שאלות נפוצות על נגיף הפפילומה

מה זה פפילומה?

נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא זיהום שכיח בקרב גברים ונשים, המועבר במגע מיני.

איך נדבקים בכלל?

יש יותר מ-100 זנים שונים של נגיף הפפילומה האנושי (HPV) המועברים בעיקר במגע מיני ,אולם לא רק. אפשר להידבק בנגיף גם בחיכוך של עור בעור, ללא קיום יחסי מין. כ-80% מהאנשים הפעילים מינית ידבקו בנגיף במהלך חייהם.

כיצד ניתן להימנע מהדבקה? האם קונדום מספיק?

קונדום מספק הגנה חלקית. הנגיף יכול להימצא במקומות שונים באזור הערווה, כולל באזורים אותם הקונדום לא מכסה. לכן יש סיכוי להדבקה למרות שימוש בקונדום (חשוב להמשיך להשתמש בקונדום למניעת מחלות מין אחרות!). הדרך היעילה ביותר למנוע הדבקה בנגיף ה-HPV היא על ידי חיסון נגדו.

מה קורה כשנדבקים?

נגיפים שונים גורמים למחלות שונות. בחלק מההדבקות בסוגי הנגיף השונים לא יקרה שום דבר.

ישנם מספר זנים של הוירוס אשר עשויים לגרום לסרטן ושני מינים אשר עשויים לגרום להופעת יבלות באברי המין, אך אינם מסרטנים. הזנים הגורמים ליבלות נקראים קונדילומה.

היבלות אינן מהוות סכנה רפואית אלא מטרד אסתטי. הן עשויות לעבור מעצמן (לאחר מספר חודשים), וניתן גם לצרוב אותן או להסירן בניתוח או בלייזר. חשוב לדעת שהטיפול ביבלת הינו קוסמטי בלבד ולא מטפל בנגיף עצמו!

בחלק קטן מהמקרים הנגיף ישאר רדום בגוף ולאחר שנים רבות יכול לגרום להתפתחות של סרטן, כולל סרטן צוואר הרחם, סרטן הפין, סרטן פי הטבעת, סרטן הלוע וסוגי סרטן נוספים.

האם ניתן לבדוק אם נדבקתי בפפילומה?

נכון להיום (2018) אין בדיקה מאושרת לגילוי הדבקה בנגיף הפפילומה. רוב הנשאים של נגיף הפפילומה, לא מפתחים תסמינים ולכן לא יודעים כלל שנדבקו בנגיף.

הופעת יבלות מסוג קונדילומה היא סימן. רופא עור ומין יכול לזהות את היבלת בהסתכלות.

נשים מבצעות בדיקת PAP לגילוי התפתחויות טרום סרטניות בצוואר הרחם כחלק מבדיקה גיניקולוגית סטנדרטית וכך בעת גילוי מוקדם הן יכולות לקבל טיפול יעיל. הבדיקה בודקת האם התרחשה הדבקה בעבר וגרמה להתפתחות של גידולים.

האם יש קשר בין מספר הפרטנרים שלי ל- HPV?

ככל שמספר הפרטנרים רב יותר, כך גם הסיכוי להידבק גדול יותר. אולם יכולה להתרחש הדבקה גם אם יש פרטנר אחד בלבד. אם הפרטנר הזה נדבק בעבר..

האם יש טיפול לפפילומה?

הטיפול היחיד שיש לפפילומה הוא מניעתי בלבד, כלומר, חיסון כנגד הנגיף.

הטיפול ביבלות הינו קוסמטי בלבד וברוב המקרים (כמו גם במקרים שאין תסמינים כלל) תהיה החלמה ספונטנית לאחר מספר חודשים עד שנתיים.

נשים שמתגלים אצלן שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם יכולות לקבל טיפול יעיל ואף למנוע התפשטות של סרטן.

על החיסון

החיסון הקיים כיום בישראל נקרא גרדסיל. הוא מחסן מפני ארבעה זנים של פפילומה. שני זני הפפילומה שאחראים להתפתחות סוגי הסרטן ושני זנים הגורמים ליבלות באברי המין. בעולם קיים חיסון המגן מפני 9 זנים, אולם הוא לא נגיש בישראל. החיסון ניתן בשלוש מנות במהלך חצי שנה.

החיסון ניתן בכל העולם, לבנות ולבנים. מומלץ מגיל 13 ועד גיל 45 לנשים, ומגיל 13 עד גיל 26 לגברים. החיסון נכלל בסל הבריאות בישראל מ 2013 וניתן בבתי הספר בכיתות ח’.

ניתן לקבל את החיסון דרך סל הבריאות בכל קופת חולים לנשים עד גיל 18 וגברים עד גיל 26. נשים יכולות לקבל את החיסון עד גיל 45 בעלות של 300 שקלים ונכון לעכשיו (2018) החיסון לא ניתן לגברים מעל גיל 26.

האם החיסון בטוח?

כן. החיסון נבדק על יותר מארבעים מיליון נשים וגברים ברחבי העולם. תופעות הלוואי היחידות שנמצאו קשורות לחיסון הן חום, כאב ואדמומיות במקום ההזרקה. לעיתים יכולה להיות תחושה כללית לא נעימה שחולפת מעצמה. בנוסף בקרב בני ובנות נוער נמצא שעצם מתן חיסון עלול לגרום לסחרחורת ולכן מומלץ לתת את החיסון בישיבה או בשכיבה.

עם זאת ישנה תופעת לוואי נדירה המתבטאת בתגובה אלרגית קשה לחיסון. תגובה אלרגית זאת הינה נדירה מאוד ומופיעה באחד ממליון מחוסנים.

כמה החיסון יעיל?

באוסטרליה, שבה ניתן החיסון למעלה מעשר שנים, כמעט ולא נרשמו מקרים של הופעת יבלות באיברי המין (קונדילומות) ומקרי סרטן הקשורים לנגיף הפפילומה. ממשלת אוסטרליה מדברת על הכחדת הנגיף בשנים הקרובות.

בדנמרק נמצאו ממצאים דומים. כלומר, הפחתה משמעותית בנגעים טרום-סרטניים וביבלות באיברי המין בקרב מי שהתחסנו.

יעילות החיסון גדלה ככל שמתחסנים בגיל צעיר יותר.