הצורך בחינוך למודעות ל-HIV ו - איידס בקרב טרנסג'נדריות הצורך בחינוך למודעות ל-HIV ו - איידס בקרב טרנסג'נדריות
מיקום המרפאה: רחוב לוינסקי 108, בתוך התחנה המרכזית החדשה, בקומה 5 (מעל קווי אגד 4,5).
בחרו עמוד

 Need for HIV/AIDS Education and Intervention for MTF Transgenders: Responding to the Challenge

קישור למאמר: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16893831

טרנסג'נדריות הן נשים אשר אינן מתחברות למגדר המשקף את המין הביולוגי שלהן. חלקן עשויות לעבור שינויים פיזיים בגופן על מנת לסייע לשינוי המגדרי שלהן.  שינויים גופניים אלה עשויים לכלול נטילת הורמונים, מגוון של ניתוחים לשינוי הגוף, כולל איברי המין והחזה,  ושינויים נוספים. קיים צורך רב בתוכניות חינוך לבריאות עבור טרנסג'נדריות, אשר יתמקדו בגורמי הסיכון להידבקות ב- HIV ובבעיות שונות נוספות, כגון: הידבקות במחלות מין, שימוש בסמים ונושאים פסיכולוגיים נלווים (Lombardi, 2001).

מחקרים בארה"ב מדווחים באופן עקבי על שכיחות גבוהה של הידבקויות ב- HIV בקרב נשים טרנסג'נדריות (Clements, Katz, & Marx, 1999; Nemoto, Luke, Mamo, Ching, & Patria, 1999; Nemoto, Operario, Keatley, Han, & Soma,2004a). למרות הממצאים האפידמיולוגיים הללו, חוקרים מצביעים על כך שהמודעות לסיכוני הדבקות ב HIV ובמחלות מין בקרב טרנסג'נדריות נמוכה מאוד, ופעמים רבות הן ממשיכות לעסוק בפעילויות אשר שמות אותן בסיכון גבוה להידבקות, לרבות מין לא מוגן, מין תחת השפעת אלכוהול/סמים, ושיתוף במחטים (Bemis,Simon, Reback, & Gatson, 2000; Kenagy, 1998; Sykes, 1999). חוקרים מדווחים על 34% שכיחות של שימוש בהזרקת סמים לאורך החיים בקרב אוכלוסייה זו. יתרה מכך, 47% מהטרנסג'נדריות במדגם שצרכו סמים דיווחו שהן משתמשות באותן מחטים ו-49% דיווחו שהן משתמשות במחטים של מישהו אחר במהלך ששת החודשים האחרונים (Lombardi & van Servellen, 2000).

פגיעות פסיכולוגיות נמצאו אף הן כגורמי סיכון להידבקות ב- HIV ולצריכת סמים בקרב טרנסג'נדריות. חוקרים מצאו שלושה גורמים פסיכולוגיים שתורמים להתנהגויות בסיכון: 1) סטיגמה חברתית ודימוי עצמי שלילי נלווה; 2) פגיעות סוציו-אקונומית, והשימוש בסמים ועבודה בזנות הנלווים לפגיעות זו; 3) החיפוש אחר גוף נשי והצורך בגיבוש הזהות (Krammerer, Mason, Conners, & Durkee, 2001). חוקרים שונים אף מציינים שטרנסג'נדריות בעלות נטייה לדיכאון, רגשות של ניכור ואובדנות (Gagne et al., 1997; Kreiss & Patterson, 1997).

בשל הסטיגמה החברתית והאפליה כנגד טרנסג'נדריות, רבות מהן נתקלות בקשיים במציאת מקור פרנסה קבוע, דיור ושירותים המספקים צרכים סוציאליים בסיסיים (Bemis et al., 2000; Bockting, Robinson, & Rosser, 1998; Boles & Elifson, 1994).

