם ינסו לשכנע אתכם שעכשיו הגיע הזמן שלכם לצאת. אבל רק אתם יודעים מתי הזמן המתאים לכם. אז אל תיכנעו ללחצים ולכו עם מה שאתם מרגישים.

**ספרו קודם לחברים הקרובים שלכם. החברים האמתיים שלכם יקבלו אתכם, בלי קשר להעדפה המינית שלכם. החברים שלא יקבלו אתכם, אולי ייעלמו ועדיף שכך. חברים טובים הם אלו שנשארים אתנו בגלל מי שאנחנו. סיכוי גבוה שתקבלו חיבוק הרבה יותר חם ממה שציפיתם. ייתכן שלפני שיחה עם החברים תעדיפו לדבר עם מישהו מהקהילה הגאה שכבר עשה את זה ויצא מהארון. אפילו אם הוא לא מכיר אותך לעומק, יש לכם משהו במשותף וזה יכול להקל. כמו כן, לארגוני קהילת הלהט"ב יש מומחים, שמעניקים שירותי ייעוץ בחינם, שמכירים את התהליך ויכולים לסייע. שיחה איתם יכולה להיעשות בטלפון, פנים מול פנים או בצ'אט. כאן תמצאו רשימה של ארגוני תמיכה בלהט"ב. גם בתוך המשפחה והחברים כדאי לספר קודם למי שנראה לך שיקבל את החדשות באהדה, ולהשאיר את המתנגדים הפוטנציאלים לסוף.

**אם הגיע הזמן לספר למשפחה שלך אל תשתמש במתווכים, עשה זאת בעצמך. אולי תרצה שיהיה גורם נוסף נוכח כדי להרגיש בטוח, אולי זה יהיה חבר קרוב, אך אל תיתן למישהו אחר לעשות עבורך את העבודה.

**אל תתגונן או תתנצל, הרי אין לך על מה. זה מי שאתה, וזה נפלא ! מי שמנסה לרצות את הסביבה כל הזמן, לא משאיר לעצמו מרחב נשימה. אם אתה יכול לגייס קלילות בקולך ואפילו קצת חוש הומור, זה רק יכול לעזור. כי אם תשרה תחושת אבל ועצב, כך גם הצד השני יגיב. זכור שאינך מבשר רעות, אתה רק משתף בכנות. הדגש את הצד החיובי של הבשורה, ספר כמה אתה מאושר עכשיו שהם יודעים ושאתה יכול להיות מי שאתה לידם.

**כשאתה מספר לבני משפחה עליך לגלות סבלנות, תן להם זמן לספוג את החדשות שבישרת להם. אם היחסים עם ההורים שלך טובים מלכתחילה, החיים יחזרו למסלולם מהר מאוד. אבל אתה צריך לזכור שיכול להיות שמאוד הפתעת אותם והם זקוקים לזמן. תן להם אותו, רב הסיכויים שזה רק יעזור להם. אם לפני היציאה הרגשת מבולבל ולא החלטי, עכשיו אחרי שיצאת אתה בוודאי מרגיש הקלה עצומה, אך אותה תחושת בלבול והפתעה עברה אל הקרובים שלך, שרק עכשיו יודעים, הם לא הסתובבו עם המחשבות שלך כמוך בתקופה שלפני. נסה לגייס כוחות לתמוך בהם, אפשר להם לבטא את הקושי שלהם. גם אם נדמה לך שלא יאהבו אותך ואין סיכוי שיבינו, אל תתריס. רוב הסיכויים שאם תתייחס למי שעומד מולך בעדינות ובחמלה, יתייחסו אליך בהתאם. עם זאת, בשום פנים אל תאפשר לפגיעה פיזית או נפשית בך. אם יש הסלמה פשוט תתרחק, תשמור על עצמך וזכור: לכל אחד הזכות לחיות את חייו.

**היה מוכן להשלכות של היציאה מהארון, עליך להיות מוכן לזה מראש, כדי לא להיות מופתע. אם אתה חושב שיכולות להיות לכך השלכות כלכליות – תחסוך מראש. אם אתה חושב שבאותו לילה יהיה כדאי שתישן במקום אחר – תארגן זאת. אם אתה חושב שתצטרך שחבריך יהיו זמינים לשיחה איתך, הכן אותם לכך שיהיו בהישג יד. אם יש סיכוי שתצטרך לעבור דירה, וודא שיש לך לאן.

**הקף את עצמך רק בחברים ובני משפחה תומכים ונסה להתעלם מתגובות שליליות של אנשים מסביבך. כן, צריך לגדל עור של פיל כדי להיות מסוגל להתעלם מרכילות או הערות פוגעות, אך זה רק יעשה אותך חזק יותר. לחשושים ופרצופים מאחורי הגב לא ישברו אותך כל כך מהר. יחד עם זאת אם יש לך תחושה שבמקום העבודה שלך זה עלול לפגוע בך, חשוב שוב למי אתה מספר.

**אם ההורים שלך הגיבו בקיצוניות ואמרו דברים קשים, נסה לסלוח להם. תפסת אותם לא מוכנים. יש סיכוי שהם גם יגידו שהם ידעו כל הזמן הזה, כי יהיה להם קשה להודות שדבר כה משמעותי נסתר מהם.

**מצא את הזמן המתאים. רק אתה יודע מהו הזמן המתאים לך אבל תתחשב גם בזמנם של האחרים. יש כאלה שמתאים להם לספר לכל אחד מבני המשפחה בנפרד ויש המעוניינים לספר לכל המשפחה בארוחת החג.  קח בחשבון שהתגובה יכולה להיות קשורה לתזמון שבחרת.

**בעת הגילוי לא צריך לצאת בהצהרות גדולות מדי – שמור על פשטות. לפעמים המשפט "אני גיי" יכול להספיק לגמרי.

זקוקים לעוד השראה מלאה הומור ? הנה כתבה על היציאה מהארון של הסטנדאפיסט נדב אבוקסיס, ו-21 עצות על יציאה מהארון. תהנו !

 

שתפו

אלימות במערכת יחסים לסבית

האמונה הרווחת היא שנשים הן המין "העדין". אנחנו נוטים לייחס לנשים תכונות של  חמלה, הבנה, קבלה, הכלה ואכפתיות.  ומתוך כדי כך מאמינים שיחסים לסביים בוודאי תמיד מבוססים על אהבה וכבוד הדדי אחת לשניה. נכון?

ובכן. זה לא תמיד המצב. בעוד הרוב המכריע של מערכות יחסים לסביות הן חיוביות וטובות, ישנו תחום שכמעט ולא מדברים עליו, אפילו על ידי נשים בתוך הקהילה הלסבית עצמה. התעללות ואלימות בתוך הזוגיות והמשפחה.

אז בואו נפריך מספר מיתוסים.

מיתוס – בתוך יחסים לסביים לא קיימת  אלימות.

סמנטה גרין, שעבודת התזה שלה עסקה במחקר שנערך לראשונה בישראל בנושא: "יחסי אלימות בקשר זוגי, חד-מיני, לסבי טוענת כי נתונים סטטיסטיים מראים שנשים לסביות חוות אלימות במשפחה בשיעור דומה מאוד לזה של נשים הטרוסקסואליות. ההערכה היא כי בין 30-50% של לסביות היו קרבן לאלימות לפחות פעם אחת  מצד בת זוג. זה נתון די מדהים בהתחשב בכך שאין כמעט דיון לגבי אלימות במשפחה לסבית.

