גברים - Safe-sex גברים - Safe-sex
מיקום המרפאה: רחוב לוינסקי 108, בתוך התחנה המרכזית החדשה, בקומה 5 (מעל קווי אגד 4,5).
בחרו עמוד

גברים

PREP וטרובדה

 

בקרוב תסופק בישראל לאנשים הנמצאים בסיכון גבוה להידבק ב-HIV תרופה המקטינה את הסיכון. עד כמה יעילה התרופה במניעת הדבקה?

נעם לויתן

על פי כותרות העיתונים הוועדה המייעצת למנכ"ל משרד הבריאות בנושא איידס המליצה לאשר מתן טיפול מונע טרום חשיפה (PREP) לאנשים הנמצאים בסיכון גבוה להידבק ב HIV, הנגיף הגורם למחלה.

ועדת סל התרופות הכריעה בחודש אילו תרופות ייכנסו השנה לסל, והעבירה את המלצותיה לשר הבריאות יעקב ליצמן

מחקרים הראו כי טיפול בגלולה בשם טרובדה (Truvada), מונע כמעט לחלוטין הדבקה ב-HIV, אם היא נלקחת לפני קיום יחסי מין לא מוגנים עם אנשים החיוביים לנגיף."

כך מסביר אחד מחברי הועדה את ההמלצה על הטיפול המונע: בשנים האחרונות נרשמה עלייה במספר הנדבקים ב HIV בקרב האוכלוסייה הגאה. במקום שבכל שנה יתווספו עוד 10 0נשאים, אותם אנשים פשוט ייקחו את הטיפול התרופתי ויימנעו מהדבקות. בדרך זו, בתוך מספר שנים ירד מספר הנשאים באופן דרמטי".

טרובדה אמנם מונעת הדבקה בנגיף, אבל המחקרים בדקו את יעילותה כשמשתמשים בה בנוסף לקונדום, ולא כתחליף לו. אין נתונים טובים על יעילותה כאמצעי מניעת הדבקה, ובכתבות לא טרחו לציין את ההסתייגויות האלו מהשימוש בגלולה, את הצורך בשימוש בקונדום – שהוא אמצעי המניעה היעיל ביותר – או את העובדה שאפילו החברה שמייצרת את התרופה, מדגישה כי אסור לוותר על השימוש בקונדום  (Gilead Sciences)

אז מה זה PrEP ומהי טרובדה?

טיפול מונע טרום-חשיפה (pre-exposure prophylaxis או PrEP) כשמו כן הוא – טיפול שניתן לפני חשיפה לגורם מחלה כדי לנסות למנוע הדבקה. הטיפול המונע הבטוח ביותר והטוב ביותר הוא חיסון. לא לכל המחלות יש חיסונים, אבל קיימים בשוק כמה טיפולים מונעים. למשל, המטיילים באזורים מוכי מלריה, מחלה קשה שאין חיסון נגדה, מצטיידים בדרך כלל בתרופות שעליהם לקחת במהלך הטיול. הם מתחילים את הטיפול התרופתי המונע לפני הכניסה לאזור הנגוע, וממשיכים כמה ימים או שבועות לאחר היציאה מהאזור. לטיפול ייתכנו תופעות לוואי (שהן עדיפות, כמובן, מלחלות במלריה).

טרובדה היא הגלולה הראשונה שאושרה כטיפול תרופתי מונע מפני הידבקות בנגיף ה-HIV. משולבות בה שתי תרופות, טנופוביר ואמטריציטאבין, שמעכבות את פעילותו של אנזים (reverse transcriptase) החיוני לתהליך ההתרבות של הנגיף. התרופות משמשות כבר שנים רבות כחלק מהטיפול המשולב ("הקוקטייל") הניתן לנשאי HIV, אך כטיפול מונע הן ניתנות רק לאנשים שהם שליליים לנגיף ואינם מקבלים תרופות נוספות.

עד כמה יעילה טרובדה במניעת הידבקות ב-HIV?

בסוף שנת 2010 התפרסמו ב-The New England Journal of Medicine תוצאות מחקר קליני שלפיהן טרובדה מסוגלת להגן על אנשים בקבוצת סיכון מפני הידבקות ב-HIV. במחקר, שמכונה iPrex, השתתפו 2,499 אנשים שליליים לנגיף – גברים הומוסקסואלים ונשים טרנסג'נדריות שמקיימות יחסים עם גברים. המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות – קבוצת הניסוי, שחבריה קיבלו טרובדה, וקבוצת הביקורת, שחבריה קיבלו פלצבו (טיפול דמה). כל המשתתפים נבדקו לניטור תופעות לוואי ולגילוי HIV, וכן קיבלו קונדומים חינם, הדרכות וייעוץ בנוגע למחלות מין ולחובת השימוש בקונדומים, בדיקות לגילוי מחלות מין וטיפול במחלות שהתגלו. בתום המחקר התברר שהמשתתפים בקבוצת הניסוי היו בסיכון מופחת להידבק ב-HIV לעומת אלה בקבוצת הביקורת: שיעור ההידבקות בנגיף בקרב המשתתפים שקיבלו טרובדה היה נמוך ב-43% מאשר בקרב מקבלי הפלצבו.

אחד הגורמים שהשפיעו על תוצאות המחקר היה מידת ההקפדה על לקיחת הגלולות כנדרש. הצלחתו של כל טיפול תרופתי, ובמיוחד טיפול מתמשך, תלויה בהתמדה של המטופל. יש סיבות שונות להפרה של שגרת הטיפול – תופעות לוואי שהחולה חווה, תחושתו שכדאי לו להפחית מינון, הנחתו שאפשר לדלג על יום מדי פעם, או סתם שכחה. יתר על כן, כשמדובר באנשים בריאים, ש"רק" לוקחים טיפול מונע, הסיכוי לחוסר הקפדה על משטר התרופות גדל. ואכן, כאשר החוקרים הביאו בחשבון את מידת ההתמדה של המשתתפים בטיפול, נמצא ששיעור ההידבקות של חברי קבוצת הניסוי שפעלו על פי ההוראות במשך 90% יותר מזמן הניסוי היה נמוך ב-73% משיעור הנדבקים בקבוצת הפלצבו. עוד השוו החוקרים בין חברי קבוצת הניסוי שלקחו את הגלולה בעקביות ובין אלה שלא. התברר שהיעילות האמיתית המקסימלית של טרובדה בהפחתת שיעור ההדבקות ב-HIV היא 92%. לשם השוואה, שימוש רגיל בקונדום (כלומר סדיר בדרך כלל אבל עם 'חריקות') מפחית את שיעור ההידבקות ב-HIV בכ-85%, ואילו היעילות המקסימלית שלו (כלומר בשימוש נכון בכל מגע מיני) היא ככל הנראה 98% (תלוי איפה קוראים).

איך מודדים יעילות?

היעילות נמדדת על ידי בדיקה השוואתית של כמות מקרי ההדבקה בתקופה נתונה. יעילות מקסימלית של 98% פירושה שאם תשוו בין שתי קבוצות דמיוניות, האחת שחבריה משתמשים בקונדום בצורה נכונה בכל מגע מיני והשנייה שחבריה לא משתמשים בקונדום כלל, תגלו ששיעור ההידבקות בנגיף בקרב הקבוצה הראשונה נמוך ב-98% מאשר בקרב הקבוצה השנייה. למשל, תראו שבתקופה נתונה נדבקו בקבוצת נטולי הקונדום 50 איש, ואילו בקבוצת המשתמשים המתמידים נדבק רק אדם אחד.

היעילות המחושבת לשימוש רגיל בכול סוג של טיפול כוללת בתוכה שימוש לא נכון, וגם נבדקים (בקבוצת הניסוי) שטענו שדבקו בשגרת הטיפול אך למעשה לא עשו זאת, למשל לא שמו קונדום או לא נטלו גלולה. היעילות מתייחסת לשיעור הגנה יחסי (RRR), כלומר הפחתת הסיכון היחסי, מדד המתייחס לתקופה קצובה ולא לסיכון במגע יחיד: אם במשך שנתיים שבהן עקבו אחרי X אנשים נדבקו בקבוצת הביקורת 64 איש ובקבוצת הניסוי 10 אנשים, מתקבלת הגנה של קרוב ל-85% בשימוש רגיל, ונמנעו 54 מקרי הדבקה.

מה קורה אם לא מקפידים על נטילת טרובדה על פי ההוראות?

על חשיבותה של הצמדות להוראות הטיפול בטרובדה אפשר ללמוד מהשוואה בין תוצאות שני מחקרים קליניים שנערכו באפריקה. במחקר הראשון, FEM-PrEP, השתתפו 2,120 נשים הטרוסקסואליות שליליות ל-HIV, שחולקו לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת. במהלך המחקר לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות בשיעור ההדבקה ב-HIV. לאחר זמן התברר שהנשים בקבוצת הניסוי אמנם דיווחו שלקחו את הגלולות כנדרש, אבל לא עשו זאת. המחקר הופסק באפריל 2011.

לעומת זאת, המחקר Partners PrEP, שנערך בקרב 4,747 זוגות הטרוסקסואלים מעורבי סטטוס (אחד מבני הזוג חיובי לנגיף והשני שלילי), מצא ששיעור ההידבקות ב-HIV היה נמוך בכ-73% בקרב משתתפים שנטלו טרובדה מבקרב אלה שקיבלו פלצבו. עוד מדדו החוקרים את רמת התרופה בדם חברי קבוצת הניסוי, וגילו שכ-80% מהחברים בה לקחו את הגלולה כנדרש. על פי השוואת מידת ההדבקה בקרבם לזו של 20% הנותרים, העריכו החוקרים שהיעילות המקסימלית האמיתית של טרובדה בהפחתת שיעור ההידבקות ב-HIV היא 90%.

ומה היעילות של טרובדה כטיפול מונע טרום-חשיפה בעולם האמיתי ולא במסגרת ניסויים קליניים?

ככל הנראה לא רעה. במחקר אחד, שבו עקבו אחר 657 גברים מסן פרנסיסקו שנטלו את הגלולה כל יום, לא התגלו מקרי הידבקות ב-HIV. חלק מהמשתתפים דיווחו שהשתמשו פחות בקונדומים במהלך המחקר, אבל לא ברור אם נהגו כך בגלל הטיפול או משום שהתחילו מערכות יחסים מונוגמיות עם בני זוג שליליים ל-HIV. כמחציתם נדבקו במחלות מין שאינן HIV, כגון עגבת, זיבה וכלמידיה. המחקר לא כלל קבוצת ביקורת, ולכן אין לדעת כמה מקרי HIV נמנעו בזכות הטיפול, אם בכלל.

מחקר אחר (PROUD), שנערך באנגליה, בדק את יעילות הטיפול התרופתי המונע ב-544 גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, כאשר 275 מהמשתתפים קיבלו טרובדה מיד עם תחילת המחקר, ואילו 269 – רק כעבור שנה. תוצאות המחקר הראו כי שיעור ההידבקות ב-HIV בקרב הגברים שקיבלו טרובדה מיד היה נמוך ב-86% מאשר בקרב גברים שהמתינו שנה לקבלת הטיפול. המחקר הופסק לפני הזמן וכל המשתתפים התחילו ליטול את הגלולה לאחר שהתברר כי היו כ-9% מקרי הידבקות חדשים בשנה בקרב קבוצת הממתינים, לעומת רק 1-2% בקרב אלה שקיבלו את התרופה מיד.

בעולם האמיתי קורה שלוקחים טרובדה באופן לא סדיר ולא על פי ההוראות – רק לפני פסטיבל זה או אחר שבו מתכוונים לקיים יחסי מין עם פרטנרים רבים, ו/או תחת השפעת סמים ואלכוהול שיכולה להשכיח את הצורך להשתמש בקונדום.

בגלל משך הזמן שדרוש לתרופות להצטבר ברקמות (7 ימים רקטלי, 20 יום וגינלי), שימוש ספורדי כזה אינו מומלץ. אמנם קיימת עדות לכאורה שגם שימוש כזה הוא יעיל: מחקר שנערך בצרפת ובקנדה (IPERGAY) בדק שימוש בטרובדה "על פי דרישה" (שני כדורים בין יממה לשעתיים לפני המגע המיני, כדור שלישי יממה לאחר המגע, וכדור רביעי 48 שעות אחריו) בקרב 400 משתתפים בעלי סיכון גבוה להידבק ב-HIV. כל המשתתפים הונחו להשתמש בקונדום. תוצאות המחקר הראו שיעור הגנה של 86% – 14 נדבקו בקבוצת הביקורת, ושניים בלבד בקבוצת הניסוי. אלא שהשימוש בטרובדה במסגרת המחקר אינו יכול להיחשב שימוש ספורדי באמת: התדירות שבה קיימו כל המשתתפים יחסי מין היתה גבוהה, כך שבמשך תקופת המחקר הם לקחו לפחות ארבע גלולות טרובדה בשבוע, כל שבוע. לכן המחקר האמור מצטרף למחקרים אחרים שמעידים שגם נטילה לא מושלמת – אבל סדירה – של הגלולה (ארבעה ימים בשבוע מתוך שבעה) מספקת הגנה סבירה מפני HIV.

מה עוד כדאי לדעת על טרובדה?

קודם כל, בניגוד למסר שעולה מהכתבות, אין במחקרים תמיכה בהנחה שטרובדה יעילה בפני עצמה, בלי שימוש בקונדום. בכל הניסויים שבדקו את מידת ההגנה שהגלולה מספקת נעשה שימוש, חלקי לפחות, גם בקונדומים, כך שהנתונים שהתקבלו מעידים על יעילותה כאמצעי זהירות נוסף, ואין נתונים עד כמה היא מועילה כאמצעי זהירות יחיד.

יתר על כן, יש להקפיד על שימוש עקבי ונכון בטרובדה. צריך לקחת אותה כל יום, במשך כל התקופה שבה מקיימים יחסי מין מזדמנים. חייבים להתחיל לפחות שבוע לפני קיום היחסים [PDF] כדי שריכוזה בגוף יגיע לרמה המספקת הגנה. אם רוצים להפסיק לקחת את הגלולה (למשל בגלל תופעות לוואי), מומלץ להמשיך בכל זאת במשך כחודש לאחר החשיפה האחרונה לאפשרות הדבקה ב-HIV.

לטרובדה יש תופעות לוואי לא נעימות (מי שרוצה להיבהל מוזמן לעיין בעלון לצרכן [PDF]), חלקן, כמו כאבי ראש ובחילות, עוברות בדרך כלל לאחר חודש, ויש כאלה (ובהן תופעות מסכנות חיים, כגון חמצת לקטית או נזק לכבד) שנוטות להופיע ככל שהשימוש בתרופה מתמשך וככל שגיל המשתמש גבוה יותר. התרופה יכולה גם לגרום להחמרה של הפטיטיס B, ולכן מומלץ בחום להתחסן נגד הנגיף.

בנוסף, על פי ההוראות נדרשים המטופלים בגלולה היקרה, כמו נשאים מטופלים, לעבור בדיקות תקופתיות לניטור תופעות הלוואי ולגילוי אם נדבקו במחלות מין אחרות. אם משתמש בטרובדה כטיפול מונע טרום-חשיפה נדבק בכל זאת ב-HIV, אסור לו להמשיך טיפול רק בטרובדה. הגלולה לבדה לא מספיקה כטיפול ל-HIV ויעילה רק כחלק מטיפול תרופתי משולב. נשא HIV שמשתמש בטרובדה בלבד מגדיל את הסיכוי שהנגיפים בגופו יפתחו עמידות לתרופות בה.

ומילה אחרונה על הקונדום

לשימוש חלקי בלבד בקונדום, או לאי שימוש בכלל, יש שפע נימוקים והסברים גלויים וידועים, ובהם אי נוחות, פגיעה בספונטניות, הפחתת ההנאה, ירידה בזיקפה, סתם שכחה, או בטחון ש"לי זה לא יקרה". בשנים האחרונות נוספו לאלה גם הנחות מוטעות שאיידס כבר אינה מחלה מפחידה, ושאפשר לסמוך על "טיפול לאחר חשיפה", שאמור להקטין את הסיכוי להידבק בנגיף במקרים של חשיפה בסיכון גבוה (אם כי ההצלחה לא מובטחת והוא מאוד לא נעים).

אלא שאף אחת מהטענות וההנחות האלה לא משנה את המציאות: בניגוד לטרובדה, קונדום מגן ממחלות נוספות העוברות ביחסי מין כגון זיבה, כלמידיה, עגבת ועוד. בנוסף, הוא לא דורש שימוש יומיומי – רק צריך לזכור לשים אותו בצורה תקינה.

כדי למנוע את התפשטות הנגיף צריך להמשיך לחנך למין עם קונדום. עם זאת, יש לזכור כי קונדומים נקרעים לפעמים וכן שמסיבות שונות אנשים לא תמיד זוכרים או רוצים להשתמש בקונדום – למשל כי היו שיכורים, מסוממים, או כי שכחו להביא אחד. במקרים כאלו טרובדה יכולה לספק שכבת הגנה נוספת ולהקטין את הסיכוי להידבק ב-HIV. אולם, צריך להמשיך ולהדגיש: קונדום הוא אמצעי ההגנה היעיל ביותר מפני מחלות מין.

אם אתם חיים עם בן או בת זוג שחיוביים לנגיף או אם אתם מוצאים את עצמכם מקיימים לפעמים מין לא מוגן – טרובדה עשויה להיות הגלולה בשבילכם (אם אתם מסוגלים להתמיד בנטילת הגלולה ולא חוששים מתופעות הלוואי). אולם, בכל מקרה, השתדלו להשתמש בקונדום.

הכתבה פורסמה ב-GoGay

ד"ר נעם לויתן, דוקטור למדעי החיים (Ph.D.) ממכון ויצמן למדע

 

שתפו

מה זה ChemSex?

כשמדברים על ChemSex מדברים על שני "טבואים" מאוד גדולים בחברה שלנו – סקס וסמים.

ChemSex הוא מושג המשמש לתיאור תופעה של שימוש בסמים בבמפגשים מיניים מאוד אינטנסיביים על ידי גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים (MSM). לפעמים מתייחסים לתופעה גם בשם Party and Play. המושג קשור קשר הדוק לתרבות הההכרויות באינטרנט ובאפליקציות השונות דוגמת גריינדר, ומתאר התנהגויות ספציפיות לאוכלוסיה זו שנמצאת בסיכון גבוה להדבקות במחלות מין.  

תוצאת תמונה עבור chem sex

למרות שלפעמים עושים טעות בשימוש במושג ומתארים באמצעותו שימוש בכל הסמים בהקשרים מיניים על ידי כלל האוכלוסייה, מפגש ChemSex (או צ'יל) הוא אירוע שבו מתאספים גברים כדי לקיים יחסי מין זה עם זה, ולרוב כל המשתתפים בו לוקחים סמים ספציפיים, בייחוד GHB/GBL (ג'י, ג'ינה או סם אונס), מפדרון (מלחי אמבט, מ-קאט, מיאו מיאו) וקריסטל מתאמפטמין (קריסטל מת', טינה). לפעמים לוקחים חלק מהסמים, לפעמים את כולם יחד ולפעמים בשילוב עם סמים נוספים.

מפגשי ChemSex הם תופעה ייחודית הקשורה לטכנולוגיות חדשות, לזמינות של סמים שמתאפשרת בגלל הטכנולוגיות האלה, ולעובדה שהתופעה אומצה על-ידי קהילה מאוד פעילה מבחינה מינית. גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים חשופים יותר ל-HIV מאשר גברים הטרוסקסואלים (בגלל השכיחות של הנגיף בקהילה ובגלל הפרקטיקה המינית של חדירה אנאלית שנפוצה יותר באוכלוסייה זו) ולכן גם התנהגות מינית שנכנסת תחת הגדרת ChemSex מסכנת אותם יותר.

למרות שהשימוש בסמים ואלכוהול בהקשרים מיניים הוא דבר נפוץ לאורך ההיסטוריה, קריסטל מת', מפדרון ו-GHB/GBL מספקים "היי" מיני שונה מאוד מסמים אחרים שהיו נפוצים בעבר, לכן מדובר בתופעה שמביאה התמודדות חדשה. עדיין חסרים מחקרים בנושא כדי לדעת מה הסכנות שבשימוש יתר בסמים אלה ומה ניתן לערבב עם מה.

מטרת המאמר איננה לעודד  צריכת סמים וקיום יחסי מין שלא במודעות צלולה, אולם אם אתם כבר לוקחים חלק במפגשים מסוג זה לפניכם מספר נקודות שיכולות להפוך את המפגשים לבטוחים יותר:

  • יש להקפיד על מין בטוח עם קונדום. יש להצטייד מראש בקונדומים ולהקפיד להחליף קונדום בין פרטנר לפרטנר.
  • יש לעשות בדיקות למחלות מין באופן קבוע כולל בדיקת HIV וצהבת C.
  • במידה ואתם צורכים סמים באופן קבוע במפגשים מסוג זה ואתם לא תמיד צלולים בדעתכם כדי להפעיל שיקול דעת לגבי שימוש בקונדום – מוטב שתשקלו לקבל ייעוץ פרפ. שימוש בפרפ מיועד לסייע לאוכלוסיות בסיכון להימנע מהדבקה ב-HIV. חשוב לציין כי פרפ לא מונע הדבקה במחלות מין אחרות.
  • תשתתפו במפגשים עם אנשים שאתם סומכים עליהם (ככל שאתם יכולים), השיפוט שלכם עלול להיות לקוי באופן דרמטי כשאתם על סמים.
  • לפני שאתם לוקחים סמים תקבעו גבולות ברורים של מה שאתם מוכנים לעשות מבחינה מינית ומבחינת הסמים שאתם לוקחים. כך תוכלו להתייחס לגבולות האלה ביתר קלות כשאתם ב"היי".
  • אל תערבבו סמים שונים – ערבוב של סמים מסוימים עשוי לשבש את השפעת הסם ולגרום לתופעות לוואי חמורות. 
  • אל תמשכו את מפגשי ה-ChemSex יותר מדי זמן – אחרי יומיים של חוסר שינה לרוב מופיעה פרנויה והזיות.
  • אין לשתף מחטים, או כל ציוד אחר המיועד להזרקה.
  • לא מומלץ להשתתף במפגשי ChemSex באופן קבוע. מפגשים רבים ותכופים עלולים להוביל לדיכאון, ירידה במשקל ותלות פסיכולוגית. 
  • זכרו שתמיד נחמד לפלפל את חיי המין שלכם באמצעות מין ללא סמים, דייטים, בילויים שאינם מיניים וכמובן אינטימיות אמיתית.
  • אם אתם מרגישים שמפגשי ה-ChemSex שלכם יוצאים משליטה – פנו למוקדי הסיוע והתמיכה. שם יוכלו לעזור לכם.
  • למדו על הסמים השונים, הסכנות וההשפעות כאן. מאמר "עזרה ראשונה ל chem sex".

 

שתפו

שפיכה מאוחרת / מעוכבת

הכותב הוא דר' עידן מיליצ'ר – פסיכוטרפיסט, מטפל מיני, ומטפל זוגי.

שפיכה מאוחרת או שפיכה מעוכבת היא תופעה המאופיינת בקושי של הגבר לשפוך. 

זוהי אולי הפנטזיה "היבשה" של כל גבר, שלא לגמור מהר, אך במציאות גברים הלוקים בשפיכה מעוכבת, חווים סבל לא קל. זה כמו נסיעה במכונית מדהימה לשום מקום ואף פעם לא  מגיעים… תרתי משמע, והטיול הופך מהנאה לסיוט.
לא נעים לקיים עוד ועוד יחסי מין, הזקפה עומדת ויוקדת כלפיד אש התמיד, עד שמרגישים פריצת דיסק בגב, ועדיין לא מצליחים לשפוך. כמובן שאחרי זמן מה שלא מצליחים לשפוך, יש ירידה בזקפה ועלייה בתסכול.

בעבר הלא רחוק נחשבה תופעה זו לנדירה, אך עם השנים אנו עדים ליותר ויותר גברים המתלוננים על כך שהם מתקשים לשפוך. המחקרים כיום מצביעים על בין 2%-7%  הלוקים ברמה כזו או אחרת בתפקודם.

אז מה זה בעצם שפיכה מעוכבת? זמן השפיכה הממוצעת הוא 2 עד 5 דקות ל"מטיבי לכת" ☺ מרגע החדירה. ישנם גברים שגומרים לאט מאוד או מתקשים לגמור בכלל במהלך יחסי מין עם בת/בן זוג. מצב זה נקרא שפיכה מעוכבת.
כאמור, התופעה נעה בין קושי לשפוך ביחסי מין מלאים ועד קושי לשפוך בכלל, גם באוננות לבד (אם כי קושי לשפוך באוננות לבד נדיר מאוד).

יש לא מעט גברים שמתביישים במצב וכתוצאה מכך "אורזים" אותו בכל מיני סיפורי גבורה כמו אני בשליטה, אני מתחשב בהנאה שלך, קטן עלי והכול בראש, ו.. ידה ידה ידה….כל מיני תירוצים הבאים להסתיר את הקושי.

הסיבות לשפיכה מעוכבת רבות ומגוונות:

  1. מחלות כמו: סוכרת, טרשת נפוצה, ומחלות אחרות עלולות לפגוע ברפלקס השפיכה.
  2. שימוש בתרופות, בעיקר תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה-SSRI עלולות לפגוע בשפיכה ולעכבה. אצל נשים התגובה לתרופות תהייה עיכוב עד אי יכולת להגיע לאורגזמה.
  3. שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות עלול אף הוא להשפיע באופן כזה שיעכב את השפיכה, בדומה לתרופות הנוגדות דיכאון. 
  4. שימוש באלכוהול  ו/או שימוש מאסיבי ותדיר בסמים, בעיקר מהקשים יותר. (לא אני אקבע מהם הקשים יותר).

