איידס - Safe-sex איידס - Safe-sex
מיקום המרפאה: רחוב לוינסקי 108, בתוך התחנה המרכזית החדשה, בקומה 5 (מעל קווי אגד 4,5).
בחרו עמוד

איידס

PREP וטרובדה

 

בקרוב תסופק בישראל לאנשים הנמצאים בסיכון גבוה להידבק ב-HIV תרופה המקטינה את הסיכון. עד כמה יעילה התרופה במניעת הדבקה?

נעם לויתן

על פי כותרות העיתונים הוועדה המייעצת למנכ"ל משרד הבריאות בנושא איידס המליצה לאשר מתן טיפול מונע טרום חשיפה (PREP) לאנשים הנמצאים בסיכון גבוה להידבק ב HIV, הנגיף הגורם למחלה.

ועדת סל התרופות הכריעה בחודש אילו תרופות ייכנסו השנה לסל, והעבירה את המלצותיה לשר הבריאות יעקב ליצמן

מחקרים הראו כי טיפול בגלולה בשם טרובדה (Truvada), מונע כמעט לחלוטין הדבקה ב-HIV, אם היא נלקחת לפני קיום יחסי מין לא מוגנים עם אנשים החיוביים לנגיף."

כך מסביר אחד מחברי הועדה את ההמלצה על הטיפול המונע: בשנים האחרונות נרשמה עלייה במספר הנדבקים ב HIV בקרב האוכלוסייה הגאה. במקום שבכל שנה יתווספו עוד 10 0נשאים, אותם אנשים פשוט ייקחו את הטיפול התרופתי ויימנעו מהדבקות. בדרך זו, בתוך מספר שנים ירד מספר הנשאים באופן דרמטי".

טרובדה אמנם מונעת הדבקה בנגיף, אבל המחקרים בדקו את יעילותה כשמשתמשים בה בנוסף לקונדום, ולא כתחליף לו. אין נתונים טובים על יעילותה כאמצעי מניעת הדבקה, ובכתבות לא טרחו לציין את ההסתייגויות האלו מהשימוש בגלולה, את הצורך בשימוש בקונדום – שהוא אמצעי המניעה היעיל ביותר – או את העובדה שאפילו החברה שמייצרת את התרופה, מדגישה כי אסור לוותר על השימוש בקונדום  (Gilead Sciences)

אז מה זה PrEP ומהי טרובדה?

טיפול מונע טרום-חשיפה (pre-exposure prophylaxis או PrEP) כשמו כן הוא – טיפול שניתן לפני חשיפה לגורם מחלה כדי לנסות למנוע הדבקה. הטיפול המונע הבטוח ביותר והטוב ביותר הוא חיסון. לא לכל המחלות יש חיסונים, אבל קיימים בשוק כמה טיפולים מונעים. למשל, המטיילים באזורים מוכי מלריה, מחלה קשה שאין חיסון נגדה, מצטיידים בדרך כלל בתרופות שעליהם לקחת במהלך הטיול. הם מתחילים את הטיפול התרופתי המונע לפני הכניסה לאזור הנגוע, וממשיכים כמה ימים או שבועות לאחר היציאה מהאזור. לטיפול ייתכנו תופעות לוואי (שהן עדיפות, כמובן, מלחלות במלריה).

טרובדה היא הגלולה הראשונה שאושרה כטיפול תרופתי מונע מפני הידבקות בנגיף ה-HIV. משולבות בה שתי תרופות, טנופוביר ואמטריציטאבין, שמעכבות את פעילותו של אנזים (reverse transcriptase) החיוני לתהליך ההתרבות של הנגיף. התרופות משמשות כבר שנים רבות כחלק מהטיפול המשולב ("הקוקטייל") הניתן לנשאי HIV, אך כטיפול מונע הן ניתנות רק לאנשים שהם שליליים לנגיף ואינם מקבלים תרופות נוספות.

עד כמה יעילה טרובדה במניעת הידבקות ב-HIV?

בסוף שנת 2010 התפרסמו ב-The New England Journal of Medicine תוצאות מחקר קליני שלפיהן טרובדה מסוגלת להגן על אנשים בקבוצת סיכון מפני הידבקות ב-HIV. במחקר, שמכונה iPrex, השתתפו 2,499 אנשים שליליים לנגיף – גברים הומוסקסואלים ונשים טרנסג'נדריות שמקיימות יחסים עם גברים. המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות – קבוצת הניסוי, שחבריה קיבלו טרובדה, וקבוצת הביקורת, שחבריה קיבלו פלצבו (טיפול דמה). כל המשתתפים נבדקו לניטור תופעות לוואי ולגילוי HIV, וכן קיבלו קונדומים חינם, הדרכות וייעוץ בנוגע למחלות מין ולחובת השימוש בקונדומים, בדיקות לגילוי מחלות מין וטיפול במחלות שהתגלו. בתום המחקר התברר שהמשתתפים בקבוצת הניסוי היו בסיכון מופחת להידבק ב-HIV לעומת אלה בקבוצת הביקורת: שיעור ההידבקות בנגיף בקרב המשתתפים שקיבלו טרובדה היה נמוך ב-43% מאשר בקרב מקבלי הפלצבו.

אחד הגורמים שהשפיעו על תוצאות המחקר היה מידת ההקפדה על לקיחת הגלולות כנדרש. הצלחתו של כל טיפול תרופתי, ובמיוחד טיפול מתמשך, תלויה בהתמדה של המטופל. יש סיבות שונות להפרה של שגרת הטיפול – תופעות לוואי שהחולה חווה, תחושתו שכדאי לו להפחית מינון, הנחתו שאפשר לדלג על יום מדי פעם, או סתם שכחה. יתר על כן, כשמדובר באנשים בריאים, ש"רק" לוקחים טיפול מונע, הסיכוי לחוסר הקפדה על משטר התרופות גדל. ואכן, כאשר החוקרים הביאו בחשבון את מידת ההתמדה של המשתתפים בטיפול, נמצא ששיעור ההידבקות של חברי קבוצת הניסוי שפעלו על פי ההוראות במשך 90% יותר מזמן הניסוי היה נמוך ב-73% משיעור הנדבקים בקבוצת הפלצבו. עוד השוו החוקרים בין חברי קבוצת הניסוי שלקחו את הגלולה בעקביות ובין אלה שלא. התברר שהיעילות האמיתית המקסימלית של טרובדה בהפחתת שיעור ההדבקות ב-HIV היא 92%. לשם השוואה, שימוש רגיל בקונדום (כלומר סדיר בדרך כלל אבל עם 'חריקות') מפחית את שיעור ההידבקות ב-HIV בכ-85%, ואילו היעילות המקסימלית שלו (כלומר בשימוש נכון בכל מגע מיני) היא ככל הנראה 98% (תלוי איפה קוראים).

איך מודדים יעילות?

היעילות נמדדת על ידי בדיקה השוואתית של כמות מקרי ההדבקה בתקופה נתונה. יעילות מקסימלית של 98% פירושה שאם תשוו בין שתי קבוצות דמיוניות, האחת שחבריה משתמשים בקונדום בצורה נכונה בכל מגע מיני והשנייה שחבריה לא משתמשים בקונדום כלל, תגלו ששיעור ההידבקות בנגיף בקרב הקבוצה הראשונה נמוך ב-98% מאשר בקרב הקבוצה השנייה. למשל, תראו שבתקופה נתונה נדבקו בקבוצת נטולי הקונדום 50 איש, ואילו בקבוצת המשתמשים המתמידים נדבק רק אדם אחד.