כיצד באה לידי ביטוי אלימות במשפחה בזוגיות לסבית?

אלימות במשפחה לסבית מוגדרת כדפוס של התנהגות אלימה וכופה, לפיה אחת מבנות הזוג מבקשת לשלוט במחשבות, אמונות, או התנהגות של בת זוגה או להעניש אותה, משום שהיא מביעה התנגדות לשליטה של בת הזו האלימה. השליטה יכולה להיות שליטה פיזית, מינית, מילולית או נפשית, וההתנהות האלימה יכולה לבוא לידי ביטוי במספר דרכים:

* אלימות פיזית -מכות, אגרופים, בעיטות, נשיכות וכו

* התעללות רגשית – השפלות, הפחדות, נסיונות להביך ואיומים'

* בידוד: שליטה בקשרים מחוץ לזוגיות, הגבלת חופש.

* שליטה פיננסית: יצירת תלות כלכלית, שליטה בכסף, או שליטה בקניין.

* הוצאה מ"הארון" ( OUTING)  – בת הזוג מאיימת להוציא מהארון את בת הזוג השניה.

מיתוס:  אלימות במערכות יחסים לסבית היא לא"רצינית" כמו במערכות יחסים הטרוסקסואליות כיון שמדובר באלימות של אישה כנגד אישה.

גם אם לשתי נשים יש כוח פיזי שווה, זה לא אומר שחלוקת הכוח בתוך מערכת היחסים היא שווה. אלימות במשפחה מתבססת על  כוח ושליטה וכשיש הבדלי כוח, קיים פוטנציאל לשימוש לרעה. ה"כוח" לא נקבע על על ידי כוח פיזי. לדוגמה:

– כשלבת זוג אחת יש  יותר כסף והיא משלמת את הוצאות הבית, עלול להיות לה כוח על בת הזוג שמכניסה פחות כסף.

– בת הזוג שילדה פיזית את הילדים יכולה בכל רגע לאיים שהיא תיקח את הילדים ותעזוב.

– בת זוג שלא יצאה מהארון עלולה להיות מאוימת על ידי בת הזוג השנייה שבמידה ולא תענה לדרישות שלה  "יוציאו אותה מהארון".

יציאה מהארון –

פניה לעזרה במקרה של אלימות במשפחה, בין אם עזרה משפטית, חברתית או רפואית כרוכה "ביציאה מהארון" עבור חלק מהנשים. בנוסף להתמודדות "הרגילה" עם האלימות וההשלכות העולות מפניה לעזרה,  עולות כאן סוגיות נוספות כמו התמודדות עם משפחה, חברים ועמיתים. לעתים הבושה והסתרה מתחילות כבר עם ההבנה של ההעדפה המינית ומתגברות כיון שהאישה מסתירה גם את היותה קרבן לאלימות. החשש מפני דחיה, ביקורת, כעס והומופוביה מביאים קורבנות אלימות רבות לבחור בשתיקה.

מיתוס: הקהילה הלסבית תמיד תומכת אחד את השני.

האג'נדה של הקהילה הלסבית  מבוססת בין השאר על הצורך להתאחד כיחידה מלוכדת ומגובשת סביב השגת שוויון וזכויות בסיסיות אזרחיות. לכן, קיים חשש מצד נשות הקהילה כי הכרה בהתעללות במשפחה בתוך העולם הזה, ו"הוצאת הכביסה המלוכלת החוצה", יגרום למערכות יחסים חד מיניות להיראות רע וינציח את המיתוס הרווח בקרב החברה ההטרוסקסואלית, כי יחסים הומוסקסואליים הם לא נורמלים ולא  מתפקדים באופן בריא. במשך שנים רבות היה נראה כי הקהילה מסרבת להתמודד עם עניין האלימות הלסבית וכי חשיפת הסוגיה והתמודדות איתה מעלה מחלוקות קשות בתוך הקהילה.  אולם חומת שתיקה זו מהווה עוד מחסום בפני קורבנות אלימות, אשר חוששות בנוסף לעשות נזק לקהילה כולה, ונושאות על עצמן גם אשמה קהילתית ולא רק אישית.

משרד הרווחה כבר יודע היום לתת מענה למצבי אלימות במשפחה לסבית,  ונשים לסביות אף יופנו למקלטים לנשים מוכות במקרה הצורך. גם בקרב הקהילה עצמה קיימים מספר ארגונים הנותנים מענה מיוחד ללהטבים במגוון תחומים כדוגמת המרכז הגאה ואגודת הלהטב וניתן לפנות אליהם במקרה של אלימות במשפחה חד מינית.

הכי חשוב!! ניתן לבקש עזרה!!

חווית אלימות במערכת יחסים? אל תישארי עם זה לבד. חשוב לבקש עזרה.

במקרה חירום ניתן לפנות למשרד הרווחה

לקבלת עזרה: אגודת הלהטב

ניתן גם לפנות לסמנטה גרין:  samantha.green1102@gmail.com

שתפו

מילון מונחים גאה

הגדרות כלליות

מין

המין הביולוגי – זכר, נקבה, אינטרסקס, שנקבע על פי כרומוזומים, הורמונים וגנטיקה.

זהות מגדר

הממד האישי והחברתי, המתאר את תחושת האדם לגבי השאלה "מי אני?" – גבר, אישה, קוויר, וכו'

תפקידי מגדר (Sex Role)

הממד החברתי והציפיות החברתיות להתנהגות "גברית" ונשית" בהתאם למגדר.

נטייה מינית

המשיכה המינית שלנו מתייחסת לאובייקט המשיכה הרומנטית, הרגשית והמינית של האדם.

הקשר בין מין, מגדר ומיניות

ציפייה חברתית להתאמה בין שלושת הממדים, שמניחה כי זהות המגדר ותפקידי המגדר נקבעים על פי המין הביולוגי, ושהמשיכה המינית תהיה כלפי מגדר שונה. מאדם שנולד זכר, למשל, הציפייה החברתית היא שירצה להיות גבר, ייקח על עצמו תפקידי מגדר גבריים ויימשך מינית לנשים. יש אנשים שעבורם מתקיימת התאמה כזו, ואחרים שעבורם אין התאמה כזו.

פרקטיקה מיניות

פעילויות שונות הקשורות לקיום יחסי מין

מין אנאלי

חדירה של פין או של חפץ לפי הטבעת, גירוי עם האצבעות וכו'. מין אנאלי נחשב למגע מיני בעל סיכונים גבוהים להידבקות במחלות מין וסיכונים לפגיעה ברקמות ובשרירי הרקטום.

מין אוראלי

מגע בין הפה, הלשון, השיניים או הגרון לבין איברי המין. מין אוראלי יכול להתבצע כמשחק מקדים או כעיקר הפעילות המינית. מין אוראלי באזור פי הטבעת מכונה 'רימינג'.

מין נרתיקי (וגינאלי)

יחסי מין הכוללים חדירה של הפין או של חפץ לתוך הנרתיק. קיום יחסים מסוג זה ללא אמצעי מניעה מעלה את הסיכון להיכנס להריון לא רצוי ולהידבק במחלות מין.

רימינג

מין "אורו-אנאלי", נקרא גם אנילינגוס. ליקוק של אזור פי הטבעת. במגע כזה ניתן להידבק בצהבת.

