מיקום המרפאה: רחוב לוינסקי 108, בתוך התחנה המרכזית החדשה, בקומה 5, חנות 5531 טלפון: 03-5373738

דפוסי תקשורת בין מטופלים הומואים ולסביות לבין מטפלים משירותי הבריאות

Patterns of Communication Between Gay and Lesbian Patients and Their Health Care Providers

הקדמה

רופאים בכירים רבים חשים חוסר נוכחות לדבר על נושאים הקשורים למיניות ולהומוסקסואליות, וכתוצאה מכך, הומואים ולסביות עשויים להסתיר את נטייתם המינית או פרטים לגבי התנהגותם המינית מרופאיהם. בקרב רופאים, נמצא כי רק 32.7% הרגישו נוח לטפל בהומואים, 40.8% היו סבורים כי  הומואים לא צריכים לעבוד בבתי ספר, ו-11.4% חשבו שהומוסקסואליות היא מחלה (Bhugra, 1989). מנגד, מטופלים הומואים אינם מעוניינים לחשוף פרטים אישיים במסגרת הייעוץ הרפואי, מתוך חשש שזכותם לסודיות תפגע. הם חוששים שמא התיק הרפואי שלהם יתגלה למעסיקיהם או לאנשים אחרים, ועל כן אינם מעוניינים לחשוף את נטייתם במוסדות טיפוליים ובשירותי הבריאות.

מספר מחקרים מצאו כי הומואים ולסביות לא תמיד חושפים את נטייתם המינית בפני רופאים. מחקר בריטי מצא ש-44% מהמטופלים ההומואים (Fitzpatrick, Dawson, Boulton, McLean, Hart, & Brookes, 1994), ו 45%  מהמטופלות הלסביות והביסקסואליות (Cochran & Mays, 1988) לא שיתפו את רופאיהם/ן בנטייתם/ן המינית.

מידת הפתיחות של הומואים ולסביות לנטייה המינית שלהם נמצאה קשורה למספר גורמים, ביניהם קבלה עצמית (Cass, 1979; Coleman, 1982), וחשש מתגובתם של אחרים לנטייתם המינית. רוב ההומואים והלסביות חוששים לחשוף את נטייתם המינית (Franke & Leary, 1991). לסביות השוקלות לחשוף את נטייתן המינית, לוקחות בחשבון את הסבירות בה יקבלו תגובה חיובית ועד כמה הן סומכות על אותו אדם, ומעדיפות להיחשף בפני הומואים ולסביות אחרים מאשר בפני הטרוסקסואלים (Wells & Kline, 1986).

מחקרים איכותניים מצאו שלסביות מרבות להסתיר את נטייתן המינית במפגש עם שירותי הבריאות, או שבוחרות לא לקבל שירות כלל (Jay & Young, 1979). 40% מהלסביות חוששות לקבל טיפול רפואי פחות טוב אם הן יחשפו את סטטוס ה HIV שלהן, 84% טענו שהצוות הרפואי אינו אמפתי כלפיהן ו-96% סברו שהטיפול בהן יהיה פחות טוב אם הן יחשפו את נטייתן המינית (Stevens & Hall, 1988). עם זאת, מחקרים אלה נערכו לפני כעשר שנים, וחל שינוי ברמת קבלתם של הומואים ולסביות בחברה.  יתרה מכך, ישנם גורמים נוספים העשויים להיות קשורים להחלטת חשיפת הנטייה מינית כגון: אתניות, סוג שירותי הבריאות או סוג ביטוח הבריאות, ורמת הנוחות הכללית של חשיפה אישית.

נושאים אלו חשובים מאחר האינטימיות והאמון שיכולים להיווצר לאורך זמן במהלך פגישות עם רופא, עשויים ליצור תנאים אידיאליים לשוחח אודות התנהגות מינית, מניעת הדבקות ב HIV ומעידות בהתנהגויות של מין לא מוגן (Klitzman, 1997).

ממספר מחקרים עולה כי רופאים לרוב לא שואלים לגבי גורמי סיכון והתנהגויות מיניות שעלולות להוביל להידבקות ב HIV בקרב מטופליהם. פחות משישית מהמטופלים סיפרו לרופאים על שימוש באלכוהול/סמים או מחלות מין שלהם (Schauffler, Rodriguez, & Milstein, 1996). מתוך הסקר עולה כי  רק 16% דיברו על HIV עם הרופא שלהם (Gerbert, Maguire, Bleeker, Coates,&McPhee, 1991), ומתוכם 64% יזמו את השיחה.

הומואים ולסביות עלולים לחוש פחות נוח לחשוף בפני רופאים נושאים חשובים ורגישים נוספים. למרות שבקרב אוכלוסייה זו ישנם שיעורים גבוהים של שימוש בסמים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (Cabaj, 1992), רבים לא יגלו זאת לרופאיהם.