סיבות פסיכולוגיות:

  1. הרגלים ודפוסים של תחילת יחסי המין.  גבר שמתרגל לאונן בדרך מסוימת, לדוגמה בחיכוך במזרון, יתקשה לשפוך בדרך אחרת. לחילופין, אוננות תוך כדי מגע מאוד חזק ומאסיבי על איבר המין, תקשה על השפיכה במגע אחר "עדין" יותר, כמו מין אוראלי ו/או יחסי מין מלאים. 
  2. פחד, אמביוולנטיות ורגשות אשם משפיכה תוך כדי יחסי מין. רגשות עמוקים אלו, שהם תולדה של ילדותנו והקונפליקטים שנדחקו לתת-מודע ולא באו לידי פתרון, עלולים לבוא לידי ביטוי בחיינו הבוגרים באי יכולת לשפוך באופן רצוני. 
  3. חרדת נטישה קשה מאוד. הילד שחשש שאימו תנטוש אותו אם יעשה דברים הגורמים לו הנאה אך אינם לרוחה ומרגיזים אותה. אותה אישה, תופסת כרגע באופן לא מודע, את מקום האם. הגבר חושש שתנטוש אותו ולכן לא מרשה לעצמו ליהנות עד הסוף….תרתי משמע. 
  4. קושי "to let go" בחיים בכלל ובמין בפרט. חרדה תפקודית הבאה לידי ביטוי בקושי לשפוך.
  5. חוסר היכולת והקונפליקט בביטוי כעס בא לידי ביטוי ב-holding back (תרתי משמע). 
  6. שפיכה מעוכבת כביטוי לאמביוולנטיות לגבי הקשר הזוגי. 
  7. שפיכה מעוכבת כביטוי למאבקי הכוחות והשליטה בתוך המערכת הזוגית.
  8. שפיכה מעוכבת כביטוי לאירוע מכאיב כגון גילוי בגידה של בת הזוג. 
  9. בגיל מתקדם רפלקס השפיכה נעשה איטי יותר.
  10. חשש או אי רצון להריון.
  11. ובחיים כמו בחיים, לא תמיד יש סיבה ידועה ומובנת.

הקושי בתפקודו של בן הזוג, בתפקוד המיני בכלל ובעיכוב השפיכה בפרט, מעלה הרבה תהיות אצל בת הזוג. בת הזוג עלולה להיכנס לסחרור של שאלות עצמיות באשר לנשיותה ולמיניותה. נשים רבות עלולות להרגיש לא מספיק מושכות וכלא מספקות את "הסחורה", ונתקלתי לא אחת בנשים שציינו שהדימוי והערך העצמי יורדים בעוד המשקל עולה. 

הטיפול: 

 אעשה כמיטב יכולתי לתת מענה כללי באשר לתהליך: 

במידה ואין מרכיב גופני אשר יש לתת עליו את הדעת, הטיפול בשפיכה מעוכבת מתנהל בשני צירים: 

האחד – הבנת המרכיב הפסיכולוגי הגורם לעיכוב השפיכה, 

והשני – תרגילים החושפים באופן הדרגתי את המתקשה לשפוך ליחסי מין מלאים תוך תפקוד משביע רצון.
נכון שההתייחסות היא כל מקרה לגופו, אבל באופן כללי מלמדים את הלוקה בתפקודו לשפוך באוננות לבד, לשפוך באוננות ליד בת זוג, לאחר מכן הוא שופך עם בת הזוג ובסופו של תהליך תוך כדי קיום יחסי מין מלאים.

יחד עם זאת, כמובן שבפולניה, כמו בפולניה אוסיף ואגמור שאם יש קושי בשפיכה מספר חודשים של קיום יחסי מין ללא הצלחה, הייתי ממליץ לפנות לייעוץ מקצועי.

ד"ר עידן מיליצ'ר

אחראי מרפאת סקסולוגיה אנאורגנית גברים מרכז רפואי תל אביב

שתפו

התמכרות למין

התמכרות למין היא מצב בו הדחפים, ההתנהגויות או המחשבות המיניות של אדם הופכים לכפיתיים, הם יוצאים מכלל שליטה ופוגעים בתפקוד היומיומי שלו. לא מדובר ביצר מיני חזק אלה בהפרעה של ממש. 

ביטוי להתמכרות מינית יכולים לכלול: מחשבות בלתי פוסקות, צורך ביחסי מין תכופים, אוננות מוגברת, צפייה כפייתית בפורנו, חיפוש בלתי פוסק אחר פרטנרים מיניים, צריכת זנות, ביקור במועדוני חשפנות וכיוצא באלו. כ-80% מהמכורים למין הם גברים.

למרות שלתופעה אין הגדרה אבחונית בעולם הפסיכיאטריה, ישנם מספר מאפיינים להתמכרות החוזרים על עצמם במחקרים השונים בנושא:

  • כפייתיות: חוסר יכולת להחליט בצורה חופשית מתי לעצור התנהגות מינית מסוימת. לרוב הניסיונות להפסיק את ההתנהגות המינית נכשלים שוב ושוב.
  • האדם ממשיך בהתנהגות המינית למרות המחיר הכבד שהוא משלם על ההתנהגות שלו (כמו בכל התמכרות). במקרים רבים ישנה פגיעה בתחומים תעסוקתיים, אקדמיים, משפחתיים וחברתיים.
  • מחשבות אובססיביות על פעילות מינית. עם הזמן המחשבות האובססיביות נוטות להפוך לקיצוניות ואינטנסיביות יותר.

התמכרות למין בדומה להתמכרויות אחרות היא התנהגות הפוגעת ביכולת של המכור/ה לתפקד באופן תקין ולפתח מערכות יחסים בריאות. המכור/ה מאבד/ת קשר עם מושגים של טוב או רע. הוא/היא מאבד/ת שליטה. אין להם/ן  יותר חופש או כח לבחור. 

בדומה להתמכרות לחומרים (אלכוהול / סמים), גם כשהאדם המכור לא מסוגל יותר לצרוך את החומר (למשל אלכוהול), הוא עדיין לא מסוגל להתנגד לצורך העז בו. וכמו אצל מכורים אחרים, כך גם בהתמכרות למין – כל סוג של מין (של אדם עם עצמו או עם שותפים שאינם בני הזוג שלו) הוא הרסני וממכר.

הדרך להגיע למצב של התמכרות למין, דומה למצב של כל התמכרות אחרת. א.נשים רבים מרגישים/ות במהלך חייהם/ן תחושות של חוסר ערך. בהם בדידות, פחד ותחושה שהם/ן אינם/ן ראויים/ות. הפנימיות שלהם/ן לא תואמת את מה שמתקיים בחוץ.

כמנגנון התמודדות – א/נשים אלה בוחרים בהתנתקות מהמשפחה, מהחברים ומהסביבה. הבריחה היא אל הפנטזיה; אל האוננות, אל המגע המיני המזדמן, אל הפורנו. התאווה הופכת להיות מוקד המשיכה והעיסוק המרכזי הוא בלהשיג אותה.

ההתנהגות הזאת לרוב מלווה בתחושות של בושה, אשמה, שנאה עצמית, חרטה ריקנות וכאב.

הבושה והאשמה נקשרות לעתים להיבטים תרבותיים (אמונות דתיות) של המכור או להיבטים מצפוניים. המכור נאבק, פעמים רבות בין ההתנהגות שלו לבין הערכים לפיהם היה רוצה לחיות. המאבק הזה מרחיק אותו עוד יותר מעצמו ומהסביבה. 

מדוע קשה להפסיק עם ההתנהגות המינית?

ניתן לדמות את המצב לפצע קטן. אנחנו יכולים לטפל בפצע ולחטא אותו ומצד שני, אנו יכולים לגרד אותו ולזכות בהנאה רגעית שנדמה שהיא מקלה. בפועל, אנחנו רק מעמיקים את הפצע עוד יותר. אדם, שבמשך שנים נפגע מסביבתו כך שהערכתו העצמית נפגעה, או נוצרה אצלו תחושת כישלון – עלול בניסיונו להתמודד עם הפגיעות "לבחור בכל פעם לגרד את הפצע", כלומר, במקרה זה, לברוח למרחב היפר-מיני כדי לקבל חוויה של ערך עצמי, כוח, או שליטה. הוא אכן "זוכה" בהנאה רגעית באמצעות התנהגות היפר-מינית (אוננות, צפייה בתכנים מיניים, ריבוי פרטנרים מיניים), אך הפגיעות רק הולכת ומעמיקה. 

מה אפשר לעשות?

ישנם כיום מספר ארגונים העוסקים בסיוע למכורים למין. לרוב אלה מרכזי גמילה העוסקים במגוון תחומים (כגון אלכוהול, סמים וכו'). מרכזים רבים הרחיבו פעילותם לתחום המדובר לאחר שתפס תאוצה בשנים האחרונות, הן מבחינת כמות המכורים באוכלוסיה והן מבחינת המודעות בנושא, אשר שניהם צמחו בעשור האחרון בעקבות האינטרנט.

תכניות הגמילה דומות מאוד לתכניות הגמילה המקובלות לאלכוהוליסטים אנונימיים. ניצניהן הופיעו בשנות ה-70 בארה"ב, כאשר אנשים אשר סבלו מהתנהגות מינית בלתי נשלטת זיהו דפוסים דומים בעצמם אל מול מכורים לאלכוהול.

כדי לקבל עזרה ניתן לפנות לייעוץ של SA (סקסוהוליקס אנונימיים) שם תוכל/י להצטרף לאחת מקבוצות התמיכה. למידע נוסף באתר של SA לחצ/י כאן

מכוני גמילה שונים בארץ מציעים טיפול ואבחון בהתמכרות לסקס.

כמו כן, מרפאת לוינסקי מציעה טיפול וייעוץ מיני ללא כל עלות.

 למידע נוסף על השירות ולקביעת תורים לחצ/י כאן.

סרטוו הסבר על התמכרות למין מבית "כאן". לצפיה.

 

שתפו

הזרע

תאי הזרע הם למעשה "אריזות" דחוסות של DNA עם זנב, והיעוד שלהם הוא לחדור לתוך ביצית כדי לייצר הפריה והריון. 

תוצאת תמונה עבור זרע

בכל יום נוצרים מיליוני תאי זרע באשכים, אבל לוקח להם זמן רב להגיע להבשלה סופית. תהליך הייצור של תאי הזרע בגוף הוא תהליך ארוך שאורך כשלושה חודשים. לשם הבשלת תאי זרע ושחרורם דרושה פעילות משולבת של ההורמונים: FSH וטסטוסטרון.

הגבר מתחיל לייצר זרע בתחילת גיל ההתבגרות וממשיך לאורך כל חייו, כאשר ספירת הזרע ואיכותו יורדות בהדרגה, ותלויות בגורמים בריאותיים וסביבתיים שונים.

תאי הזרע זקוקים לטמפרטורה מווסתת כדי לשרוד, לכן שק האשכים שומר את האשכים במקומם, מחוץ לגוף, ומסייע לווסת את הטמפרטורה שלהם.  לאחר שתאי הזרע נוצרו באשך הם עוברים לתוך יותרת האשך (האפידידיס), יותרת האשך מורכבת משלושה חלקים: הראש, הגוף והזנב. תאי הזרע עוברים ביותרת האשך מהראש עד לזנב ושם הם נשמרים. במהלך המעבר התאים מבשילים ועוברים שינויים שיאפשרו להם להפרות ביצית. 

ההבשלה הסופית של תא הזרע מתרחשת רק בעת שפיכה. לתאי הזרע שנשמרים ביותרת האשך אין יכולת לשחות לבד, ולכן הם יוצאים מזנב יותרת האשך בעזרת תנועה מיוחדת (תנועת שריר גלית) של שרירי צינור הזרע. בשלב האחרון לפני היציאה מהגוף לתאי הזרע, מתחבר נוזל המופרש מהערמונית ומשלפוחית נוזל הזרע, תפקידו של הנוזל הוא לשאת את תאי הזרע מחוץ לגוף הגבר ולתוך גוף האישה.

זהו נוזל הזרע כפי שאנו מכירים/ות אותו.

כל שפיכה מכילה בין 40 ל-400 מליון (!!) תאי זרע, כאשר רובם לא יעברו את תעלת צוואר הרחם בגלל החומציות המוגברת שלו. צוואר הרחם מסנן, למעשה, תאי זרע "לא רצויים". בסופו של דבר מתוך מיליוני תאי זרע רק אחד ייפגש עם ביצית ויפרה אותה.

תאי זרע לא שורדים זמן רב לאחר חשיפה לאוויר, זמן השרידות תלוי בסביבה ובכמות נוזל הזרע. עם זאת, בגוף האישה, תאי זרע יכולים לשרוד לתקופה של עד חמישה ימים.

גורמים היכולים להשפיע על תהליך ייצור הזרע:

אורח חיים:

  • שימוש בסמים או באלכוהול
  • עישון
  • לחץ
  • התחממות יתר של האשכים
  • משקל

גורמים סביבתיים:

  • חשיפה לכימיקלים תעשייתיים
  • מתכות כבדות
  • קרינה או צילומי רנטגן

סיבות רפואיות:

  • זיהום של האשכים
  • סרטן האשכים
  • נפיחות של הוורידים המנקזים דם מן האשך
  • חוסר איזון הורמונלי
  • בעיות פיזיות בצינורות הנושאות זרע במערכת הרבייה
  • בעיות כרומוזומליות או גנטיות
  • תרופות מסוימות
  • ניתוח של האגן, הבטן או איברי הרבייה
שתפו

הביצית

הביצית היא התא הגדול ביותר בגוף האנושי (12mm), אישה נולדת עם מליוני ביציות לא בשלות, אשר ממוקמות בשחלות. בתהליך הביוץ מבשילות מספר ביציות, ולרוב רק אחת מהן משתחררת מהשחלה, ומשם עושה את דרכה אל החצוצרה ומשם לרחם. 

שלושת השלבים בחיי הביצית                                                       תוצאת תמונה עבור ביצית       

  1. ביוץ: השחלה משחררת ביצית

הורמונים הקשורים במחזור החודשי גורמים לביציות להבשיל בשחלות. בערך כל 28 ימים, "נבחרת" שחלה אחת בה מבשילות מספר ביציות, ביצית אחת בשלה משתחררת מהשחלה. זה הוא תהליך הביוץ. לאחר השחרור מהשחלה, הביצית נעה לתוך צינור החצוצרה, שם היא נשארת במשך כ-12 עד 24 שעות בלבד, בזמן הזה יכולה להתרחש הפריה. אם הביצית לא מופרית בזמן הזה, היא נספגת והווסת (שהיא הדימום של המחזור) מתחילה כעבור שבועיים.

קיים בלבול בין המושג ביוץ לבין המושג "תקופת הביוץ". הביוץ עצמו נמשך במשך כמה שניות בלבד, במהלכו נפרדת הביצית מהשחלה. תקופת הביוץ היא התקופה הפורייה בכל חודש שנמשכת כיומיים-שלושה סביב הביוץ.

זהו למעשה אורך חלון ההזדמנויות שבמהלכו ניתן להיכנס להריון.

חלון זה מורכב משני גורמים: משך חיי הביצית – כ-24 שעות, ומשך חיי הזרע – כ-48 עד 120 שעות. 

אישה יכולה להיכנס להריון החל מיומיים לפני הביוץ ועד ליום אחרי הביוץ. אם במהלך חלון ההזדמנויות לא פגשה הביצית בזרע, היא מתפרקת.

  1. הפריה: זרע פוגש ביצית

ביצית בשלה יכולה להיות מופרית על-ידי תא זרע בקצה החצוצרה במהלך ביוץ. זה קורה ביחסי מין שאינם מוגנים. הזרע עושה את דרכו במעלה הנרתיק, דרך צוואר הרחם ודרך הרחם לתוך החצוצרות. אם ביצית בשלה נמצאת בחצוצרה, יכולה להתרחש הפריה.

לעתים נדירות, יכולה להתרחש הפריה גם כאשר הייתה שפיכה בפתח הנרתיק. כיווצי הרחם בעת גירוי מיני ואורגזמה, עוזרים לנוזל הזרע "לטפס" במעלה הנרתיק. 

הטכנולוגיה מאפשרת להפרות ביצית, או על ידי הכנסת זרע לגוף הנשי (הזרעה מלאכותית) או על ידי הפריה של ביצית מחוץ לגוף ולאחר מכן הכנסת הביצית המופרית לרחם (הפריה מלאכותית).

  1. השרשה: הביצית המופרית מתחברת לרירית הרחם ומתחיל ההריון.

רוב הביציות מופרות על ידי הזרע בעודן בחצוצרות. הביצית המופרית נוסעת במורד החצוצרה לתוך הרחם. זה יכול לקחת יום, יומיים. כאשר הביצית מגיעה לרחם, היא יכולה להשתרש ברירית הרחם (האנדומטריום) וההריון יתחיל. ביציות מופרות שלא משתרשות ברירית הרחם (כלומר הריון שלא "נקלט") מופרשות החוצה בווסת (דם המחזור) הבאה.

עובדות מרכזיות לגבי ביוץ

  • ביצית חיה בין 12 ל-24 שעות לאחר שהיא יוצאת מן השחלה.
  • לרב,  משתחררת רק ביצית אחת מהשחלה בכל פעם .
  • הביוץ יכול להיות מושפע מלחץ נפשי, תזונה, מחלה או משבוש שיגרה כלשהו (כמו מעבר לארץ אחרת, אקלים אחר ועוד).
  • חלק מהנשים עשויות לחוות דימום קל (כתם דם) או הפרשה בזמן הביוץ.
  • השתרשות של ביצית מופרית בדרך כלל מתרחשת בין 6 ל-12 יום לאחר הביוץ.
  • כל אישה נולדת עם מיליוני ביציות לא בשלות הממתינות לתחילת הביוץ- אישה נולדת עם כל הביציות שלה. 
  • ווסת עשויה להגיע גם אם לא היה ביוץ.
  • ביוץ יכול לקרות גם אם לא הייתה ווסת.
  • חלק מהנשים יכולות לחוש קצת כאב או אי נוחות באזור השחלות במהלך הביוץ במה שמכונה "מיטלשמרץ" (כאבי ביניים בגרמנית).
  • אם ביצית אינה מופרית, היא נספגת לתוך דופן הרחם ויוצאת בווסת.

 

שתפו

מין אוראלי וזיהומי מין

מה זה מין אוראלי?

במין אוראלי משתמשים בפה, בשפתיים ובלשון כדי לעורר את אברי המין; הפין, הואגינה או פי הטבעת של הפרטנר/ית למין.
אנו מכירות אותו יותר כ"מציצה" "ירידה" blow-job ועוד.

דברים שחשוב לדעת
זיהומי מין רבים עלולות לעבור במין אוראלי.
שימוש בקונדום, במגע מיני אוראלי מונע את הסיכוי להידבק או להדביק במחלות מין.

כמה נפוץ מין אוראלי?
מין אוראלי הוא פרקטיקה נפוצה בקרב מבוגרים המקיימים יחסי מין, אצל זוגות הטרוסקסואלים כמו גם אצל זוגות מאותו המין. מעל  ל-85% מהאנשים הפעילים מינית בין הגילאים 18-44 מדווחים על קיום מגע מיני אוראלי עם פרטנר/ית מהמין השני. במחקר אחר שנערך שנערך בשנת 2015 ע"י ד"ר אפרת הברון ושלומית הברון ממיזם "מידע אמין על מין", נמצא ש- 64% מהנערים והנערות בישראל קיימו יחסי מין אוראלים לפני גיל 18.

האם ניתן להידבק בזיהומי מין בזמן מין אוראלי?
במין אוראלי הניתן לגבר – ניתן להידבק בזיהומי מין רבים (כלמידיה, זיבה, מיקופלזמה, עגבת, הרפס ועוד). החיידקים הנמצאים בקצה הפין (פתח השופכה) עוברים ב"מציצה" (כלומר בהכנסה מלאה של איבר המין לתוך הפה), אל הגרון של הגבר / האשה המבצע את האקט. המשמעות היא – זיהום בלוע.
בדומה לדלקת גרון, בה מתיישבים חיידקי סטרפטוקוק בגרון.
באותו האופן – אם גבר / אשה אשר סובלים מזיהום בלוע – מעניקים/ות מין אוראלי לגבר, החיידקים הנמצאים בלוע – יעברו לאיבר המין של הגבר והוא יסבול ממחלת מין באיבר המין.
במין אוראלי הניתן לאשה – המצב פחות מסוכן. במין אוראלי הניתן לאשה יש סכנת הדבקה לשני הצדדים (הנותן/ת והמקבלת) רק בהרפס ובעגבת (בסיכוי נמוך).

באופן כללי:

  • ניתן להידבק במספר זיהומים בפה או בגרון ממתן מין אוראלי לפרטנר/ית עם זיהום באברי המין, בפי הטבעת או ברקטום, בעיקר ממתן מין אוראלי לפרטנר עם פין נגוע.
  • ניתן להידבק בזיהומים מסוימים גם כאשר מקבלים מין אוראלי מאדם שיש לו מחלה זיהומית בפה או בגרון.
  • תיתכן הדבקה במחלת מין ביותר מאזור אחד בו זמנית, למשל בגרון ובאיברי המין.
  • זיהומים המועברים במין עשוים להיות מופצים גם כאשר לאדם אין כל תסמינים. כלומר, במידה ואינכם סובלים מתסמינים לזיהום המועבר במין – ייתכן שאתם כן נשאים של הזיהום, אולם אינכם יודעים זאת. הדרך היחידה לדעת – היא להיבדק.
  • על מנת לגלות זיהומי מין בלוע – יש לבצע משטח לוע ייעודי לזיהומי מין. ניתן לבצע משטח כזה במרפאת לוינסקי בתל אביב ובחלק מקופות החולים.

באילו זיהומי מין אפשר להידבק במגע אוראלי? 
כלמידיה
זיבה
עגבת
הרפס
מיקופלזמה גניטליום
טריכומוניאזיס

מה לגבי הדבקה ב HIV?
הסיכוי להדבקה ב HIV במין אוראלי הוא תאורטי בלבד. בפועל בסיכוי הוא אפסי, לא ידוע על שום מקרה של הדבקה ב HIV במין אוראלי ואנו מתייחסים אל הפרקטיקה הזו כלא מדבקת.

מה הטיפול במידה ונדבקנו?
הטיפול הוא טיפול אנטיביוטי בהתאם לזיהום הספציפי.

 

שתפו

שאלות נפוצות על נגיף הפפילומה

מה זה פפילומה?

נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא זיהום שכיח בקרב גברים ונשים, המועבר במגע מיני.

איך נדבקים בכלל?

יש יותר מ-100 זנים שונים של נגיף הפפילומה האנושי (HPV) המועברים בעיקר במגע מיני ,אולם לא רק. אפשר להידבק בנגיף גם בחיכוך של עור בעור, ללא קיום יחסי מין. כ-80% מהאנשים הפעילים מינית ידבקו בנגיף במהלך חייהם.

כיצד ניתן להימנע מהדבקה? האם קונדום מספיק?

קונדום מספק הגנה חלקית. הנגיף יכול להימצא במקומות שונים באזור הערווה, כולל באזורים אותם הקונדום לא מכסה. לכן יש סיכוי להדבקה למרות שימוש בקונדום (חשוב להמשיך להשתמש בקונדום למניעת מחלות מין אחרות!). הדרך היעילה ביותר למנוע הדבקה בנגיף ה-HPV היא על ידי חיסון נגדו.

מה קורה כשנדבקים?

נגיפים שונים גורמים למחלות שונות. בחלק מההדבקות בסוגי הנגיף השונים לא יקרה שום דבר.

ישנם מספר זנים של הוירוס אשר עשויים לגרום לסרטן ושני מינים אשר עשויים לגרום להופעת יבלות באברי המין, אך אינם מסרטנים. הזנים הגורמים ליבלות נקראים קונדילומה.

היבלות אינן מהוות סכנה רפואית אלא מטרד אסתטי. הן עשויות לעבור מעצמן (לאחר מספר חודשים), וניתן גם לצרוב אותן או להסירן בניתוח או בלייזר. חשוב לדעת שהטיפול ביבלת הינו קוסמטי בלבד ולא מטפל בנגיף עצמו!

בחלק קטן מהמקרים הנגיף ישאר רדום בגוף ולאחר שנים רבות יכול לגרום להתפתחות של סרטן, כולל סרטן צוואר הרחם, סרטן הפין, סרטן פי הטבעת, סרטן הלוע וסוגי סרטן נוספים.

האם ניתן לבדוק אם נדבקתי בפפילומה?

נכון להיום (2018) אין בדיקה מאושרת לגילוי הדבקה בנגיף הפפילומה. רוב הנשאים של נגיף הפפילומה, לא מפתחים תסמינים ולכן לא יודעים כלל שנדבקו בנגיף.

הופעת יבלות מסוג קונדילומה היא סימן. רופא עור ומין יכול לזהות את היבלת בהסתכלות.

נשים מבצעות בדיקת PAP לגילוי התפתחויות טרום סרטניות בצוואר הרחם כחלק מבדיקה גיניקולוגית סטנדרטית וכך בעת גילוי מוקדם הן יכולות לקבל טיפול יעיל. הבדיקה בודקת האם התרחשה הדבקה בעבר וגרמה להתפתחות של גידולים.

האם יש קשר בין מספר הפרטנרים שלי ל- HPV?

ככל שמספר הפרטנרים רב יותר, כך גם הסיכוי להידבק גדול יותר. אולם יכולה להתרחש הדבקה גם אם יש פרטנר אחד בלבד. אם הפרטנר הזה נדבק בעבר..

האם יש טיפול לפפילומה?

הטיפול היחיד שיש לפפילומה הוא מניעתי בלבד, כלומר, חיסון כנגד הנגיף.

הטיפול ביבלות הינו קוסמטי בלבד וברוב המקרים (כמו גם במקרים שאין תסמינים כלל) תהיה החלמה ספונטנית לאחר מספר חודשים עד שנתיים.

נשים שמתגלים אצלן שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם יכולות לקבל טיפול יעיל ואף למנוע התפשטות של סרטן.

על החיסון

החיסון הקיים כיום בישראל נקרא גרדסיל. הוא מחסן מפני ארבעה זנים של פפילומה. שני זני הפפילומה שאחראים להתפתחות סוגי הסרטן ושני זנים הגורמים ליבלות באברי המין. בעולם קיים חיסון המגן מפני 9 זנים, אולם הוא לא נגיש בישראל. החיסון ניתן בשלוש מנות במהלך חצי שנה.

החיסון ניתן בכל העולם, לבנות ולבנים. מומלץ מגיל 13 ועד גיל 45 לנשים, ומגיל 13 עד גיל 26 לגברים. החיסון נכלל בסל הבריאות בישראל מ 2013 וניתן בבתי הספר בכיתות ח'.

ניתן לקבל את החיסון דרך סל הבריאות בכל קופת חולים לנשים עד גיל 18 וגברים עד גיל 26. נשים יכולות לקבל את החיסון עד גיל 45 בעלות של 300 שקלים ונכון לעכשיו (2018) החיסון לא ניתן לגברים מעל גיל 26.

האם החיסון בטוח?

כן. החיסון נבדק על יותר מארבעים מיליון נשים וגברים ברחבי העולם. תופעות הלוואי היחידות שנמצאו קשורות לחיסון הן חום, כאב ואדמומיות במקום ההזרקה. לעיתים יכולה להיות תחושה כללית לא נעימה שחולפת מעצמה. בנוסף בקרב בני ובנות נוער נמצא שעצם מתן חיסון עלול לגרום לסחרחורת ולכן מומלץ לתת את החיסון בישיבה או בשכיבה.