ברבאק (Bareback)

חדירה אנאלית ללא קונדום.

 מיניות  ומגדר

הטרוסקסואל/ית

סטרייט/ית. גבר הנמשך מבחינה רומנטית, רגשית ומינית לנשים, או אישה הנמשכת מבחינה רומנטית,

רגשית ומינית לגברים.

הומו / הומוסקסואל

גבר הנמשך מבחינה רומנטית, רגשית ומינית לגברים. הומוסקסואליות היא זהות, ולא רק פרקטיקה מינית.

לסבית

אישה הנמשכת מבחינה רומנטית, רגשית ומינית לנשים. לסביות היא זהות, ולא רק פרקטיקה מינית.

ביסקסואל/ית

גבר או אישה הנמשכים גם לגברים וגם לנשים

טרנסג'נדר/ית

קשת רחבה של זהויות וביטויים מגדריים שונים, המערערים על הקשר שבין מין, מגדר ומיניות.

טרנסקסואל/ית

טרנסג'נדרים/ות המעוניינים לשנות את המין הביולוגי כדי שיתאים לתחושת המגדר השלהם.

ג'נדרקוויר

טרנסג'נדרים/ות שזהות המגדר שלהם אינה תואמת להגדרות "גבר" או "אישה"

קרוסדרסר

טרנסג'נדרים/ות שאוהבים להתלבש בבגדי המין השני.

קוויר

קוויר הוא מונח המציין מיעוטים מיניים שאינם הטרוסקסואלים, וכולל א/נשים המערערים על ההתאמה בין מין מגדר ומיניות, ומעדיפים להזדהות בצורה מינית ומגדרית עמומה.

א-מיניים / אסקסואלים

אנשים הנמצאים במצב של חוסר מוטיבציה מינית, עניין או תשוקה מינית.

פוליאמוריה (Polyamory)

מערכת יחסים רומנטית בין יותר משני אנשים. בניגוד לפוליגמיה, המציינת ריבוי נשים לגבר אחד, הפוליאמוריה מתארת כל מערכת יחסים שכזאת בלי תלות במספר או מין השותפים במערכת היחסים.

פאן-סקסואל

אנשים הנמשכים לאנשים אחרים ללא קשר לזהות מגדרית או מין ביולוגי. חלק מהפאן-סקסואלים מגדירים את עצמם גם כא-מיניים.

אינטרסקס / אינטרסקסואל

אנשים שלגופם יש מאפיינים גם של זכר וגם של נקבה. מצבים אלו עשויים לכלול איברי מין, גונדות ואיברים פנימיים, או מבנה כרומוזומלי שונה מXX  או XY.

קצת בריאות

קומבו

בדיקה לאיתור נגיף ה-HIV המשלבת בדיקת נוגדנים ואנטיגן.

ווסטרן בלוט

בדיקת אישוש לבדיקת קומבו

טיפול מונע PEP

טיפול תרופתי נגד HIV שניתן החל מ-72 שעות לאחר החשד להדבקה ולמשך 30 יום.

אנטיגן (Antigen)

מולקולה המעוררת תגובה חיסונית שגורמת ליצירת נוגדנים, ומשמשת לסימון תאים שונים בביולוגיה ובהיסטולוגיה. השם אנטיגן מורכב מתחילת המילה Antibody שפירושה באנגלית "נוגדן", ומתחילת המילה "Generate" שפירושה "לייצר". האנטיגן מפעיל את מערכת החיסון בעזרת הדטרמיננטה האנטיגנית. הגוף מזהה את הדטרמיננטה כעצם זר, ומפעיל נגדו תאים המשתתפים בתגובת מערכת החיסון.

נוגדן

נוגדנים הם מולקולות חלבון השייכות למערכת החיסון, ונקראות גם אימונוגלובולין (Immunoglobulin) או בקיצור- Ig. תפקיד הנוגדנים הוא להיקשר לאנטיגנים, ולסייע בחיסולם של פולשים לגוף..

תקופת חלון

פרק זמן ההמתנה בין קיום יחסי המין המעלים חשד להידבקות במחלת מין לבין ביצוע הבדיקה לאיתור המחלה. תקופת החלון של מחלות זיהומיות היא ארוכה יחסית, כדי לאפשר ייצור נוגדנים בכמות מספקת שניתן יהיה לאתר בבדיקה. בדיקות לגילוי מחלות מין שיבוצעו במהלך תקופת החלון יהיו שליליות, גם במקרה של הדבקה. תקופת החלון של כל זיהום היא שונה, בהתאם לזמן ההתפתחות של הנגיף בגוף.

 

שתפו

גייז אתם יוצאים לדייט?

הנה כמה דברים שחשוב לדעת !

בעשר השנים האחרונות דייטים בקהילה נראים אחרת לגמרי – בזכות אטרף, גריינדר וכו' אז אספנו לך כמה עצות, שיעזרו לך לשרוד ולהנות.

  1. כבה את הגריינדר בזמן הדייט. אפילו אם שם נפגשת, הצלצול של האפליקציה בזמן שאתה מגיש לו פרחים, יכול לצנן את שניכם.
  2. אל תעשה "Checking In" בבר בו אתם נפגשים. כל 5000 החברים שלך לא צריכים לדעת עם מי אתה נפגש כרגע. חכה עם זה להצעת חתונה.
  3. אל תמהר להפוך אותו לחבר שלך בפייסבוק. אם הדייט היה גרוע, אתה תישאר תקוע עם הפיד המבאס שלו ותצטרך להתמודד עם השאלה הקשה ביותר, האם ל un-friendאותו ?
  4. למרות שהומואים מאוד אוהבים לתייג כל אחד, הם לא אוהבים שמתייגים אותם. לכן, גם אם הדייט שלך הוא Bear, Twink, Twunk, Cub, Daddy, Dilf, Otter, Chub, Gym Rat, Gym Bunny או כל כינוי אחר, לעולם אל תתפתה לקרוא לו כך. הפליטה הקטנה הזו יכולה להשאיר אותך לבד עם הדרינק ביד.
  5. אין טעם לשקר בהגדרות שלך, לדוגמה להצהיר על עצמך כורסטילי, רק כי הדייט נראה לך שווה, כשאתה בעצם ממש ממש לא. הרי, בסוף יגיע הרגע בו תצטרך לקחת אחריות על המילים שלך. ואם הרגע הזה קורה כשאתם כבר שניכם לובשים קונדומים, זה יכול להיות מביך.
  6. אם באמצע הדייט הוא חייב לענות לטלפונים, אל תיקח את זה אישי. היום, כשכולנו חיים במרוץ המטורף של החיים, יכול להיות שהוא באמת חייב לג'נגל בין הדייט שלכם לשאר החיים שלו, אז אל תעשה דרמה מכל צלצול. אתה יכול לעודד שיחה על מה שאילץ אותו לענות לטלפון, כך תכיר אותו טוב יותר. רק תקווה שזה לא יגרור אותו לשיחה על האקס והילדים. זה פחות מחרמן.
  7. אם הגעת לדייט וכל מה שהוא הבטיח לך בגריינדר התאים למאה אחרת לגמרי, דלג על הצ'יט צ'ט ועבור ישר ל"אתה בעניין של חתונה? כמה הילדים אתה רוצה?" כך יש מצב שהוא ייבהל ויחתוך.
  8. אם הבחור מוצא חן בעיניך, שים הכל על השולחן: סטטוס הHIV שלך, מערכת יחסים פתוחה כן או לא. חבל שישבר לך הלב…
  9. סימן שמצאת ג'נטלמן אמיתי אם אחרי שליווית אותו הביתה הוא אומר שמוקדם לו מדי שתכנס, אבל זה כנראה גם סימן שהוא עדיין גר עם אמא/אקס/אישתו.
  10. אם בכל זאת בגלל להט היצרים מצאת את עצמך במיטה עם הדייט, תנסה למשוך את המשחק המקדים לפחות שלושים דקות. זה ייתן לכם זמן ליהנות מאינטימיות ולהכיר את הגוף אחד של השני. אה, וזה גם ייתן לויאגרה שלך זמן לעבוד J .