היעילות המחושבת לשימוש רגיל בכול סוג של טיפול כוללת בתוכה שימוש לא נכון, וגם נבדקים (בקבוצת הניסוי) שטענו שדבקו בשגרת הטיפול אך למעשה לא עשו זאת, למשל לא שמו קונדום או לא נטלו גלולה. היעילות מתייחסת לשיעור הגנה יחסי (RRR), כלומר הפחתת הסיכון היחסי, מדד המתייחס לתקופה קצובה ולא לסיכון במגע יחיד: אם במשך שנתיים שבהן עקבו אחרי X אנשים נדבקו בקבוצת הביקורת 64 איש ובקבוצת הניסוי 10 אנשים, מתקבלת הגנה של קרוב ל-85% בשימוש רגיל, ונמנעו 54 מקרי הדבקה.

מה קורה אם לא מקפידים על נטילת טרובדה על פי ההוראות?

על חשיבותה של הצמדות להוראות הטיפול בטרובדה אפשר ללמוד מהשוואה בין תוצאות שני מחקרים קליניים שנערכו באפריקה. במחקר הראשון, FEM-PrEP, השתתפו 2,120 נשים הטרוסקסואליות שליליות ל-HIV, שחולקו לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת. במהלך המחקר לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות בשיעור ההדבקה ב-HIV. לאחר זמן התברר שהנשים בקבוצת הניסוי אמנם דיווחו שלקחו את הגלולות כנדרש, אבל לא עשו זאת. המחקר הופסק באפריל 2011.

לעומת זאת, המחקר Partners PrEP, שנערך בקרב 4,747 זוגות הטרוסקסואלים מעורבי סטטוס (אחד מבני הזוג חיובי לנגיף והשני שלילי), מצא ששיעור ההידבקות ב-HIV היה נמוך בכ-73% בקרב משתתפים שנטלו טרובדה מבקרב אלה שקיבלו פלצבו. עוד מדדו החוקרים את רמת התרופה בדם חברי קבוצת הניסוי, וגילו שכ-80% מהחברים בה לקחו את הגלולה כנדרש. על פי השוואת מידת ההדבקה בקרבם לזו של 20% הנותרים, העריכו החוקרים שהיעילות המקסימלית האמיתית של טרובדה בהפחתת שיעור ההידבקות ב-HIV היא 90%.

ומה היעילות של טרובדה כטיפול מונע טרום-חשיפה בעולם האמיתי ולא במסגרת ניסויים קליניים?

ככל הנראה לא רעה. במחקר אחד, שבו עקבו אחר 657 גברים מסן פרנסיסקו שנטלו את הגלולה כל יום, לא התגלו מקרי הידבקות ב-HIV. חלק מהמשתתפים דיווחו שהשתמשו פחות בקונדומים במהלך המחקר, אבל לא ברור אם נהגו כך בגלל הטיפול או משום שהתחילו מערכות יחסים מונוגמיות עם בני זוג שליליים ל-HIV. כמחציתם נדבקו במחלות מין שאינן HIV, כגון עגבת, זיבה וכלמידיה. המחקר לא כלל קבוצת ביקורת, ולכן אין לדעת כמה מקרי HIV נמנעו בזכות הטיפול, אם בכלל.

מחקר אחר (PROUD), שנערך באנגליה, בדק את יעילות הטיפול התרופתי המונע ב-544 גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, כאשר 275 מהמשתתפים קיבלו טרובדה מיד עם תחילת המחקר, ואילו 269 – רק כעבור שנה. תוצאות המחקר הראו כי שיעור ההידבקות ב-HIV בקרב הגברים שקיבלו טרובדה מיד היה נמוך ב-86% מאשר בקרב גברים שהמתינו שנה לקבלת הטיפול. המחקר הופסק לפני הזמן וכל המשתתפים התחילו ליטול את הגלולה לאחר שהתברר כי היו כ-9% מקרי הידבקות חדשים בשנה בקרב קבוצת הממתינים, לעומת רק 1-2% בקרב אלה שקיבלו את התרופה מיד.

בעולם האמיתי קורה שלוקחים טרובדה באופן לא סדיר ולא על פי ההוראות – רק לפני פסטיבל זה או אחר שבו מתכוונים לקיים יחסי מין עם פרטנרים רבים, ו/או תחת השפעת סמים ואלכוהול שיכולה להשכיח את הצורך להשתמש בקונדום.

בגלל משך הזמן שדרוש לתרופות להצטבר ברקמות (7 ימים רקטלי, 20 יום וגינלי), שימוש ספורדי כזה אינו מומלץ. אמנם קיימת עדות לכאורה שגם שימוש כזה הוא יעיל: מחקר שנערך בצרפת ובקנדה (IPERGAY) בדק שימוש בטרובדה "על פי דרישה" (שני כדורים בין יממה לשעתיים לפני המגע המיני, כדור שלישי יממה לאחר המגע, וכדור רביעי 48 שעות אחריו) בקרב 400 משתתפים בעלי סיכון גבוה להידבק ב-HIV. כל המשתתפים הונחו להשתמש בקונדום. תוצאות המחקר הראו שיעור הגנה של 86% – 14 נדבקו בקבוצת הביקורת, ושניים בלבד בקבוצת הניסוי. אלא שהשימוש בטרובדה במסגרת המחקר אינו יכול להיחשב שימוש ספורדי באמת: התדירות שבה קיימו כל המשתתפים יחסי מין היתה גבוהה, כך שבמשך תקופת המחקר הם לקחו לפחות ארבע גלולות טרובדה בשבוע, כל שבוע. לכן המחקר האמור מצטרף למחקרים אחרים שמעידים שגם נטילה לא מושלמת – אבל סדירה – של הגלולה (ארבעה ימים בשבוע מתוך שבעה) מספקת הגנה סבירה מפני HIV.

מה עוד כדאי לדעת על טרובדה?

קודם כל, בניגוד למסר שעולה מהכתבות, אין במחקרים תמיכה בהנחה שטרובדה יעילה בפני עצמה, בלי שימוש בקונדום. בכל הניסויים שבדקו את מידת ההגנה שהגלולה מספקת נעשה שימוש, חלקי לפחות, גם בקונדומים, כך שהנתונים שהתקבלו מעידים על יעילותה כאמצעי זהירות נוסף, ואין נתונים עד כמה היא מועילה כאמצעי זהירות יחיד.

יתר על כן, יש להקפיד על שימוש עקבי ונכון בטרובדה. צריך לקחת אותה כל יום, במשך כל התקופה שבה מקיימים יחסי מין מזדמנים. חייבים להתחיל לפחות שבוע לפני קיום היחסים [PDF] כדי שריכוזה בגוף יגיע לרמה המספקת הגנה. אם רוצים להפסיק לקחת את הגלולה (למשל בגלל תופעות לוואי), מומלץ להמשיך בכל זאת במשך כחודש לאחר החשיפה האחרונה לאפשרות הדבקה ב-HIV.

לטרובדה יש תופעות לוואי לא נעימות (מי שרוצה להיבהל מוזמן לעיין בעלון לצרכן [PDF]), חלקן, כמו כאבי ראש ובחילות, עוברות בדרך כלל לאחר חודש, ויש כאלה (ובהן תופעות מסכנות חיים, כגון חמצת לקטית או נזק לכבד) שנוטות להופיע ככל שהשימוש בתרופה מתמשך וככל שגיל המשתמש גבוה יותר. התרופה יכולה גם לגרום להחמרה של הפטיטיס B, ולכן מומלץ בחום להתחסן נגד הנגיף.

