מיקום המרפאה: רחוב לוינסקי 108, בתוך התחנה המרכזית החדשה, בקומה 5, חנות 5531 טלפון: 03-5373738

כל האמת על התקן תוך רחמי

בשנים האחרונות אנו עדות לעליה במודעות ונגישות לאינפורמציה בתחום אמצעי המניעה.

ניתן כיום למצוא בשוק מגוון של אמצעי מניעה מסוגים שונים, הנותנים מענה למגוון רחב יותר של צרכים, יכולות, ואוכלוסיות.

אחד מאמצעי ההגנה הבטוחים והנוחים ביותר לשימוש הינו ההתקן התוך רחמי.

התקן תוך רחמי הוא שם משותף לסדרת התקנים שונים למניעת הריון המוחדרים לרחם ונשארים שם במשך מספר שנים. את ההתקן מחדיר רופא דרך צוואר הרחם אל חלל הרחם, והוא מתפקד כאמצעי מניעה הנמצא בגוף באופן קבוע, ללא התערבות שלנו.

ההתקנים נחלקים לשני סוגים:

  1. התקן הורמונאלי – התקן אשר מפריש הורמונים לרחם בדומה לגלולות שאנו מכירים. יעילות ההתקן היא גבוהה ביותר (99.8%). ישנו גם התקן הורמונאלי לנערות הנקרא ג’ניס – הוא מכיל כמות קטנה יותר של הורמונים ומותאם לנערות. יעיל למשך 3 שנים.
  2. התקן לא הורמונאלי – העשוי מנחושת ומהוה מעין חוצץ, אשר לא מאפשר לזרע להתנייד ואף יוצר תהליך אשר לא מאפשר לביצית להשתרש ברחם. יעילותו 99.2%

למה כדאי לי להשתמש בהתקן?

  • שגר ושכח” – אחד היתרונות הגדולים ביותר של ההתקן הוא שלא צריך לזכור לעשות שום דבר, בשונה מאמצעי מניעה כמו גלולות לדוגמא. מחקרים מראים כי נשים נוטות לשכוח בממוצע לפחות גלולה אחת כל חודש, ולא מודעות לכך ששכחת גלולה היא הגורם העיקרי לכניסה להריון אצל נשים שמשתמשות בגלולות. לעומת הגלולות, ההתקן מוחדר לגוף ולא מצריך שום דבר מאיתנו במשך 3 – 10 שנים!! (תלוי בגיל ובסוג ההתקן).
  • אחוזי היעילות הגבוהים ביותר – התקנים תוך רחמיים הם אמצעי המניעה הבטוחים ביותר לשימוש.
  • אינו נראה לעין ומאפשר ספונטאניות – בניגוד לאמצעי מניעה אחרים כמו מדבקה, דיאפרגמה ועוד, ההתקן נמצא בגופינו תמיד, ואינו מושפע מחילוף פרטנרים, מסקס לא מתוכנן ועוד. אין צורך להיערך מראש – ההגנה נמצאת תמיד.
  • ירידה משמעותית בדימום החודשי – שימוש בהתקן ההורמונאלי מפחית במידה ניכרת את הדימום החודשי עד להעלמותו לחלוטין. במילים אחרות – כאשר את משתמשת בהתקן הורמונאלי – אין לך וסת. אם אין וסת – אין כאבי מחזור…
  • ההתקן הלא הורמונאלי – מתאים לנשים אשר מסיבות שונות לא יכולות לקחת הורמונים (למשל גלולות), ומעונינות באמצעי מניעה קבוע ובטוח.

אולם, החוק מספר אחד בשימוש באמצעי מניעה הוא: One doesn’t fit all, או במילים אחרות: לכל אישה מתאים משהו אחר.

אז, מתי לא כדאי לי להשתמש בהתקן תוך רחמי?