השינויים האחרונים בשירותי הבריאות, המקצים פחות ופחות זמן לרופא לשוחח עם הפציינט, מקשים  על יצירת אינטימיות ואמון בין הרופא למטופל, ומטופלים רבים חשים את ההיררכיה וא-הסימטרייה ביחסים שלהם עם רופאיהם. תחושות אלה מקשות עליהם להיפתח ולהעלות סוגיות רגישות.

מחקר זה בוחן מספר שאלות:

מהם הגורמים המנבאים חשיפה של נטייה מינית בשירותי הבריאות בקרב הומואים ולסביות? איזה תפקיד יש לגורמים אחרים, כגון: מגדר, אתניות וסוג ביטוח הבריאות בסוגיית החשיפה מול שירותי הבריאות? האם אלה שהמרגישים נוח לחשוף את נטייתם המינית נוטים יותר לחשוף היבטים נוספים על חייהם? האם הומואים ולסביות מרגישים שהם יכולים לבחור  בין ספקי שירותי בריאות כאלה שיהיו ידידותיים יותר לנטייתם המינית (קרי “גיי-פרנדלי”)? אנו משערים שאלה שחשפו את נטייתם המינית בפני רופאיהם, יטו יותר לחשוף מידע על נושאים רגישים נוספים, כמו מידע בנושא בריאותם הנפשית והתנהגויות מסכנות.

דיון

הממצאים מצביעים על קשיים ייחודיים הניצבים בפני לסביות בהשוואה להומואים  ביחסים עם ספקי שירותי הבריאות. לסביות נטו לחשוף פחות את נטייתן המינית, וחשו כי לא ניתנה להן אפשרות בחירה לגבי מציאת ספק שירות ידידותי לגייז מטעם חברות הביטוח שלהן.

בהשוואה להומואים, לסביות עשויות לחשוף פחות את נטייתן המינית ולהרגיש פחות נוח מול רופא לעומת רופאה. בנוסף, רוב הרופאים במחקר היו לבנים, ויתכן כי מאפיין גם אתני זה תרם לחוסר נוחות בקרב הנשים.  שתי האפשרויות הללו עשויות ליצור חוסר אמון בין רופאים ומטופלות לסביות, דבר העשוי להפחית את חשיפת הנטייה המינית ונושאים רגישים אחרים.

חשיפת הנטייה המינית נמצאה שכיחה יותר בקרב הומואים לבנים. יתכן והומואים נשאי HIV התבקשו לספר כיצד נבדקו, ועל כן רמת החשיפה הייתה גבוהה יותר. נראה כי אלו שחושפים את נטייתם המינית עשויים גם לחשוף סוגיות רגישות אחרות, דבר המציע על כך שמשתתפים אלה עשויים ליצור קשר קרוב יותר עם ספקיהם בגלל שהם “מחוץ לארון”. הסבר אלטרנטיבי עשוי להצביע על כך שהממצאים הללו נובעים מהאופי הפתוח יותר של לקוחות אלו.

24% מהמשיבים לא היו בטוחים אם הרופא שלהם היה הומוסקסואל/ ביסקסואל/ לסבית. דבר זה מציע שבמסגרת היחסים בין מטופל-רופא, מידע על מיניותו של הרופא אינה נמסרת למטופל.

ישנן מספר מגבלות פוטנציאליות למחקר זה. מספר המשתתפים במחקר היה קטן באופן יחסי ולכן ההסקה הסטטיסטית מוגבלת, אך עם זאת ניכר שלממצאים יש תוקף נראה.

לסיכום, המידע מצביע על כך שללסביות קשה יותר לחשוף את נטייתן המינית בפני ספקי שירותי הבריאות שלהן, והן חשות פחות נוח לדבר על מין. רוב המשתתפים לא הרגישו שהם יכולים לבחור בספק שירות “פרנדלי”. מידע זה מצביע על צורך בביטוחי בריאות אשר יספקו למטופלים הזדמנות למצוא רופאים שהינם גיי-פרדנלי. דבר זה עשוי לתרום לפתיחות בנושאים הקשורים לשימוש בחומרים ממכירם, התנהגויות מיניות בסיכון גבוה ונושאי בריאות נוספים. בנוסף, ממצאי המחקר מצביעים על הצורך בהעלאת מודעות לגבי קיומן של לסביות, ושבפני מטופלות אלה עלולים להיות מחסומים ייחודיים.

 

שתפו עם חברים

ביום חמישי 28.3.24 המרפאה תהיה סגורה. נשוב לפעילות ביום ראשון 31.3.24

עמכםן הסליחה

On 28.3.24 the clinic will be closed.

We will return to activity on Sunday 31.3.24. 

Sorry for the inconvenience