בנוסף, על פי ההוראות נדרשים המטופלים בגלולה היקרה, כמו נשאים מטופלים, לעבור בדיקות תקופתיות לניטור תופעות הלוואי ולגילוי אם נדבקו במחלות מין אחרות. אם משתמש בטרובדה כטיפול מונע טרום-חשיפה נדבק בכל זאת ב-HIV, אסור לו להמשיך טיפול רק בטרובדה. הגלולה לבדה לא מספיקה כטיפול ל-HIV ויעילה רק כחלק מטיפול תרופתי משולב. נשא HIV שמשתמש בטרובדה בלבד מגדיל את הסיכוי שהנגיפים בגופו יפתחו עמידות לתרופות בה.

ומילה אחרונה על הקונדום

לשימוש חלקי בלבד בקונדום, או לאי שימוש בכלל, יש שפע נימוקים והסברים גלויים וידועים, ובהם אי נוחות, פגיעה בספונטניות, הפחתת ההנאה, ירידה בזיקפה, סתם שכחה, או בטחון ש"לי זה לא יקרה". בשנים האחרונות נוספו לאלה גם הנחות מוטעות שאיידס כבר אינה מחלה מפחידה, ושאפשר לסמוך על "טיפול לאחר חשיפה", שאמור להקטין את הסיכוי להידבק בנגיף במקרים של חשיפה בסיכון גבוה (אם כי ההצלחה לא מובטחת והוא מאוד לא נעים).

אלא שאף אחת מהטענות וההנחות האלה לא משנה את המציאות: בניגוד לטרובדה, קונדום מגן ממחלות נוספות העוברות ביחסי מין כגון זיבה, כלמידיה, עגבת ועוד. בנוסף, הוא לא דורש שימוש יומיומי – רק צריך לזכור לשים אותו בצורה תקינה.

כדי למנוע את התפשטות הנגיף צריך להמשיך לחנך למין עם קונדום. עם זאת, יש לזכור כי קונדומים נקרעים לפעמים וכן שמסיבות שונות אנשים לא תמיד זוכרים או רוצים להשתמש בקונדום – למשל כי היו שיכורים, מסוממים, או כי שכחו להביא אחד. במקרים כאלו טרובדה יכולה לספק שכבת הגנה נוספת ולהקטין את הסיכוי להידבק ב-HIV. אולם, צריך להמשיך ולהדגיש: קונדום הוא אמצעי ההגנה היעיל ביותר מפני מחלות מין.

אם אתם חיים עם בן או בת זוג שחיוביים לנגיף או אם אתם מוצאים את עצמכם מקיימים לפעמים מין לא מוגן – טרובדה עשויה להיות הגלולה בשבילכם (אם אתם מסוגלים להתמיד בנטילת הגלולה ולא חוששים מתופעות הלוואי). אולם, בכל מקרה, השתדלו להשתמש בקונדום.

הכתבה פורסמה ב-GoGay

ד"ר נעם לויתן, דוקטור למדעי החיים (Ph.D.) ממכון ויצמן למדע

 

שתפו

הריון ו HIV / איידס

היריון ואיידס/HIV.

איידס – תסמונת הכשל החיסוני הנרכש, היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף (HIV) הפוגע במערכת החיסון, עד כדי כישלונה המוחלט בשלבים מאוחרים של המחלה (שלב האיידס). הנגיף מועבר בין בני אדם בקיום יחסי מין, במגע של דם נגוע בדם של אדם אחר ומאם לעובר בעיקר בעת הלידה וההנקה. נגיף ה– HIV  נתגלה במדינות המערב בסוף שנות ה- 70 של המאה ה- 20, ומחלת האיידס הפכה מאז לאחת המחלות הנחקרות בעולם. המחלה נחשבה למחלה סופנית עד שבאמצע שנות ה- 90 נמצא שילוב תרופתי הנקרא "קוקטייל" (הכולל שלוש תרופות הניתנות יחד), אשר הצליח לעכב את קצב התרבות הנגיף ולאפשר שיקום חלקי של מערכת החיסון. הקוקטייל לא מרפא את המחלה, אולם השימוש בו מאריך את תוחלת החיים של החולים כך שכיום, איידס נחשבת מחלה כרונית. כלומר, מחלה ברת טיפול, שניתן לחיות איתה. למרות ההתקדמות הבלתי פוסקת בחקר הנגיף, טרם נמצאה תרופה או חיסון אשר ביכולתם למגר את המחלה באופן סופי.

כמה עובדות מהירות על נשים בהריון ואיידס/HIV:

  • על כל הנשים ההרות והנשים שמעוניינות להרות לעבור בדיקת איידס/HIV, ללא יוצא מן הכלל. בינואר 2016 פורסם נייר עמדה של המכון לאיכות ברפואה בהסתדרות הרפואית, הדורש מכל רופא נשים להפנות את מטופלותיו ההרות לבדיקת איידס. 
  • לאישה בהריון אשר נושאת את הנגיף ומטופלת בהתאם, יש סיכוי נמוך שתדביק את עוברה, סיכוי של פחות מ 1%. ללא טיפול יש סיכוי של 25% שהאם תדביק את העובר.
  • בזכות הרפואה המתקדמת והטיפולים הקיימים, אנשים רבים אשר נדבקו ב HIV טרום לידתם, חיים שנים רבות ומגיעים לבגרות.

בזכות המחקרים והטיפולים החדשים במחלה נשים רבות אשר נושאות את הנגיף יכולות להרות וללדת מבלי להדביק את ילדן בנגיף. מאז שנות התשעים של המאה הקודמת ישנה ירידה של 90% בכמות העוברים הנדבקים מאימותיהן במהלך ההריון והלידה, יחד עם זאת מספר הנשים הנשאיות שילדו, עלה. כיום, אישה הרה שלוקחת את התרופות כפי שנדרש ממנה בהריון, בצירים, בלידה ובהנקה ומספקת לתינוקה הנולד את התרופות המתאימות לו במשך 4-6 שבועות, אחרי לידתו, יכולה להקטין את הסיכוי שלו להידבק בנגיף לפחות מ1%. כמו כן, אחרי הלידה, האם יכולה להבטיח את בריאותו של תינוקה אם לא תניק אותו ולא תלעס עבורו את האוכל. בישראל, נשים נשאיות שילדו יכולות לקבל מקופות החולים למשך שנה שלמה, תחליפי חלב על מנת שלא יניקו את ילדיהן.

האם נשים שאינן נשאיות וחיות עם בן זוג נשא יכולות להרות ?

בהחלט. נשים אשר אינן נושאות את הנגיף, אך בן זוגן הוא נשא, צריכות להתייעץ עם רופא על מנת לקבל טיפול תרופתי מונע אשר ימנע הדבקה בנגיף אפילו עוד בטרם נחשפו אליו. טיפול זה נקרא PrEP. עוד על ה PrEP זה ניתן לקרוא כאן. טיפול זה יגן עליהן בזמן שינסו להרות ויגן עליהן ועל עובריהן בזמן ההיריון וההנקה.

כאשר אחד מבני הזוג הינו נשא והשני אינו נשא ניתן להיכנס להריון גם בעזרת הפריה מלאכותית וכך להבטיח שמירה על בריאות שני הצדדים.

מה נשאית המגלה שהרתה צריכה לעשות ?

לעיתים נשים נשאיות אינן יודעות שהן בהיריון, וכך עד שההיריון מאותר חולף זמן יקר שיכול להיטיב עם עוברן.

אם את נשאית ואינך מקיימת יחסי מין מוגנים – במכוון או שלא במכוון, חשוב שתדעי שגילוי מוקדם של ההיריון יוכל לעזור לך ללדת ילד בריא. אם בכוונתך להרות, כדאי שתתייעצי עם רופא עוד בטרם התחלת לנסות. אם אינך רוצה להרות הקפידי על שימוש באמצעי מניעה וזכרי שאמצעי מניעה כמו קונדום גם שומרים עליך מפני מחלות מין.