  • אם אני רוצה להימנע מביקור אצל גניקולוג. ההתקנה היא הליך שרק רופא נשים יכול לבצע.
  • אם אני מתחת לגיל 18 ולא מעונינת שהורי ידעו – יש צורך באישור הורים על מנת להתקין.
  • אם אני סובלת מדימום קשה וכאבי מחזור – לא מומלץ להשתמש בהתקן הלא הורמונאלי. תופעת הלוואי שלו עשויה להיות דימום מוגבר בזמן הוסת וכאבי מחזור קשים יותר.
  • אם לא ילדתי, ואני חוששת מפעולה חודרנית אצל רופא הנשים – החדרת ההתקן לנשים אשר לא ילדו כרוכה בכאב, לעיתים קשה מאד.
  • לאחר ההתקנה של ההתקן ההורמונאלי, נשים מסוימות סובלות מתופעות המאפיינות תסמונת קדם וסתית (PMS) כמו גודש בשדיים, נפיחות בבטן, אקנה ודימום מוגבר. תופעות אלה חולפות לרב עד 3 חודשים מההתקנה.
  • אם אני דתייה או חוששת מדימומים קלים במהלך החודש – אחת מתופעות הלוואי של ההתקן ההורמונלי הוא דימומים קלים במהלך החודש.
  • אם אני לא מעוניינת לוותר על הדימום החודשי – נשים רבות מעדיפות להישאר מחוברות לגופן ולהרגיש את המחזור החודשי ואת הדימום עצמו.

https://youtu.be/Id8Km7Xw0aQ?t=45

כמה מיתוסים ונקודות חשובות :

  • התקנים תוך רחמיים טובים לשימוש רק לנשים שילדו

עד לפני זמן לא רב הדעה הרווחת הייתה כי התקנים מתאימים לשימוש רק בקרב נשים שילדו. כיום ההמלצות בנושא משתנות, במדינות רבות יורדות ההגבלות על שימוש בהתקן לנערות שלא ילדו, ובארצות הברית ובריטניה אין כל הגבלה בנושא. בנוסף, קיים כיום בשוק (גם בישראל) התקן הורמונאלי מותאם לנערות הנקרא ג’ניס. הוא מכיל כמות קטנה יותר של הורמונים וטוב לשימוש עד שלוש שנים.

  • פליטת התקן

ישנו חשש לא מבוסס שהתקן יכול להיפלט בקלות אצל נשים שלא ילדו, מאחר ויש להן רחם קטן יותר. בפועל מחקרים שונים מצאו שאחוז ההתקנים אשר נפלטים, הוא לכל היותר 7% אחרי שנה.

  • היריון חוץ-רחמי

זהו מיתוס נוסף אשר הגיע הזמן שיעלם מהעולם. התקן מגן מצוין נגד היריון תוך-רחמי אך פחות נגד היריון מחוץ לרחם ולכן, אם אכן יהיה הריון בנוכחות התקן הסיכוי לכך שיהיה חוץ-רחמי הוא 50%.

מצד שני צריך לזכור שהסיכוי להריון עם התקן הוא כה נמוך, שנשים ללא כל אמצעי מניעה יחוו בסיכומו של דבר יותר הריונות חוץ – רחמיים מאשר נשים עם התקן.

כך שההתקן למעשה אינו גורם להריון חוץ רחמי, אלא פשוט מונע אותו ביעילות נמוכה יותר.

  • דלקות באגן

בשנות השמונים חשבו שההתקן גורם לעלייה בשכיחות דלקות באגן. כיום אנחנו יודעים שדלקת באגן קשורה להתקן, רק במידה וכבר הייתה דלקת בצוואר הרחם בזמן החדרת ההתקן. מעבר לזה, ההתקן לא מגביר סיכויים לדלקת באגן.

  • ההתקן מגביר את סיכויי ההדבקה במחלות מין

עוד מידע אשר מובן בצורה לא נכונה. אמצעי המניעה היחיד אשר מגן מפני הדבקה במחלות מין הוא הקונדום והקונדום הנשי. כל שאר אמצעי המניעה, הורמונאליים או חוצצים, חושפים את בני הזוג להדבקה במחלות מין. להתקן עצמו אין כל השפעה על ההדבקה במחלות מין. ולכן, בקיום יחסי מין עם פרטנר אשר איננו יודעים/ות את מצבו הבריאותי יש להשתמש בקונדום בנוסף להתקן.

  • התקן עשוי לגרום לניקוב הרחם

מחקרים מצאו שאחוזי הניקוב בשני סוגי ההתקנים הם נמוכים ביותר.

  • פגיעה בפיריון

מחקרים שנעשו בעשורים האחרונים לא הראו שקיימת פגיעה בפריון עתידי, לאחר הוצאת ההתקן וששיעורי הכניסה להריון זהים לאחר הוצאת התקן, לאלו של נשים שנטלו אמצעי מניעה אחרים.

מקור: אמצעי מניעה הפיכים ארוכי טווח – ד”ר עמוס בר

 

שתפו עם חברים