ודבר אחרון ברצינות: תמיד תיקח קונדום אחד לפחות… לפני שאתה יוצא לדייט תוודא שחבר טוב יודע בדיוק איפה אתה ומתי אתה אמור לחזור. בדייט אל תשתה יותר מדי או תעשן יותר מדי, תמיד תשמור על צלילות כדי שתוכל לשמור על עצמך. אם משהו נראה לך חשוד ביחס של הדייט אליך או במקום אליו הוא מציע שתלכו, אל תמשיך. אם הגעת לדירה שהיה אמור להיות בה רק בחור אחד ויש בה יותר, אתה לא חייב לזרום. אם אתם כבר במצב אינטימי, אל תעשה משהו שלא מתאים לך רק בשביל לרצות את הדייט.

בילוי נעים!

שתפו

למי אני נמשך מינית?

השאלה "למי אני נמשך" יכולה לעלות אצל כל אדם, מכל מין ובכל גיל. אנחנו חיים בחברה שמרמזת לנו כי הדרך "הנכונה" היא להימשך למגדר האחר, למרות שאין זה נכון כלל, משום  שאין באמת דרך נכונה, לכל אחד מאיתנו מתאימה הדרך השלו.

אנו גם חיים בחברה שמשדרת שיש רק אפשרות בחירה אחת: גבר או אישה, אך כידוע אין זה נכון ויש מקרים בהם גבר או אישה נמשכים ליותר ממגדר אחד, כלומר הם ביסקסואלים.

אנו חיים גם בחברה שמצד אחד מתייחסת לסקס כאמצעי להתרבות (הריון), ומצד שני היא משדרת שמיניות וסקס הם דברים שצריך ליהנות מהם והם לא בהכרח קשורים להריון ומשפחה. המסרים הרבים שאנחנו מקבלים מהמשפחה שלנו, מחברים, מבית הספר ומהתקשורת לעיתים יכולים להשאיר אותנו מבולבלים.

ומה קורה כשהבלבול הזה מביא איתו בדידות ?

תחושת הבלבול הכרוכה בשאלה "למי אני נמשך" היא טבעית לחלוטין ויכולה לצוף אצל כל אחד מאיתנו. בכדי שנרגיש סגורים על מי אנחנו באמת, אנחנו זקוקים לידיעה הברורה למי אנחנו נמשכים, על מנת שנוכל להגדיר את עצמנו. הצורך להגדיר את עצמנו הוא צורך טבעי שיש לרבים מאיתנו. לעיתים מתוך הצורך הזה אנחנו ממהרים להסיק מסקנות, פשוט כי קשה לנו לחיות בתוך חוסר הוודאות. אך דווקא כשזה מגיע לתחום המיני ולמי אני נמשך מינית אין סיבה לקפוץ למסקנות ולהגדרות כל כך מהר ובעיקר לא מומלץ לעבור את התהליך הזה לבד.

אם אתה מרגיש שהשאלה למי אני נמשך מטרידה אותך מאוד ומרחיקה אותך מחברייך, גורמת לך להרגיש בודד ושונה – אל תהסס ותפנה לעזרה. גם אם זה לא מאוד מאוד מטריד אותך, לפעמים כדאי לך לשתף את רגשותיך עם אחרים. בישראל יש לא מעט גופים שיכולים לסייע בתחום, לכל המעוניין ובחינם. כמו כן, הפנייה אליהם היא אנונימית. בסוף המאמר ריכזנו עבורך רשימה של מרכזים וקווי סיוע שישמחו לעזור לך.

למה אני מתבייש ?

לפעמים חוסר הידיעה למי אני נמשך יכולה לעורר תחושת בושה. אנחנו מביטים על אחרים ורואים כיצד הם בטוחים בעצמם ובמיניותם ואנחנו חשים נבוכים בגלל הרגשות הכי אינטימיים שלנו. תחושה זו היא טבעית לחלוטין והיא יכולה להיעלם עם הזמן, כאשר נרגיש בטוחים בזהות שלנו. הבושה לא חייבת להיות שם לנצח. כדאי לזכור שאת תחושת הבושה "קיבלנו" למעשה ממה שמשדרים האחרים, הקרובים והרחוקים מאיתנו. אם גדלנו בסביבה שמלגלגת על אורך חיים אחר, שהוא לא רק גבר+אישה, יתכן ונתקשה למצוא את הביטחון בנטיות המיניות האישיות שלנו. לכן חשובה מאוד התמיכה שניתן לקבל.

כל פנטזיה אומרת עלי שאני הומו ?

לא. לא כל פנטזיה על בני אותו מין מיד הופכת אותנו להומואים או לסביות או ביסקסואלים. המח שלנו יכול לפנטז על הכול. זה המרחב האישי והפרטי שלנו ואין לאף אחד שליטה עליו. אם הפנטזיות עושות לנו טוב אין שום סיבה שלא ניתן להם דרור ולא צריך לנסות ולדכא אותן. כמו כן, לא כל התנסות מינית עם בני אותו מין מיד מגדירה אותנו כהומואים, לסביות או ביסקסואלים. סקרנות מינית יכול לבוא על סיפוקה גם אחרי פעם אחת או כמה פעמים ואין להסיק ממקרה אחד על המשיכה המינית שלנו.

מה זה הארון הזה שכולם מדברים עליו ?

ממחקרו של הד"ר לעבודה סוציאלית, גיא שילה, עולה כי בשנים האחרונות יש ירידה בגיל הממוצע של צעירים בישראל היוצאים מהארון והוא נע כעת סביב 16.5, לעומת גיל 22 שהיה הממוצע בסוף שנות התשעים.

יציאה מהארון היא ביטוי שמתאר חשיפת נטיותיו המיניות של הומו, לסבית או ביסקסואל/ית בפני החברה. הארון הוא תיאור של מקום אפל שלא נעים לחיות בו לבד ובמסתור והיציאה ממנו יכולה להיות רגע משמעותי מאוד בחייו של כל הומו, לסבית או ביסקסואל/ית. רבים מתארים כי הרגע בו יצאו מהארון היה רגע בו ירד מעל ליבם משקל עצום וכי מאותו רגע לא נאלצו יותר ללכת עם המסכה שהסתירה את זהותם האמיתית. יחד עם זאת היציאה מהארון יכולה להביא עימה אתגרים חדשים כמו ניכור מצד המשפחה והחברים. לכן, חשוב לקבל ליווי ותמיכה כאשר עושים צעד כה משמעותי. גם חשוב לזכור שיציאה מהארון אינה בהכרח אקט אחד וחד-פעמי. זה בסדר להיות מחוץ לארון מול אנשים מסוימים ובתוך הארון מול אנשים אחרים.