עם זאת ישנה תופעת לוואי נדירה המתבטאת בתגובה אלרגית קשה לחיסון. תגובה אלרגית זאת הינה נדירה מאוד ומופיעה באחד ממליון מחוסנים.

כמה החיסון יעיל?

באוסטרליה, שבה ניתן החיסון למעלה מעשר שנים, כמעט ולא נרשמו מקרים של הופעת יבלות באיברי המין (קונדילומות) ומקרי סרטן הקשורים לנגיף הפפילומה. ממשלת אוסטרליה מדברת על הכחדת הנגיף בשנים הקרובות.

בדנמרק נמצאו ממצאים דומים. כלומר, הפחתה משמעותית בנגעים טרום-סרטניים וביבלות באיברי המין בקרב מי שהתחסנו.

יעילות החיסון גדלה ככל שמתחסנים בגיל צעיר יותר.

 

שתפו

אלכוהול "עובד" עלינו

ThinkstockPhotos-484875946צריכת אלכוהול הפכה להיות חלק מהבילוי שלנו. האם זו עובדה 'טובה' או 'רעה'? קשה לשפוט. כששותים אלכוהול במידה, הוא יכול לשחרר משהו שהיה סגור בגוף שלנו, להפחית קצת לחצים, להוסיף צבע ולהגביר את כל החושים שלנו באופן נעים.

המעבר בין צריכת אלכוהול חיובית שמענגת אותנו, לבין צריכת אלכוהול שלילית שפוגעת בנו, יכול להיות דק מאוד. אם אנחנו מגיעים למצב של שיכרות הכולל אובדן חושים, נקודה בזמן בה אנחנו מעורפלים, לא מסוגלים להבחין בין טוב ורע – זהו בדיוק הרגע בו אלכוהול מפסיק להיות חלק מבילוי בריא ומהנה והופך להיות כלי נשק שמופעל נגד הסביבה.

אלכוהול יכול להעמיד אותנו במצב פגיע במיוחד. שתיית יכולות אלכוהול מפורדת עלולה להחליש אותנו, לחשוף אותנו לאלימות נגדנו, לניצול מיני ולמחלות מין ואיידס. כמו כן, נהיגה תחת השפעת אלכוהול מסכנת את חיינו.

אלכוהול עלול לפגוע בכושר השיפוט שלנו ולהביא אותנו למעשים אלימים ותוקפניים שייתכן שלא היינו עושים אילולא שתינו, אך כידוע, "שיכור זה לא תירוץ" אז אל תיתן לאלכוהול להוליך אותך שולל. כל מה שתואר כאן לגבי אלכוהול תקף גם לשימוש בסמים, שכאמור משבשים את החושים שלנו.

הסיפור הטרגי של הצעירה בת ה20 שבילתה במועדון, השתכרה ונאנסה מול קהל מבלים מתואר היטב בכתבה הזו ב"מעריב". מדובר מקרה קשה וקיצוני שעוד נלמד ממנו על אחריותם של בעלי מועדונים  ובליינים. אך זהו רק מקרה אחד שמגיע לידיעת כולנו כי הוא יוצא דופן. לצערנו מספר המקרים של נשים, גברים, נערות ונערים שחוו תקיפה מינית כשהיו תחת השפעת אלכוהול רב מאוד. זה לא אומר שצריך להפסיק לשתות ולבלות, זה רק אומר שאנחנו צריכים להזכיר לעצמנו לאילו נורות אזהרה עלינו להתייחס. הנה תזכורת :

דע את הגבולות שלך. תשתה בכמות כזו שאתה מצליח לשלוט בגוף שלך, שתייה מרובה עלולה לפגוע בכושר השיפוט שלך.

  1. אם אתה נוהג לקיים יחסי מין תחת השפעת אלכוהול, יכול להיות שאתה גם לא מספיק בפוקוס כדי לשים קונדום ובכך אתה חושף את עצמך למחלות מין ואיידס. זה באמת שווה את זה ?
  2. אם אתה יוצא עם חברים ונראה לך שהם נוהגים באלימות או בחוסר הגינות עם אישה ששתתה יותר מדי, תעצור אותם, אחרת אתה שותף לעברה.
  3. אם היית עד לפגיעה מינית חובה עליך לדווח על המקרה, אחרת תהיה שותף לעברה.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לשכיחות הפגיעות המיניות בחברה הישראלית ולמידת הנזק הנגרם לקורבנות. מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית כותב כי מחקרים מראים שאחת מתוך ארבע נערות ואחד מתוך שישה נערים עלולים להיפגע מינית לפחות פעם אחת לפני גיל 18 (http://www.1202.org.il).

תקיפה מינית נפוצה בכל שכבות החברה, ללא הבדל מעמד חברתי, דת, או לאום. אם נפלתם/ן קורבן לתקיפה מינית, אונס, גילוי עריות פנו לקבלת עזרה. זה לא באשמתכן/ם. אנו מציעים בדיקה מקיפה למחלות מין במרפאת לוינסקי, כחלק מרצף של מענים הקיימים בישראל עבור קורבנות פגיעה מינית. רופאי ורופאות המרפאה, צוות העובדות והעובדים הסוציאליים ושאר חברי וחברות צוות המרפאה, יעניקו לכם/ן שירות רגיש ומקצועי וילוו אתכם/ן לשירותי טיפול נוספים בהתאם למקרה.

לפניכן/ם מספרי הטלפון החינמיים של מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית:

טלפון סיוע נשים 1202

טלפון סיוע לגברים 1203

 

שתפו

פגיעה מינית

בשנים האחרונות יש יותר ויותר דיווחים בתקשורת לגבי פשעים על רקע מיני: אונס, תקיפה, הטרדה, גילוי עריות וכדומה. קשה לומר האם חלה עלייה ברמת הפשיעה או שמא יש עלייה בכמות התלונות לעומת שנים שעברו.

מנקודת מבטנו אנו רק יכולים לקוות כי הדיון הציבורי בנושא יעודד נפגעי/ות תקיפה מינית לעמוד על זכויותיהם/ן הבסיסיות ויביא אותם/ן לדווח ולהגיש תלונה במשטרה. בדיוק כמו בכל פשע אחר, גם בפגיעה מינית פעמים רבות אין לקורבן שליטה או יכולת למנוע את התקיפה. יחד עם זאת, בניגוד לפשעים אחרים,  לעיתים אחרי תקיפה מינית הנפגעים/ות מוצפים/ות ברגשות אשמה, ביקורת עצמית נוקבת ובושה והם/ן נמנעים/ות מלדווח ולהתלונן. הם/ן שותקים/ות. בואו נעזור להם/ן להשמיע את קולם/ן.

מה זה בדיוק פגיעה ו/או תקיפה מינית ?

כך האו"ם מגדיר אלימות מינית: "כל אקט מיני, ניסיון להשיג אקט מיני, או כל פעולה אחרת המכוונת נגד מיניות אדם אחר ונעשית בכפייה, על ידי כל אדם ללא קשר לטיב היחסים עם הקורבן, בכל סביבה (התוקף יכול להיות אדם זר או מוכר). אלימות זו כוללת גם אונס, המוגדר כחדירה פיזית בכוח או בכפייה לפות או לפי טבעת עם פין, איבר אחר בגוף או עם אובייקט. "

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מוסיף : "תקיפה מינית היא אקט של אלימות אשר נוקט התוקף כלפי מי שנתפס בעיניו כחלש ממנו. היא אינה דחף מיני בלתי נשלט, אלא פשע שנעשה במודע, במטרה לשלוט בקורבן ולהשפילו."

ההגדרות מתארות בצורה בהירה וקרה טרגדיה אנושית עצומה שיכולה לקרות לכל אישה, גבר, נער או נערה, ילד או ילדה, ללא הבדל של דת, גזע ומצב חברתי-כלכלי. זהו משבר שהחיים שאחריו לא יראו כמו החיים שלפניו, אך מתוך המשבר הזה ניתן לקום ולצמוח מחדש, ובישראל יש לא מעט סיוע ותמיכה  שניתן לקבל בחינם.

 "אולי יכולתי למנוע את זה" ?

תחושת הבושה והאשמה אצל נפגעי תקיפה מינית נפוצה מאוד, יחד עם זאת אין לה אחיזה במציאות. קורבנות תקיפה מינית אינם אשמים, התנהגותם לא הייתה הגורם לתקיפה המינית, בשום אופן. תקיפה מינית היא לחלוטין באחריות התוקף, ורק הוא האשם בה.

כל מי שנפגע מגיב באופן שונה לאירוע, חלק לוקים/ות בהלם, בלבול ופחד. יש כאלה שמכחישים/ות או לוקים/ות בחוסר תחושה קיצוני. מי שעברו פגיעה מינית יזדקקו לתמיכה נפשית רבה ולכן מומלץ ליצור קשר עם אנשים אשר יוכלו לעטוף ולא יביעו ביקורת או שיפוטיות – כי אין באמת בסיס לכך. גם אם עבר זמן רב מאז התקיפה, עדיין ניתן וכדאי לקבל עזרה, אף פעם לא מאוחר מדי. מידע נוסף וחשוב נמצא כאן.

אם אתם מכירים מישהו/י שעברו תקיפה מינית, אתם יכולים לסייע בכך שתקשיבו ותציעו תמיכה. אתם גם יכולים ללוות אותו/ה למרכזי הסיוע, לתחנת המשטרה, לבית החולים וכד'. דאגו להזכיר להם כי התקיפה לא קרתה באשמתם וכי זה טבעי לגמרי לחוש כעס ובושה. בלינק זה מרוכזות כל הזכויות של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית.

קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

1202: נשים | 1203: גברים | 04-6566813: נשים ערביות | 02-6730002: נשים דתיות | 02-5328000: גברים דתיים
פעילים 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע

עד כמה זה נפוץ בישראל ?

לדאבוננו פגיעה מינית רווחת מאוד בחברה הישראלית, מנתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית עולה כי :

אחת מכל שלוש נשים עוברת פגיעה מינית במהלך חייה,    

  •  1 מכל 7 נשים עוברת אונס
  • 1 מכל 6 ילדות עוברת גילוי עריות
  • 1 מכל 6 ילדים (בנים) עובר פגיעה מינית
  • בגילאים צעירים אחוז הנפגעים הבנים דומה לאחוז הנפגעות הבנות
  • ב- 95% מהמקרים המדווחים התוקף הינו גבר. ב- 85% מהמקרים המדווחים הנפגעת הינה ילדה, נערה או אישה.
  • מעל 85% מכלל מקרי התקיפה המינית מבוצעים ע"י אדם המוכר לקורבן. ההיכרות כוללת בני משפחה, חברים/ידידים/מכרים, מורים, מטפלים, עמיתים, מנהלים וכד'.

כמה מדווחים בארץ ?

מנתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית עולה כי (נתונים כלליים לשנת 2015) :

  • בשנת 2014 הגיעו 40,000 פניות למרכזי הסיוע
  • מתוכן, 8,938 היו פניות חדשות
  • מדובר בעליה של 3.5% ביחס למספר הפניות בשנה הקודמת
  • 13% מהמקרים שפניות אודותם הגיעו למרכזי הסיוע, דווחו למשטרה

חלוקה על פי מין

  • 3% מהפניות דיווחו על פגיעה בנשים, נערות וילדות
  • 5% מהפניות דיווחו על פגיעה בגברים, נערים וילדים

חלוקה על פי גיל

  • 1% בבוגרים
  • 9% מהפניות דיווחו על פגיעה בקטינים (עד גיל 18)

חלוקה על פי סוג הפגיעה

  • הפגיעה הנפוצה ביותר היא אונס וניסיון אונס – 34% מכלל הפניות
  • 24% מהפניות דווחו על פגיעה מינית על ידי בן-משפחה קרוב (גילוי עריות(
  • 13% מהפניות דווחו על מעשה מגונה
  • 12% מהפניות דווחו על הטרדה מינית בעבודה
  • 9% מהפניות דווחו על הטרדה מינית
  • 5% מהפניות דווחו על תקיפה קבוצתית

האם זה שכיח גם בעולם ?

נתונים שנאספו מיותר מ80 מדינות בעולם ע"י ארגון הבריאות העולמי, WHO, מעידים כי 35% מהנשים סבלו מפגיעה פיזית ו/או מינית מידי הפרטנר שלהן או סבלו פגיעה מינית מאדם שאינו הפרטנר שלהן.

ברחבי עולם, כמעט שליש (30%) מכלל הנשים שהיו במערכת יחסים חוו אלימות מינית ו/או פיזית על ידי בן הזוג שלהם, באזורים מסוימים בעולם האחוזים אף גבוהים יותר. בנוסף, 38% מכלל מקרי הרצח של נשים בעולם מתבצעים ע"י בני הזוג שלהן.

הסיכויים שצעירים בגילאי 12-17 עשויים לחוות תקיפה מינית גבוהים פי שלוש מאשר הסיכוי של מבוגרים (National Crime Victimization Survey, 2000).

אלימות מינית בין בני זוג לרוב מתבצעת ע"י גברים כנגד נשים, אך התעללות מינית בילדים פוגעות גם בבנים וגם בבנות. מחקרים בינלאומיים מצביעים כי 20% מהנשים ו 5-10% מהגברים מדווחים על היותם קורבנות לניצול מיני, כילדים. אלימות בקרב צעירים, הכוללת דייטים אלימים, הפכה גם היא לבעיה שתופסת מימדים.

בשנת 2000 פרסם הFBI כי בכל חמש דקות מתקבל דיווח על אונס בארה"ב. מחקר שנערך ע"י משרד המשפטים האמריקאי העלה כי 1 מתוך 6 נשים בארה"ב עברה ניסיון לאונס או אונס. בזמן האונס, 22% מהן היו מתחת לגיל 12. 54% מהן היו מתחת לגיל 18. 83% ביו מתחת לגיל 25. באותו מחקר התגלה כי 1 מתוך 33 גברים חווה תקיפה מינית.

שתפו

האם אני זקוק/ה לטיפול מיני?

כדי להבין האם אנחנו סובלים מבעיה אשר עשויה להיפטר באמצעות טיפול מיני, מוטב קודם כל להבין קצת יותר, מהו טיפול מיני ולמי הוא מיועד?

מיניות היא חלק משמעותי בחיינו, גם כיחידים וגם בתוך זוגיות. היכולת לנהל יחסים מיניים תקינים ומספקים היא חלק בלתי נפרד מחיינו כבוגרים, אך למרבה הצער, רבים מתמודדים עם קשיים בתחום המיני.

הקשיים יכולים להיות ביננו לבין עצמנו – בעיות של סיפוק, של קשר עם הגוף שלנו, אי יכולת להגיע לאורגזמה, סף גירוי גבוה מידי או נמוך מידי ועוד. הקשיים עשויים גם להיות ביננו לבין בני או בנות זוגנו – שפיכה מהירה או מעוכבת אצל גברים, חוסר יכולת לשמר זיקפה, אי יכולת להגיע לאורגזמה ביחסי מין, כאבים בזמן קיום יחסי מין של חדירה ועוד.

לעיתים לא מדובר בבעיה של ממש, אלא בתחושות של חוסר סיפוק, של חוסר או חסך רגשי המקשים עלינו ליהנות מיחסי המין באופן שלם.

קשיים בתפקוד המיני עשויים להביא לקשיים משמעותיים, המשפיעים על הסובל/ת מהם ועל בן/בת זוגו/ה לקיים מערכות יחסים בריאות ומספקות ולשמור עליהן לאורך זמן.

בעיה נוספת היא הבושה והמבוכה המלווה גברים ונשים הסובלים והסובלות מבעיות אלה. תפקוד מיני ובעיקר קושי בתפקוד מיני נחשבים טאבו חברתי ורבים לא ממהרים להודות בכך אפילו בפני עצמם/ן ובפני בני זוגם/ן. לעיתים הם כלל לא מבינים כי הם סובלים מבעיה וכי יש לה פתרון.

תחום הטיפול המיני הוא תחום שהתפתח מאד בשנים האחרונות, ונועד ליחידים וזוגות אשר מתמודדים עם בעיות בתפקוד או חשים בלתי מסופקים בתחום.

טיפול מיני שואף לעזור לכל אדם ולכל זוג להגשים את המיניות שלו, באופן המתאים להם. המיניות שלנו היא פסיפס של חלקים רגשיים, קוגניטיביים ופיזיים שכולם לוקחים חלק בתהליך, לא ניתן לחלק את החוויה וליהנות ממנה באפיק אחד בלבד. לכן טיפול מיני עשוי לשלב כמה אנשי מקצוע מתחומים שונים כמו: גניקולוגיה, פסיכולוגיה, פיזיותרפיה לשיקום רצפת האגן, אורולוגיה או פסיכיאטריה, בלזאת בהתאם לצורך הספציפי של הפונה.

בעיות בגינן ניתן לפנות אל מטפל מיני:

הפרעות בתפקוד המיני: וגיניסמוס וכאבים בחדירה, אנאורגזמה (חוסר יכולת להגיע לאורגזמה), היעדר או ירידה בתשוקה המינית, קושי בהשגת ושימור זיקפה, שפיכה מוקדמת וכן הלאה.

קשיים רגשיים הנוגעים למיניות: חלק מהפונים אל מטפל מיני אינם סובלים מקשיים המוגדרים באופן פורמלי כהפרעות בתפקוד המיני, אלא מתמודדים עם קשיים רגשיים אשר פוגעים ביכולתם לתפקד מינית באופן תקין. בין קשיים אלו נכללים חרדת ביצוע, ביישנות מינית וחרדה/גועל ממין.

קשיים זוגיים/מיניים: חלק מהזוגות הפונים אל מטפל מיני פונים לטיפול בעקבות קשיים, חיכוכים ומתיחות סביב התחום המיני ולא על רקע בעיה בתפקוד המיני של אחד מבני הזוג. למשל, זוגות עשויים לפנות אל מטפל מיני בגלל פערים בצרכים המיניים, גילוי נטייה הומו או בי סקסואלית של אחד מבני הזוג בקשר הטרוסקסואלי, שחיקה מינית זוגית וכן הלאה.

קשיים בתפקוד המיני לאחר טראומה: נשים וגברים אשר חוו טראומה מינית עשויים לחוות קשיים מיניים מסוגים שונים. בהתאם, מטפל מיני מציע טיפול אשר מכוון לשיפור התפקוד המיני תוך התייחסות להקשר הטראומטי בו נוצרו הקשיים המיניים.

קשיים בתפקוד המיני בעקבות  בעיה רפואית: גם אנשים אשר תפקודם המיני היה תקין לאורך חייהם עשויים לחוות קשיים מיניים שונים בעקבות שינוי במצבם הפיסי. לדוגמה, פגיעה בדימוי העצמי והמיני בעקבות נכות לאחר תאונה וכתוצאה מכך פגיעה בתפקוד המיני, או למשל התפתחות חרדה לאחר התקף לב כי קיום יחסי מין יוביל להתקף לב נוסף. ניתן לפנות אל מטפל מיני במקרים בהם חלה ירידה בתפקוד המיני בעקבות אירוע רפואי, שינוי במצב הפיסי, פציעה, נכות וכן הלאה.

התמכרות למין/פורנוגרפיה: התמכרות למין או לפורנוגרפיה מלווה פעמים רבות בפגיעה ביכולת לתפקוד מיני תקין במסגרת מערכת יחסים מספקת ובהתאם, מטפל מיני מציע טיפול המכוון ל"גמילה" ולביסוס תפקוד מיני בריא ומספק יותר.

טיפול בסטיות ועבריינות מין: סיבות נדירות יותר לפנייה אל מטפל מיני, אך חשובות לא פחות, הן סטיות ועבריינות מינית. פרוורסיות הן תשוקות מיניות אשר אינן מאפשרות ביסוס מערכת יחסים מינית בריאה עם פרטנרים מתאימים (למשל, פדופיליה, פטישיזם, מציצנות) ואילו עבריינות מינית מתייחסת למצבים בהם בוצעה עבירה מינית פלילית (אונס, מגע מיני עם קטין/ה, התערטלות פומבית). במצבים אלו הטיפול אצל מטפל מיני מכוון קודם כל לצמצום מסוכנותו המינית של המטופל ולאחר מכן, לשיקום ושיפור תפקודו המיני.

הטיפול במרפאת לוינסקי ינתן על-ידי שני אנשי צוות מנוסים בתחום:

דר' עידן מיליצ'ר – מטפל מיני זוגי ומשפחתי, ופסיכוטרפיסט ותיק.

ודר' יודית קרטס – רופאת משפחה ומטפלת מינית. מומחית לטיפול מיני.

הטיפול ניתן בחינם ובאופן אנונימי, ליחידים ולזוגות, ללא הבדל דת גזע מין ומגדר.

מוזמנים לתאם פגישה בטלפון 03-5373738 בשעות הפעילות.

שתפו

הריון ו HIV / איידס

היריון ואיידס/HIV.

איידס – תסמונת הכשל החיסוני הנרכש, היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף (HIV) הפוגע במערכת החיסון, עד כדי כישלונה המוחלט בשלבים מאוחרים של המחלה (שלב האיידס). הנגיף מועבר בין בני אדם בקיום יחסי מין, במגע של דם נגוע בדם של אדם אחר ומאם לעובר בעיקר בעת הלידה וההנקה. נגיף ה– HIV  נתגלה במדינות המערב בסוף שנות ה- 70 של המאה ה- 20, ומחלת האיידס הפכה מאז לאחת המחלות הנחקרות בעולם. המחלה נחשבה למחלה סופנית עד שבאמצע שנות ה- 90 נמצא שילוב תרופתי הנקרא "קוקטייל" (הכולל שלוש תרופות הניתנות יחד), אשר הצליח לעכב את קצב התרבות הנגיף ולאפשר שיקום חלקי של מערכת החיסון. הקוקטייל לא מרפא את המחלה, אולם השימוש בו מאריך את תוחלת החיים של החולים כך שכיום, איידס נחשבת מחלה כרונית. כלומר, מחלה ברת טיפול, שניתן לחיות איתה. למרות ההתקדמות הבלתי פוסקת בחקר הנגיף, טרם נמצאה תרופה או חיסון אשר ביכולתם למגר את המחלה באופן סופי.

כמה עובדות מהירות על נשים בהריון ואיידס/HIV:

  • על כל הנשים ההרות והנשים שמעוניינות להרות לעבור בדיקת איידס/HIV, ללא יוצא מן הכלל. בינואר 2016 פורסם נייר עמדה של המכון לאיכות ברפואה בהסתדרות הרפואית, הדורש מכל רופא נשים להפנות את מטופלותיו ההרות לבדיקת איידס. 
  • לאישה בהריון אשר נושאת את הנגיף ומטופלת בהתאם, יש סיכוי נמוך שתדביק את עוברה, סיכוי של פחות מ 1%. ללא טיפול יש סיכוי של 25% שהאם תדביק את העובר.
  • בזכות הרפואה המתקדמת והטיפולים הקיימים, אנשים רבים אשר נדבקו ב HIV טרום לידתם, חיים שנים רבות ומגיעים לבגרות.

בזכות המחקרים והטיפולים החדשים במחלה נשים רבות אשר נושאות את הנגיף יכולות להרות וללדת מבלי להדביק את ילדן בנגיף. מאז שנות התשעים של המאה הקודמת ישנה ירידה של 90% בכמות העוברים הנדבקים מאימותיהן במהלך ההריון והלידה, יחד עם זאת מספר הנשים הנשאיות שילדו, עלה. כיום, אישה הרה שלוקחת את התרופות כפי שנדרש ממנה בהריון, בצירים, בלידה ובהנקה ומספקת לתינוקה הנולד את התרופות המתאימות לו במשך 4-6 שבועות, אחרי לידתו, יכולה להקטין את הסיכוי שלו להידבק בנגיף לפחות מ1%. כמו כן, אחרי הלידה, האם יכולה להבטיח את בריאותו של תינוקה אם לא תניק אותו ולא תלעס עבורו את האוכל. בישראל, נשים נשאיות שילדו יכולות לקבל מקופות החולים למשך שנה שלמה, תחליפי חלב על מנת שלא יניקו את ילדיהן.

האם נשים שאינן נשאיות וחיות עם בן זוג נשא יכולות להרות ?

בהחלט. נשים אשר אינן נושאות את הנגיף, אך בן זוגן הוא נשא, צריכות להתייעץ עם רופא על מנת לקבל טיפול תרופתי מונע אשר ימנע הדבקה בנגיף אפילו עוד בטרם נחשפו אליו. טיפול זה נקרא PrEP. עוד על ה PrEP זה ניתן לקרוא כאן. טיפול זה יגן עליהן בזמן שינסו להרות ויגן עליהן ועל עובריהן בזמן ההיריון וההנקה.

כאשר אחד מבני הזוג הינו נשא והשני אינו נשא ניתן להיכנס להריון גם בעזרת הפריה מלאכותית וכך להבטיח שמירה על בריאות שני הצדדים.

מה נשאית המגלה שהרתה צריכה לעשות ?

לעיתים נשים נשאיות אינן יודעות שהן בהיריון, וכך עד שההיריון מאותר חולף זמן יקר שיכול להיטיב עם עוברן.

אם את נשאית ואינך מקיימת יחסי מין מוגנים – במכוון או שלא במכוון, חשוב שתדעי שגילוי מוקדם של ההיריון יוכל לעזור לך ללדת ילד בריא. אם בכוונתך להרות, כדאי שתתייעצי עם רופא עוד בטרם התחלת לנסות. אם אינך רוצה להרות הקפידי על שימוש באמצעי מניעה וזכרי שאמצעי מניעה כמו קונדום גם שומרים עליך מפני מחלות מין.

נשאית שגילתה שהיא בהריון ורוצה לשמור אותו צריכה לגשת בהקדם אל הרופא המטפל כדי שיוכל להתאים לה טיפול תרופתי מתאים.

הצלחתו של הטיפול התרופתי הניתן לנשאיות בהיריון תלוי מאוד ביכולתה של הנשאית ליטול את הטיפול כראוי, מבלי להפסיק, מרגע גילוי ההיריון ועד לאחד הלידה. נכון, לנשאיות בהריון יש אתגרים לא קלים שאין לנשים שאינן נשאיות למשל: נשים בהריון הסובלות מבחילות עלולות להקיא את הטיפול התרופתי ועבור נשים אחרי לידה הגעה למפגש הקבוע עם הרופא המטפל יכול להיות מטלה קשה. אך מאחר והטיפול יכול להגן על העובר ולאחר מכן על הילד הנולד, חשוב מאוד להתמיד בו.