נשאית שגילתה שהיא בהריון ורוצה לשמור אותו צריכה לגשת בהקדם אל הרופא המטפל כדי שיוכל להתאים לה טיפול תרופתי מתאים.

הצלחתו של הטיפול התרופתי הניתן לנשאיות בהיריון תלוי מאוד ביכולתה של הנשאית ליטול את הטיפול כראוי, מבלי להפסיק, מרגע גילוי ההיריון ועד לאחד הלידה. נכון, לנשאיות בהריון יש אתגרים לא קלים שאין לנשים שאינן נשאיות למשל: נשים בהריון הסובלות מבחילות עלולות להקיא את הטיפול התרופתי ועבור נשים אחרי לידה הגעה למפגש הקבוע עם הרופא המטפל יכול להיות מטלה קשה. אך מאחר והטיפול יכול להגן על העובר ולאחר מכן על הילד הנולד, חשוב מאוד להתמיד בו.

הריון ולידה הם אתגרים שדורשים תמיכה של חברים ומשפחה, על אחת כמה וכמה הריון כנשאית. אם אין לך מעגל תמיכה קרוב תמיד תוכלי לפנות אלינו למרפאה או אל הוועד למלחמה באיידס בכדי לקבל ייעוץ ותמיכה.

מצב סוציו-אקונומי נמוך יכול עוד יותר להקשות על נשים נשאיות בהריון לקבל טיפול תרופתי מתאים. לנשאיות בהריון יכול להיות קשה עוד יותר לעמוד בטיפול תרופתי תובעני כאשר הן משתמשות בסמים, חסרות בית, חולות נפש, אסירות או חסרות מעמד.

האם לידה של נשאית שונה ?

לא. בעבר הומלץ על ניתוח קיסרי לכל נשאית על מנת להפחית את הסיכוי להדבק העובר. כיום עם הטיפול התרופתי גם ניתן ללדת בלידה רגילה.

האם נשאית יכולה להניק ?

כאמור, מומלץ לנשאיות לא להניק כדי להפחית את הסיכוי להדביק את ילדן ועל כן קופות החולים מחויבות לתת תחליפי חלב לנשאיות שזה עתה ילדו.

מקור: https://www.cdc.gov/hiv/group/gender/pregnantwomen/

 

שתפו

שאלות נפוצות על PrEP

  • מה זה PrEP?

טיפול תרופתי ל HIV-עבור גברים ונשים שאינם חיים עם HIV, זאת על מנת למנוע הדבקה בנגיף. גישה מניעתית זו נקראת טיפול מונע לפני חשיפה (Pre-exposure Prophylaxis) או בקיצור (PrEP).

  • איך לוקחים PrEP?

בעולם נבחנות שתי דרכים ללקיחת PrEP:

אחת היא הדרך היומית, ובה נוטלים את התרופה כל יום באותה שעה. שיטה זו הוכחה כיעילה בהפחתת הסיכון להדבקה ב-HIV ביותר מ-90% אצל גברים המקיימים יחסי מין עם גברים. זוהי גם הדרך המאושרת במדינת ישראל ומומלצת על ידי משרד הבריאות.

הדרך השנייה היא לקיחה על פי דרישה. במקרה זה יש להתחיל לקחת את הטיפול 24 שעות לפני המגע המיני ולהמשיך לקחת אותו 48 לאחר המגע המיני. כלומר, לקיחה של 3 ימים רצופים. חשוב לציין כי דרך זו עדיין אינה מוכחת על ידי מחקרים קליניים ועדיין לא מומלצת על ידי משרד הבריאות הישראלי.

בכל מקרה PrEP חייב להינתן תחת השגחה רפואית ולא מומלץ כלל לקחת תרופות אלו באופן עצמאי ללא בקרה רפואית וזאת משום שיתכנו תופעות לואי, וחמור מכך, בלקיחה לא נכונה, ישנה אפשרות לפיתוח עמידות כנגד נגיף ה-HIV  דבר שיקשה בעתיד על טיפול באנשים שנדבקים בנגיף.

  • למי מומלץ לקחת PrEP?

המטרה של PrEP היא להגן על מי שבסיכון גבוה להיחשף ל-HIV. האוכלוסייה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר להדבקה  הם גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים ללא שימוש בקונדום. קבוצות סיכון נוספות הן מי שקיבלו אבחנה של מחלות מין אחרות לאחרונה, מי שנוהגים לקיים יחסי מין תחת השפעת סמים או אלכוהול, מי שקיימו יחסי מין עם בני זוג רבים בתקופה קצרה, נשים/גברים בזנות ומי שנוהגים לקיים יחסי מין ללא קונדום עם בן/בת זוג בסיכון לנשאות HIV וכמו כן, בני ובנות זוג של נשאי HIV שלא מקבלים טיפול.

בכל מקרה יש לשוחח עם הרופא/ה המטפל/ת לפני החלטה על התחלת טיפול ב- PrEP.

  • האם מותר לקחת PrEP בהריון?

התרופה בטוחה לשימוש בזמן הריון, אולם דווקא בהריון יש חשיבות רבה ליעוץ עם הרופא המטפל טרם התחלת שימוש ב- PrEP.

  • עד כמה PrEP יעיל?

הטיפול מפחית את הסיכון להדבק ב-HIV ב-90% בתנאי שמקפידים לקחת את התרופה כנדרש מדי יום.

  • מה הבדיקות שצריך לעשות לפני התחלת PrEP?

ראשית לפני התחלת הטיפול יש לוודא כי לא הייתה כבר הדבקה ב-HIV. במצב כזה הטיפול ב-PrEP  יכול לגרום להופעה של עמידות לטיפול ולסכן את הצלחת הטיפול בHIV- בעתיד.

לפני התחלת הטיפול חשוב לבצע בדיקות דם ושתן להערכת תפקודי כליות, צפיפות עצם, הדבקה קודמת בצהבת B, הדבקה קודמת בצהבת C.

כל זמן שלוקחים את הטיפול חשוב לעשות בדיקות מעקב אחרי הדבקה ב-HIV ומחלות מין אחרות אחת לשלושה חודשים. חשוב גם להיות במעקב אחר תפקודי כליה באמצעות בדיקות דם ושתן. במקרים ייחודיים יש לבצע גם מעקב אחר מצב העצמות.

  • עד כמה PrEP בטוח?

תופעת הלוואי העיקרית בתחילת הטיפול היא בחילה, שלרוב חולפת לאחר תקופה מסוימת. בטיפול ממשוך ב- PrEPתיתכן פגיעה בכליות ובצפיפות העצם. בזמן הטיפול יש להקפיד על ביקורי רופא קבועים ולעשות בדיקות תקופתיות להערכת תפקודי כליות ומצב העצמות כל שלושה חודשים לאורך הטיפול.

כמו כן, בקרב מי שנדבקו בצהבת B לפני התחלת ה-PrEP יכולה להיות התפרצות של צהבת .B לכן, יש לבדוק האם הייתה הדבקה של צהבת B לפני התחלת הטיפול ומומלץ להתחסן נגד צהבת B למי שלא נדבקו בעבר במחלה.

בכל מקרה של הופעת סימנים חדשים לאחר התחלת הטיפול חשוב לדווח לרופא/ה המטפל/ת.

בכדי שהשימוש ב-PrEP יעשה באופן הבטוח ביותר חשוב להתחיל את הטיפול רק לאחר שניתן מרשם על-ידי אחד הרופאים שהוסמכו לכך ולהמשיך במעקב רפואי לאורך הטיפול.