במאה שנים האחרונות חלו שינויים אדירים ביחסה של החברה המערבית להומואים, לסביות וביסקסואלים. עם השנים החברה המערבית הפכה מנוכרת פחות ומקבלת יותר, לדוגמה בתחילת המאה העשרים זו הייתה עבירה פלילית להיות הומו בארה"ב והיום סלבריטאים רבים יוצאים מהארון ומדברים על חייהם בגאווה כמו הקומיקאית אלן דג'נרס וטים קוק מנכ"ל אפל. לשמחתנו יש לקהילת הלהט"ב יותר ויותר מייצגים בתחומים משפיעים כמו פוליטיקה, אומנות, תרבות, ספורט ומדע בארץ ובעולם אשר משמיעים את קולם באשר לשיוויון הזכויות שמגיע לקהילה. ומי התחיל את כל זה? עוד על ההומו הראשון שיצא מהארון.

קווי סיוע ואגודות שונים:

 איגיי – ארגון נוער גאה

האגודה

המרכז הגאה

הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות

 

שתפו

גברים ו -HPV

מהו וירוס הפפילומה?

וירוס הפפילומה האנושי (HPV) הוא נגיף נפוץ העובר במגע מיני ופוגע בנשים וגברים. שכיחותו הקרב צעירים עלולה להגיע עד לכ-80%. קיימים יותר מ – 100 זנים של הנגיף, שמרביתם אינם גורמים למחלה או לסימפטומים כלשהם, בעוד כ-30 מהם עלולים לגרום למחלות באזור אברי המין, הפה והלוע.

רוב בני האדם מתגברים בקלות על הזיהום שמחולל הנגיף ואינם סובלים כלל מתופעות וסיבוכים. רק מיעוט מבין הגברים הנדבקים עלולים לפתח סרטן באזור פי הטבעת והלוע, או נגעים טרום סרטניים ויבלות באברי המין.

 כיצד גברים נדבקים ב –HPV?

כל גבר שהשתתף בכל סוג של פעילות מינית שכללה מגע עם איברי המין נמצא בסיכון להידבק בנגיף ה -HPV, ומרבית הנדבקים לא יראו שום סימנים. משמעות הדבר היא שהם יכולים להעביר את הנגיף לאחרים (להדביקם) מבלי לדעת זאת.

הסיכוי להידבק בנגיף ה- HPV קיים כבר מהמגע המיני הראשון, כאשר מספיק אפילו מגע של עור בעור עם האדם הנושא את הנגיף. זו גם הסיבה שקונדום אינו מונע לחלוטין את כל הסיכונים להידבקות בנגיף.

האם הדבקות ב –HPV  נפוצה?

הנגיף נפוץ ביותר באוכלוסייה צעירה ומחקרים שונים הדגימו שכיחות של עד 50% מאוכלוסייה פעילה מינית.

האם קיימת בדיקה ל –HPV  בגברים?

כרגע אין בדיקה מומלצת ל HPV עבור גברים. במידה ומופיעות יבלות באזור איברי המין, כדאי להיבדק על ידי רופא עור ומין.

האם יש טיפול או תרופה ל HPV?

אין תרופה שמחסלת את הנגיף. ברוב המקרים תחול החלמה ספונטנית בתוך 6-12 חודשים בזנים הסרטניים וכן בזנים הגומרים ליבלות, אשר תתבטא בהעלמות ספונטנית שלהן. בנוסף, קיים טיפול קוסמטי ביבלות (צריבה בקור, הסרה כירורגית און תמיסות להמסת יבלות) אך הוא אינו מחסל את הנגיף ותתכן הופעה חוזרת של יבלות גם לאחריו.

חשוב לזכור: הזנים שאחראים על הופעת היבלות אינם גורמים לסרטן.

איך זה עובד?

החיסון מיועד לבנים ולגברים בין הגילאים 9-26 שנים וניתן בשלוש מנות על פני חצי שנה. חשוב להשלים את הטיפול עד תומו (כל 3 הזריקות) על מנת להשיג את היעילות המרבית.

אפשר להתחסן במסגרת קופות החולים באמצעות הפניית רופא/ה מטפל/ת ובעלות על פי מדיניות קופת החולים של המבוטח.

שתפו

לסביות והריון

בשנים האחרונות רואים יותר ויותר נראות של הומואים, לסביות ביסקסיואלים/יות וטרנסג'נדרים הבוחרים להביא ילדים לעולם. התא המשפחתי בחברה המודרנית השתנה מאוד, וכיום קיימים סוגים שונים של משפחות המרכיבות תא משפחתי: הורים מאותו המין, הורות משותפת, הורה יחידני ועוד. מה שברור הוא, שאנשים רבים בוחרים היום להביא ילד לעולם בצורה המותאמת להם באופן אישי.

אז איך עושים את זה? ובכן…

אם אתן בזוגיות, תצטרכו דבר ראשון להחליט מי תהיה הראשונה. זו החלטה לא פשוטה. האם הצעירה מבינכן תהרה קודם, או שיש לתת זכות קדימה למבוגרת יותר.

כיום אין באמת בישראל אפשרות של אימוץ על ידי זוג חד מיני ולכן האפשרות של הריון היא כרגע מה שעל הפרק.

כאמהות לסביות תאלצו לקבל החלטה מורכבת נוספת, והיא בחירת ה"אב": האם תפנו לקבלת תרומת זרע מבנק הזרע או שתרצו לערב ידיד או גבר זר כלשהו בתא המשפחתי שלכן, שיהיה שותף להורות וביחד תרכיבו תא משפחתי. השיקול הזה הוא אישי ביותר, וכרוך במיוחד בשאלה איך תוכלו והאם אתן מעוניינות בכלל לשלב גבר, או שני גברים, במערכת היחסים שלכן?

בנק הזרע

מאגר של תרומות זרע ממספר רב של תורמים בשילוב הנתונים הגנטיים שלהם. לפני ההפריה, עורך בנק הזרע בדיקות שונות  כדי לוודא התאמה גנטית בין האם ותורם הזרע והאם יכולה לבחור תורם לפי התכונות הרצויות לה (מראה חיצוני, השכלה, מוצא וכו'). ברוב המקרים, כשלאם אין בעיות פוריות, סיכויי הקליטה של ההפרייה החוץ גופית ברחמה טובים והריון תקין מתחיל באחד מהניסיונות הראשונים.

בשיטה זו, האמהות לא יודעות מי תורם הזרע והילד לא ידע מי אביו ולא יכיר אותו.

הורות משותפת

דרך נוספת להיות הורים, מפגישה אנשים שחולקים את הרצון להיות הורים אבל אין בניהם קשר רומנטי. לילד יהיו גם אמא וגם אבא, (או שתי אמהות ואבא, או אמא ושני אבות ויכולות להיות עוד קונסטלציות), שהביאו אותו לעולם ויגדלו אותו יחדיו בשותפות ומעורבות מלאה. כאן נטל האחריות מתחלק באופן שווה ומומלצת הסדרת הסכם עם תוקף משפטי. המחוייבות מאוד גדולה ויהיו לכם החלטות משותפות רבות, ולכן חשוב שתהיה התאמה טובה בני שני ההורים. מה שעוזר לשמור על הורות משותפת גם בעיתות משבר הוא הסכם מקדים שנחתם בין שני הצדדים בנוכחות עורך דין, שיש לו גם תוקף משפטי. ההסכם מסדיר זכויות הורים ואת כל ההתנהלות סביב גידול הילד בכל תרחיש אפשרי, כך שבכל מקרה ינקטו הצעדים המיטיבים ביותר עם הילד.