הריון ולידה הם אתגרים שדורשים תמיכה של חברים ומשפחה, על אחת כמה וכמה הריון כנשאית. אם אין לך מעגל תמיכה קרוב תמיד תוכלי לפנות אלינו למרפאה או אל הוועד למלחמה באיידס בכדי לקבל ייעוץ ותמיכה.

מצב סוציו-אקונומי נמוך יכול עוד יותר להקשות על נשים נשאיות בהריון לקבל טיפול תרופתי מתאים. לנשאיות בהריון יכול להיות קשה עוד יותר לעמוד בטיפול תרופתי תובעני כאשר הן משתמשות בסמים, חסרות בית, חולות נפש, אסירות או חסרות מעמד.

האם לידה של נשאית שונה ?

לא. בעבר הומלץ על ניתוח קיסרי לכל נשאית על מנת להפחית את הסיכוי להדבק העובר. כיום עם הטיפול התרופתי גם ניתן ללדת בלידה רגילה.

האם נשאית יכולה להניק ?

כאמור, מומלץ לנשאיות לא להניק כדי להפחית את הסיכוי להדביק את ילדן ועל כן קופות החולים מחויבות לתת תחליפי חלב לנשאיות שזה עתה ילדו.

מקור: https://www.cdc.gov/hiv/group/gender/pregnantwomen/

 

שתפו

צהבת A – קריאה להתחסן!

משרד הבריאות קורא לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM),

שטרם קיבלו חיסון נגד צהבת A – להתחסן !

לאחרונה אובחנו בישראל מספר מקרי דלקת כבד נגיפית A (צהבת A) בקרב גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים. לאור זאת, משרד הבריאות יוצא בקריאה לגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, שלא חוסנו בעבר, לפנות לקבלת החיסון בימים אלו. מי שחוסן בעבר – באופן מלא, כלומר קיבל את שתי המנות, לא צריך להתחסן שוב.

את החיסון ניתן לקבל בחינם בקופות החולים, וכן בחינם עד סוף חודש הגאווה במקומות הבאים:

  • לשכת הבריאות תל אביב, רחוב הארבעה 12, חדר 218, ימי א' – ה' בין השעות 9:00-14:30, בתאום טלפוני 03-5634755 או 03-5634757.  
  • מרפאת לוינסקי של לשכת הבריאות תל אביב, לוינסקי 108, תחנה מרכזית חדשה, בתיאום טלפוני 03-5373738 (נא לציין הגעה לשם קבלת חיסון לצהבת A).

דרכי הדבקה

הדבקה בצהבת A  מתרחשת במגע אוראלי (פה) עם חלקיקי צואה (feco-oral). הווירוס מתפשט דרך מגע אוראלי בחפצים, מזון, ומשקאות המזוהמים בחומר צואתי של אדם החולה במחלה. צהבת A יכולה להתפשט גם באמצעות פרקטיקה מינית של רימינג (rimming, מגע אוראלי לפי הטבעת), או הכנסת אצבעות, איבר מין או חפצים שבאו במגע עם צואה.

תסמינים

תסמינים לצהבת A מופיעים כשבועיים לאחר ההדבקה, וכוללים: חום, בחילות והקאות, כאבי בטן, כאבי שרירים ומפרקים, צהבת בעור ובלחמיות, שתן כהה וצואה בהירה. התסמינים נמשכים כ 3 שבועות. בתום התסמינים החולה אינו מדבק יותר, וגופו ייצר נוגדנים נגד צהבת A  (ולכן לא יוכל להידבק בשנית).

חשוב לזכור כי ניתן להידבק במחלה ללא תסמינים כלל או תסמינים מוחלשים (תסמיני שפעת בלבד), לכן קל מאוד להדביק במחלה פרטנרים מיניים מבלי לדעת כלל שהנך חולה. זו אינה מחלה כרונית אך עדיין קיים סיכון לאי ספיקת כבד, ועל כן החיסון מומלץ.

חיסון

בישראל, החיסון נכנס כחיסון חובה משנה 1999 (לבני 18 ומטה) והוא ניתן בשתי מנות בהפרש של חצי שנה ביניהן. שבועיים לאחר קבלת המנה הראשונה החיסון מעניק הגנה מלאה מן המחלה. המנה השנייה היא זריקת דחף והיא מחסנת לכל החיים. מחוסן שקיבל את שתי המנות לא צריך לחזור על החיסון או לבצע בדיקת נוגדנים.

 

שתפו

מיקופלזמה ואוריאופלזמה

מיקופלזמה ואוריאופלזמה – מה הן וכיצד מטפלים בהן?

מיקופלזמה הוא שם לקבוצה של חיידקים. ישנם 5 סוגים של מיקופלזמה זיהומיים – הכוונה שהם גורמים למחלות בגוף האדם.  בשונה מחיידקים רבים, המשותף לזני המיקופלזמה הוא שלא תמיד ניתן לטפל בהם באמצעות אנטיביוטיקה,. כל סוג של זיהום מיקופלזמה, גורם לתופעות שונות. ברשומה זו נדון בארבעה סוגים : מיקופלזמה גנטליום (של אברי המין), מיקופלזמה אומיניס, אוריאופלזמה אוראוליטקום, ואוראולפזמה פרבום.

מיקופלזמה גנטליום – ניתן להידבק במיקופלזמה גנטליום אם מקיימים יחסי מין עם אדם הנושא את המחלה. לעיתים אין סימפטומים למחלה כלל.

נשים שנדבקו עשויות לחוש: כאב בעת קיום יחסי מין, דימום מהנרתיק אחרי סקס, הפרשות. גברים שנדבקו יכולים לחוש: נפיחות בצינור השופכה – הצינור דרכו יוצא השתן בפין, צריבה או תחושת שריפה בעת מתן שתן, הפרשה מהפין. המחלה עלולה להסתבך בלא טיפול מתאים.

הבדיקה שעורכים כדי לאתר את החיידק היא בדיקת שתן או לקיחת דגימה מההפרשות שיש בצוואר הרחם או הפין.

הטיפול ברוב המקרים הוא אנטיביוטי. מאחר והחיידק מתאפיין בעמידות גבוהה לתרופות  יש להמשיך את המעקב אצל הרופא גם אחרי מתן התרופה כי לא תמיד האנטיביוטיקה מצליחה להשמיד את הבקטריה ואז הרופא ירשום אנטיביוטיקה מסוג שונה. בגלל הסיבוכים האפשריים תמיד יטופלו שני בני הזוג ופרטנרים נוספים.

מצב של החלמה מלאה ייקבע רק לאחר בדיקת שתן נוספת שתצא שלילית כעבור 6 שבועות.

אם אובחנת כחולה במיקולזמה גנטליום (אברי המין) רצוי שגם הפרטנר שלך יבדק. חשוב להשתמש בקונדום כדי לא להדביק את הפרטנרים שלך ובכדי לא להידבק מהם.

מיקופלזמה אומיניס – קבוצת בקטריות זו נמצאת באופן קבוע בדרכי השתן והרחם אצל 50% מהנשים. נשים שמצבן הבריאותי טוב לא יופרעו מהימצאותן של הבקטריות, אך נשים שהמערכת החיסונית שלהן חלשה יכולות לסבול מזיהום זה. ניתן להידבק בזיהום זה בקיום יחסי מין, כמו כן הבקטריה יכולה לעבור מאישה הרה לעוברה במהלך הלידה.

אצל נשים בקטריה זו יכולה להיות קשורה גם לדלקת ברחם (דלקת שיכולה לפגוע באיברי הפיריון). אצל נשים בהריון עלולים להיות סיבוכים כגון: הריון מחוץ לרחם, לידה מוקדמת והפלה. אצל הילוד הבקטריה עלולה ליצור זיהום וחום.

בכדי לבדוק האם את סובלת מזיהום זה הרופא יבקש ממשך לעשות בדיקת שתן או שייקח דגימה מנוזלי הנרתיק (משטח). אם נמצאת חולה בזיהום תקבלי אנטיביוטיקה לטיפול.

כיצד תוכלי להימנע מזיהום זה ? קיימי יחסי מין עם קונדום בלבד, והגבילי את עצמך בכמות הפרטנרים המיניים שלך. ככל שיהיו לך יותר פרטנרים כך הסיכוי להידבק בזיהום גבוה יותר.

אוריאופלזמה אוראוליטקום, ואוראולפזמה פרבוםאצל רוב הנשים הבריאות ניתן למצוא את קבוצת הבקטריות הזו בצוואר הרחם והנרתיק, והימצאותם אינה מעידה על מחלה. אצל גברים מעטים ניתן למצוא אוראופלזמה אוראליטיקום בדרכי השתן. חיידקי האוראופלזמה יכולים לעבור באמצעת יחסי מין לא מוגנים. בד"כ הבקטריות הללו לא מפריעות לנו ולא גורמות למחלה.

אצל נשים: אין סימפטומים למחלה. ואין צורך בקבלת טיפול גם אם התקבלה תשובה חיובית בבדיקה. החיידק נחשב כמיישב בלבד ואין צורך לטפל בו מאחר והוא לא גורם לשום תסמינים.

אצל גברים: במקרה של אוראופלזמה אוראליטיקום עשויים להופיע סימפטומים המפריעים להתנהלות רגילה (הפרשות מהפין, דלקת בדרכי השתן וכאבים).

כדי לאתר את הבקטריה הרופא יכול לעשות בדיקת דם, משטח בצוואר הרחם, בדיקת שתן, בדיקת מי שפיר, בדיקת רקמת השיליה.

הטיפול בבקטריה בגברים סימפטומטיים הוא באמצעות אנטיביוטיקה.

שתפו

שאלות נפוצות על PrEP

  • מה זה PrEP?

טיפול תרופתי ל HIV-עבור גברים ונשים שאינם חיים עם HIV, זאת על מנת למנוע הדבקה בנגיף. גישה מניעתית זו נקראת טיפול מונע לפני חשיפה (Pre-exposure Prophylaxis) או בקיצור (PrEP).

  • איך לוקחים PrEP?

בעולם נבחנות שתי דרכים ללקיחת PrEP:

אחת היא הדרך היומית, ובה נוטלים את התרופה כל יום באותה שעה. שיטה זו הוכחה כיעילה בהפחתת הסיכון להדבקה ב-HIV ביותר מ-90% אצל גברים המקיימים יחסי מין עם גברים. זוהי גם הדרך המאושרת במדינת ישראל ומומלצת על ידי משרד הבריאות.

הדרך השנייה היא לקיחה על פי דרישה. במקרה זה יש להתחיל לקחת את הטיפול 24 שעות לפני המגע המיני ולהמשיך לקחת אותו 48 לאחר המגע המיני. כלומר, לקיחה של 3 ימים רצופים. חשוב לציין כי דרך זו עדיין אינה מוכחת על ידי מחקרים קליניים ועדיין לא מומלצת על ידי משרד הבריאות הישראלי.

בכל מקרה PrEP חייב להינתן תחת השגחה רפואית ולא מומלץ כלל לקחת תרופות אלו באופן עצמאי ללא בקרה רפואית וזאת משום שיתכנו תופעות לואי, וחמור מכך, בלקיחה לא נכונה, ישנה אפשרות לפיתוח עמידות כנגד נגיף ה-HIV  דבר שיקשה בעתיד על טיפול באנשים שנדבקים בנגיף.

  • למי מומלץ לקחת PrEP?

המטרה של PrEP היא להגן על מי שבסיכון גבוה להיחשף ל-HIV. האוכלוסייה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר להדבקה  הם גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים ללא שימוש בקונדום. קבוצות סיכון נוספות הן מי שקיבלו אבחנה של מחלות מין אחרות לאחרונה, מי שנוהגים לקיים יחסי מין תחת השפעת סמים או אלכוהול, מי שקיימו יחסי מין עם בני זוג רבים בתקופה קצרה, נשים/גברים בזנות ומי שנוהגים לקיים יחסי מין ללא קונדום עם בן/בת זוג בסיכון לנשאות HIV וכמו כן, בני ובנות זוג של נשאי HIV שלא מקבלים טיפול.

בכל מקרה יש לשוחח עם הרופא/ה המטפל/ת לפני החלטה על התחלת טיפול ב- PrEP.

  • האם מותר לקחת PrEP בהריון?

התרופה בטוחה לשימוש בזמן הריון, אולם דווקא בהריון יש חשיבות רבה ליעוץ עם הרופא המטפל טרם התחלת שימוש ב- PrEP.

  • עד כמה PrEP יעיל?

הטיפול מפחית את הסיכון להדבק ב-HIV ב-90% בתנאי שמקפידים לקחת את התרופה כנדרש מדי יום.

  • מה הבדיקות שצריך לעשות לפני התחלת PrEP?

ראשית לפני התחלת הטיפול יש לוודא כי לא הייתה כבר הדבקה ב-HIV. במצב כזה הטיפול ב-PrEP  יכול לגרום להופעה של עמידות לטיפול ולסכן את הצלחת הטיפול בHIV- בעתיד.

לפני התחלת הטיפול חשוב לבצע בדיקות דם ושתן להערכת תפקודי כליות, צפיפות עצם, הדבקה קודמת בצהבת B, הדבקה קודמת בצהבת C.

כל זמן שלוקחים את הטיפול חשוב לעשות בדיקות מעקב אחרי הדבקה ב-HIV ומחלות מין אחרות אחת לשלושה חודשים. חשוב גם להיות במעקב אחר תפקודי כליה באמצעות בדיקות דם ושתן. במקרים ייחודיים יש לבצע גם מעקב אחר מצב העצמות.

  • עד כמה PrEP בטוח?

תופעת הלוואי העיקרית בתחילת הטיפול היא בחילה, שלרוב חולפת לאחר תקופה מסוימת. בטיפול ממשוך ב- PrEPתיתכן פגיעה בכליות ובצפיפות העצם. בזמן הטיפול יש להקפיד על ביקורי רופא קבועים ולעשות בדיקות תקופתיות להערכת תפקודי כליות ומצב העצמות כל שלושה חודשים לאורך הטיפול.

כמו כן, בקרב מי שנדבקו בצהבת B לפני התחלת ה-PrEP יכולה להיות התפרצות של צהבת .B לכן, יש לבדוק האם הייתה הדבקה של צהבת B לפני התחלת הטיפול ומומלץ להתחסן נגד צהבת B למי שלא נדבקו בעבר במחלה.

בכל מקרה של הופעת סימנים חדשים לאחר התחלת הטיפול חשוב לדווח לרופא/ה המטפל/ת.

בכדי שהשימוש ב-PrEP יעשה באופן הבטוח ביותר חשוב להתחיל את הטיפול רק לאחר שניתן מרשם על-ידי אחד הרופאים שהוסמכו לכך ולהמשיך במעקב רפואי לאורך הטיפול.

  • האם אפשר להפסיק טיפול ב-PrEP?

במידה ואדם מעוניין להפסיק את הטיפול ב PrEP-הוא יכול, שכן בניגוד לאנשים החיים עם HIV  החייבים להתמיד עם הטיפול לאורך כל חייהם, ה PrEP- ניטל על ידי אנשים שאינם חיים עם HIV ועל כן יכולים לשקול איך ומתי להפסיקו כמובן שגם זאת בהיוועצות עם הרופא המטפל.

  • מי יכול/ה לרשום PrEP?

בארץ קיימת הכשרה מיוחדת שעל כל רופא/ה לעבור לפני התחלת טיפול ב PrEP. את רשימת הרופאים והרופאות אפשר למצוא כאן.

כל הרופאים העובדים במרפאת לוינסקי יכולים לרשום PrEP.

 מידע נוסף תוכלו למצוא כאן.

  • האם אפשר להפסיק להשתמש בקונדומים?

לא. PrEP אינו מחליף קונדום, כיוון שהוא לא מונע ב-100% הדבקה ב-HIV, וכן לא מונע הדבקה בכלל במחלות מין אחרות. PrEP מהווה תוספת לקונדום, שכבת בטחון נוספת, לא תחליף.

  • אחרי כמה זמן PrEP יעיל מהרגע שמתחילים לקחת אותו?

התרופה מגיעה לשיא ההגנה תוך שבוע מהתחלת הלקיחה בגברים, ותוך כ-20 יום בנשים.

  • מה ההבדל בין PrEP ל PEP?

PrEP הוא תרופה שנלקחת לפני מגע מיני לא מוגן, על מנת למנוע הדבקה בHIV-. זהו טיפול שנלקח באופן יום-יומי לתקופה ארוכה.

PEP הוא טיפול חירום תרופתי שנלקח אחרי מגע מיני, כשקיים חשש להדבקה ב-HIV. זהו טיפול שנלקח באופן יום יומי למשך חודש. PEP אינה דרך טובה למנוע הדבקה ב-HIV והטיפול ניתן רק כאשר הסיכון להדבקה גבוה.

  • האם ניתן לקבל PrEP ללא עלות?

עבור אלו שמעוניינים ב PrEP- וידם אינה משגת, הוועד למלחמה באיידס מציע, באופן זמני ולאחר תיעדוף בין הפונים, PrEP ללא עלות. על המעוניינים לפנות ישירות לנעם מסטבוים, עובדת סוציאלית בלוינסקי לפרטים: noam.mast@lbr.health.gov.il

שתפו

דפוסי אלימות בזוגיות – איך מזהים אותם?

ThinkstockPhotos-149015591המושגים אלימות במשפחה, אלימות בין בני זוג או אלימות בינאישית, מתארים דפוס של אלימות בתוך מערכת יחסים, אשר אמורה להיות מבוססת על אמון ותמיכה. אלימות היא הפרה של כל הסכמי האמון "שנחתמו" בין בני הזוג, דרך יצירת אינטימיות והבעת האהבה. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אלימות כזו היא לסיים את מערכת היחסים, יחד עם זאת, זה לא תמיד מתאפשר ללא תמיכה של גורמים חיצוניים, כמו משפחה מורחבת תומכת, עובדי רווחה, רשויות אכיפת החוק וארגונים המטפלים בנפגעי אלימות משפחתית.

מהי אלימות בינאישית ?
אלימות בינאישית היא ביטוי של שליטה של אחד מבני הזוג על השני. היא כוללת: אלימות פיזית, או איום באלימות פיזית לשם שליטה, אלימות רגשית ונפשית, אלימות מילולית ופגיעה מינית. אלימות כלכלית – מידור אחד מבני הזוג מכל הנוגע לכלכלת הבית /או ויצירת תלות כלכלית מלאה. אלימות חברתית – בידוד אחד מבני הזוג מכל קשר חברתי ומשפחתי.

בשום רגע נתון לא רשאי אדם אחר לשלוט בך. גם אם נקשרתם בברית נישואין וגם אם הצהרתם על אהבתכם אחד לשני, לכל אחד מבני הזוג נשמרת תמיד הזכות לחירות פיזית ונפשית.קמפיין נגד לאלימות כלפי נשים, סרביה, 2013

האם נשים וגברים סובלים מאלימות בינאישית באופן זהה ?

התשובה היה לא. 85% מקרבנות אלימות בינאישית הן נשים.

רבע מהנשים בעולם יחוו אלימות בינאישית במהלך חייהן. נשים בגילאי 20-24 נמצאות בסיכון גבוה ביותר להפוך לקרבנות. בארה"ב אישה מוכה ע"י בן זוגה בכל 9 שניות. בשנת 2015 נרצחו בישראל 16 נשים על רקע אלימות במשפחה. מדובר בעלייה של 60% בהשוואה למספר הנרצחות של 2014 אשר עמד על 10 נשים. על פי הערכות גורמי הרווחה, במדינת ישראל כלואים כיום כמיליון נשים, גברים וילדים במעגל האלימות.

מתוך כלל מעשי הרצח שנעשו על רקע אלימות במשפחה בארה"ב, (ללא קשר למין הקרבן), בין 60-80 אחוז מהמקרים קרו במערכת זוגית, בה הגבר הכה את האישה לפני הרצח.

קמפיין נגד לאלימות כלפי נשים, סרביה, 2013

כיצד אוכל לזהות דפוס אלים אצל בן/בת הזוג שלי ? 

ברוב המקרים ניתן לזהות דפוסים אלימים אצל בני זוג, עוד לפני שהקשר מתמסד. זיהוי מוקדם מומלץ מאחר ויציאה ממערכת יחסים ממוסדת יכולה להיות מורכבת יותר (גירושין, ילדים וכד'). כיצד ? כל אחד מהדברים הבאים נחשב לאקט של אלימות:

  • הרמת יד, דחיפה, מכה וכל חבלה.
  • כפייה של יחסי מין –  תקיפה מינית, התייחסות אל בן / בת הזוג כאל אובייקט מיני שנועד לספק כל צורך מיני שיש.
  • אלימות מילולית – שימוש בביטויים פוגעים ומעליבים, קללות וצעקות. פגיעה בכבוד, הטחת עלבונות, השפלות, זלזול, קללות, הרמת קול, גערות וכדו.
  • מניפולציות רגשיות ומשחקי כוח – השגת מטרות תוך שימוש בתחבולות, בסחיטה רגשית או חומרית, שימוש בילדים להסתה.
  • התנהגות שתלטנית – תוך רמיסת הרצונות שלך, כמו של אדון מול עבד או שפחה. בן/בת זוג שתמיד אומר/ת את המילה האחרונה, מגדיר/ה את התפקידים במשפחה, את צורת הלבוש, מנהגי הבית, צורת הבילוי.
  • התפרצויות זעם – השלכת חפצים, איבוד שליטה פיזית, ופגיעה ברכוש.
  • הפחדה  – שימוש במבטים, בפעולות או כל אמצעי אחר כדי לעורר פחד.
  • ניסיונות ליצירת תלות כלכלית – מניעת גישה אל חשבון הבנק, מניעת היכולת לעבוד, הסתרת מידע לגבי כסף, שליטה בלעדית של אחד מבני הזוג על המשאבים.
  • בידוד  – מהקרובים, משפחה, חברים, מקום עבודה, איסור יציאה מהבית או נראות בחברה.
  • איומים – איום בכל אחד מהסעיפים הנ"ל מהווה אלימות לכל דבר.
  • קנאה חסרת פרופורציות.

אפילו אם אחד מהקריטריונים שנכתב מתאר את חייך, כדאי ליצור קשר עם אחד מהארגונים הבאים, על מנת לקבל עזרה:

ויצ"ו
קו חירום לאלימות במשפחה: 1800-39-39-04
אתר: www.wizo.org.il

נעמ"ת
טלפון במחלקה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה: 03-6492469/70
אתר: www.naamat.org.il

מרכז גליקמן למניעת אלימות במשפחה
מרכז גליקמן לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה בתל אביב הינו מקלט לנשים מוכות המשלב טיפול מיידי וטיפול ארוך טווח, בקורבנות אלימות במשפחה, בעיקר נשים מוכות, וילדיהן.
טלפון: 70 /6492469- 03

ל.א – לחימה באלימות נגד נשים (מרכזי סיוע לנשים)
לעמותה יש 3 מקלטים לנשים מוכות וילדיהן.
קו חירום לנשים 24 שעות ביממה: 1-800-353-300, 09-9505720
קו חירום לילדים ונוער: 09-9518927 (24 שעות ביממה)
אתר: www.no2violence.co.il

בית נועם – הוסטל לגברים אלימים
כתובת: משק עזרא, שכונת שביב הרצליה, ליד רחוב הר סיני 32
טלפון: 09-7409755

קו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה וילדים בסיכון משרד הרווחה והשירותים החברתיים 1-800-22-0000

"גבר אמיתי לא מרים ידיים", נעמ"ת 2014

 

שתפו

חמישה דברים שלא חשבתם שקונדום יכול לעשות לכם בסקס …

אתם בוודאי כבר יודעים שקונדום יגן עליכם מפני מחלות מין ואיידס, אבל האם ידעתם שהוא יכול להעניק לכם גם שלוות נפשית וגירוי מיני ?

אז הנה חמישה דברים שלא חשבתם שקונדום יכול לעשות לכם בסקס :

1. הוא ירגיע אתכם. אחד הדברים שהכי פוגעים בסקס הוא מתח. והמתח נכנס לנו מתחת לעור גם כשאנחנו בטוחים שאנחנו הכי קול בעולם. מתח יכול לנבוע מתוך חשש מהריון או ממחלות מין ואיידס. אם אנחנו לא מכירים מספיק את ההיסטוריה הרפואית שלנו ושל הפרטנר שלנו, אנחנו יכולים להגיע למיטה עם הרבה יותר מדי טרדות ומחשבות שליליות שיכולות לפגוע ביכולת שלנו להשתחרר באמת, להתמסר עד הסוף ולהגיע לסיפוק. לכן, עד כמה שזה אולי נשמע לכם מפתיע, קונדום הוא גלולת הרגעה מצוינת. כי עם קונדום אתם יכולים לשכוח מהכל ופשוט ליהנות מהסקס.

2. הוא יאפשר לכם הנאה למשך זמן רב יותר. יש גברים שקונדום מאפשר להם לשהות בחדירה זמן רב יותר לפני השפיכה. לכן, לאלו שמרגישים שהם גומרים מהר מדי, עוד לפני שהספיקו ליהנות כמו שרצו, או לספק את בת/בן הזוג שלהם, קונדום יכול מאוד להועיל.

3. הוא יעשיר לכם את המשחק המקדים. אם תכניסו את הקונדום לחלק מהמשחק המקדים שלכם, תראו שאתם מוצאים דרכים חדשות לענג את הפרטנר שלכם. לבישת הקונדום לא חייבת להיות משהו טכני וקר. השתמשו ביצירתיות שלכם … תוכלו להניח אותו בפה שלכם ולאפשר לפין לחדור לתוכו, במצב הזה הוא ממשיך להיות חלק מהפאן בכל רגע.

4. הוא יגוון לכם את חיי המין. היום ניתן למצוא קונדומים מחוספסים, עם טבעות מיוחדות לגירוי הדגדגן, עם בועות, עם חומרי סיכה בטעמים ועוד ועוד. תנו לקונדום להפוך לצעצוע מין, רכשו קונדומים שונים ובדקו אותם עם הפרטנרים שלכם. תוכלו גם להפתיע את הפרטנר שלכם עם קונדום חדש שטרם ניסיתם.

5. הוא יתן לפרטנר שלכם מחמאה. כשאתם משתמשים בקונדום אתם משדרים לפרטנר שלכם שאכפת לכם ממנו ומהבריאות שלו. שימוש בקונדום הוא מסר של בגרות ואחריות, שמאפשר לכם להיות הכי פרועים ומשוחררים בסקס. כשאתם שולפים את הקונדום אתם בעצם שולפים כרטיס ביקור שאומר "אני רואה אותך, ואת הצרכים שלך", לא הייתם רוצים שזה מה שיגידו גם לכם ?

שתפו

מחלות מין לפי תסמינים

 

 
 המחלהתסמינים שכיחים זמן הופעת התסמינים
 עגבתעגבת ראשונית – כיב (נגע דמוי מכתש), לא כואב, על איבר המין או בסמוך לו, או ברירית הפה.

