הרפס גניטלי - Safe-sex
מחר יום שלישי 25/04 המרפאה תהיה סגורה. עמכם הסליחה.
טלפון לקבלת קהל וזימון תורים 03.5373738

הרפס גניטלי

שלבקת של איברי המין (הרפס גניטלי)
שלבקת של איברי המין נגרמת ע"י נגיף ההרפס סימפלקס (HSV). קיימים שני זנים של הרפס סימפלקס: HSV-1 הגורם להופעת צבר כיבים שלפוחתיים וכואבים באזור הפה וHSV-2 הגורם לאותה תופעה באיברי המין. בשנים האחרונות ובעולם המערבי קיימים מקרים רבים של שלבקת באיברי המין הנגרמת ע"י HSV-1.
הזיהום נרכש לכל החיים עם אפשרות להתפרצויות חוזרות (תסמיניות או נטולות תסמינים). המחלה מדבקת בעיקר בעת התפרצות תסמינית אך גם התפרצות נטולת תסמינים (המתבטאת רק בהפרשת הנגיף) עלולה להוביל להדבקה.
הרפס של איברי המין הוא מחלת המין השכיחה ביותר. כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בארץ נושאים HSV-2. רבים מהנושאים את נגיף הHSV-2 כלל אינם מודעים לנשאותם היות ומעולם לא פיתחו תסמינים כלשהם של מחלה. המחלה כאמור איננה ניתנת לריפוי אולם קיים טיפול יעיל להקלה ולמניעה של התסמינים.

תסמינים לשלבקת של איברי מין
אירוע ראשון מופיע תוך 2-7 ימים מההדבקה ומתאפיין בשלפוחיות וכיבים כואבים באיברי המין מלווים אודם ונפיחות מקומית ולעיתים גם הפרשה דלקתית. ייתכנו בנוסף סימנים אזוריים (קושי בהטלת שתן, הפרעות תחושה) וסימנים מערכתיים (חום, חולשה, כאבי שרירים וגב ואף דלקת קרום המח). אירועים חוזרים דומים לאירוע הראשון מבחינה מקומית אך הם פחות נרחבים, דלקתיים וכואבים. סימנים אזוריים ומערכתיים נדירים. 90% מהנדבקים לא יפתחו תסמינים כל שהם, אך ביכולתם להדביק את המגעים המיניים שלהם.

איך מאבחנים? אבחנה קלינית ומעבדתית. האבחנה הקלינית מתבססת על הנגעים העוריים האופייניים. האבחנה המעבדתית באמצעות תרבית מנוזל השלפוחית; זיהוי הנגיף בנוזל השלפוחית באמצעות תבחין האדרת חומצות גרעין (PCR); בדיקת דם לאיתור נוגדנים כנגד הנגיף.
דרכי ההדבקה יחסי מין, כולל מין אוראלי, ללא הגנה עם בן/בת זוג חולה.
איך מטפלים? בכדורי זובירקס (אציקלוביר) במטרה להקל על התסמינים ולקצר את זמן המחלה. קיים גם משטר טיפולי בזובירקס הנועד למנוע הופעת אירועים חוזרים במידה ואלו מרובים, קשים ומשבשים את שגרת החיים. אולם, אין ריפוי למחלה.
סיבוכים אפשריים בהיעדר טיפול: מחלה קשה ואף קטלנית לילוד הנדבק בעת הלידה.
מניעה: שימוש קבוע ונכון בקונדום נותן הגנה טובה, אך לא נותן הגנה מלאה כיוון שהכיבים יכולים להימצא באזורים שאינם מוגנים ע"י הקונדום.

יש שני סוגי התפרצויות
התפרצות קלינית- ההפרס נראה לעין
התפרצות תת קלינית- העדר פצעים

אין דרך להימנע בצורה מוחלטת מהדבקות בהרפס, הקונדום מגן רק על אזור איבר המין אבל העברה מתרחשת גם דרך העצב.
ההשלכות כלפי האדם שנדבק אינן גדולות- ייתכנו אירועים התפרצות ראשונים תוך שנה.
ניתן להדבק גם בסוג 1 וגם בסוג 2 אבל לרוב נעשית הדבקה רק בסוג אחד.

שתפו