  • האם אפשר להפסיק טיפול ב-PrEP?

במידה ואדם מעוניין להפסיק את הטיפול ב PrEP-הוא יכול, שכן בניגוד לאנשים החיים עם HIV  החייבים להתמיד עם הטיפול לאורך כל חייהם, ה PrEP- ניטל על ידי אנשים שאינם חיים עם HIV ועל כן יכולים לשקול איך ומתי להפסיקו כמובן שגם זאת בהיוועצות עם הרופא המטפל.

  • מי יכול/ה לרשום PrEP?

בארץ קיימת הכשרה מיוחדת שעל כל רופא/ה לעבור לפני התחלת טיפול ב PrEP. את רשימת הרופאים והרופאות אפשר למצוא כאן.

כל הרופאים העובדים במרפאת לוינסקי יכולים לרשום PrEP.

 מידע נוסף תוכלו למצוא כאן.

  • האם אפשר להפסיק להשתמש בקונדומים?

לא. PrEP אינו מחליף קונדום, כיוון שהוא לא מונע ב-100% הדבקה ב-HIV, וכן לא מונע הדבקה בכלל במחלות מין אחרות. PrEP מהווה תוספת לקונדום, שכבת בטחון נוספת, לא תחליף.

  • אחרי כמה זמן PrEP יעיל מהרגע שמתחילים לקחת אותו?

התרופה מגיעה לשיא ההגנה תוך שבוע מהתחלת הלקיחה בגברים, ותוך כ-20 יום בנשים.

  • מה ההבדל בין PrEP ל PEP?

PrEP הוא תרופה שנלקחת לפני מגע מיני לא מוגן, על מנת למנוע הדבקה בHIV-. זהו טיפול שנלקח באופן יום-יומי לתקופה ארוכה.

PEP הוא טיפול חירום תרופתי שנלקח אחרי מגע מיני, כשקיים חשש להדבקה ב-HIV. זהו טיפול שנלקח באופן יום יומי למשך חודש. PEP אינה דרך טובה למנוע הדבקה ב-HIV והטיפול ניתן רק כאשר הסיכון להדבקה גבוה.

  • האם ניתן לקבל PrEP ללא עלות?

עבור אלו שמעוניינים ב PrEP- וידם אינה משגת, הוועד למלחמה באיידס מציע, באופן זמני ולאחר תיעדוף בין הפונים, PrEP ללא עלות. על המעוניינים לפנות ישירות לנעם מסטבוים, עובדת סוציאלית בלוינסקי לפרטים: noam.mast@lbr.health.gov.il

שתפו

איידס פוביה – גורמים, תסמינים וטיפול.

איידס פוביה 

פוביה מוגדרת כ"פחד או חרדה לא הגיוניים או אובססיבים, בדרך כלל לגבי משהו ספציפי". מצב זה עלול להשתלט על חייו של אדם, להפריע במהלך תקין של מערכות יחסים ולהוביל לירידה משמעותית באיכות החיים ובבריאותו הגופנית והנפשית.

fear decision, businessman with very afraid, man in white shirt

איידס פוביה מוגדרת כפחד מהדבקות ב-HIV או הפחד שכבר נדבקתם/ן. 

הפוביה באה לידי ביטוי בכך שהיא יכולה להתקיים גם ללא כל עדויות לכך שהתרחשה הדבקה או אפילו עדויות חותכות לכך שלא התרחשה הדבקה כלל. העובדות המדעיות אינן מספיקות כדי להרגיע את הפוביה. היא איננה רציונאלית ושום אמצעים רציונאליים לא יכולים לפתור אותה. במקרים מסוימים, כאשר מדובר בפחד מהדבקה ספציפית, או מקרה מסויים, ניתן לפתור זאת בקלות יחסית אך ברב המקרים כאשר מעוררת הפוביה,  לא ניתן לטפל בה ללא התערבות מקצועית ממוקדת.

איידס פוביה יכולה להופיע בכמה דרכים. אופן אחד, אנשים אשר משוכנעים כי הם נדבקו, למרות בדיקות המראות כי הם לא נדבקו, למרות הסברים של רופאים ואנשי מקצוע, ולעיתים אפילו מבלי שהייתה אפשרות להדבקה.

אופן שני, הפוביה מופיעה כפחד תמידי מהדבקה. אנשים המאמינים לבדיקות הרפואיות, אולם מרגישים כי בכל רגע נתון הם חשופים להדבקה ולמעשה לא יכולים לחיות את חייהם בשקט. מחשבות כאלה מגיעות עד למצב בו אנשים חוששים כי נדבקו ב-HIV בזמן בדיקת ה-HIV  ולמעשה הם נמצאים במעגל סגור שלא ניתן לצאת ממנו. 

למרות העובדה כי שום דבר לא מרגיע את החששות, א/נשים הסובלים מהפוביה עשויים לבלות שעות ארוכות באינטרנט בחיפושים אחר הוכחות לכך שהחששות והספקות שלהם/ן מוצדקים, פעמים רבות הם/ן מוצאים את התשובות באתרי אינטרנט בהם המידע לא מבוסס או לא עדכני.

חלק מאותם אנשים המוגדרים כאיידס פובים מאובחנים בהפרעת OCD (הפרעה טרדונית-כפייתית) אשר מתבטאת במחשבות מעגליות שיכולות להיות סביב הדרכים בהן ניתן להידבק ב- HIV. המחשבות עשויות להוביל לשינויים משמעותיים בהתנהגות כדי להימנע מחשיפה פוטנציאלית. אנשים אלה רואים סכנת הדבקות בכל מקום והמחשבות המעגליות מקבלות מונופול על התודעה. 

חלק מהאנשים הסובלים מאיידס פוביה יעשו כל שביכולתם כדי להימנע מהדבקה ב-HIV גם אם אופן פעולתם לא הגיוני כלל. הם/ן עלולים/ות למשל לחשוב שכל מגע עם אדם אחר מסכן אותם להדבקה, בעיקר אם הם רואים שריטה או פצע כלשהו על עצמם או על האדם השני. הם/ן עשוים/ות גם להימנע לחלוטין ממגע מיני או להשתמש בתכשירים פסבדו-רפואיים שעלולים אף לסכן אותם/ן.

הסיבה להופעת האיידס פוביה

הסיבה בגינה אנשים מפתחים פוביות שונות אינה ברורה לחלוטין. מומחים מסוימים לבריאות הנפש מאמינים שלנטייה להתפתחות פוביות יש בסיס גנטי, בעוד מומחים אחרים סבורים שפוביות מתפתחות כתוצאה מחוויות ואירועי חיים שליליים. לדוגמא פחד ממים יכול לנבוע מהיכרות עם אדם שטבע. כך גם אדם יכול לפתח איידס פוביה אם יש לו/לה היכרות עם מישהו שסבל מהמחלה או מת ממנה.

גורם נוסף ונפוץ הוא תחושת אשמה לאחר מעשה שהאדם תופס כמעשה פסול. לרוב מדובר במפגש מיני שהאדם מתחרט עליו, כמו למשל בגידה, מגע מיני עם אישה בזנות, קיום יחסי מין הומוסקסואליים ועוד. מאחר ונסיבות אלה לא רק חושפות את האדם להדבקה במחלות מין לרבות HIV, אלא גם מציבות אותו בסכנה בשל הצורך להסביר כיצד קרתה ההדבקה, דבר שמגביר את החרדה.