 

10 ימים – 3 חודשים
 עגבת עגבת שניונית – מחלת חום המלווה בתפרחת מפושטת המערבת את הגו והגפיים (לרבות כפות ידיים ורגליים), חולשה, כאבי שרירים ומפרקים, נשירת שיער, חוסר תיאבון והגדלת קשרי לימפה. 14 ימים – 6 חודשים
 זיבה גבר- הפרשה מוגלתית מהפין וצריבה עזה במתן שתן. לעתים מלווה בהגדלה ורגישות בקשרי לימפה מפשעתיים.

אשה- הפרשה מוגלתית מצוואר הרחם, דמם נרתיקי, כאב בטן תחתונה וכאב בעת קיום יחסי מין (רק בחמישית מן הנשים), בהדבקה אנאלית הפרשה מפי הטבעת וכאב מקומי.
בזיבה של הלוע- כאב גרון (נדיר)

 יומיים – שבוע
 כלמידיה גברים – הפרשה רירית-מימית מפתח הפין, עקצוץ או צריבה בזמן מתן שתן.

נשים – דימום קל שלא בזמן הוסת, בעיקר אחרי קיום יחסי מין, הפרשה חריגה בנרתיק, כאב בטן בזמן קיום יחסי מין.

 חודש – 5 חודשים
 הרפס שלפוחיות וכיבים כואבים באיברי המין מלווים אודם ונפיחות מקומית ולעתים גם הפרשה דלקתית. יומיים – 7 ימים
 צהבת B דלקת כבד חריפה שביטוייה צהבת, ירידה בתאבון, בחילה, תפרחת וכאבי פרקים. 6 שבועות – 6 חודשים
 קונדילומה יבלות דמויות כרובית שצבען כצבע העור ואשר לרוב אינן כואבות. מיקומן: אצל נשים: אזור הפות, פי הטבעת, הנרתיק וצוואר הרחם. אצל גברים: על הפין, שק האשכים ואזור פי הטבעת. כ-3 חודשים
 אוראופלזמה אוראליטיקום דלקת שופכה המתבטאת בהפרשה מאיבר המין
 מיקופלזמה גניטליום הפרשה מאברי המין, בדומה לכלמידיה
כינמת הבושתגרד במבושים וסביב פי טבעתכחודש
HIVל HIV אין תסמינים מוגדרים.

לקריאה נוספת

 

שתפו

7 עצות שיעשירו את חיי המין שלכם

חיי מין, קונדום, אוננות

אוננות

לאוננות יש יחסי ציבור די גרועים וחבל. חלקכם וודאי חושבים שאוננות "מורידה את החשק" לדבר האמיתי, אך זו טעות. אוננות יכולה ללבות את החשק המיני אצל נשים וגברים כאחד. לכן אין צורך להימנע ממנה. אפשר גם להזמין את הפרטנר לצפות בכם ואתם בו. אוננות אינה צריכה להיות משהו שעושים בהיחבא, לבד, היא יכולה להיכנס לחיי המין המשותפים שלכם.

הפתעה קטנה

אם תפתיעו את הפרטנר שלכם במשהו שהוא לא רגיל אליו במהלך הסקס (פריט לבוש, ריח, טעם, צעצוע, תנוחה, קול) זה ישדר לו שחשבתם עליו עוד לפני שנכנסתם למיטה. זה ירגש אותו ויהפוך אתכם למאהבים טובים ומתחשבים ושוב גם זה, יחזור אליכם.

חומרי סיכה, צעצועי ואביזרי מין.

גם אם אתם חושבים שאתם לא הרפתקנים גדולים, מומלץ לנסות משהו מהחבורה הזו לפחות פעם אחת, אולי תגלו על עצמכם משהו חדש? נשים, שרוצות להעצים את אקט החדירה, יכולות להיעזר בחומרי סיכה. ויברטורים, טבעות ועוד אביזרים יכולים להפתיע אתכם, לא רק בכמה הם יכולים לגרות אלא גם בכמה איברים בגוף יש להם שימוש. אז אל תעצרו את עצמכם…

משחק מקדים

נדירות הפעמים שאורגזמה תצנח עליכם ככה בלי הכנה. כן, מה שרואים בסרטים לא תמיד קורה במציאות… לכן בשביל שאורגזמה כן תתרחש ותהיה טובה צריך להשקיע ב"משחק מקדים": חיבוקים, נשיקות, ליטופים, ליקוקים ועוד. מגע נעים לשניכם ייצר אינטימיות, ילבה את התשוקה שלכם ויעצים את האורגזמה.

פנטזיות, פתיחות ושיחה

לפרטנר שלכם יש פנטזיות? נסו לא לשפוט. יש סיכוי שאתם תראו שזה מאפשר גם לכם להפליג עם מחשבות מיניות שלא חשבתם עליהם ואפילו לשתף בהן. שיחה על פנטזיות יכול לפתוח לכם ערוץ תקשורת חדש בו מדברים על מיניות, כשמדברים אחד עם השני זה מקרב וכשיש אינטימיות הסקס טוב יותר. דרך אגב, אם קשה לכם להגיד משהו לפרטנר שלכם וקראתם אותו כאן, אתם מוזמנים לשלוח לו את הלינק, השיחה תתגלגל מכאן די בקלות.

לתת זה לקבל

מדי פעם נסו לשים את הרצונות שלכם לגמרי בצד, בזמן הסקס, ולענג רק את הפרטנר. אתם לא תאמינו איזה אפקט זה ייתן לחיי המין שלכם. קודם כל יש סיכוי שבפעם הבאה הוא ירצה להחזיר לכם באותה מטבע, כלומר הרווח כולו שלכם… ומעבר לזה זה יהפוך אתכם למאהבים טובים שמבינים שסקס הוא גם לתת וגם לקבל.

אל תתביישו להגיד "לא"

עם כל הפתיחות, התשוקה והרצון לרצות את הצד השני, יש גם מקום להציב גבולות ולשמור על עצמכם. אתם אמורים להנות מהסקס כמו הפרטנר/ית שלכם ולהרגיש מוערכים. אל תעשו משהו שלא מתאים לכם ועלול לפגוע בכם או לגרום לכם לחרטה לאחר מכן. אל תוותרו על הרצונות שלכם כדי לרצות את הפרטנר/ית שלכם. ואל תהססו לחכות עם דברים עד שתרגישו מספיק מוכנים להתנסות בהם. וגם בענייני בריאות: אם חשוב לכם שימוש בקונדום, תתעקשו, זו הבריאות שלכם בסופו של דבר. זכרו שניתן להידבק במחלות מין ואיידס גם במין אוראלי, גם במין ואגינלי וגם במין אנאלי. אז אם לא הבאתם קונדום, תמיד תוכלו לחזור לסעיף מס' 1…

שתפו

שאלות ותשובות – מיתוסים נפוצים אודות עולם הזנות

ThinkstockPhotos-119228004* המידע לקוח מאתר מכון תודעה

זנות תמיד הייתה ותמיד תהיה, המקצוע העתיק בעולם, ואי-אפשר לשנות זאת
הזנות איננה מקצוע, אלא אורח-חיים הנוגע בכל. בניגוד לזנות, פעילויות אחרות ידועות משחר האנושות כמקצועות של ממש. עם אנשי המקצוע שעסקו בהם נמנו למשל מיילדות, רועי צאן, וחקלאים.
מלחמות, רצח, וגילוי עריות, אף הן תופעות שתמיד התקיימו וכנראה תמיד תתקיימנה. עם זאת, אנחנו פועלים בשאיפה מתמדת לצמצומן, ולא משתמשים בעובדת קיומן ההיסטורי כתירוץ מוסרי להצדקתן. מיתוס ה"המקצוע העתיק" מצפין בחסותו את העובדה לפיה בהחלטתנו כחברה אם להיאבק בתופעות חברתיות שליליות או לשמרן.
מדוע במדינות שונות, הנוקטות בהליכים נגד הזנות, התופעה לובשת היקפים שונים? בפערים אלו טמונה ההוכחה להתכנות של שינוי חברתי.

הזנות היא מקצוע לכל דבר. למה לא לתת למי שרוצה לעשות זאת להתפרנס בכבוד?
באילו עוד מקצועות ישנה חדירה כזו לפרטיותנו, לגופנו? חדירה ממשית, שאינה תאורטית? ב"מקצוע" הזנות, הגוף עצמו הוא שמנוצל, ולא כוח העבודה שמייצר האדם שבבעלותו הגוף.
למקצועות אחרים אין השלכות כה קשות על הבריאות הנפשית והפיזית של העוסקים בהם. כאשר אשה או גבר כלואים זוהי לא עבודה, אלא עבדות.
אם זוהי עבודה כמו כל עבודה אחרת, מדוע האשה או הגבר ברוב המקרים לא יכולים להפסיק לעסוק בכך בכל עת שירצו?
אם זוהי עבודה כמו כל עבודה אחרת, מדוע הזנות נחשבת כמשפילה? מדוע "זונה" היא קללה?
מדוע אף אחד מאתנו לא היה רוצה שקרובה שלו תהיה זונה, ומדוע אף אחת ואף אחד שעומדות לרשותם אפשרויות נוספות לא היו בוחרים בכך?
התפיסה של זנות כמקצוע לכל דבר מגבה את התייחסותנו אל ההתעללויות שהזונה חווה כ"סיכון מקצועי". תפיסה זו מחלחלת עד למערכת המשפטית שבתוכה מקלים בחומרת העבירות – אלימות, מרמה, התעללות, גזל – כשאלה נעשות כלפי זונה. האם חומרת ההתעללות שהיא מנת חלקם של הנמצאים בזנות איננה שוות ערך לזאת שנשפטת במקריהם של בני אדם אחרים?
היחס הלגיטימי לשימוש בזונות גורם לזילות ביחס לכלל הנשים בחברה: למה אי אפשר לקנות כל אישה?

מי שבזנות נמצא שם מבחירה
האם מדובר באמת בבחירה חופשית? נתונים שנאספו ממחקרים מלמדים שגיל הכניסה לזנות הוא בשנות העשרה של הנערות ושל הנערים, ושרובם/ן עברו פגיעות מיניות בילדותם, ו/או הזנחה הורית או התעללות אחרת.
בחירה נעשית מתוך מגוון של אפשרויות – כאשר עומדות בפני המתלבט אופציות. לצורך קיום 'בחירה חופשית', צריכות להינתן אלטרנטיבות, ואילו במקרה של זנות האלטרנטיבה היא מלחמת השרדות – ו'הבחירה החופשית' הין בין הזנות לבין רעב, ובחירה בזנות כדי לשרוד.
ראוי להשוות את ה"בחירה" בזנות לבחירות אחרות שמהותן הרס עצמי, כמו פיתוח הפרעת אכילה, מכירת איברים, שימוש והתמכרות לסמים קשים, או התאבדות. כחברה אנו שוללים תופעות אלה, ומונעים מהאדם שנוקט בהן את "הבחירה" הזו, אם על-ידי חינוך מניעתי או התערבות ישירה.
יש לזכור את העובדה שזנות היא מוצא מתוך אפס אפשרויות. עלינו לשאול את עצמנו – האם היינו מסוגלים לבחור בזנות בעצמנו, בהינתנו לנו אלטרנטיבות, והאם האנשים הקרובים לנו היו בוחרים לעשות זאת?
אז מדוע אנחנו ממשיכים להשתמש באמתלת הבחירה כהצדקה להמשך ניצולם של נשים וגברים?
והיה והאישה בזנות בחרה בכך, עצם ניצולה כזונה פוגע בזכויות האדם שלה, ותורם לקונצנזוס שמפחית במעמדן של נשים בפרט. המסר המועבר לחברה כולה, לבגירים ולצעירים גם יחד, הוא כי נשים דינן כסחורה שנקנית בכסף, ומשנקנתה האישה יכול הקונה לעשות בה ככל העולה על רוחו.
אם נכונה הטענה שהבחירה בזנות היא בחירה חופשית – האם האישה יכולה לעזוב את הזנות בכל עת?

למה הן לא עוזבות את הזנות, אם זה כל כך רע? למה הן לא הולכות לעבוד כמנקות או כקופאיות…?
מדוע נשים מוכות אינן עוזבות מיד את בן-זוגן האלים? אדרבא, במקרים רבים הן לא עוזבות כלל.
בני האדם שנמצאים בזנות מסגלים דפוסי מחשבה מורכבים ביותר. בקרב רובם מתקבעת הפנמה של החפצה עצמית – הם רואים עצמם כמתאימים 'רק לסוג כזה של עבודה'. תחושת הערך העצמי והמסוגלות האישית כמעט אינה קיימת. כאשר באותה משוואה קיים סרסור, הוא משתמש במניפולציות רגשיות שמטרתן להחליש את הנשים תחת "חסותו" ומשכנע אותן שפרט למעגל הזנות, הן אינן יכולות להשיג דבר, ואינן ראויות לדבר.
חלק מהנשים לא מאמינות במסוגלותן למצוא עבודה חלופית- ומערכות התמיכה הכלכליות והסוציאליות הקיימות לא חזקות מספיק בשביל לסייע להן לצאת מהזנות ולחיות ברווחה. לאותן נשים אין את האמצעים הכלכליים או את כישורי החיים לעזוב את הזנות באחת, מפני שהזנות התקיימה בחייהן על חשבון חינוך גבוה או רכישת ניסיון מקצועי. כאשר יש לאישה בזנות ילדים או בני משפחה התלויים בה – המלכוד מתעצם.
התמכרות לחומרים נרקוטיים מוסיפה על הקושי לצאת מהזנות. כדי להצליח לתפקד בזנות, נשים רבות מאוד זקוקות לחומרים משני-תודעה – סמים, כדורי הרגעה, אלכוהול – המבססים השלמה פסיבית עם הקשיים הפיזיולוגיים והנפשיים הכרוכים במעשי הזנות. התלות בחומרים הממכרים יוצרת מעגל אימים שקושר קשר הדוק ואקוטי בין הסמים לבין הזנות.
דפוסי מחשבה שמשרשים הוקעה עצמית מאפיינים גם אנשים עם הפרעות אכילה, ובהם נערות ונשים בפרט. במקרים כאלה, איננו מגוננים על "הבחירה החופשית" שלהן להרעיב את עצמן למוות, למרות שאלה הלוקות בהפרעות אכילה שונות סבורות שזוהי הדרך היחידה והנכונה עבורן להשיג חזות אסתטית, גם אם על-פי סטנדרטים קיצוניים מכל בחינה חברתית שהיא. בסוגייה זו, בוודאי נצטמרר אם נאפשר לאנשים לפגוע בעצמם ביודעין כדי לספק תפיסה מעוותת של יופי. החברה פוסלת זאת מכל וכל, ומעמידה שירותי רווחה רבים לסיוע לאנשים עם הפרעות אכילה.

אם לא תהיה זנות, ירבו מקרי אונס
מיתוס "ריבוי מקרי האונס" מתעלם מכך שמניעי האנס אינם פורקן מיני אלא הפעלת אלימות.
היום קיימת אפשרות חוקית לשלם לאנשים בזנות, ואף-על-פי-כן, למצער, מעשי האונס רבים מספור.
חברה מוסרית לא צריכה להקצות קבוצת א/נשים שיהיה לגיטימי לפגוע בהם בתואנה של הגנה על כל יתר האוכלוסייה. אנשים בזנות אינם שווים פחות, וכאבה של אישה בזנות אינה פחות מכאבה של כל אישה אחרת.

אם לא תתקיים הזנות, מה יעשו גברים מסכנים? מה על הנכים?
מיתוס ה"זנות למענם של נכים" אינו משקף את המציאות שבה פרופיל הלקוח הממוצע הוא של אדם שאיננו בעל לקויות פיזיולוגיות או נפשיות. האנשים שמשלמים על מין מגיעים מכל פלחי האוכלוסייה. זנות היא מוצר שנצרך על-ידי כל. מחקר של המוקד לסיוע לעובדים זרים (2005) מצא שהלקוח הטיפוסי של הזנות הוא גבר ישראלי, יהודי, ונשוי.
חברה מוסרית איננה יכולה להשתמש בתואנה של רווחת אנשים בעלי לקויות לצורך הצדקת מעשה הזנות. אין זה לגיטימי לפגוע בקבוצה אחת מקרב הציבור כדי לספק קבוצה אחרת.

לגברים יש צרכים מיניים שהם חייבים לספק
ראוי להפריד בין צרכים מחויבי הטבע, כמו הצורך לאכול, לשתות, או לישון, לבין צרכים שמשתנים בהתאם להגדרות חברתיות תקופתיות. מיתוס "הצרכים המיניים הזכריים הבלתי ניתנים לשליטה" משקף החלטה תרבותית, ולא צורך טבעי. גברים ונשים כאחד מונעים על-ידי דחפים מיניים בדרגות עוצמה משתנות, אך אין הם חייבים לספקם בתכיפות גבוהה, או באמצעות קיום מין עם אדם בזנות, כדי לשרוד. מיתוס הצרכים המיניים נועד לשמר את הזנות ככורח חברתי אבסולוטי, כדי לא לשאול באיזה מחיר היא מתקיימת.

הנשים בזנות עושות הרבה כסף קל ומהיר
המציאות היא הפוכה. רוב רובן של הנשים בזנות חסרות כל. ואלה ש"עושות כסף", מבזבזות אותו על פיצוי קצר מועד שנועד לשפר את תחושתן ולאזן את קושי ההתמודדות עם השלכות הזנות. נשים רבות בזנות מדווחות על בזבוז הכסף על מוצרי מותרות והשקעה כפייתית במראה חיצוני. אחת מתופעות הלוואי המצערות של מציאות הזנות והגיון הצריכה של הנשים במעגל זה, היא שבגלל הביקוש המתמיד של הלקוחות לנשים "חדשות" בזנות, הנשים כולן נכפות באופן מעוות לשינוי בלתי-פוסק של ההופעה החיצונית. במקרים חמורים יותר, הכסף שהתקבל מהזנות משמש לקניית סמים שבעזרתם האישה בזנות ממסכת את סבלה.
רק מעט מאוד מהנשים בזנות מצליחות להשתמש בכסף כדי לקנות מצרכים ברי-קיימא דוגמת רכב או דירה. יתר על כך, נשים בזנות חשופות למניפולציות רבות. נשים שעובדות בדירות חשופות לקנסות ולסנקציות שונות ומשונות בהתאם למכסת הלקוחות שהן משרתות. נשים שעבדו בדירות דיווחו על שיטות שבהן אם הן לא שרתו לפחות עשרה לקוחות במשמרת, ניכו הסרסורים משכרן.

מה עם סטודנטיות מאושרות שעושות זאת מבחירה מודעת ומרוויחות טוב?
מיתוס "הסטודנטית שמממנת את הלימודים" באמצעות הזנות נועד למלא תפקיד מצפוני: למרק את מצפונו של המשלם על הזנות ולמרק את מצפונה של החברה שמקבלת את הזנות. כשאנו משכנעים את עצמנו שהנמצאות בזנות הן "סטודנטיות", אנו משתכנעים בזכות כך ש"העבודה" בזנות היא ככל עבודה אחרת, ושעוסקים בה אנשים שמנהלים אורח חיים נורמטיבי, ובוחרים בזנות כשיקול נורמטיבי מתוך היצע אפשרויות פרנסה אחרות.
"סטודנטית" הוא למעשה מעין שם-קוד שמטרתו לשכנע אותנו שהבחירה בזנות שקולה לכאורה לכל בחירה אחרת, ונעשית בנסיבות סטנדרטיות. מיתוס זה אף מלבה תסמין שלוקים בו לקוחות זנות רבים: תחושת שליחות בעצם מעשה התשלום על זנות. בעיניהם השליחות מתגלמת בתשלום שמטרתו מימון לימודים גבוהים.
שם-הקוד "סטודנטית" משמש גם כתמריץ לצריכת זנות, שכן הדימוי ש"סטודנטית" משרת הוא דימוי של צעירה "ליברלית" במובן החברתי, ולא חלילה של צעירה במצוקה אמתית. בשל כוחו הרב של דימוי הסטודנטית, חומרים פרסומיים המופצים על-ידי סרסורים משתמשים תכופות במונח זה לתיאור הנשים שמיניותן מוצעת למכירה.
המציאות חושפת תמונה שונה לחלוטין – בשטח אין נתקלים בסטודנטיות רבות, אם כי יש כאלה שנרשמות לקורס זה או אחר אך מסיימות לימודים לעתים רחוקות מאוד.
ביטחון פיזי
חשוב לזכור – גם המעטות שעונות על הגדרת "הסטודנטית שמחפשת הכנסה צדדית" הן נשים שחשופות לאותן פגיעות גופניות ונפשיות, לעתים בלתי הפיכות, שחוות נשים שהגיעו לזנות ממצוקה קשה יותר.
יתכן שיש נשים שבחרו לעסוק בזנות בלי שעברו התעללות מינית, בלי שהיו במצוקה ושבאמת הייתה להן בחירה בין להיות רופאה, עורכת דין, או זונה. אך אפילו אם קיימות נשים כאלה, הן בודדות, ורוב רובן של הנשים בזנות הידרדרו לעולם הזה ולא בחרו בו, ועושות זאת מתוך מצוקה קשה.

זה כסף קל ונעים
לא קל ולא נעים: ההשלכות הנפשיות של העיסוק בזנות הן קשות ביותר. במחקר שנערך בחמש ארצות נמצא שמרבית הנמצאים בזנות סובלים מתסמינים של PTSD – פוסט טראומה, ומבעיות פסיכולוגיות נוספות (Farley et al., 1998) (למידע נוסף לחץ כאן).
זהו מקצוע מסוכן מאוד בריאותית: הנשים נתונות לסיכונים גבוהים של אלימות פיזית, מחלות מין ומחלות אחרות, אלימות מילולית ופסיכולוגית לרבות השפלה קשה, הפלות, ואונס.

מועדוני חשפנות אינם זנות או שהם 'זנות-לייט'
אף שהחשפנות עצמה אינה כוללת יחסי מין, היא בגדר החפצת נשים, ופעולה שמטרתה לשמש "טריגר" ו"חימום" ליחסי מין מלאים תמורת תשלום שיתבצעו בחדרים המיועדים לכך במועדון.
סיפורן של נשים רבות בזנות הוא שהחשפנות, לרבות ה-"לאפ דנסינג" היו עבורן מעין טבילת אש – בתחילה נדמה להן שאין מדובר בזנות, אך זהו רק קצהו של המדרון. המציאות בשטח היא שמועדוני החשפנות שימשו פעמים רבות כשער הכניסה לעולם הזנות.
סיפורים של נשים שמגיעות לעבוד במועדוני חשפנות דומה דמיון רב לאלה שמידרדרות ונשאבות לזנות. אל החשפנות מגיעות צעירות בעלות עבר של ניצול ושל מצוקה כלכלית, ובאמצעות האשליה לכסף הגדול שמקומות אלו מפיצים, הן מוצאות את עצמן במלכודת הזנות.

.

שתפו

איידס פוביה – גורמים, תסמינים וטיפול.

איידס פוביה 

פוביה מוגדרת כ"פחד או חרדה לא הגיוניים או אובססיבים, בדרך כלל לגבי משהו ספציפי". מצב זה עלול להשתלט על חייו של אדם, להפריע במהלך תקין של מערכות יחסים ולהוביל לירידה משמעותית באיכות החיים ובבריאותו הגופנית והנפשית.

fear decision, businessman with very afraid, man in white shirt

איידס פוביה מוגדרת כפחד מהדבקות ב-HIV או הפחד שכבר נדבקתם/ן. 

הפוביה באה לידי ביטוי בכך שהיא יכולה להתקיים גם ללא כל עדויות לכך שהתרחשה הדבקה או אפילו עדויות חותכות לכך שלא התרחשה הדבקה כלל. העובדות המדעיות אינן מספיקות כדי להרגיע את הפוביה. היא איננה רציונאלית ושום אמצעים רציונאליים לא יכולים לפתור אותה. במקרים מסוימים, כאשר מדובר בפחד מהדבקה ספציפית, או מקרה מסויים, ניתן לפתור זאת בקלות יחסית אך ברב המקרים כאשר מעוררת הפוביה,  לא ניתן לטפל בה ללא התערבות מקצועית ממוקדת.

איידס פוביה יכולה להופיע בכמה דרכים. אופן אחד, אנשים אשר משוכנעים כי הם נדבקו, למרות בדיקות המראות כי הם לא נדבקו, למרות הסברים של רופאים ואנשי מקצוע, ולעיתים אפילו מבלי שהייתה אפשרות להדבקה.

אופן שני, הפוביה מופיעה כפחד תמידי מהדבקה. אנשים המאמינים לבדיקות הרפואיות, אולם מרגישים כי בכל רגע נתון הם חשופים להדבקה ולמעשה לא יכולים לחיות את חייהם בשקט. מחשבות כאלה מגיעות עד למצב בו אנשים חוששים כי נדבקו ב-HIV בזמן בדיקת ה-HIV  ולמעשה הם נמצאים במעגל סגור שלא ניתן לצאת ממנו. 

למרות העובדה כי שום דבר לא מרגיע את החששות, א/נשים הסובלים מהפוביה עשויים לבלות שעות ארוכות באינטרנט בחיפושים אחר הוכחות לכך שהחששות והספקות שלהם/ן מוצדקים, פעמים רבות הם/ן מוצאים את התשובות באתרי אינטרנט בהם המידע לא מבוסס או לא עדכני.

חלק מאותם אנשים המוגדרים כאיידס פובים מאובחנים בהפרעת OCD (הפרעה טרדונית-כפייתית) אשר מתבטאת במחשבות מעגליות שיכולות להיות סביב הדרכים בהן ניתן להידבק ב- HIV. המחשבות עשויות להוביל לשינויים משמעותיים בהתנהגות כדי להימנע מחשיפה פוטנציאלית. אנשים אלה רואים סכנת הדבקות בכל מקום והמחשבות המעגליות מקבלות מונופול על התודעה. 

חלק מהאנשים הסובלים מאיידס פוביה יעשו כל שביכולתם כדי להימנע מהדבקה ב-HIV גם אם אופן פעולתם לא הגיוני כלל. הם/ן עלולים/ות למשל לחשוב שכל מגע עם אדם אחר מסכן אותם להדבקה, בעיקר אם הם רואים שריטה או פצע כלשהו על עצמם או על האדם השני. הם/ן עשוים/ות גם להימנע לחלוטין ממגע מיני או להשתמש בתכשירים פסבדו-רפואיים שעלולים אף לסכן אותם/ן.

