מאת: מיקי קילשטיין, פעילה ביסקסואלית ומתנדבת חוש”ן
השנה בחרה מנהלת הגאווה של הקהילה הגאה בנושא ביסקסואליות כנושא המרכזי של אירועי הגאווה. יש לכך משמעויות רבות עבור הקהילה המולטי-משיכתית (ביסקסואלים, פאנסקסואליות ועוד זהויות הנמשכות ליותר ממגדר אחד). מלבד חגיגה גדולה ושמחה שהיא מצעד הגאווה עצמו בו הקהילה הביסקסואלית תוכל לחגוג כחברה שווה בקהילת הלהט”ב, מתקיימים גם המון אירועי תרבות ברחבי העיר תל אביב הנוגעים ישירות או בעקיפין בסוגיות קהילתיות ובריאותיות עמן חברי וחברות הקהילה הביסקסואלית מתמודדים.
החשיפה שאירועי הגאווה בסימן ביסקסואליות מספקים לקהילה הינה בעלת חשיבות עליונה גם לציבור הרחב וגם לנשות ואנשי טיפול אשר לא תמיד מכירים את הקהילה או את הצרכים הייחודיים לה ורמות סיכון ייחודיות בנושאים הקשורים לרווחה ובריאות. האתגרים שקשורים לבריאות, רווחה ותעסוקה של ביסקסואליות וביסקסואלים לרוב אינם מקבלים מענה.
מחקרים רבים מהארץ ומהעולם מראים כי ביחס להטרוסקסואליות והטרוסקסואלים, הומואים ולסביות: ביסקסואליות וביסקסואלים נמצאים בסיכון גבוה יותר לדיכאון, חרדה, מחשבות אובדניות וניסיונות אובדניים.
סקירת מעט המחקרים בנמצא מציירת תמונת מצב עגומה המראה כי הסיכון לאובדנות גבוה פי 1.5 מהומואים ולסביות ופי 6 מהטרוסקסואליות והטרוסקסואלים. אלו הבדלים שנמצאו בנוער, בוגרים ובקרב אוכלוסיות מבוגרות יותר.
בנוסף ביסקסואליות וביסקסואלים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לעישון, שתייה מוגזמת ושימוש בסמים ממכרים. בסקר אחד כמעט חצי מהביסקסואלים דיווחו על עישון ורבע דיווחו על שימוש מוגזם באלכוהול. הגורמים לכך הם כנראה בעיקר חברתיים, כאשר דחייה גם מקהילות נורמטיביות וגם מקהילות הומו-לסביות ותחושת חוסר-הבית וחוסר-נראות משמשים כקטליזטורים להתנהגויות מסוכנות.
הנתונים לא פוסחים גם על התנהגויות מסוכנות מינית וסיכון גבוה יותר למחלות מין ומחלות כרוניות. ביסקסואליות וביסקסואלים רבים מדווחים על חוסר-נגישות לשירותים רפואיים מסיבות של ביפוביה, מחיקה, זלזול, ולכך יש השפעה ישירה על הנגישות לידע רפואי חשוב ועל הנגישות לקבלת שירותים רפואיים בעת הצורך והימנעות מהזנחה.
פקטור נוסף המשפיע על רווחתם ובריאותם של אנשים מהקהילה המולטי-משיכתית הוא תעסוקה. הרבה מאוד מהקהילה עובדים בעבודות חלקיות בלבד, מרווחים פחות ועניים יותר בממוצע. למשל: נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה של משרד הכלכלה ערכה סקר מקיף בנושא אשר חשף שרק 47% מהביסקסואלים עובדים במשרה מלאה בהשוואה ל-68% מהלסביות ו-74% מההומואים.
מחקרים אחרים בנושא מצאו כי בנוסף לבעיות בתעסוקה יש גם פערים במשכורות אצל אלו שכן עובדים. מחקר מצא שביסקסואליות וביסקסואלים מרווחים בממוצע כ-15% פחות, ונמצאים בסבירות גבוהה פי 1.5 עד 2 לחיות בעוני לעומת לסביות והומואים.
חשוב גם להתייחס ספציפית למצוקות וסיכון בקרב נשים ביסקסואליות בהקשר של הטרדות מיניות ואלימות מינית. נשים ביסקסואליות נמצאות בסיכון גבוה יותר לאונס במהלך חייהן (על פי סקר אחד: 46.1% מהנשים הביסקסואליות לעומת 13.1% ו-17.4% בקרב הנשים הלסביות וההטרוסקסואליות). נשים וגברים ביסקסואלים נמצאים בסיכון גבוה יותר לאלימות מינית שאינה אונס במהלך חייהם (79% מהנשים הביסקסואליות לעומת 43% ו-46% מהנשים הלסביות וההטרוסקסואליות; 47% מהגברים הביסקסואלים לעומת 40% ו-21% מהגברים ההומואים וההטרוסקסואלים). נראה שנשים ביסקסואליות נמצאות גם בסיכון להתדרדר לזנות: במדגם של נשים ישראליות, נמצא ש-7.8% מהנשים הביסקסואליות אמרו שאי פעם שילמו להן עבור יחסי מין, בהשוואה ל-2.8% מהלסביות ו-1.8% מההטרוסקסואליות.
מה הגורמים למצוקות אלו? ביסקסואליות משויכת באופן סטריאוטיפי למגוון תכונות כגון חוסר נאמנות, חוסר החלטיות, חוסר סיפוק מקשרים רומנטיים והתנהגות מינית חסרת שליטה. כל אלו משמשים כתירוץ להתייחס לנשים ביסקסואליות כאובייקטים מיניים. נוער ביסקסואלי נמצא בסיכון גבוה להיזרק או לברוח מהבית בשל חוסר קבלה. כל אלו תורמים לכניסת ביסקסואלים למעגלי זנות. כמובן שגם בעיות במציאת תעסוקה קבועה ומכניסה והסיכון הגבוה לעוני גם משפיעים.
בנוסף לזאת, חוסר ההיכרות של הציבור בכלל ואנשי המקצוע בפרט עם ביסקסואליות מקטין את התמיכה הנדרשת לביסקסואלים ומנציח את הסיכונים אותם הם חווים. כדי לשפר את המצב של ביסקסואליות וביסקסואלים נדרשת חשיפה ונראות גדולה יותר, חינוך של גורמי רווחה, בריאות וחינוך והכשרות לארגונים המטפלים בנוער בסיכון, זנות ופגיעות מיניות.
על כן הבחירה של מנהלת הגאווה של הקהילה הגאה לבחור בנושא ביסקסואליות כנושא המרכזי של אירועי הגאווה, בעלת ערך גבוה ורבת משמעות. כולם מוזמנים להשתתף באירועים ובכך לתמוך בחברי וחברות הקהילה הביסקסואלית.