אם החלטתן ללכת על הורות משותפת אתן יכולות להיעזר במערכת הרפואית ולעשות תהליך הפריה.

עוד שיטה שהופכת פופולרית יותר ויותר היא ההזרעה הביתית. בלי סקס, אבל גם בלי מבחנות, רופאים ואווירת בית חולים. מומלץ לעקוב אחרי מועד הביוץ, להצטייד בכוסית סטררילית כמו זו של בדיקת השתן בקופת חולים, ולקנות מזרק סטרילי בבית מרקחת. כשמזהים שחל ביוץ, האבא המיוחל צריך למלא את הכוס בזרע על ידי אוננות.  יש לשאוב בעזרת המזרק את הזרע מתוך הכוס ולהזריק את הזרע עמוק לנרתיק באיטיות. מומלץ להישאר לשכב כרבע שעה לאחר הכנסת הזרע לנרתיק, אפשר עם ישבן ורגליים מורמים.

אם כולם בריאים סיכויי ההצלחה של הזרעה ביתית עומדים על 25%, הנתון הזה לא שונה מסיכויי הכניסה להיריון ביחסי מין רגילים או בהזרעה המבוצעת בבית החולים.

אז קחו אויר ונשימה עמוקה. תזכרו שלא כולן נכנסות להריון על הפעם הראשונה.

בשעה טובה נולד לכן תינוק? כיום בישראל, המצב המשפטי קובע שהאם הלא ביולוגית צריכה לאמץ את הילד בצו הורות. נעשו לגבי זה פניות לבג"ץ בטענה שזו אפליה כלפי משפחות להט"ביות. אולי בקרוב תצא פסיקה שמכירה באמהות של שתי בנות הזוג ללא אימוץ. נחזיק אצבעות.

אז אם קיים אצלכן הרצון להביא ילדים לעולם, שאף אחד לא יעצור אתכן. זו זכותן המלאה ועל אף שלא הכל מושלם וקיים עדיין חוסר שוויון בענייני אימוץ ורישום, קיימות מספר חלופות לא רעות בכלל שבעזרתן גם אתן יכולות להגשים את חלום ההורות.

כשיהיו לכם לילות חסרי שינה, על תבואו אלינו בטענות…

שתפו

איידס פוביה – גורמים, תסמינים וטיפול.

ישנן מילים אשר יכולות לגרום לאנשים רבים פחד: מוות, סרטן, מחלות ועוד. בשנים האחרונות התווספה לרשימה זו המילה: איידס / HIV. זהו פחד מובן והגיוני לחלוטין, אך מה קורה כאשר הפחד לוקח את השליטה ופוגע באיכות החיים? אדם החושש כל כך מהאפשרות שנדבק באיידס, עד שאינו מסוגל לתפקד כרגיל ביומיום, ייתכן והוא סובל מחרדה הנקראת איידס-פוביה.

איידס פוביה מוגדרת כפחד לא ראציונלי מהידבקות באיידס, או פחד מנשיאת נגיף ה HIV, למרות שבדיקות הדם מעידות על כך שהאדם אינו נושא את הנגיף. יתכן והתיאור של הפוביה לא נשמע מורכב, אך ברב המקרים היא אינה חולפת מבלי עזרה מקצועית של פסיכולוג או פסיכיאטר.

מהי איידס פוביה ?

fear decision, businessman with very afraid, man in white shirt

פוביה מוגדרת כפחד או חרדה לא הגיוניים ולרוב גם כפייתיים, מדבר מאוד ספציפי. זהו פחד שיכול לשלוט בחייו של אדם ולמרות שהאדם יכול להכיר בעובדה שהפחד שולט בו, אין הוא יכול לגבור עליו. מדובר במעגל קסמים, loop, שלא קל לצאת ממנו.

לפעמים, אנשים הסובלים מאיידס פוביה משוכנעים כל כך שהם נדבקו באיידס ועל אף שכל הבדיקות שהם עשו חזרו שליליות, הם לא משתכנעים שהם בריאים. לעתים הם יבלו שעות על גבי שעות ברשת ויחפשו עדויות לכך שיש בסיס מוצק לפחדים שלהם, לעתים יסתמכו על כתבות מיושנות שכבר אינן רלוונטיות יותר או על אתרים המציעים עצות רפואיות (צ'אטים וכד'). הם לא יפסיקו לחפש אישור לפחד.

אחרים הסובלים מהפוביה יעשו הכול כדי להימנע מהידבקות בנגיף, למרות שהם יודעים הרבה על המחלה ועל הדרכים באמצעותן מועבר הנגיף:
יחסי מין ללא קונדום עם אדם החי עם נגיף ה- HIV
מגע ישיר לריריות עם דם ומוצריו : מנות דם נגועות, שימוש במזרקים משומשים, וכדומה
העברה מאם לילוד בזמן לידה והנקה.
רוק, דמעות, זיעה, קיא, נזלת, שתן או צואה אינם מדבקים. גם לחיצת יד, חיבוק, נשיקה (אפילו צרפתית חושנית), שתייה או אכילה מכלי מטבח משותפים, ישיבה על אותה אסלה, או שימוש במגבת משותפת אינם גורמים להדבקה. הנגיף לא מועבר במזון, או באוויר או באמצעות בעלי חיים ובכלל זה יתושים.
למרות שה"איידסופובים" יודעים את כל זה, הם עדיין יהיו מוטרדים מהאפשרות שידבקו משימוש בברזייה ציבורית, שירותים ציבוריים, לחיצת ידו של אדם שנוהג לקיים סקס מזדמן, או נגיעה בכתם שמזכיר כתם דם שהתייבש.

חלקם אף מסתגרים בביתם מחשש שידבקו וסובלים מבדידות איומה.

מהם הגורמים לאיידס פוביה ?

אין סיבה אחת מובהקת להופעת הפוביה. ישנם אנשים אשר להם נטיה לפתח פוביות באופן אורגאני, ובשלב מסוים הם עלולים לפתח פוביה גם לאיידס. אם הם היו חיים בעשור אחר יש סיכוי שהיו מפתחים פוביה לדבר אחר לחלוטין (במאה ה -17 למשל הייתה פוביה פופולארית מעגבת, כיוון שעדיין לא הומצאה האנטיביוטיקה ואנשים רבים היו מתים מעגבת). פסיכולוגים נוטים להאמין כי פוביות הן תוצאה של אירועים וחוויות של אדם, אך האירועים והחוויות לא חייבים להיות קשורים ישירות לנושא הפוביה. כלומר הפחד מאיידס לא חייב להופיע רק בגלל קיום יחסי מין לא מוגנים, טריגר יכול להיות גם משהו אחר לחלוטין.