הסיבה להופעת האיידס פוביה

הסיבה בגינה אנשים מפתחים פוביות שונות אינה ברורה לחלוטין. מומחים מסוימים לבריאות הנפש מאמינים שלנטייה להתפתחות פוביות יש בסיס גנטי, בעוד מומחים אחרים סבורים שפוביות מתפתחות כתוצאה מחוויות ואירועי חיים שליליים. לדוגמא פחד ממים יכול לנבוע מהיכרות עם אדם שטבע. כך גם אדם יכול לפתח איידס פוביה אם יש לו/לה היכרות עם מישהו שסבל מהמחלה או מת ממנה.

גורם נוסף ונפוץ הוא תחושת אשמה לאחר מעשה שהאדם תופס כמעשה פסול. לרוב מדובר במפגש מיני שהאדם מתחרט עליו, כמו למשל בגידה, מגע מיני עם אישה בזנות, קיום יחסי מין הומוסקסואליים ועוד. מאחר ונסיבות אלה לא רק חושפות את האדם להדבקה במחלות מין לרבות HIV, אלא גם מציבות אותו בסכנה בשל הצורך להסביר כיצד קרתה ההדבקה, דבר שמגביר את החרדה.

חרדה שמקורה בחרטה, לתפיסתם של אנשים הסובלים מאיידס פוביה, HIV הוא תוצאה בלתי נמנעת של מעשה פסול. הם/ן עלולים/ות להרגיש ש-HIV  הוא מעין עונש על ה"פשע" אותו הם/ן ביצעו והאשמה שהם חווים היא הגיונית ומוצדקת.

פעמים רבות, הרקע התרבותי של אדם משחק תפקיד חשוב באיידס פוביה. חינוך, הסביבה הקרובה, השפעות דתיות וחוויות חברתיות, כל אלה יכולים להגביר את התפיסה הסטיגמטית של מה נחשב מוסרי ומה לא. כך כאשר האדם תופס את הפעולות שלו כלא מוסריות הוא מעניש את עצמו.

טיפול באיידס פוביה

לסובלים מהפוביה נדמה לעיתים כי זה אפקטיבי לשבת עם רופא ולקבל הסבר מפורט על אופן ההדבקה במחלה. הם יכולים לעבור מרופא לרופא כדי לשמוע שוב ושוב את אותם הדברים מתוך מחשבה כי זה ירגיע אותם. המידע הזה (שמקבלים לעיתים גם מהאינטרנט) עשוי לתת הקלה נקודתית במקרים מסויימים אולם זה לא מחזיק. מהר מאד תצוץ עוד שאלה, עוד תסריט, והאדם יחזור לחוש את תחושות החרדה וחוסר השקט.

כדי לטפל בפוביות יש לרדת לשורש הבעיה. לרוב, לפוביה כשלעצמה אין כל קשר ל-HIV.

אנשים הסובלים מפחד מ-HIV מטופלים לעתים קרובות, בשילוב של טיפול פסיכותרפי ותרופתי. היוועצות באיש מקצוע מיומן מתחום בריאות הנפש יכולה לעזור באבחון ומציאת דרך לפתרון.

הטיפול יכול לכלול טיפול אישי, טיפול קבוצתי או ייעוץ משפחתי. כמו גם, טיפול תרופתי לאחר אבחון בחרדה.

אם את/ה או אדם קרוב סובלים מאיידס פוביה ניתן לפנות לייעוץ במרפאת לוינסקי, ייעוץ במרפאות האיידס השונות ולמומחים המטפלים בהפרעה טרדנית-כפייתית (OCD).

למידע נוסף בנושא :

אתר בטיפולנט – בו ניתן למצוא מטפלים בכל רחב הארץ בתחומים שונים
כתבה מרתקת מ"הארץ" על איידס פוביה
מידע מפורט על התסמינים של הפוביה של מרכז ד"ר טל
למאמר המקורי (באנגלית)

שתפו

10 דברים שלא ידעת על הפין שלך

1. אתה צריך לזקוף אותו בשביל לטפח אותו.

גבר צריך שתהיה לו זקפה באופן סדיר פשוט בשביל לשמור על הבריאות של הפין שלו. בכדי שהשריר של הפין יקבל חמצן בכמות בריאה הוא צריך להזדקף, אספקת חמצן באופן סדיר שומרת עליו. אם אין שום בעיה בריאותית וגבר יכול להגיע לזקפה באופן טיבעי, אבל במהלך היום הוא במצב שלא מאפשר זאת, אין לו מה לדאוג: למח יש מנגנון אוטומטי ששומר על הפין. זרמים חשמליים מהמח גורמים לזקפה בשינה, זה קורה בשלב החלום של השינה שגם נקרא  REM. זה לא משנה אם יש לך חלום אירוטי או חלום על על זומביז, הפין שלך מתקשה בזמן מחזור שינה זה. לגבר בריא יש בממוצע 3-5 אירועי זקפה במהלך שנת לילה מלאה, כשכול אירוע כזה אורך 25-30 דקות. וכן, זה מסביר לך כנראה את זקפת הבוקר, שפשוט מעידה על כך שהמח שלך והפין שלך עבדו בלילה בדיוק כמו שהם צריכים.

יש גברים שלא יכולים להגיע לזקפה מסיבות רגשיות או בעקבות מחלה. אם בעיה זו לא מטופלת הפין שלהם עלול להתקצר. בלי זקפה באופן סדיר רקמות הפין יכולות להפוך לפחות ופחות גמישות ולהתכווץ בכסנטימטר אחד או שניים. מומלץ שגברים שלא יכולים להגיע לזקפה סדירה יפנו לייעוץ רפואי.

2. זו לא הכמות זו האיכות! אצל גברים אין קשר כמעט בין גודל הפין כאשר הוא רפוי לבין הגודל שלו כשהוא זקוף. מה שבטוח הוא שבחדר ההלבשה או בשירותים, כאשר אתה רואה מסביבך פינים ועושה השוואה לשלך, תדע שאת כנראה מאוד טועה. כי הגבר הזה, שאולי אתה קצת מקנא בו, עם הפין הגדול כשהוא במצב רפוי לא בהכרח נשאר עם פין גדול כשהוא זקוף. לעומת זאת הגבר עם הפין הקטן, שאולי זלזלת בו בליבך, יכול להיות שהממדים של הפין הזקוף שלו מאוד מרשימים. מחקר בריטי גילה כי דווקא הפינים הרפויים הקטנים מתארכים הרבה יותר מאשר הפינים הרפויים הגדולים – בעת זקפה. חוקר המין האמריקני אלפרד קינסי גילה כי אצל 12% מהגברים הפין גדל בשליש או פחות בעת בזקפה ואצל 7% מהגברים הוא מכפיל את עצמו. לכן אין באמת סיבה לערוך השוואות.

גודלו של הפין הנראה ע"י העין הוא רק חצי מגודלו האמיתי, כי חלקו השני נמצא בתוך הגוף. למעשה פין בזקפה נראה בצילום MRI כמו בומרנג.

למתבגרים לא הוגדר 'גודל פין תקין' כי כול אחד גדל בקצב שונה. אצל מבוגרים הגודל הממוצע בעת זקפה הוא 14-16 סנטימטרים. פין יחשב לקצר באופן קיצוני רק כאשר אורכו בעת זקפה קטן מ- 7.6 סנטימטרים. אם אתם מתעקשים להשוות אז חשוב שתדעו שאין טעם למדוד את אורך הפין כשהוא רפוי כי הטמפרטורה החיצונית משפיעה מאוד עליו – כשקר יותר הוא מתכווץ ובחום מתארך. למי שממש מתעקש למדוד … כדאי לעשות את זה רק בעת זקפה, מבסיס הפין בצד של הבטן.

זכרו לאורך הפין אין כלל השפעה על פוריות הגבר כי זו תלויה באיכות הזרע (הנוצרים באשכים) ובתקינות דרכי הולכתו. גם איכות הסקס אינה מושפעת מגודל הפין אלא מהיחסים הרגשיים שיש לך עם הפרטנרים שלך (הפתיחות, התקשורת), גיוון התנוחות וההיכרות שלך עם ההעדפות שלך הפרטנרים.

ביחסים הטרוסקסואלים לפין ארוך אין כול יתרון על פני פין שאינו ארוך, כי מוקדי הגירוי של האישה באזור הפות הם הדגדגן ונקודת ה- G שנמצאת בחלק העליון של תוך הנרתיק, סמוך לפתחו, ובשביל להגיע אליהם אין צורך בפין ארוך.

3. איפה הפין הכי מגורה? במחקר בריטי שנערך ב 2009 התגלה כי רב הגברים חשים הכי מגורים באיזור התחתון של הכיפה (עטרה) ובתחתית השופכה. אחריהם התגלו כמענגים ביותר בעת מגע: החלק העליון של העטרה, צדדיה, צידי הפין, החלק העליון של השופכה והעורלה (לאלו שאין נימולים).

4. הרגישות בפין פוחתת עם הגיל. מחקרים מראים כי הפין מאבד מרגישותו עם הגיל אך קשה להוכיח עד כמה, משום שהחוקרים השתמשו בשיטות שונות לגירוי הפין ולמדידת רגישותו. בעקרון, הרגישות נמדדת על פי עוצמת הגירוי שדרושה על מנת שגבר יחוש בה. על אף שלא הצליחו לקבוע בדיוק בכמה פוחתת הרגישות, החל מגיל 25 הרגישות הולכת ופוחתת, כשהשינוי הדרסטי ביותר ברגישות הפין חל בגילאי 65-75. מה שבעיקר אינו ברור זה האם גברים חשים בשינוי עם הגיל ? לא בטוח בכלל, כך טוען המחקר. במקרים שיש קושי להגיע לזקפה או לאורגזמה, כדאי להתייעץ עם רופא.

5. ויברטורים עובדים גם על הפין. ויברטורים מסתבר הם לא רק לנשים, הם מגרים גם את הפין ויכולים לעזור להגיע לאורגזמה. למעשה, ויברטורים רפואיים כל כך אפקטיביים שהם יכולים לעזור לגברים עם פציעות בחוט השדרה לגמור.

6. לפין שעבר מילה יש סיכוי נמוך יותר להידבק במחלות, לעומת פין ערל. העור של הפין הוא חממה למושבות של בקטריות. במחקר אמריקאי שנערך באוגנדה נלקחו דגימות של בקטריות מפינים של גברים שאינם נימולים ולאחר מכן נלקחו דגימות מאותם גברים לאחר שעברו מילה. תוצאות המחקר הראו כי לגברים נימולים יש פחות בקטריות על הפין, כנראה בגלל שהעורלה מאפשרת יותר לחות ותנאי מחייה טובים להתרבות הבקטריות.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) אף ממליץ על ברית מילה כדי להפחית את הסיכוי להידבק במחלות מין ואיידס. כמו כן, גברים נימולים מדביקים פחות את הפרטנרים המיניים שלהם במחלות מין ויש להם סיכוי נמוך יותר לחלות בסרטן הפין. יחד עם זאת, זה לא פותר אף גבר, נימול או לא, מלהשתמש בקונדום בכדי למנוע הידבקות במחלות מין ואיידס. בקיצור – ברית מילה זה לא תירוץ !

7. בזיקפה, הפין עלול להישבר. אם פין מכופף באלימות כשהוא בזקפה, הוא עלול להישבר. אמנם בפין אין עצמות אבל כלי הדם שבו עלולים להתפקע והדם שבהם ידלוף לתוך הפין ויגרום לנפיחות מכאיבה מאד. אם אתה חושש שהפין שלך נשבר עליך לגשת ולקבל טיפול רפואי מיד. אולי מכאן הגיע הביטוי "נשבר לי הזין?"…

8. לכל פין כיוון משלו. בעת זקפה הפין יכול לנטות ימין או שמאלה או להזדקר קדימה בזוית ישרה או לנטות כלפי מטה. יש הבדלים רבים בין גבר לגבר, בזווית הפין בעת זקפה ואין כאן שאלה של בריא או לא. יחד עם זאת חשוב לומר שאם הנטייה של הפין בעת זקפה גורמת לך כאב, עלייך לפנות לייעוץ רפואי.

9. הגדלת פין. ברוב המקרים הרצון להגדיל את הפין נובע מתוך מניעים פסיכולוגיים ולא מתוך מניעים פיזיים. לכן, אם אתה חש שהגודל של הפין שלך מטריד אותך, כדאי שתפנה לייעוץ של רופא ושל מטפל רגשי/מיני במקביל, כך תקבל את מירב המידע אודות האפשרויות להגדלת הפין וההשלכות של התהליך. רב הפתרונות המוצעים ברשת כגון: משחות, משאבות, מינרלים, הורמונים – לא הוכחו כיעילים מדעית וחלקם אף התגלו כלא בריאים כלל. קיים ניתוח להארכת ו/או הגדל עובי הפין אך עד כה גם יעילותו לא הוכחה בוודאות, מבחינת שיפור אורך חייהם המנותחים.

10. כשהגוף מתבגר גם הפין מתבגר. הפין עובר שינויים רבים החל מגיל 30, שנחשב לגיל בו הפין נמצא בשיא התפקוד המיני שלו ועד לגיל הזקנה. באופן טבעי המראה של הפין משתנה. העטרה (כיפה) מאבדת עם הזמן מצבעה הסגלגל, בגלל מיעוט של זרימת דם אליה. שערות הערווה מדלדלות ונושרות. אם יש עלייה במשקל הפין נראה קטן יותר, על כן לגברים עם עודף משקל מומלץ לרדת במשקל לא רק מבחינות רפואיות כמו סוכרת ומחלות לב, אלא גם בכדי שיוכלו לחוש ביחסי המין שלהם יותר בטוחים וחופשיים. אורכו של הפין יכול להתקצר עם השנים ויכול להיות הבדל של שני סנטימטרים באורך, בין גיל 30 לגיל 60. סביב גיל 40 גם האשכים מתחילים להתכווץ. ככל שמתבגרים הרגישות בפין נחלשת ועלול להיות קושי לגמור, אך כיום יש הרבה מאוד תרופות וטיפולים שיכולים לסייע במצב זה. מה שחשוב הוא שגברים מבוגרים יכולים להמשיך ליהנות ממין גם אם מראה הפין שלהם משתנה, כי הרי ההנאה שאתה יכול להסב לפרטנר/ית שלך לא תלויה בגודל של הפין שלך כלל…

ולסיכום, הדבר שיכול לשמור לך הכי טוב על הפין ועל הבריאות המינית והכללית שלך בכלל הוא קונדום. אם נשים רגע בצד את גודל הפין ואת הביצועים המיניים שלך, כדאי לזכור שיחסי מין שבסופם אולי תדבק במחלת מין או איידס, אינם רצויים. אז תהיה השומר הכי טוב שלך ושים קונדום בכיס, שיהיה מוכן לכל מצב. בילוי נעים !

בנים עונים על שאלות שרק בנים יודעים …

שתפו

כיצד מצאו השבדים פתרון לבעיית הזנות, ומדוע לא ניסו זאת קודם?*

 

הקלישאה אומרת ש"הזנות תמיד הייתה ותמיד תהיה כאן", אבל מדינה אחת בעולם מוכיחה לכולנו שקלישאות אינן תמיד אמת. בחמש שנים בלבד הצליחה שבדיה להקטין באופן דרמטי את מספר הנשים המעורבות בזנות. בעיר הבירה שטוקהולם ירד מספר הנשים בזנות רחוב בשני שליש, ומספר הגברים בזנות ירד ב80%. בערים גדולות נוספות נעלמה זנות הרחוב כליל. כמו כן נעלמו רבים מבתי הבושת וממכוני העיסוי, שפרחו בשלושים השנים בהן הזנות הייתה חוקית בשבדיה.

אולם לא רק תופעת הזנות המקומית הצטמצמה לאין שיעור. גם מספרן של הנשים הזרות, שנסחרות לשבדיה כדי לאייש את תעשיית המין, ירד לאפס. ממשלת שבדיה מעריכה כי בשנים האחרונות נסחרו לשבדיה 200-400 נשים למטרות זנות, מספר ממש זניח לעומת 15,000 הנשים המועברות בכל שנה לפינלנד, המדינה השכנה למשל.

אף מדינה ואף ניסוי חברתי בתחום הניצול המיני מסחרי, לא הצליח להגיע לתוצאות כל כך טובות כמו בשבדיה. מה שמדהים הוא, שהאסטרטגיה של שבדיה אינה מורכבת כלל, להפך, היא כל כך פשוטה שזה מיד גורם לך לחשוב "איך לא חשבו על זה קודם?".

בשנת 1999, לאחר שנים של מחקר בנושא, חוקקה שוודיה חוקים אשר אוסרים על קנייה של מין, אך אינם אוסרים מכירה  של מין. הרציונל מאחורי חקיקה זו נכתב בבירור בחוק:

"בשבדיה נחשבת הזנות למעשה אלים של גברים כלפי נשים וילדים. הזנות הוכרה באופן רשמי כניצול של נשים וילדים, תופעה  המעידה על בעיה חברתית קשה. לא יושג שוויון בין המינים כל עוד גברים יקנו, ימכרו וינצלו נשים וילדים".

בנוסף לאסטרטגיה משפטית זו, מרכיב נוסף ומשמעותי מאוד בתהליך השבדי למאבק בתופעת הזנות היה הקצאת משאבים, לשם הענקת סיוע כלכלי וליווי, לכל אישה ואיש אשר רצו לצאת ממעגל הזנות, יחד עם הקצאת משאבים לחינוך הציבור בנושא.

זהו המודל השבדי בתמצות:

התגובה השבדית לבעיית הזנות מאופיינת בהתבוננות מגדרית עמוקה, הממקמת את הזנות כחלק מבעיית האלימות בחברה. לאור התבוננות זו, נשים בזנות נתפסות כמי שמנוצלות באופן אלים ע"י גברים הקונים מהם סקס, מה שהופך את הגברים לעבריינים, ואת הנשים בזנות לקורבנות הזקוקות לעזרה.

הממשלה השבדית איננה מסתפקת בהפללת לקוחות ובשיקום נשים מזנות, היא גם פועלת נמרצות כדי למנוע בעתיד הישנות מקרים של התדרדרות לזנות וצריכת מין בתשלום על ידי חינוך הציבור והדור הצעיר. גישה זו, של שינוי תודעתי אינה מסירה את האחריות מהגברים ובכך מייצרת שינוי של ממש .

אז מה המצב בישראל?

בישראל, כמו בהרבה נושאים, "יושבים על הגדר". הגישה של המחוקק הישראלי לבעיית הזנות היא גישה של דה- קרימינליזציה (אי הפללה).  על פי גישה זו הזנות כעברה, לא קיימת בספר החוקים וניתן להגן על המועסקות בה באמצעות החוק הפלילי הרגיל. גישה זו של "אי הפללה" נשענת על התפיסה הליברלית, אשר רואה בזנות עבודה לגיטימית ומתוך כך, גם האישה בזנות וגם הלקוח שלה (הגבר שקונה מין), שניהם אינם מוגדרים כעוברי עברה. לעומת זאת, הסרסור ושותפיו לניהול בית הבושת, מוגדרים כעבריינים.

מבולבלים? גם אנחנו.

איך זה יתכן שלהיות סרסור זה לא חוקי ובכל זאת, תל אביב, באר שבע, חיפה ואילת מציעות לכל מבקש, זנות לסוגיה? האם זה הגיוני שמכוני ליווי, מועדוני חשפנות ובתי בושת מתמלאים בלקוחות מידי ערב והרשויות אינן פוצות פה?

המשטרה אינה פועלת באופן נמרץ לסגור עסקי זנות, הלקוחות "גומרים, משלמים והולכים"  ומי שסוחבות על גבן את "אות הקלון" ושאר הנזקים הפיזיים והנפשיים, הן הנשים המועסקות בזנות.

העוסקות במלאכת הטיפול בקורבנות הזנות בתוך משרדי הממשלה ומחוצה להם, מציעות לפתור את בעיית הזנות באמצעות המודל השבדי. החוק להפללת לקוחות עבר בקריאה טרומית בכנסת ה-18בפברואר 2012 אך התהליך נגדע בשל פיזורה של הכנסת. ביולי 2014 נעשה ניסיון נוסף להעביר את החוק שנעצר בוועדת השרים. בכנסת הנוכחית (2016) נעשו שני ניסיונות להגיש הצעות חוק להפללת לקוחות ולשיקום קורבנות זנות – אך גם ניסיונות אלה לא צלחו.

העוסקות במלאכה ממשיכות לפעול להעברת חוק הזנות, שיכיל שלושה מרכיבים: הפללת לקוחות, שיקום קורבנות ותיאום המאבק בזנות. חוק הזנות זוכה לתמיכה של חברות וחברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה בכנסת ה-19 ומסמל מאבק על ערכי כבוד האדם ושלמות הגוף,  ועל היותנו חברה חומלת ומקבלת שאינה מפקירה את המוחלשים והמוחלשות שבה.

ומה קורה בעוד מדינות ? היכנסו לאתר מכון תודעה בו תוכלו להתוודע למצב החוקי ביחס לזנות, במדינות שונות בעולם. 

קישור למאמר המלא על השינוי שחל בשבדיה.

 

שתפו

5 שאלות שיגרמו לכם לחשוב (שוב) על פורנוגרפיה

1. מה זו פורנוגרפיה ?פורנוגרפיה

פירוש המילה פורנו ביוונית הוא זונה, וגרפיה משמעותה לכתוב. פּוֹרנוגרפיה או בקיצור פּוֹרנו היא הצגה של גוף האדם (תמונה, ספר, סרט, מופע וכו') או ההתנהגות המינית של אדם במטרה לעורר גירוי מיני , כאשר מדרך הצגת גוף האדם נעדר ערך אומנותי, בניגוד למשל לערכה האומנותי של הארוטיקה. ד"א פירוש המילה ארוס ביוונית הוא תשוקה.

עדויות לתכנים מיניים פורנוגרפים יש אפילו מתקופת יוון העתיקה, כך  שלא מדובר בתופעה שצצה בעידן המודרני של הדפוס, הקולנוע והמחשב הביתי. יחד עם זאת, הדרכים להפיץ את התכנים המיניים השתכללו מאוד במאה חמישים השנים האחרונות – עד כדי כך שהיום הפורנוגרפיה יכולה להגיע אל כולנו לכף היד, בנגיעה אחת במסך של הטלפון הנייד.

למרות שלפי החוק פורנוגרפיה  אסורה להצגה לקטינים (ילדים מתחת לגיל 18), כיום הנגישות לניידים עלולה לחשוף קטינים, לעתים גם שלא מרצונם החופשי, לפורנו בגילאים מוקדמים מאוד, כמו גילאי בית הספר היסודי. ממחקר שנערך במכללת תל חי (2012) עולה כי יותר מ80% מבני הנוער בישראל בגילאי 14-18 צופים בפורנו . האם הנתון הזה מדאיג? כדי לענות על שאלה זו עלינו להבין מהן ההשפעות של הפורנוגרפיה על המח.

2.מה קורה למח כשהוא נחשף להרבה פורנוגרפיה ?

שורה ארוכה של מחקרים מצביעים על כך כי צפייה בתדירות גבוהה בפורנוגרפיה עשויה לחווט מחדש את המוח. בעת צפייה בפורנו כמו גם בעת קיום יחסי מין משתחרר במוח שלנו דופמין, זהו מוליך עצבי האחראי על תחושת ההנאה. צריכה קבועה של פורנו, הגורמת לעלייה קבועה בכמות הדופמין במוח, והופכת את המח אט אט לאדיש להשפעותיו. התוצאה של תהליך זה היא שהמוח זקוק ליותר ויותר דופמין כדי להרגיש תחושה עילאית של גירוי, דבר הגורם לצופה לצרוך יותר ויותר פורנו. כמו כן התגלה כי ההשפעה נוצרת לא רק מכמות שעות הצפייה בפורנו אלא גם מהתכנים. ככל שהצופה נחשף לתכנים קיצוניים יותר, כך סף הגירוי שלו עולה עוד ועוד. היכולת של המח להתרגל לכמויות גדולות של דופמין משפיעה גם על התנהגות האדם בעת קיום יחסי מין. מי שהתרגש די בקלות מחיבוקים ונשיקות, יתקשה להתרגש מהם שוב לאחר צפייה ממושכת בפורנו – המח שלו התרגל לגירוי הרבה יותר אינטנסיבי וכעת עליו לספק לו אותו. צפייה מרובה משנה את סף הגירוי ביחסי מין ויכולה להפוך את מי שצופה באופן קבוע בפורנו למתוסכל מינית. מחקר שנערך באונ' קיימבריג' ב 2014 מצא דמיון  בין פעילות המח אצל מכורים לפורנו, לבין פעילות המח אצל מכורים לסמים ואלכוהול. עוד על התמכרות לפורנו במאמר הבא.

3.פורנו בתור שיעור על סקס, טוב או רע ?

אם כך, הנתון שיותר מ80% מבני הנוער בישראל בגילאי 14-18 צופים בפורנו, אינו מעודד. מצד שני לא כל מי שצופה הוא מכור לפורנו, נכון ? התמכרות לפורנו היא תופעה די קיצונית, אך מסתבר שגם צריכה של פורנו שאין לה מימד התמכרותי עלולה לשנות את התפיסות שלנו לגבי בני המין השני ולגבי הגוף שלנו. מדוע ? ראשית כי הגברים והנשים המצולמים בפורנו אינם מייצגים את דימוי הגוף הממוצע של רובנו – ברב המקרים מדובר על שחקנים שעברו ניתוחים פלסטיים, לכן אם צעירים לומדים וחווים דרך הפורנו כיצד נראה הגוף של בני המין השני, הם מקבלים מושג מטעה מאוד.  הרצון להידמות לכוכבי פורנו יביא ברוב המקרים לתסכול גדול, כמו כן הרצון שהפרטנר שלך יראה כך.

בנוסף, סצנות המין שלעיתים רוויות באלימות פיזית ומילולית עלולות להשפיע על יחסו של הצופה בהן אל הפרטנרים שלו. כאשר מדובר בצופה צעיר מאוד שלא נחשף מעולם ליחסי מין, הוא עלול לקבל מושג מאוד מוטעה לגבי מה שמצופה ממנו בסקס. נערות יכולות להסיק שמצופה מהן להיות כנועות ולספוג אלימות ונערים עלולים להסיק שמצופה מהם להיות אלימים ותובעניים, ואלו הרי מסקנות מוטעות מאוד.

4.במה אנו תומכים בעת צפייה בפורנוגרפיה?

תעשיית הפורנו מגלגלת מילארדים של דולרים בכל שנה.

אולם המרוויחים הגדולים ממנה אינם השחקנים אשר נמצאים בחזית התעשייה (ואשר פעמים רבות התגלגלו אליה מתוך מצוקה, כפייה או כשל בשיקול הדעת),אלא המפיקים והמפיצים שהם ברובם גורמים עבריינים המעורבים פעמים רבות בפשעים שונים וביניהם סחר בבני אדם, ניצול, אונס, פדופיליה ועוד.