חרדה שמקורה בחרטה, לתפיסתם של אנשים הסובלים מאיידס פוביה, HIV הוא תוצאה בלתי נמנעת של מעשה פסול. הם/ן עלולים/ות להרגיש ש-HIV  הוא מעין עונש על ה"פשע" אותו הם/ן ביצעו והאשמה שהם חווים היא הגיונית ומוצדקת.

פעמים רבות, הרקע התרבותי של אדם משחק תפקיד חשוב באיידס פוביה. חינוך, הסביבה הקרובה, השפעות דתיות וחוויות חברתיות, כל אלה יכולים להגביר את התפיסה הסטיגמטית של מה נחשב מוסרי ומה לא. כך כאשר האדם תופס את הפעולות שלו כלא מוסריות הוא מעניש את עצמו.

טיפול באיידס פוביה

לסובלים מהפוביה נדמה לעיתים כי זה אפקטיבי לשבת עם רופא ולקבל הסבר מפורט על אופן ההדבקה במחלה. הם יכולים לעבור מרופא לרופא כדי לשמוע שוב ושוב את אותם הדברים מתוך מחשבה כי זה ירגיע אותם. המידע הזה (שמקבלים לעיתים גם מהאינטרנט) עשוי לתת הקלה נקודתית במקרים מסויימים אולם זה לא מחזיק. מהר מאד תצוץ עוד שאלה, עוד תסריט, והאדם יחזור לחוש את תחושות החרדה וחוסר השקט.

כדי לטפל בפוביות יש לרדת לשורש הבעיה. לרוב, לפוביה כשלעצמה אין כל קשר ל-HIV.

אנשים הסובלים מפחד מ-HIV מטופלים לעתים קרובות, בשילוב של טיפול פסיכותרפי ותרופתי. היוועצות באיש מקצוע מיומן מתחום בריאות הנפש יכולה לעזור באבחון ומציאת דרך לפתרון.

הטיפול יכול לכלול טיפול אישי, טיפול קבוצתי או ייעוץ משפחתי. כמו גם, טיפול תרופתי לאחר אבחון בחרדה.

אם את/ה או אדם קרוב סובלים מאיידס פוביה ניתן לפנות לייעוץ במרפאת לוינסקי, ייעוץ במרפאות האיידס השונות ולמומחים המטפלים בהפרעה טרדנית-כפייתית (OCD).

למידע נוסף בנושא :

אתר בטיפולנט – בו ניתן למצוא מטפלים בכל רחב הארץ בתחומים שונים
כתבה מרתקת מ"הארץ" על איידס פוביה
מידע מפורט על התסמינים של הפוביה של מרכז ד"ר טל
למאמר המקורי (באנגלית)

שתפו

טיפול מונע לפני חשיפה (PrEP)

הקדמה

נכון ליולי 2015, 34 מיליון אנשים ברחבי העולם חיים כיום עם HIV. ישנן מספר שיטות למניעת הדבקה ב HIV, כגון שימוש נכון ועקבי בקונדום, שימוש במחטים חד פעמיים, ועוד. שיטות אלו הביאו לירידה באחוזי הנדבקים החדשים ב HIV  במספר מדינות, אולם במקומות שונים הוירוס עדיין מתפשט, דבר אשר העלה את הצורך באסטרטגיות מניעה נוספות. המאמצים למצוא חיסון ל HIV לא הניבו פרי, וכן גם מציאת טיפול שאינו דרך שילוב של מספר כדורים. על כן, ארגון הבריאות העולם (WHO) הציע גישה חדשה, טיפול מונע לפני חשיפה עבור אנשים הנמצאים בסיכון גבוה להדבקות ב HIV, אך לא נדבקו בנגיף.

מהו PrEP?

ההמלצות החדשות של ארגון הבריאות העולמי מתייחסות לשימוש יום יומי בטיפול תרופתי ל HIV עבור אוכלוסייה שטרם נדבקה ב HIV, על מנת למנוע הדבקה בנגיף. גישה מניעתית זו נקראת טיפול מונע לפני חשיפה (Pre-exposure Prophylaxis או בקיצור PrEP).

האם זה עובד?

המחקרים העיקריים עליהן מסתמכות ההמלצות לטיפול בוצעו בשתי קבוצות אוכלוסייה. הקבוצה הראשונה היא גברים ונשים טרנסג'נדריות המקיימים יחסי מין עם גברים. הקבוצה השנייה היא זוגות הטרוסקסואלים, כאשר אחד מבני הזוג חיובי ל HIV  והשני שלילי ל HIV. ממצאי המחקרים הללו הראו כי הטיפול אפקטיבי.

המלצות ארגון הבריאות העולמי – באילו מקרים כדאי לשקול למתן PrEP.

  1. במדינות בהן הדבקה ב HIV מתרחשת בין בני זוג, יש לשקול מתן PrEP לבן/ת הזוג השלילי/ת.
  2. במדינות בהן הדבקה ב HIV מתרחשת בין גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, או נשים טרנסג'נדריות המקיימות יחסי מין עם גברים, יש לשקול מתן PrEP.

תרופת קסם? לא כל הנוצץ זהב

  • הטיפול התרופתי אינו טיפול פשוט, ועלולות להיות לו תופעות לוואי, כגון ירידה בצפיפות עצם, תופעות לוואי במערכת העיכול (בחילות, שלשלולים, כאבי בטן) ופגיעה בתפקודי כליות. על כן, עולה השאלה האם יש לתת לאוכלוסייה בריאה טיפול תרופתי?
  • הטיפול אינו מומלץ עבור אנשים שיש להם בעיות בכליות, מאחר והטיפול עשוי לזרז הופעת פגיעה כלייתית חמורה ובלתי הפיכה.
  • הטיפול אינו מומלץ עבור אנשים שיש להם צהבת B, מאחר והטיפול מדכא רק באופן חלקי את הנגיף של צהבת B וכך עלולה להופיע עמידות לטיפול בצהבת B.
  • ישנה סכנה עבור מי שנוטל טיפול מונע לפני חשיפה ובכל זאת נדבק ב HIV, לפתח עמידות לטיפול וכך הטיפול בו כנשאHIV יהיה קשה יותר.
  • סיכון נוסף קיים בהיענות לקויה לטיפול ונטילה שגויה שלו, שכן קיים קושי בנטילה קבועה של תרופות אצל אנשים בריאים.
  • הטיפול המונע עלול להביא לירידה בשימוש בקונדום ועליה במחלות מין אחרות, לחלקן יש פחות ופחות אפשרויות טיפוליות יעילות.

מה קורה בישראל?

נכון לפברואר 2016, אישר משרד הבריאות תוכנית למניעת הידבקות בנגיף ה HIV. כך תהפוך ישראל לאחת המדינות הראשונות שבהן אושרה תוכנית מניעה תרופתית. עוד על הוועדה שאישרה את הטיפול בישראל בכתבה.

כמו כן, בישראל קיים טיפול מונע לאחר חשיפה .(PEP)

 

שתפו

קצת על איידס

איידס – תסמונת הכשל החיסוני הנרכש
איידס היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף ה- HIV) human immunodeficiency virus) הפוגע במערכת החיסון, עד כדי כישלונה המוחלט בשלבים מאוחרים של המחלה (שלב האיידס). הנגיף מועבר בין בני אדם בקיום יחסי מין, במגע של דם נגוע בדם של אדם אחר ומאם לעובר בעיקר בעת הלידה וההנקה.
נגיף ה– HIV נתגלה במדינות המערב בסוף שנות ה- 70 של המאה ה- 20, ומחלת האיידס הפכה מאז לאחת המחלות הנחקרות בעולם. המחלה נחשבה למחלה סופנית עד שבאמצע שנות ה- 90 נמצא שילוב תרופתי הנקרא "קוקטייל" (הכולל שלוש תרופות הניתנות יחד), אשר הצליח לעכב את קצב התרבות הנגיף ולאפשר שיקום חלקי של מערכת החיסון. הקוקטייל לא מרפא את המחלה, אולם השימוש בו מאריך את תוחלת החיים של החולים כך שכיום, איידס נחשבת מחלה כרונית. כלומר, מחלה ברת טיפול, שניתן לחיות איתה. למרות ההתקדמות הבלתי פוסקת בחקר הנגיף, טרם נמצאה תרופה או חיסון אשר ביכולתם למגר את המחלה באופן סופי.