עוד זרז להופעת הפוביה הן תחושות אשם הנובעות ממעשה, והחרטה שמגיעה בעקבותיו. מעשים טיפוסיים המביאים לתחושות אשמה כאלו הן: קיום יחסי מין של גברים נשואים מחוץ למערכת הזוגית הקבועה, צריכת מין בתשלום על ידי גברים נשואים או קיום יחסי מין בין גברים בפעם הראשונה. נסיבות כאלו מקושרות אסוציאטיבית עם הסיכון להידבקות ב- HIV, ועם הצורך להסביר לאחרים איך אירעה ההדבקות. במחשבתם של הסובלים מהפוביה יש קשר ישיר בין ההידבקות במחלה למעשה המתויג חברתית כמעשה שיש להתבייש בו. סוג של שבירת טאבו. הם חשים שאיידס הוא "עונש" על ה"חטא" שהם ביצעו, שהאשמה המלווה אותם היא ראציונאלית ושהם ראויים לסבל שכרוך בה. אגב, 90% מהסובלים מהתופעה הם גברים.

גם לרקע התרבותי יש השפעה על הופעת הפוביה. אמונתו של האדם, סביבתו התרבותית והדתית יכולה להוסיף למגמתיות של הפחד, בעיקר אצל אנשים אשר מאמינים או חונכו להאמין שיש מעשיים מיניים שהם אסורים או לא מוסריים.

כיצד מטפלים באיידס פוביה ?

עד כמה שהפוביה יכולה להיות לא ראציונלית ושתלטנית, ניתן לטפל בה. הטיפול ברב המקרים מכוון אל החרדה עצמה ולא אל "מקור הפחד". אם אתה או אחד הקרובים אליך סובלים מאיידס פוביה, מומלץ ליצור קשר עם אנשי מקצוע המומחים לנושא.
מי הם ? פסיכולוגים ופסיכיאטריים המתמחים בטיפול בפוביות, עדיפות לאלו בעלי קשר לארגונים או גופים אשר חוקרים ומכירים היטב את האיידס/HIV, ואולי אף עובדים בשיתוף עם מרכזי הבדיקות האנונימיים ומרכזי האיידס כמו המרפאה למחלות זיהומיות בתל השומר.

למידע נוסף בנושא :
כתבה מרתקת מ"הארץ" על איידס פוביה
מידע מפורט על התסמינים של הפוביה של מרכז ד"ר טל
למאמר המקורי (באנגלית)

שתפו

טיפול מונע לפני חשיפה (PREP)

הקדמה

נכון ליולי 2015, 34 מיליון אנשים ברחבי העולם חיים כיום עם HIV. ישנן מספר שיטות למניעת הדבקה ב HIV, כגון שימוש נכון ועקבי בקונדום, שימוש במחטים חד פעמיים, ועוד. שיטות אלו הביאו לירידה באחוזי הנדבקים החדשים ב HIV  במספר מדינות, אולם במקומות שונים הוירוס עדיין מתפשט, דבר אשר העלה את הצורך באסטרטגיות מניעה נוספות. המאמצים למצוא חיסון ל HIV לא הניבו פרי, וכן גם מציאת טיפול שאינו דרך שילוב של מספר כדורים. על כן, ארגון הבריאות העולם (WHO) הציע גישה חדשה, טיפול מונע לפני חשיפה עבור אנשים הנמצאים בסיכון גבוה להדבקות ב HIV, אך לא נדבקו בנגיף.

מהו PrEP?

ההמלצות החדשות של ארגון הבריאות העולמי מתייחסות לשימוש יום יומי בטיפול תרופתי ל HIV עבור אוכלוסייה שטרם נדבקה ב HIV, על מנת למנוע הדבקה בנגיף. גישה מניעתית זו נקראת טיפול מונע לפני חשיפה (Pre-exposure Prophylaxis או בקיצור PrEP).

האם זה עובד?

המחקרים העיקריים עליהן מסתמכות ההמלצות לטיפול בוצעו בשתי קבוצות אוכלוסייה. הקבוצה הראשונה היא גברים ונשים טרנסג'נדריות המקיימים יחסי מין עם גברים. הקבוצה השנייה היא זוגות הטרוסקסואלים, כאשר אחד מבני הזוג חיובי ל HIV  והשני שלילי ל HIV. ממצאי המחקרים הללו הראו כי הטיפול אפקטיבי.

המלצות ארגון הבריאות העולמי – באילו מקרים כדאי לשקול למתן PrEP.

  1. במדינות בהן הדבקה ב HIV מתרחשת בין בני זוג, יש לשקול מתן PrEP לבן/ת הזוג השלילי/ת.
  2. במדינות בהן הדבקה ב HIV מתרחשת בין גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, או נשים טרנסג'נדריות המקיימות יחסי מין עם גברים, יש לשקול מתן PrEP.

תרופת קסם? לא כל הנוצץ זהב

  • הטיפול התרופתי אינו טיפול פשוט, ועלולות להיות לו תופעות לוואי, כגון ירידה בצפיפות עצם, תופעות לוואי במערכת העיכול (בחילות, שלשלולים, כאבי בטן) ופגיעה בתפקודי כליות. על כן, עולה השאלה האם יש לתת לאוכלוסייה בריאה טיפול תרופתי?
  • הטיפול אינו מומלץ עבור אנשים שיש להם בעיות בכליות, מאחר והטיפול עשוי לזרז הופעת פגיעה כלייתית חמורה ובלתי הפיכה.
  • הטיפול אינו מומלץ עבור אנשים שיש להם צהבת B, מאחר והטיפול מדכא רק באופן חלקי את הנגיף של צהבת B וכך עלולה להופיע עמידות לטיפול בצהבת B.
  • ישנה סכנה עבור מי שנוטל טיפול מונע לפני חשיפה ובכל זאת נדבק ב HIV, לפתח עמידות לטיפול וכך הטיפול בו כנשאHIV יהיה קשה יותר.
  • סיכון נוסף קיים בהיענות לקויה לטיפול ונטילה שגויה שלו, שכן קיים קושי בנטילה קבועה של תרופות אצל אנשים בריאים.
  • הטיפול המונע עלול להביא לירידה בשימוש בקונדום ועליה במחלות מין אחרות, לחלקן יש פחות ופחות אפשרויות טיפוליות יעילות.

מה קורה בישראל?

נכון לפברואר 2016, אישר משרד הבריאות תוכנית למניעת הידבקות בנגיף ה HIV. כך תהפוך ישראל לאחת המדינות הראשונות שבהן אושרה תוכנית מניעה תרופתית. עוד על הוועדה שאישרה את הטיפול בישראל בכתבה.

כמו כן, בישראל קיים טיפול מונע לאחר חשיפה .(PEP)

 

 

שתפו

איך תדע מתי אפשר להוריד את הקונדום ?

כולנו רוצים יחסי מין מענגים, מהנים ובריאים. בטח גם אתה רוצה, נכון? יחד עם זאת חשוב לזכור שלצד ההנאה צריכה להיות לנו גם מודעות למחלות מין וHIV/איידס. למה? כי יש קשר הדוק בין ההנאה שלך מיחסי מין לתחושה שאתה שומר על עצמך ועל בריאותך. בשביל ליהנות ממין אתה צריך להרגיש נינוח ובשביל שלא תהיה מוטרד במהלך הסקס או לאחריו ממחלות מין או איידס – כדאי שתשתמש בקונדום בכל מגע מיני שיש לך. "לנֶצח?" אתה שואל את עצמך באכזבה? ובכן, לא.