כמו כל תעשייה שמחפשת להרוויח, "נאלצת" תעשיית הפורנו לספק יותר ויותר גירויים עבור הצרכנים שלה ועם השנים, הצופים שמוחם כבר התרגל לגירויים המיניים, זקוקים לגירויים חזקים יותר (סרטי סנאפ, אונס וכד') וזהו מעגל הרסני מאוד, גם לצרכני הפורנו וגם לנשים ולגברים המצולמים, שמשלמים מחיר כבד מאוד.

קשה מאוד לעצור את תעשיית הפורנו מסיבה אחת פשוטה, יש לה יותר ויותר צרכנים בכל שנה. חשוב לזכור שצפייה בפורנו, גם בחינם, מעודדת את תעשיית הפורנו להמשיך בעשייתה, על אף היותה תעשייה אכזרית ונצלנית של קטינים, נשים וגברים. לכן, כשאנחנו צופים בפורנו אנחנו למעשה תומכים בהמשך הניצול. האם זה באמת מה שאנחנו רוצים ? והאם עדיין אפשר ליהנות מצפייה בתכנים מיניים עם הידיעה הזו?

5.מה ניתן לעשות כנגד ההשפעות השליליות של הפורנוגרפיה ?

נשאלת השאלה אם כן, האם עלינו, להקצין ולשאוף לחסימת כל גישה לפורנו, כמו שנעשה בחברות שמרניות ? גם אם נשאף לכך זה לא הפתרון, כי מי שירצה לצרוך פורנו תמיד ימצא את הדרך. מצד שני אסור לנו לאפשר לפורנו להיות המחנך המיני של הצעירים, כי המסרים שיש בפורנוגרפיה לא מעודדים יחסי מין בריאים גופנית ונפשית.

לכן, כמו ברב המקרים גם כאן הפתרון הוא הסברה וחינוך: בבית, בבית הספר ובצבא. ככל שיותר ויותר צעירים יכירו את אחורי הקלעים של תעשיית הפורנו וידעו כיצד הצפייה בה משפיעה עליהם, כך הפופולאריות שלה תהיה נמוכה יותר וההשפעות השליליות שלה יהיו בהתאם.

 

שתפו

5 עובדות מעניינות על משיכה בין בני זוג

משיכה מיניתהנה כמה עובדות מעוררות מחשבה על משיכה בין בני זוג.

משיכה ממבט ראשון

כאשר אתה נמשך למישהו, כל הגוף שלך "נדלק". זה כמו לשמוע את הצלילים הראשונים של השיר האהוב עליך. ולמרות שאולי זה מרגיש כמו קסם, זה לא מקרי. זה פשוט מורכב מדי עבורנו להבחין בהרמוניה. המשיכה היא כל כך מורכבת שאם היינו מודעים לכל מהלך שקורה בגופינו, היינו קורסים ומועדים. זו הסיבה שהמוח מביא אותנו להסיק מסקנות רק מניואנסים זעירים של התנהגות. הרושם הראשוני שאנו קולטים או משדרים נוצר בעשירית השנייה, אז נוצרת בנו ההרמוניה שפורצת החוצה ובה כל דבר קטן חשוב מהקול שלנו ועד השנינות. אז האם יש דבר כזה אהבה ממבט ראשון ? או משיכה ממבט ראשון ? כנראה שכן …

הכל בקול

צליל של קול סקסי יכול להדהד במשך דורות, "יום הולדת שמח, אדוני נשיא …" שרה מרלין מונרו. מולו אפשר למצוא את הדיסוננס של קול קרקור הברווזים, שיכול להרחיק אפילו את המחזרים המעוניינים ביותר: זוכרים את פראן דרשר בסדרה "נאני" ? אבל למעט שני מקרי הקצה הללו, האם חשבתם עד כמה אנו לוקחים בחשבון את גוון קולו של בן הזוג הפוטנציאלי שלנו ? ולמה אנחנו מקשיבים כאשר הם פותחים את פיהם לראשונה ?

אז מסתבר שמבטאים בהחלט משפיעים על התחושות שלנו, כמו כן גם מהירות הדיבור וגובה הקול. אנו מאמינים כי דברנים מהירים לרב יהיו משכילים יותר, ואלו עם יכולות מגוונת בקול, המשנים אותו במהלך הדיבור, יכולים להיות מעניינים יותר. גברים מעדיפים קולות גבוהים יותר אצל נשים, ונשים מעדיפות קולות עמוקים יותר אצל גברים "באופן כללי, אנשים עם קולות אטרקטיביים הם בעלי פרצופים אטרקטיביים", אומר דוד פיינברג, פסיכולוג באוניברסיטת מקמאסטר.

לכן, אם הקול שלך הוא היתרון שלך, אל תפסיק לדבר. מחקר הראה שצלילים שתאמו באופן מובהק לגברים או לקולות של נשים והושמעו על רקע תמונות אנדרוגיניות, הפכו את התמונות לגבריות או נשיות יותר, בעיני הנחקרים. במילים אחרות, קול מהדהד באמת יכול לשפר את המראה שלך.

מה אומרים עלינו

לא משנה כמה מרהיבה הכניסה שלך לחדר, המוניטין שלך הגיע לשם לפניך והוא גרם לכל הנוכחים בחדר להכריע מהר מאוד אם אתה אמין או לא. אם אתה אמין, אז הבחורה במרכז החדר יכולה לזרוק לעברך חיוך ולהתחיל את ריקוד החיזור.

אבל אם יש לך מוניטין לא אמין, אזי הצלחת לייצר חרדה בקרב הנוכחים בחדר וכעת תצטרך לעבוד קשה במיוחד כדי ליצור רושם חיובי. צוות של חוקרים גרמנים ואוסטריים מצא כי כולנו הרבה יותר קשובים למה ששמענו על אדם, אפילו טרם ראינו אותו, מאשר למה שאנחנו רואים לנגד עינינו.

קיצור דרך

אנשים אוהבים אנשים, שאנשים אחרים מוצאים אטרקטיביים. יכול להיות שאתה חושב שאם אתה בקשר עם הבחורה הכי שווה באזור זה משפר את המעמד שלך ואולי זה באמת כך. מחקר שנערך לאחרונה מצביע על כך שזה גם קיצור דרך יעיל בדרך למצוא בת/בן זוג. כאשר אישה אחת מוצאת בחור אטרקטיבי, יש סיכוי שנשים אחרות יזהו אותו מיד כאטרקטיבי וירצו לחזר אחריו. מדענים קוראים לזה "העתקה של זיווג". זה עושה את החיים קלים יותר לדגים וציפורים, ומסתבר שזהו גם המנגנון האנושי שלנו, רק שלנו זה לא עושה את החיים קלים.

מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים

רובנו נמשכים למי שהגיע ממעמד סוציו-אקונומי הדומה למעמדנו. היום גברים ונשים נישאים הרבה יותר מאשר אי פעם, בתוך המעמד החברתי שלהם. אנחנו נמשכים לאנשים שנראים לנו כמו שידוך קלאסי כי אנחנו חושבים שהם יזדהו עם הבחירות שלנו ועם הערכים שלנו ומשום שנראה לנו שיהיו לנו אותם דעות ותחומי עניין משותפים.

" כיום הסממנים החיצוניים המורים מי שייך לאיזה מעמד קשים יותר לקריאה, הודות להיעדר הרשמיות  שמאפיינת את המאה שלנו והימצאותה של אופנה באיכות גבוהה אך במחיר זול", מציין דלתון קונלי, סוציולוג באוניברסיטת ניו יורק. "עם זאת, אנחנו מאוד זריזים לשפוט אנשים ולקטלג אותם במעמד חברתי-כלכלי".  

"כולנו אוהבים את הסיפור של אישה יפה, אבל בדרך כלל זה לא עובד ככה", אומר קונלי. "גם אם מישהו מסדר את השיער, את הציפורניים ומתלבש אחרת עדיין יהיה לו קשה להיפרד מהאטרקטיביות המולדת שלהם. זו עסקת חבילה."

אז טרם פיצחנו את הנוסחה איך להפוך למוקד משיכה, אבל אנחנו נמשיך לנסות … רוצים לקרוא עוד ? כאן

 

שתפו

חמישה תירוצים מעולים למה לא לשים קונדום

 

קונדום

אנשים תמיד מתלוננים על קונדום; הם אומרים שזה לא נוח, הורס את הזקפה או מפריע לאינטימיות ולתחושה ביחסי מין. אחרים מרגישים שאם בני הזוג שלהם מבקשים להשתמש בקונדום, זה אומר שהם לא סומכים עליהם, או מעיד על מופקרות. אם בני הזוג שלכם סולדים משימוש בקונדום ומשתמשים בזה כתירוץ לא להשתמש בו, אתם לא לבד.

קונדום מפחית באופן משמעותי את הסיכוי להידבק במחלות המועברות במין ומונע הריון, ולכן חשוב למצוא דרך לשנות את דעתו של הפרטנר שלכם. אז לפני שאתם נכנסים לעניינים, דברו עם בני הזוג שלכם לגבי הסיכונים במין לא מוגן, ומה צריך לעשות כדי להגן על עצמכם ואחד על השני. הנה כמה אסטרטגיות שעשויות לעזור לכם.

אין קונדום במידה שלי ….

אין קונדום אחד שמתאים לכולם. לשמחתנו, אפשר להשיג קונדומים בצורות וגדלים שונים, בצבעים, טעמים, מרקמים וחומרים מגוונים, כך שהסיכויים למצוא קונדום שיתאים לצרכים שלכם למין מהנה ונוח הם טובים מאוד! לדוגמא, אפשר להשתמש בקונדומים מחוספסים או מנוקדים להגברת החיכוך עבור שני הצדדים, או להשתמש בחומר סיכה מחמם. קיימים קונדומים דקים במיוחד, אשר מגבירים את עוצמת התחושה ללא פגיעה בבטיחות המגע.

החבר שלי לא מסכים לשים אז אני שוכבת איתו בלי …

אם את אישה שלא מצליחה לשכנע את הפרטנר שלה להשתמש בקונדום באופן קבוע, אפשר לנסות את הקונדום הנשי, אותו את שמה בעצמך. חשוב לשים לב לא להשתמש בקונדום הנשי ביחד עם הקונדום הגברי, מאחר וחיכוך בין שניהם עשוי לגרום לקריעה.

אנחנו רציניים בקשר, אז בשביל מה ?

התעקשות על קונדום היא הגנה לא רק עליכם, אלא גם על הפרטנר/ית שלכם. שימוש בקונדום הוא לא אינדיקציה לחוסר אהבה, אלא ביטוי אמיתי לחיבה הדדית. גם אם אתם יוצאים כבר תקופה ארוכה עדיין תוכלו להסיר את הקונדום רק אחרי שתבדקו שלאף אחד מכם אין מחלה שעלולה להדביק את השני.

קונדום הורס לי את הזיקפה !

יש גברים שמתקשים לשמור על זקפה בשימוש בקונדום. פעמים רבות מצב זה נגרם בגלל שימוש בקונדום לא מתאים, ופעמים אחרות זה קשור לקושי פסיכולוגי, קושי בתפקוד המיני או שימוש באלכוהול/ סמים. אם שימוש בקונדום מסוג אחר (או הפסקת שימוש בחומרים ממכרים) אינו פותר את הבעיה, כדאי לגשת לרופא.

בדיוק נגמר לי …
אל תגיעו למצב שנגמרו לכם הקונדומים, קנו שתי חבילות שאחת תמיד תהיה "לשעות חירום"… כשאתם שמים קונדום אתם לא צריכים להפסיק את האקט המיני. בשביל לצמצם את ה"הפרעה" של לבישת הקונדום אתם יכולים לשים את הקונדום בהישג יד ובכך לחסוך התעסקות וזמן (בכיס/בארנק/בשידה ליד המיטה).

 

שתפו

10 גורמים שעלולים להביא לירידה בחשק המיני

ירידה בחשק ובתפקוד המיני היא דבר אשר יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. גברים ונשים כאחד. הבשורות הטובות הן שעשויות להיות לכך סיבות שונות ובהתאם גם פתרונות שונים ומגוונים.

אולי זה נראה שהכי קל לגלוש באינטרנט ולקנות משהו שיעשה לנו "סופר-זקפה/אורגזמה", אבל רב הסיכויים שמדובר בשרלטנות או במקרים חמורים יותר עלול לגרום לנו נזק. לכן אם את/ה חווה ירידה בחשק המיני כדאי להיוועץ ברופאים/מטפלים, אשר יאבחנו את הסיבה (פיזית או נפשית) ויתנו טיפול מתאים, אשר יוכל להעניק לך חיי מין בריאים ומהנים.

הנה דוגמה ל- 10 גורמים שעלולים  לגרום לירידה בחשק המיני:

  1. זוגיות במשבר

בעיות עם בני הזוג הן אחד הגורמים המשמעותיים ביותר כשמדובר בירידה בחשק המיני. עבור נשים, תחושת הקרבה והאינטימיות חשובה מאוד לפני המגע המיני, והיא יכולה לגרום לעלייה משמעותית בחשק המיני. אצל גברים ונשים שחווים מערכת יחסים סוערת עם הרבה מריבות וכעסים, חוסר נאמנות ובעיות אמון שונות, יש סיכוי גבוה יותר לפגיעה בליבידו. לכן, מומלץ לייצר שיח פתוח ומקרב עם בן/בת זוג על היחסים שביניכם. אם שיחה כזו לא מסייעת ו/או אם תרצו להעמיק את השיח בניכם תוכלו לפנות לייעוץ זוגי שיעזור לכם לגשר על הפערים שנוצרו.

  1. מחסור בשעות שינה

ישנן סיבות רבות למחסור בשעות שינה: קשיים להירדם, נדודי שינה, עבודה מרובה, גידול ילדים קטנים ועוד. כל מה שמדיר שינה מעיניך גם מרחיק ממך את החשק המיני הבריא. אם לא הצלחת לייצב את שעות השינה שלך, בגלל שהגוף "לא משתף איתך פעולה", ייתכן ואתה זקוק לייעוץ מקצועי.

  1. גידול ילדים קטנים

ילדים זו ברכה, אך לצד הברכה יש גם הרבה עבודה, מחסור בשעות שינה ומתח אשר גורמים לעיתים לריחוק בין בני הזוג. האינטימיות, שהייתה שמורה לפני כמה שנים רק לשניכם, הופרה, וכעת כדי למצוא לה זמן, צריך לתאם יומנים. תחושה זו יכולה לפגוע בחשק המיני. לכן, כדאי למצוא דרכים לבלות זמן איכות יחד, רק בני הזוג, ללא הילדים על מנת לשמר את הקרבה ולטפח את הזוגיות.

  1. דימוי עצמי נמוך

יש קשר הדוק בין האהבה העצמית שלכם לגוף שלכם ובין הליבידו. אם אינכם אוהבים את הגוף שלכם כמו שהוא, או עסוקים בניסיונות לשנות ולשפר אותו, ייתכן שגם החשק המיני שלכם ירד. למדו לקבל את הגוף שלכם באהבה ללא קשר למשקל או גובה וגלו שהאהבה העצמית שלכם יכולה להיתרגם לחשק מיני.

  1. תרופות

ישנן תרופות, שנטילתן על בסיס קבוע עלולה לפגוע בחשק המיני. לדוגמה: נוגדי דיכאון, תרופות נגד לחץ דם גבוה, גלולות למניעת הריון, כימותרפיה, תרופות הניתנות לטיפול באיידס, תרופות לטיפול בבלוטת ערמונית מוגדלת, ותרופות לטיפול בהתקרחות אצל גברים ועוד. אם יש חשש שתרופה מסוימת פוגעת בחשק המיני שלך פנה לרופא ואל תפסיק ליטול אותה ללא התייעצות. לעיתים שינוי המינון יכול לסייע ולהחזיר את החשק המיני.

  1. סכרת

אנשים חולי סוכרת נוטים לסבול מבעיות של תפקוד מיני פי שלושה יותר מאשר אנשים בריאים, או חולים במחלות אחרות. ב- 12% ממקרי הסוכרת, הסימפטום הראשון הוא בעיה של אי תפקוד מיני. אצל גברים המחלה יכולה לפגוע בזקפה ואצל נשים עלולה להביא ליובש בנרתיק. טיפול נכון במחלה יכול להחזיר את התפקוד המיני ואיתו גם את החשק המיני.

  1. ירידה בטסטוסטרון

להורומון ה-T, הטסטוסטרון, יש תפקיד חשוב בליבידו אצל גברים. ככל שגברים מתבגרים רמות ה T שלהן יורדות. ירידה בהורמון ה-T לא פוגעת בהכרח בחשק המיני אולם היא עשויה לעשות כן, יחד עם זאת זה דבר שניתן לעקוב אחריו בקלות, . בדיקת הטסטוסטרון היא בדיקת דם פשוטה, אינה דורשת צום או הכנה מיוחדת וזמינה בכל קופות החולים. אם נמצאה רמת טסטוסטרון נמוכה, לרוב יציע הרופא טיפול בטסטוסטרון. כיום קיימים בישראל מספר תכשירים תרופתיים של טסטוסטרון בג'ל למריחה על העור או בזריקה. תכשירי הטסטוסטרון הם תרופות המחייבות מרשם רופא וניתנות לרכישה בבתי המרקחת.

  1. עליה בהורמון הפרולקטין (אצל גברים)

הורמון הפרולקטין אחראי, בין השאר, על היווצרות חלב אצל נשים בהריון, אך כשהוא נמצא ברמות גבוהות מדי אצל גברים הוא עלול לפגוע בליבידו (החשק המיני). גם לפתרון בעיה זו מומלץ ליצור קשר עם רופא.

9. שימוש קבוע באלכוהול וסמים

כוס יין יכולה לגרום לכם להרגיש יותר פתוחים וסקסיים, עם זאת צריכת יותר מדי אלכוהול, לאורך תקופה ממושכת, יכולה להוריד את החשק המיני, כנ"ל כשמדובר בסמים. אם אתה מגיע שיכור/מסטול לכל מפגש אינטימי ייתכן  ותוריד את החשק של הפרטנר/ית שלך. שתיית אלכוהול גם מדללת את הדם ויוצרת סבירות גבוהה יותר לדימומים ועל כן יש סיכון גדול יותר להידבק במחלות ומין ואיידס. אם יש לך חשש שאין לך שליטה על כמויות האלכוהול/סמים שאתה צורך, כדאי שתפנה לייעוץ, פרטים נוספים כאן.

  1. מתח, חרדה ודיכאון

יש אנשים שפועלים מצוין תחת לחץ, אבל לרוב האנשים קשה להרגיש סקסיים ו'להכנס למוד' במצבים כאלה. כולנו חווים מתח בבית, בעבודה או בזוגיות מידי פעם, וכשאנו במתח החשק המיני שלנו עלול להיפגע.

במקרים בהם המתח הוא נקודתי ולא מתמשך, אפשר לנסות ולשתף את בן הזוג ולייצר יחד איתו אווירה שלווה ומרגיעה שתכניס אתכם למצב רוח המתאים – אמבטיה ארוכה, מסאז', מוסיקה שלווה ועוד.

בנוסף אפשר להביא בחשבון כי זהו מצב חולף (למשל במקרים של תקופות מבחנים, מעברי דירה ומתחים המתרכזים סביב אירועים מיוחדים). במקרים כאלה אפשר להחליף את יחסי המין באינטימיות מסוג אחר אשר תורמת להפגת מתחים ורוגע. דווקא כאשר הלחץ לקיום יחסים יורד, מתקיימת אוירה מאפשרת יותר שמקדמת את החזרה לתפקוד תקין.

דיכאון וחרדה עשויים גם הם להשפיע על החשק המיני, אם מדובר בהרגשה מתמשכת, כדאי לפנות לעזרה מקצועית.

כמו כן, בעיות רגשיות שאנו נושאים מילדות ולא טופלו (לדוגמה, חינוך מיני נוקשה שקיבלנו מהסביבה) או שאלות לא פתורות הקשורות לזהות המינית שלנו, גם עשויות להביא למתח, חרדה או דיכאון. בעיות כגון אלה לא נעלמות מעצמן, והטיפול בהן צריך להיות ארוך טווח ומעמיק. לכן מומלץ לשתף בהן את הקרובים לכם ו/או לפנות לייעוץ מתאים.

בילוי נעים !

שתפו

10 יתרונות מפתיעים לסקס! (מעבר ליתרון הידוע לכולם…)

 

  1. Lovers Cuddling in Bed

    חיי מין פעילים שומרים על מערכת חיסונית חזקה ובריאה. גופם של אנשים המקיימים יחסי מין "נלחם" טוב יותר בחיידקים, וירוסים ומזיקים שונים. כך עולה ממחקר שנערך באונ' פנסילבניה, בו מצאו שסטודנטים בקולג' שקיימו יחסי מין פעם או פעמיים בשבוע היו בעלי מערכת חיסונית טובה יותר מאשר סטודנטים שקיימו יחסי מין בתדירות נמוכה יותר. נשמע טוב נכון ? יחד עם זאת זה עדיין לא פותר אותנו מלחזק את המערכת החיסונית גם בדרכים אחרות כמו: תזונה נכונה, פעילות ספורטיבית, שינה ושימוש בקונדום בכדי לא להידבק במחלות מין ואיידס.

  2. יחסי מין מגבירים את החשק המיני. רבים חושבים שזה הפוך, ככל שנקיים פחות יחסי מין כך נשתוקק להם יותר, אך ההיפך הוא הנכון. אצל נשים סקס מגביר את ההפרשות בנרתיק, את זרימת הדם בנרתיק ואת הגמישות שלו – שלושה דברים שהופכים בסופו של דבר את המין לטוב יותר עבור האישה.
  3. אצל נשים סקס משפר את השליטה בשלפוחית השתן. שרירי רצפת אגן חזקים  חשובים מאוד בכדי למנוע בריחת שתן, תופעה שעלולה לפגוע ב 30% מאוכלוסיית הנשים. סקס הוא כמו התעמלות לשריר רצפת האגן. כשאת חווה אורגזמה שרירי רצפת האגן מתחזקים !
  4. מוריד את לחץ הדם. מחקרים מצביעים כי יחסי מין תורמים להורדת לחץ הדם (לא אוננות). אז עכשיו את הדיאטה נטולת המלח שלכם אתם יכולים לתבל בסקס !
  5. הוא נחשב לפעילות ספורטיבית ! בסקס שורפים כחמש קלוריות בדקה, לעומת צפייה בטלוויזיה בה אנחנו שורפים רק 4 קלוריות בדקה. בסקס אנחנו מאמנים את סיבולת הלב והריאה ומחזקים שרירים. אז אם אתם מפנים לעצמכם זמן קבוע לאימון ספורט, למה שלא תקבעו גם "אימון" קבוע לסקס ?
  6. סקס מוריד את הסיכויים להתקף לב, בעיקר אצל נשים. חיי מין בריאים טובים ללב שלך. מעבר לזה שזו דרך טובה להאיץ את פעימות הלב, זה גם מאזן את רמון האסטרוגן והטוסטסטרון בגוף, שני הורמונים שכאשר אינם מצויים באיזון טוב בגוף עלולים להביא לאוסטויפורזיס ו/או התקפי לב.
  7. סקס מפחית כאבים. אולי כאב ראש כבר לא יכול להיות תירוץ… לפני שאתם לוקחים אקמול, נסו קודם להגיע לאורגזמה. אורגזמה יכולה לחסום כאב, היא משחררת הורמונים שעוזרים להפיג את הכאב. גירוי מיני ללא אורגזמה גם יכול לעשות את הפעולה. מדובר בכאבי גב, רגליים, כאבי ראש וכאבי מחזור (מין באופן סדיר יכול להפחית את כאבי המחזור).
  8. מפחית את הסיכוי ללקות בסרטן הערמונית. לגברים הגומרים בתדירות גבוה (21 פעמים בחודש ויותר) יש סיכוי נמוך יותר ללקות בסרטן הערמונית, כך פורסם במחקר ב Journal of the American Medical Association. מדובר גם באוננות לא רק ביחסי מין. כמובן שנלקחו בחשבון פרמטרים נוספים במחקר, אבל לשפיכה מרובה יש השפעה טובה על הערמונית, אז למה לא ?
  9. משפר את איכות השינה. אחרי סקס משוחרר בגוף ההורמון פרולקטין אשר אחראי בין השאר גם על תחושת השלווה והנינוחות. לכן אחרי סקס אנחנו זוכים בד"כ לשינה טובה במיוחד.
  10. מוריד את רמת המתח והחרדה בגוף. קרבה לבן זוג / בת זוג אהובים מפחיתה את רמת המתח והחרדה. חיבוקים, ליטופים וגירוי מיני משחררים בגוף הורמון בשם אוקיסיטוצין המכונה גם "הורמון האהבה". לפי מחקרים עדכניים הוא עשוי להשפיע על יצירת האמון הבין אישי.

לסיכום סקס ואינטימיות מחזקים את הדימוי העצמי ומגבירים את תחושת האושר וזה כל מה שאנחנו רוצים, לא ? להיות מאושרים…

שתפו

אוננות – מיתוסים מגוחכים ועובדות נכונות

אוננות היא פעולה שמביאה לסיפוק מיני ללא פרטנר, ברב המקרים מדובר על חיכוך של איבר המין עם הידיים או עם אביזרי מין (ויברטור) או כמו שאמר וודי אלן :"אוננות היא סקס עם האדם האהוב עלי ביותר". מצחיק נכון ?

אבל כמה מאיתנו שומעים את המילה אוננות ומתכווצת להם הבטן מרוב מבוכה או אפילו רגשות אשם ? היחסים האישיים שיש לכל אחד מאיתנו עם סיפוק מיני עצמי יכולים להיות מורכבים מאוד. כנראה בגלל כל מני אגדות מופרכות ומגוחכות כמו: אוננות יכולה לגרום לעיוורון, לאי שפיות, לנשירה של איבר המין, לחרשות ולאי פיריון אתם יכולים להירגע – כל זה פשוט לא נכון. הנה עוד כמה מיתוסים לא נכונים בעליל לגבי אוננות:

רק גברים מאוננים. לא נכון ! גם גברים וגם נשים מאוננים. אמנם המבנה הפיזי של גברים ונשים שונה, גברים צריכים לגרות את הפין כדי לגמור ונשים צריכות לגרות את הדגדגן ואת הנרתיק – אבל שני המינים יכולים ונהנים מסיפוק עצמי. הסיבה שחלקנו חושבים שרק גברים מאוננים היא סיבה חברתית-תרבותית בלבד. בפועל: כולנו מאוננים וטוב שכך.