תסמינים לאיידס
חשוב לזכור כי אין תסמינים מוגדרים ל- HIV  וכי לא כל אדם חווה את אותן תופעות. סמוך לאחר ההדבקה, ישנם אנשים המדווחים על מחלת חום דמוית מחלת הנשיקה, המלווה בהגדלה של קשרי לימפה, אשר חולפת בלא טיפול ונגרמת ע"י הנגיף עצמו. בין מועד ההדבקה לבין מועד פרוץ התסמינים של מחלת האיידס קיימת תקופת נשאות, במהלכה אין תסמינים כלל אך תתכן הדבקה של בן או בת הזוג בנגיף. תסמיני מחלת האיידס מופיעים לרוב מספר שנים אחר ההדבקה (שנתיים עד שלוש בד"כ) והם כוללים זיהומים, לרבות זיהומי תורפה (ע"י מחוללים שבנוכחות מערכת חיסון תקינה אינם גורמים לזיהום, כגון פטרת פה עקשנית), ירידת משקל ניכרת, ומחלות סרטן שונות.

 איך מאבחנים בדיקת קומבו (HIV Ag/Ab Combo) משלבת בדיקה לאיתור הנגיף עצמו, על ידי זיהוי חלבון המצוי במעטפת הנגיף (אנטיגן p24) ובדיקת ELISA. מאשרת נשאות שלושה שבועות לאחר ההדבקה. בדיקת הקומבו היא הבדיקה הנפוצה ביותר, ומבוצעת בכל במרכזי הבדיקה וקופות החולים.הבדיקה זמינה בכל המרכזים הרפואיים ובקופות החולים ללא תשלום. בחלק מהמרכזים הרפואיים ובוועד למלחמה באיידס ובמרפאת לוינסקי ניתן לבצעה באופן אנונימי.
 דרכי ההדבקה יחסי מין עם אדם שיש לו HIV ללא אמצעי הגנה, גם לפני הופעת סימני המחלה; מגע עם דם נגוע ב- HIV (מנות דם נגועות, שימוש במזרקים משומשים, קעקוע ופירסינג במחטים לא סטריליות); העברה מאם  לילוד בזמן לידה והנקה.
רוק, דמעות, זיעה, קיא, נזלת, שתן או צואה אינם מדבקים. גם לחיצת יד, חיבוק, נשיקה (אפילו צרפתית חושנית), שתייה או אכילה מכלי מטבח משותפים, ישיבה על אותה אסלה, או שימוש במגבת משותפת אינם גורמים להדבקה. הנגיף לא מועבר במזון, דרך האוויר או באמצעות בעלי חיים ובכלל זה יתושים.
 איך מטפלים המחלה אינה ניתנת לריפוי. התרופות שפותחו בשנים האחרונות אינן מסוגלות להשמיד את הנגיף, אך יש ביכולתן להאריך את תוחלת החיים של החולים ולשפרה.
 מניעה שימוש נכון ועיקבי בקונדום נותן הגנה טובה

בכל מערכת יחסים חשוב לעשות בדיקה לגלוי HIV לפני קיום יחסי מין לא מוגנים. עד שמגיעות תוצאות הבדיקה יש להמשיך ביחסי מין מוגנים.

תקופת חלון: שלושה שבועות לאחר החשיפה. 

רוצים לקרוא על טיפול מונע? PEP, PREP

שתפו

חושש/ת שנדבקת באיידס? ניתן לקבל טיפול מונע לאחר חשיפה למחלה (PEP)

מהו PEP?

טיפול מונע לאחר חשיפה (Post Exposure Prophylaxis  או בקיצור PEP ) הוא טיפול אנטי-רטרו- ויראלי קצר מועד להפחתת הסבירות להדבקות ב HIV  לאחר חשיפה פוטנציאלית (למשל, במגע מיני לא מוגן או תאונת עבודה שיש בה סיכון להדבקה ב HIV).

איך זה עובד?

כדי שהטיפול המונע יהיה יעיל, יש להתחיל ליטול את הטיפול עד 72 שעות לאחר החשיפה. מדוע? כי אנחנו רוצים 'לתפוס' את הוירוס לפני שיהיה לו מספיק זמן לשכפל את עצמו בהיקף רחב בגוף שלנו. הטיפול מכיל בדרך כלל 'קוקטייל' של 2-3 תרופות שונות, וניתן ל 28 ימים. כדאי לקחת בחשבון שיתכנו תופעות לוואי, כגון בחילה והקאות בחלק מהמקרים. חשוב לציין כי להקפדה על נטילת הטיפול באופן יום יומי ולאורך כל התקופה יש חשיבות מכרעת ביעלות הטיפול.

גלולת 'היום שאחרי'? לא ממש

PEP אינו מונע הדבקה ב 100% ואינו מבטיח שאדם לאחר חשיפה הנוטל את הטיפול לא ידבק ב HIV. מדובר על אחוזים גבוהים של מניעת הדבקה (מעל 80% על פי מחקרים שמדווח עליהם ארגון הבריאות הבינלאומי WHO) אבל לא על מניעה מוחלטת. הטיפול המונע לא נועד להחליף התנהגות מינית בטוחה, ובראשה שימוש קבוע ועקבי בקונדום, והוא הרבה פחות אפקטיבי מאשר הימנעות מחשיפה ל HIV מלכתחילה.

איפה אפשר לקבל PEP?

הטיפול ניתן אך ורק בבתי חולים שיש בהם מרכז איידס. ניתן לפנות לחדר המיון של אחד מבתי החולים הללו 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

בתי החולים בהם יש מרכז איידס:

  • בית חולים איכילוב – מרפאה אימונולוגית
  • בית חולים תל השומר – מרפאה זיהומית
  • בית חולים רמב"ם – מרפאת אימונולוגיה ואלרגיה
  • בית חולים מאיר – מרפאה זיהומית
  • בית חולים הדסה עין כרם – מרפאה זיהומית
  • בית חולים סורוקה – מרפאה זיהומית
  • בית חולים קפלן – מרפאת נווה אור

זכרו שלא מדובר בטיפול כבקשתך – הטיפול ניתן על סמך החלטת הרופא שתפגשו בחדר מיון. ההחלטה תתקבל לאחר התייעצות עם מומחה לאיידס או מומחה למחלות זיהומיות. אלו יעריכו האם מידת החשיפה במקרה הנדון מצדיקה מתן טיפול מונע.

כמה זה עולה לנו?