השימוש בקונדום חשוב מאוד כשיש לך פרטנר מיני חדש ו/או אם יש לך מספר פרטנרים . חשוב שתזכור שגם אם אין תסמינים של מחלה לאף אחד מכם, עדיין יש סיכוי  להידבק או להדביק במחלות מין. מחלות מין מאוד נפוצות באוכלוסייה (ממש כמו צינון או שפעת), וקל להדבק בהן. בגלל זה, גם אם מישהו נראה לך "נקי" (ואנחנו בטוחים שהוא מתקלח מידי יום) או נחמד (ואין לנו ספק שהוא אחלה בחור), וגם אם אתה מכיר אותו המון זמן – זה לא אומר שלא יכולות להיות לו מחלות מין.

מקסים ככל שיהיה יהיה הפרטנר שלך, אל תסמוך על זה שהוא יביא איתו קונדומים – תדאג שתמיד יהיה לך קונדום אחד לפחות בכיס ושהוא יהיה בתוקף ! הבריאות שלך היא האחריות שלך. רצוי גם שיהיה לך חומר סיכה זמין. אומנם הקונדום מגיע עם חומר סיכה עליו, אבל הוא לא תמיד מספיק, וזה עלול להביא לקריעת הקונדום (נקרע לך הקונדום? לחץ כאן – קישור לטיפול המונע).

עוד על קונדומים ועל הדרך הנכונה להשתמש בהם תוכל לקרוא כאן .
יש לך פרטנר קבוע כבר כמה זמן ואתם רוצים להוריד קונדום? מצוין! אבל רגע לפני שאתם עושים את זה עצרו להיבדק למחלות מין ו-HIV. כך תהיו בטוחים שלא תידבקו או תדביקו. זכור שבמשך התקופה בה אתם ממתינים לתוצאות הבדיקות יש להמשיך ולקיים יחסי מין מוגנים. אתם יכולים להיות בטוחים ולהוריד את הקונדום רק אחרי שקיבלתם את התוצאות והכל שלילי (כלומר, אין מחלות מין או HIV). כמה זמן לחכות ? קרא כאן.

איפה נבדקים למחלות מין? כמובן שניתן להיבדק במרפאת לוינסקי. בנוסף, ניתן לעשות זאת בכל אחת מקופות החולים או מרכזי הבדיקות המפורטים כאן.

תוכל להגיע להיבדק ללא צורך בקביעת תור מראש באחד משני מרכזי הבדיקות הללו:

המרכזי העירוני לקהילה הגאה בגן מאיר:

רחוב טשרניחובסקי 22 , בתוך גן מאיר, תל אביב.

ימי רביעי, בין השעות 19:00-21:00.

הבדיקות המבוצעות: זיבה, כלמידיה, עגבת, HIV (כולל בדיקה מהירה ל HIV). כל השירותים ניתנים בחינם מלבד הבדיקה המהירה ל HIV.

פלורנטין:

רחוב פלורנטין 43 (פינת הרצל), ת"א

ימי ראשון, בין השעות 19:00-21:30

הבדיקות המבוצעות: HIV בדיקה רגילה ומהירה (הבדיקה המהירה בתשלום).

במרפאות המין של משרד הבריאות תוכל גם לקבל ייעוץ אישי בכל שאלה בנושאים הקשורים למין, מיניות, יחסי מין, מחלות מין ואמצעי מניעה, טיפול וריפוי תחלואה במין. העובדות והעובדים סוציאליים במרפאת לוינסקי, בת"א, זמינים עבורך באופן אישי או עבורכם כזוג וגם באופן מתמשך במקרים של מצוקה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר, פגיעה מינית, זנות וסיכון מתמשך להידבקות במחלות במין.

יש לך בן זוג קבוע ? יש לך כמה פרטנרים ? לא משנה מה התשובה, מה שחשוב הוא שתהנה מיחסי המין שלך. עכשיו כשיש לך את כל המידע הדרוש, יהיה לך הרבה יותר קל להיות נינוח וליהנות. אז תשים קונדום ותבלה !

 

שתפו

חושש/ת שנדבקת באיידס? ניתן לקבל טיפול מונע לאחר חשיפה למחלה (PEP)

מהו PEP?

טיפול מונע לאחר חשיפה (Post Exposure Prophylaxis  או בקיצור PEP ) הוא טיפול אנטי-רטרו- ויראלי קצר מועד להפחתת הסבירות להדבקות ב HIV  לאחר חשיפה פוטנציאלית (למשל, במגע מיני לא מוגן או תאונת עבודה שיש בה סיכון להדבקה ב HIV).

איך זה עובד?

כדי שהטיפול המונע יהיה יעיל, יש להתחיל ליטול את הטיפול עד 72 שעות לאחר החשיפה. מדוע? כי אנחנו רוצים 'לתפוס' את הוירוס לפני שיהיה לו מספיק זמן לשכפל את עצמו בהיקף רחב בגוף שלנו. הטיפול מכיל בדרך כלל 'קוקטייל' של 2-3 תרופות שונות, וניתן ל 28 ימים. כדאי לקחת בחשבון שיתכנו תופעות לוואי, כגון בחילה והקאות בחלק מהמקרים. חשוב לציין כי להקפדה על נטילת הטיפול באופן יום יומי ולאורך כל התקופה יש חשיבות מכרעת ביעלות הטיפול.

גלולת 'היום שאחרי'? לא ממש

PEP אינו מונע הדבקה ב 100% ואינו מבטיח שאדם לאחר חשיפה הנוטל את הטיפול לא ידבק ב HIV. מדובר על אחוזים גבוהים של מניעת הדבקה (מעל 80% על פי מחקרים שמדווח עליהם ארגון הבריאות הבינלאומי WHO) אבל לא על מניעה מוחלטת. הטיפול המונע לא נועד להחליף התנהגות מינית בטוחה, ובראשה שימוש קבוע ועקבי בקונדום, והוא הרבה פחות אפקטיבי מאשר הימנעות מחשיפה ל HIV מלכתחילה.

איפה אפשר לקבל PEP?

הטיפול ניתן אך ורק בבתי חולים שיש בהם מרכז איידס. ניתן לפנות לחדר המיון של אחד מבתי החולים הללו 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

בתי החולים בהם יש מרכז איידס:

  • בית חולים איכילוב – מרפאה אימונולוגית
  • בית חולים תל השומר – מרפאה זיהומית
  • בית חולים רמב"ם – מרפאת אימונולוגיה ואלרגיה
  • בית חולים מאיר – מרפאה זיהומית
  • בית חולים הדסה עין כרם – מרפאה זיהומית
  • בית חולים סורוקה – מרפאה זיהומית
  • בית חולים קפלן – מרפאת נווה אור

זכרו שלא מדובר בטיפול כבקשתך – הטיפול ניתן על סמך החלטת הרופא שתפגשו בחדר מיון. ההחלטה תתקבל לאחר התייעצות עם מומחה לאיידס או מומחה למחלות זיהומיות. אלו יעריכו האם מידת החשיפה במקרה הנדון מצדיקה מתן טיפול מונע.

כמה זה עולה לנו?

הטיפול ניתן בחינם לכל אזרח ישראלי, על חשבון קופת החולים. כל מי שניתן לו טיפול מונע מקבל בדרך כלל טיפול ליום-יומיים הראשונים בבית החולים, ומרשם לתרופות ליתר התקופה. המשמעות היא שהמידע יופיע בקופת החולים שלכם.

 

http://www.who.int/hiv/topics/prophylaxis/info/en/

http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/rr5402a1.htm

http://aids.gov/hiv-aids-basics/prevention/reduce-your-risk/post-exposure-prophylaxis/

 

שתפו
שתפו