מי שמאונן מגיע לסקס בלי חשק. לא נכון ! להיפך. אוננות מגבירה את החשק המיני, ככל שמגיעים ליותר אורגזמות כך רוצים אותן יותר ובתדירות גבוהה יותר. עם האוכל בא התיאבון … דווקא מי שאינו מאונן/מקיים יחסי מין בתדירות נורמטיבית, יכול להרגיש שאין לו צורך במין כי הגוף מתרגל להיעדר אורגזמה ולכן פחות זקוק לה.

אוננות זה לא בריא. ממש לא נכון ! אוננות היא דבר בריא מאוד כי בזמן האורגזמה מופרשים לגוף חומרים מרגיעים שמפחיתים את הלחץ הנפשי. אם הגוף שלנו מאותת לנו שהוא צריך להגיע לפורקן – לגמור, אין סיבה שננסה לדכא אותו. עדיף לאונן ולהשתחרר מהלחץ מאשר לשמור את הכול בבטן. ממחקר אוסטרלי שפורסם ב 2013 התגלה כי אוננות אצל נשים עוזרת למנוע דלקות בנרתיק ובצוואר הרחם, עוזרת להפחתת הסיכוי ללקות בסוכרת, עוזרת בהפחתת נדודי שינה ומחזקת את שרירי רצפת האגן. אוננות אצל גברים עוזרת בהפחתת הסיכוי ללקות בסרטן הערמונית, מפחיתה דיכאון ומשפרת את המערכת החיסונית. גם אצל גברים וגם אצל נשים אוננות מפחיתה את הסיכוי ללקות במחלות מין ואיידס – אם הדרך היחידה להגיע לסיפוק מיני היא בסקס לא מוגן (בלי קונדום), תמיד עדיף לאונן.

אז אם עדיין לא השתכנעתם שאוננות היא מעשה טבעי שמתאים לכולם הנה כמה עובדות מאוד נכונות על אוננות שישפרו לכם את יחסי המין והחיים בכלל:

אוננות מתחילה אצלנו כבר בהיותנו עוברים ברחם והיא חלק מההתפתחות המינית הבריאה של האדם.

אוננות תאפשר לכם ללמוד מה הכי טוב לכם בסקס, אילו מקומות מגרים אתכם יותר ואילו פחות, מה יכול להביא אתכם לאורגזמה ובאיזה עוצמה. כשאתם מכירים את הגוף שלכם טוב, תוכלו להכיר אותו אותו גם לרפטנר המיני שלכם. מהבחינה הזו, אוננות יכולה לשרת טוב יותר נשים מגברים כי אצל נשים איבר המין יותר מורכב ונסתר מהעין. נשים שהתנסו באורגזמה בעצמן יוכלו כעת לכוון את הפרטנרים שלהם למקום המדויק.

אוננות הדדית היא נורמלית לגמרי ויכולה להיות חלק מקיום יחסי מין מלאים או יכולה להיות במקומם. לא תמיד בני זוג רוצים להגיע לחדירה או למין אוראלי. אוננות הדדית יכולה לספק את שני הצדדים.

אפשר וכדאי להשתמש בחומרי סיכה כדי לא לגרום לגירוי בעור (בעיקר אצל גברים). מי שנוהג לאונן הרבה יכול לחוש גירוי בעור, רגישות בפין ונפיחות קלה – אך אלו תחושות שיעברו תוך יום יומיים.

צעירים מאוננים יותר ממבוגרים בגלל שינויים הורמונאליים שקורים בגופם, יחד עם זאת לאוננות אין גיל, היא מתאימה לכולם בכל גיל.

אוננות היא לא רק לרווקים ! זה נכון שכשאין פרטנר קבוע אוננות יכולה להיות פתרון יותר זמין ליחסי מין, אבל גם בזוגיות אין סיבה להפסיק לאונן – בעיקר אם יש פערים בצרכים המיניים בין בני הזוג, לאונן זו לא בגידה בשום אופן.

התמכרות לאוננות היא תופעה לא מאוד נפוצה ובהחלט ניתן לטפל בה. כשאוננות הופכת להיות מרכז החיים והיא זו שקובעת עבורך את כל סדר היום, כשהיא גורמת לך להתרחק מהפרטנר המיני הקבוע שלך, שהיא גורמת לך להיות תלמיד או עובד פחות טוב ממה שהיית – אז כדאי להתייעץ עם איש מקצוע. מטרתה של האוננות היא לשפר את איכות החיים שלנו אם היא גורעת ממנה, מומלץ לקבל סיוע.

האורגזמה של האישה

האורגזמה של הגבר

איך להגיע לאורגזמה אצל האישה – עם פרטנר או לבד.

 

שתפו

11 שאלות על סטוצים

ThinkstockPhotos-520749240סטוץ הוא סקס מזדמן, כלומר מפגש מיני למטרות מין בלבד, שלא מעורבים בו רגשות או מחויבות מכל סוג שהוא. סקס מזדמן יכול להיות פתרון מצוין במקרים מסוימים, יחד עם זאת הוא גם מעלה הרבה שאלות ולבטים. בכתבה זו ננסה לענות על כמה מהן.

1. האם סטוצים מתאימים לכולם ? כנראה שלא, כי כל אחד מאיתנו בנוי אחרת.
למי זה כן יכול להתאים? למי שרוצה לחוות משהו חדש. למי שיכול ליהנות מסקס לשם סקס, בלי להיכנס למורכבות של יחסים עם הפרטנר המיני שלו, למי שיודע שהוא לא יחוש שום אשמה או חרטה לאחר מכן. למי שלא רוצה להיכנס למעורבות רגשית ויכול לעשות את ההפרדה בין סקס ורגש, למי שהאנונימיות החלקית הזו מדליקה אותו, למי שנמאס לו לעשות ביד או להשתמש בוויברטור ולמי שפשוט רוצה להרגיש את התחושה המדהימה אחרי סקס טוב, אבל אין לו זוגיות.

מחקר שנערך באוניברסיטת קורנל, שבארה"ב ופורסם ב2014 מצא שההשפעה של סקס מזדמן על איכות החיים שלך תלויה בסיבה שעומדת מאחורי המעשה. החוקרת זאנה ורנגלובה גילתה, שסיכויי הצלחתו של הסטוץ קשורים במניעים שלו. נחקרים שעשו את זה בגלל סיבות חיצוניות, למשל לחץ חברתי או רצון לתת זריקת מרץ לדימוי העצמי שלהם, סבלו יותר מדיכאון, חרדה ומיחושים גופניים לאחר מכן. נחקרים שניגשו לסטוצים מתוך מניעים שנובעים ממניעים פנימיים יותר, כמו רצון עז בהנאה, ריגושים או הרפתקה, לא סבלו מנטיות כאלה.

2. האם נשים וגברים אוהבים סקס מזדמן באותה המידה? חוקרים רבים טוענים שלנשים יש יכולת שונה לעבד סקס מזדמן, מאשר לגברים. כלומר, אצל נשים היכולת להפריד בין סקס לרגשות נמוכה יותר, לעומת גברים, שאצל רובם ההפרדה הזו נעשית בקלות. לכן יש לנשים סיכוי גדול יותר להתאכזב מסטוצים. גם באקט עצמו, מאחר ולא מעורבים בו רגשות (ונשים חשות מגורות יותר כאשר מעורבים רגשות), וגם לאחר מכן, כשאין המשכיות לקשר שנוצר.

ייתכן וזה חותר תחת מחשבות שוויונות שקוראות לשוויון בין המינים כמו: כל מה שגבר יכול לעשות במיטה גם אישה יכולה, אך מבחינה ביולוגית, מיניות אצל נשים נקשרת עם הורמון האוקסיטוצין. הורמון זה מופרש בין היתר בזמן הריון, לידה, הנקה, ונחשו מתי עוד? בזמן חיבוק! משום כך לרוב הנשים יש העדפה ברורה למין בתוך מערכת יחסים ולא לסטוצים.
זה לא אומר שנשים אינן חובבות סטוצים, זה רק אומר שהמנגנונים של נשים וגברים עובדים אחרת, ושעל הנשים לבדוק טוב יותר את עצמן לפני שהן ניגשות למין מזדמן. מצד שני, מי שסקרנית לבדוק סטוצים, כדאי שתעשה זאת, ושתהיה נאמנה לתשוקותיה.
ויש גם את עניין הדימוי, וגם היום גברים עדיין מביטים אחרת על נשים שרוצות סקס מזדמן, והסיכויים שיחסים שהחלו בסקס נטול רגשות יהפכו למערכת יחסים יציבה עדיין נמוכים. לכן לנשים כדאי לזכור שאם המטרה היא סקס בלבד, לכו על זה, אבל אם יש לכן תקווה שמשם תצמח גם זוגיות רוב הסיכויים שתתבדו.

3. אז איך יודעים שזה סטוץ ? פשוט מאד, כדי להיות הוגנים כלפי כל הצדדים, על הפרטנרים להודות כבר בהתחלה שזה מה שהם מחפשים – סקס ולא יותר. אם זה מה שהפרטנר שלך מחפש – בינגו ! אם לא, עדיף להמשיך הלאה. האפשרויות האחרת, להגיד רק לאחר הסקס שזה היה רק עניין גופני, לא הוגנת כלפי הפרטנר השני, שאולי היו לו רגשות מסוימים או ציפיות מסוימות ויכול להרגיש מנוצל ופגוע. אז כדאי מאוד שמראש תתאמו ציפיות, ככה גם הסקס יהיה הרבה יותר טוב, משוחרר ומענג.

4. האם אפשר להגשים פנטזיות בסטוץ ? בוודאי ! סטוץ יכול להיות המקום לתת דרור לכל המחשבות והפנטזיות שלכם. לפעמים קל יותר לשחרר עכבות עם אדם שאנחנו לא ממש מכירים ולא כל כך משנה לנו מה הוא יחשוב עלינו אחר כך. אולם חשוב שזה יהיה מוסכם על שני הצדדים, לכן, כל מה שעולה לכם בראש צריך להיות מוסכם עם הפרטנר ומתואם מראש. אחרת, זה יכול להפוך לאירוע מאוד מביך…

5. האם סטוצים הם גן עדן לגברים ? לא בהכרח. אצל רוב הגברים הנתק בין הרגשות לבין הסקס בא בקלות יותר, אבל ממש לא אצל כולם. אם אתה נמנע מסקס מזדמן זה לא אומר שאתה "מוזר" או אחר. זה רק אומר שאתה קושר את הסקס שלך עם הרגשות שלך, וטוב שאתה מצליח להתחבר אל הרגשות האלה. אל תרגיש לא בסדר אם אין לך את הצורך בסקס חסר משמעות.

6. האם סטוצים בתור ריבאונד זה טוב או רע ? לפעמים אחרי שנגמרת מערכת יחסים, אנחנו "מרפדים את העצב" בסטוצים שונים. נכנסים למערכות יחסים לא מחייבות כדי שיסיחו את דעתנו מהכאב האמיתי של הפרידה שחווינו. מצד אחד, אם מתחשק לך סקס אז למה לא בעצם ? מצד שני, כדאי תמיד לחשוב, האם הסטוצים נועדו להכהות איזה כאב שפועם בגלל הפרידה ? ברב המקרים סטוצים לא מאחים את השבר שבלב. לכן מומלץ לא לתלות בהם תקווה שירפאו אתכם מהפרידה, כי סביר שתתאכזבו בסוף…

7. האם סטוצים מסייעים לבריחה ממחויבות ? כנראה שכן. לא לכולנו מתאימה זוגיות קבועה ויציבה בכל רגע בחיים, לחלקנו זה אולי לא יתאים לעולם. אז טוב שיש אפשרות ליחסים לא מחייבים המבוססים על סקס ומאפשרים לנו "להיות בלי, להרגיש עם". לקבל קצת חום ואינטימיות מבלי להתחייב ולהביא למערכת היחסים את עצמנו באמת.
רק בדקו את עצמכם האם הבחירה בכך היא מתוך מודעות או מתוך בריחה או חוסר ברירה?

8. האם יש קשר בין סטוצים לחוסר ביטחון ? יכול להיות קשר. אם אנחנו מחפשים סקס מזדמן רק כדי לקבל תשומת לב ממישהו, כדי להרים לעצמנו את הביטחון העצמי ולהגיד לעצמנו שאנחנו שווים, סביר שזה ייפגע בנו בסופו של דבר יותר מאשר יתרום. המפגשים המיניים יתנו לנו במהירה את התחושה שאנחנו רק גוף או כלי להנאה, וישאירו מאחור את שאר התכונות הנפלאות שיש לנו, כמו כמה אנחנו חכמים או רגישים או מצחיקים. לכן כשאנחנו בוחרים ללכת על סקס מזדמן' אנחנו תמיד צריכים לזכור מה הסיבה שבגללה הגענו אליו והאם הוא באמת מועיל לנו.

9. האם אלכוהול מאפשר יותר סטוצים ? יכול להיות. אלכוהול גורם לנו לשחרר עכבות. אם נמנענו עד היום מסקס מזדמן מסיבות של ביישנות או חשש, ייתכן שאלכוהול ישחרר לנו קצת את החבל. אבל חשוב לשים לב היטב, כשאנו תחת השפעת אלכוהול – האם הבחירה שלנו בסקס מזדמן היא מודעת? האם אנחנו עוד צלולים מספיק כדי לשלוט בגוף שלנו? כדי לסרב? כדי לדעת מה מתאים לנו? במידה ולא, אז כבר לא מדובר בסטוץ, אלא בניצול מיני. משום שלא באמת בחרנו בו. דווקא כשמגיעים לסקס מזדמן' כדאי מאוד לשים לב לכמויות האלכוהול שאנו צורכים כדי לא להתבלבל בין הרפתקה נעימה לבין איבוד שליטה. וכמובן, אם הגענו לסקס והפרטנר שלנו לא יכול לשלוט בעצמו, כלומר "שפוך" מדי, עדיף שניתן לו לישון. כי סקס עם מישהו שלא יכול לשלוט בעצמו, הוא כפייה מינית, ואנחנו לא כאלה…
10. איך יכולות נשים לשמור על עצמן בסטוץ ?
– אל תלכי אתו בלי להגיד לחברים שלך לאן את הולכת, מה השם שלו ומתי תצרי איתם קשר שוב.
– תסמכי על האינטואיציה שלך, אם משהו מרגיש לך מוזר, תלכי.
– אל תשאירי את כוס המשקה שלך לבד.
– תעשו את זה במקום בו תרגישי הכי בטוח. צריך לזכור, זה בכל זאת מין עם אדם זר לחלוטין, ואת לא רוצה להימצא במקום שלא תוכלי לצאת ממנו בקלות בכל רגע שתרצי. מומלץ לבחור מקום נטרלי או מקום שנותן לך הרגשה מוגנת.

11. מה אסור לשכוח בסטוץ ? קונדום ! אם בעבר "הזהירו" אותנו מסטוצים כדי שלא נכנס להריון, היום זה כבר ממש לא הדבר הראשון שקונדום צריך למנוע. למניעת הריון יש אמצעי מניעה נוספים כמו גלולות ועוד, אבל רק קונדום ימנע הידבקות במחלות מין ואיידס. אין מה לעשות, כשמדובר בפרטנר לא מספיק מוכר, הדבר הכי חשוב זה להגן על עצמך (וגם לשמור על הפרטנר, במידה ואתה נושא מחלה ואפילו לא יודע על כך). זכרו: מחלות מין ואיידס עוברות במגע מיני לא מוגן, גם כשמדובר במין אוראלי ואנאלי.

אז עכשיו אחרי שאתם יודעים כל כך הרבה על סטוצים, אתם רק צריכים להחליט האם אתם הטיפוס המתאים לזה ואם כן, רק קחו קונדום ותבלו !

שתפו

למה הפסקנו לקרוא להן זונות ומה הקשר לקולנוע?

המושג "אישה בזנות"

עלול להישמע מכובס לעומת המילה "זונה". יכול להיות שאתם כבר מכירים את המינוח הזה ואתם נוחרים עליו בבוז, כי כמה כבר אפשר עם הפוליטקלי קורקט המתחסד הזה? אוקי. אנחנו מקבלים את הנחירה הזו בהכנעה.

אם שרדתם את הפסקה הראשונה, תנו לנו עוד רגע של הקשבה ונסו להיכנס לראש…

המילה "זונה", המוכרת בעיקר כקללה, היא שם תואר של אישה חסרת פנים, אנונימית וכמעט לא אנושית.

במושג "אישה בזנות" מופיעה ראשית כל המילה "אישה". זו יכולה להיות כל אישה, גם אחת שאתם מכירים, כמו השכנה, האישה מהאוטובוס ואפילו מישהי שלמדה אתכם בכיתה.

כשאתם אומרים "אישה בזנות" אתם מבטאים תפיסת עולם השומרת לכל אשה את הזכות לקבל יחס של אישה, ללא קשר לאופן בו היא משתכרת. תפיסת העולם הזו גם משאירה מקום לאפשרות שאותה אישה תחולל שינוי בחייה ותיחלץ מהזנות.

אצל רובנו ה"זונה" שייכת לסרטי קולנוע, לפורנו, לרומנים עבי כרס ולשוליים החברתיים המפוקפקים והרחוקים. בדרך כלל קשה לנו לפתח אמפתיה כלפי משהו שנמצא כל כך רחוק מאתנו.. באפלה… וכך, ה"זונה" מפסיקה להיות אישה, אבל רק אצלנו בראש, בגוף שלה היא נשארת אישה כל הזמן.

מבינים למה הסמנטיקה חשובה? האמת שאנחנו מביאים לכם רק את קצה הקרחון של הסיפור וחשוב לקבל עוד נקודות מבט על נשים שמעורבות בזנות, בשביל להבין את העניין לעומקו.

כיצד? יותר פשוט ממה שאתם חושבים. במיוחד בשבילכם אספנו 4 סרטים עלילתיים, שונים לחלוטין אחד מהשני, אך המאחד את כולם הן הדמויות הראשיות: נשים בזנות. צפייה מהנה.

"חברה בתשלום" – בימוי סטיבן סודברג. בשנת 2009 שחקנית הפורנו סשה גריי, הופיעה בתפקידה הראשון בסרט קולנוע עצמאי. בסרט גריי מגלמת את צ'לסי בת ה-22, אישה בזנות שמרוויחה 2000 דולר לשעה. לצ'לסי יש בן זוג, הם חיים יחד והוא יודע במה היא עוסקת לפרנסתה. הוא לעומתה, עובד כמדריך כושר שמרוויח 150 דולר לשעה. תיאור החיים הקפיטליסטים מנותקי הרגש של השניים, והמפגשים של צ'לסי עם הלקוחות העשירים, לא מפסיקים לעורר מחשבה, גם הרבה אחרי שהסרט נגמר. על הקשר שבין גוף וחומר, כסף ורגשות, קור וניתוק והיעדר אנושיות שמקורה בחום ואהבה. באפריל 2016 תשודר בארה"ב סדרת טלוויזיה המבוססת על הסרט.

"מונסטר" – בימוי פטי ג'נקינס. איילין וורנוס הייתה אישה בזנות חסרת בית ומכורה לאלכוהול שהפכה להיות הרוצחת הסדרתית הראשונה בארה"ב שהוצאה להורג. הסרט מבוסס על סיפור חייה. תיאור חייה הבלתי נסבלים של איילין ואיך היא מצליחה למצוא אהבה בתוך כל הכאוס ואיבוד השפיות פשוט מהפנט. בשנת 2003 קיבלה השחקנית הראשית שרליז ת'ורן את פרס האוסקר על המשחק המופתי שלה בסרט.

"אירינה פאלם" – בימוי: סאם גראבארסקי. מריאן פיית'פול מוכרת לנו כזמרת אך ב2007 יצא סרט בכיכובה, בו היא מגלמת את דמותה של אירינה פאלם. פאלם היא סבתא אשר נכדה חולה מאוד וכעת על משפחתה לגייס סכום כסף גדול כדי לממן את הטיפול בו. בעקבות הטרגדיה המשפחתית פאלם מחליטה לעבוד במועדון חשפנות אשר נותן סוגים שונים של שירותי מין והיא הופכת לאחת מעובדות המקום. הסרט דרמתי, עם הרבה קריצות קומיות ומרגש מאוד.

אני כריסטיאנה פ. – בימוי יולי אדל. בסוף שנות השבעים, חשפו בספר מטלטל, שני עיתונאים גרמניים את תיעוד חייה של הנערה כריסטיאנה פ., שהפכה למכורה לסמים קשים בגיל 12 ובהמשך לזה גם התדרדרה לזנות. בשנת 1981 הספר הפך לסרט והפך אותה ואת סיפורה למוכרים בכל העולם. חייה של כריסטיאנה מתארים את הקלות הבלתי נסבלת של ההתמכרות, כמה קל לפתות נערה לשימוש בסמים וכמה קשים חייה הופכים להיות כשהיא מכורה.

 

שתפו

נגיף הפפילומה האנושי HPV

וירוס הפפילומה

Papilloma virus – 3d rendered illustration

נגיף הפפילומה האנושי HPV, הוא זיהום שכיח בקרב נשים וגברים המועבר במגע מיני.

מרבית האנשים הפעילים מינית ידבקו בנגיף הפפילומה האנושי בשלב כלשהו במהלך חייהם (כ- 80%).

רב האוכלוסיה שנדבקת בנגיף לא מפתחת תסמינים או בעיות בריאותיות כלל.

קיימים יותר מ- 100 זנים של פפילומה העוברים דרך מגע מיני, סוגים מסוימים של הנגיף עלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם, סרטן הפין, האשכים, פי הטבעת הרחם  והלוע וסוגים מסויימים גורמים ליבלות על אברי המין. הזנים שגורמים ליבלות באברי המין שונים מהזנים שעשויים לגרום להתפתחות סרטן.

  • כיצד נדבקים ב- HPV?

HPV מדבק במגע בין עור וריריות של איברי המין, בדרך כלל בחדירה וגינאלית או אנאלית,

גם בחיכוך בין אברי המין ובמין אוראלי ניתן להדבק בנגיף. מאחר והנגיף בדרך כלל מופיע ללא תסמינים, רובנו יכולים להדביק אנשים אחרים מבלי לדעת זאת כלל.

  • האם יש חיסון נגד HPV?

לאחרונה פותחו שני חיסונים בטוחים לשימוש כנגד זני נגיף הפפילומה האחראים לרוב מיקרי הסרטן הנגרמים על ידי הנגיף. אחד מהחיסונים נותן גם הגנה מפני זנים גורמי יבלות באברי המין. החיסון מומלץ לנשים בגילאים 9-45 בגברים  בגילאים 9-26. החיסון נמצא יעיל במיוחד בנשים שחוסנו בטרם החלו בפעילות מינית.

מעקב שנתי וביצוע משטח PAP מומלצים לכל הנשים הפעילות מינית, גם אלה שקיבלו חיסון, במטרה לאבחן שינויים טרום סרטניים בשלב מוקדם המאפשר ריפוי מלא.

חיסון לגברים ניתן בימים אלו במרפאת לוינסקי.

  • כיצד עוד ניתן למנוע הדבקה ב- HPV?

שימוש בקונדום (בכל אקט מיני, בכל פרקטיקה מינית ולכל אורך האקט) מוריד באופן משמעותי את הסיכון להידבק בנגיף.

"עבור נשים שקיימו יחסי מין עם גברים שהשתמשו תמיד בקונדום, נמצא כי סיכון ההדבקות שלהן ב- HPV נמוך בכ- 70% מנשים שקיימו יחסי מין עם גברים שאינם משתמשים באופן קבוע בקונדום."

"מאחר ו-HPV עלול לעבור גם במגע מיני שאינו כולל חדירה, אין זה מפתיע שהתרחשו מקרי הדבקה מעטים בנשים שדיווחו על שימוש תמידי בקונדום. בנוסף, המחקר מראה כי שימוש עקבי בקונדום מעניק הגנה טובה כנגד סוגים שונים של HPV: הן בסוגים המהווים סיכון גבוה, והן בסוגים המהווים סיכון נמוך."

מתוך: The New England Journal of Medicine, p.354

  • אילו בדיקות מגלות HPV?

אין בדיקה לגילוי HPV לגברים או לנשים.

אצל נשים קיימת בדיקת PAP, שהיא משטח וגינאלי המתבצע ע"י גניקולוג. הבדיקה מזהה שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם שעשויים להעיד על הדבקה קודמת ב- HPV אך זו איננה בדיקה לגילוי HPV.

בדיקה דומה לגברים נמצאת כיום בשלבי פיתוח ועוד לא מוצעת לקהל הרחב.

  • האם יש טיפול או תרופה ל- HPV?

אין טיפול או תרופה לנגיף עצמו, ההחלמה מתרחשת באופן ספונטני בתקופה של עד שנה.

ישנן דרכים לטפל בבעיות הבריאותיות שהנגיף עשוי לגרום. אפשר לטפל ביבלות על-ידי הסרתה כירורגית, הקפאה או צריבה. עם זאת,  חשוב לדעת שאין זה טיפול במחלה אלא רק הליך אסטטי ואינו מונע אפשרות הדבקה של הפרטנרים המיניים. היבלות עשויות לחזור גם לאחר הסרתן, כך שלפעמים יש לחזור על הטיפול. במידה והיבלות אינן מטופלות הן עשויות להעלם לבדן, להישאר אותו דבר או לגדול, אך הן לא יהפכו לסרטן!

במידה התגלו שינויים סרטניים בבדיקת PAP הנגעים יוסרו. גילוי מוקדם מאפשר ריפוי מלא.

  •  האם יש קשר בין מספר הפרטנרים שלי ל –HPV?

ככל שמספר הפרטנרים רב יותר, הסיכוי להידבק גבוה יותר, אך גם אם יש פרטנר אחד בלבד ניתן להידבק, אם הפרטנר נדבק בעבר. הדרך היחידה שלא להידבק – היא לא לקיים יחסי מין כלל.

  • גיליתי שיש לי יבלות באיבר המין, מה לעשות?

יבלות אינן מהוות סיכון בריאותי. בגלל שיבלות באברי המין מדבקות עבור פרטנרים מיניים, כדאי ליידע אותם ולהימנע מפעילות מינית עד שהיבלות ייעלמו. בנוסף, כדאי שתבדקו למחלות מין נוספות.

אם לפרטנר שלך יש יבלות באברי המין, כדאי להימנע מקיום יחסי מין עד שהיבלות ייעלמו.

 

סרטן מערכת המין הנשית – האגודה למלחמה בסרטן

סרטן מערכת מין הגברית – האגודה למלחמה בסרטן

חיסון נגד סרטן צוואר הרחם מנגיף הפפילומה – משרד הבריאות

 

 

שתפו
שתפו