הטיפול ניתן בחינם לכל אזרח ישראלי, על חשבון קופת החולים. כל מי שניתן לו טיפול מונע מקבל בדרך כלל טיפול ליום-יומיים הראשונים בבית החולים, ומרשם לתרופות ליתר התקופה. המשמעות היא שהמידע יופיע בקופת החולים שלכם.

http://www.who.int/hiv/topics/prophylaxis/info/en/

http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/rr5402a1.htm

http://aids.gov/hiv-aids-basics/prevention/reduce-your-risk/post-exposure-prophylaxis/

 

שתפו

בדיקות איידס

למה עלי לבצע בדיקת איידס?
בדיקת האיידס נעשית על מנת לבחון אם הנגיף חדר לגופך וגרם לזיהום. איבחון מוקדם של הזיהום בדם יאפשר לנשא להיות במעקב רפואי, ואגב כך לקבל טיפול מתאים שביכולתו להפחית את השפעות המחלה ולהאריך את חייו של נשא האיידס.באיזו תדירות עליי לבצע בדיקת איידס?
המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ממליץ לכל הגברים אשר מקיימים יחסי מין עם גברים להיבדק אחת לשנה. יחד עם זאת, רצוי להתייחס לרמת הסיכון שלך ביחסי המין ולמספר השותפים המיניים. ככל שיחסי המין שקיימת מסוכנים יותר (למשל, קיום מין אנלי ללא שימוש בקונדום, חשיפה לנוזלי הזרע של השותפים המיניים, וכו'), וככל שמספר השותפים המיניים היה גדול יותר- מומלץ להיבדק בשלב מוקדם.

איפה ניתן לבצע את הבדיקה?
ניתן לבצע את הבדיקה אצל הרופא שלך בקופת החולים, במרכזי האיידס בבי החולים, במרפאות המין של משרד הבריאות בחיפה ובירושלים, וכן במרפאת הבדיקות של הוועד למלחמה באיידס בתל אביב ושל הבית הפתוח בירושלים. בדיקות האיידס החסויות מבצעות ללא תשלום.

לקחו לי דם בקופת החולים לבדיקה שגרתית, האם ביצעו בדיקת איידס לדגימה?
לא, ומדובר בטעות נפוצה. אין מבצעים בדיקה לאיידס ללא בקשת המטופל, ולכן יש צורך לבקש את בדיקת האיידס כאשר מעוניינים לבצע אותה.

תרמתי דם, האם עשו בדיקת איידס לדמי?
כן. בנק הדם מבצע בדיקות איידס לכל תרומות הדם. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי ייתכן והם לא יצליחו לאתר את הנבדק במידה שתוצאת הבדיקה שלו חיובית. לכן, אין לסמוך על כך שלא התקשרו אלייך מבנק הדם, ויש לבצע בדיקה ייעודית לאיידס בלי שום קשר לתרומת הדם.

מה קורה אם אמצא נשא איידס בבדיקת הדם?
במידה שתוצאת הבדיקה חיובית, תקבל הסבר מהרופא על הבדיקות הנחוצות ובמידת הצורך על טיפולים מתאימים למניעת החמרת המחלה. בנוסף, הרופא ינחה אותך כיצד לצמצם את חשיפת המגעים המיניים לנגיף.

האם העובדה שאני מבצע בדיקת איידס תיוודע לגורמים נוספים?
בדיקת האיידס היא חסויה. המידע על כך שנבדקת ועל התוצאה תישאר במסגרת קופת החולים או מרכז האיידס בו תיבדק. במידה שהתוצאה חיובית, תעבור תישאול קצר ע"י אחות מלשכת הבריאות.

קומבו, בדיקה מהירה – אני מבולבל. איזה סוגי בדיקות איידס קיימות?
הבדיקה השיגרתית לאיידס היא בדיקת קומבו, אשר בודקת נוכחות נוגדן ואנטיגן בדמך לנגיף. התוצאה מתקבלת לאחר מספר ימים. בדיקה מהירה בדם בודקת נוגדנים בלבד, והתשובה מתקבלת תוך 20 דקות. יש לציין כי התוצאה במקרה זה אינה סופית, וצריך להמתין לתוצאה של בדיקת הקומבו. אין דוגמים דם לבדיקה מהירה בלבד, וכל מי שמבקש לבצע בדיקה מהירה- דמו נבדק גם בערכת הקומבו. בדיקת הקומבו מבוצעת בחינם. לעומת זאת, הבדיקה המהירה אינה מתבצעת בחינם (עולה כסף), וניתן לבצעה במרפאת הוועד למלחמה באיידס ובבית הפתוח. במרפאת לוינסקי מתבצעת בדיקת הקומבו בלבד.

מהי בדיקה אנונימית?
כל בדיקות האיידס הן בדיקות מזוהות וחסויות. משמעות הדבר שעצם ביצוע הבדיקה אינו מפורסם לגורמים נוספים מלבד לרופא ששלח את הדגימה, או למרכז האיידס/מרפאה בו ביצעת את הבדיקה. במידה שהתוצאה חיובית, המידע נמסר לרופא שהמליץ לך לבצע את הבדיקה ולמשרד הבריאות. המידע נשמר בקפדנות רבה, ותוך שמירה מלאה על הסודיות והפרטיות של הנבדקים ואינו מועבר לשום גורם אחר. בדיקה אנונימית אינה מבוצעת בחינם מלבד במרפאות המין של משרד הבריאות.
כמה עולה בדיקת איידס?
בדיקת האיידס השיגרתית, שהיא חסויה ומבוצעת בערכת הקומבו מתבצעת בחינם. יחד עם זאת, אם הנבדק מעוניין להיבדק בערכה מהירה- הבדיקה בתשלום. בנוסף, בדיקות אנונימיות נעשות בתשלום, מלבד אלה המתבצעות במרפאות המין של משרד הבריאות.

אני רק מוצץ ולא מקיים מין אנלי, האם עליי להיבדק?
הסיכון בהעברת הנגיף במין אורלי הוא נמוך ביותר, ויש האומרים אפסי. על כל פנים, ובכדי להסיר חשש ניתן להיבדק 3 שבועות לאחר האירוע.

קיימתי מין אנלי לא מוגן ואני חושש שנחשפתי לנגיף. תוך כמה זמן אוכל להיבדק?
בדיקת הקומבו שבאמצעותה מבצעים בדיקות איידס היא חדישה ומשוכללת, וניתן לזהות את הזיהום בוודאות 3 שבועות לאחר האירוע בו יתכן ונחשפת.

אני רוצה להיבדק, אך חושש מהבדיקה- מה עלי לעשות?
חשוב להיבדק לאיידס כדי שתוכל לדעת מה מצב בריאותך. תוצאת הבדיקה של מרבית הנבדקים, לשמחתנו, היא שלילית, והם אינם נשאים. ביצוע הבדיקה יאפשר לך להשתחרר מטרדות ומחששות קיימים, ולהיות "בראש שקט". אגב, ישנם אנשים החוששים מדקירת המחט, אך מדובר בדקירה קלה של בדיקת דם שיגרתית והשקט הנפשי שבעקבותיה "שווה" את מחיר הדקירה הקצרה.

איך בדיוק עובדת בדיקת האיידס?
מדובר בזיהוי הנוגדנים שהגוף מפתח כנגד הנגיף בדגימת הדם. כאשר הנגיף חודר אל הגוף, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים כנגדו. הנוגדנים אינם יעילים לסילוק הנגיף מהגוף, אך ניתן לזהות אותם בבדיקה המיוחדת לאיידס. הגוף בד"כ מפתח נוגדנים לנגיף תוך מספר שבועות, ולכן ניתן לזהות את הנגיף בוודאות בחלוף 3 שבועות מהחשיפה.

אם תוצאת בדיקת האיידס שלי היא שלילית, האם גם השותף המיני שלי הוא שלילי?
לא. ייתכן שאתה נבדקת ואינך נושא את הנגיף, אך בן הזוג הוא נשא. זאת, כיוון שייתכן והנגיף לא עבר מהשותף המיני אלייך. מומלץ לבצע בדיקת איידס זוגית טרם קיום יחסי מין לא מוגנים.

שתפו
שתפו