Kelly (1995) טוענת שהסטיגמה ממנה סובלים טרנסג'נדריות והרמה הנמוכה של מיצוי זכויות המאפיינת אותן, עשויים לגרום להן לחוש בידוד, בושה, דימוי עצמי נמוך, חרדה, דיכאון ושימוש בסמים, אשר בתורם עשויים להוות גורמי סיכון להידבק ב- HIV. יתרה מכך, טרנסג'נדריות רבות נאלצות להגיע לזנות כמקור פרנסה (Sykes, 1999).

טרנסג'נדריות בעלות רקע אתני שונה חוות לחצים ואפליה בנוסף להיותן טרנסג'נדריות. לחצים הקשורים לזהותן המגדרית, לגזע/האתניות שלהן עלולים להוסיף סיכון לבריאותם. מחקרים מצאו קבוצה זו, בפרט אפרו-אמריקאיים ולטיניים, נמצאת בסיכון גבוה להידבקות ב- HIV (Bay, 1997; Clements et al., 1999). על-כן, התערבויות הקשורות להפחתת הסיכון להדבקות במחלות מין בקרב טרנסג’נדריות חייבות לכלול סוגיות של גזע/אתניות והקשר של סוגיות אלה להתנהגויות בסיכון להידבקות.

ישנם מספר שירותים בריאותיים וחברתיים המוצעים לטרנסג’נדריות בנושא איידס, שימוש בסמים וסוגיות פסיכולוגיות (Lombardi, 2001). בחלק מהמקרים בהם טרנסג’נדריות השתמשו בשירותים קיימים, הן דיווחו על תחושות של בידוד ואפליה (Grimaldi & Jacobs, 1997). Krammerer ועמיתיו (2001) ציינו שטרנסג’נדריות מתלבטות האם לחשוף את ההיסטוריה המגדרית שלהן בפני נותני שירותי בריאות, בשל דאגות לביטחונן וחשש לאפליה. Schilder ועמיתיו (2001) מצאו שהתעללות על ידי ספקי-שירות, התנהגות לא מקצועית ומחסור בטיפול בעל רגישות לטרנסג’נדרות, קיימת בסוכנויות שירותי בריאות. כתוצאה מכך ניתנים טיפולים לא הולמים לאוכלוסייה זו.

מטרת מאמר זה היא לתאר ממצאים ממחקר תיאורי לגבי שימוש בסמים, סיכון לאיידס וסוגיות פסיכולוגיות בקרב טרנסג’נדריות בעלות  רקע אתני שונה בסן-פרנסיסקו. מאמר זה יעשה קישור בין מאמר תיאורי על טרנסג’נדריות לתוכניות התערבות בריאותיות שיכולות לספק שירות קהילתי הולם ורגיש לאוכלוסייה זו.

סיפורים איכותניים על גורמי סיכון הקשורים לאיידס

התנהגויות בסיכון להידבקות ב- HIV: טרנסג’נדריות הדגישו מגוון התנהגויות המהוות גורם סיכון להידבקות ב- HIV, לרבות מתן שירותי מין, קיום יחסי מין תחת השפעת אלכוהול וסמים לא חוקיים, וקיום מין לא מוגן. טרנסג’נדריות דיווחו ששירותי מין היו סוג של הישרדות הודות להיעדר הזדמנויות תעסוקה, הכשרה לקריירה וחינוך. הרבה טרנסג’נדריות העוסקות במתן שירותי מין לא משתמשות באמצעי הגנה באופן עקבי, בגלל שיש להן כישורי משא ומתן גרועים לשכנוע הלקוחות להשתמש בקונדומים ובמחטים נקיות עימן. הרבה טרנסג’נדריות מדווחות על מין לא מוגן לא רק עם לקוחות, אלא גם עם בני זוגן העיקריים. מכאן שצריך להעלות מודעות בקרב טרנסג’נדריות למניעת הדבקות באיידס, בפרט בתחום ההתנהגויות המיניות ויחסים עם בני-זוג עיקריים.

ידע וגישות כלפי איידס: מן הראיונות עולה כי טרנסג’נדריות נוטות להישען על סטריאוטיפים ומיתוסים בניסיון להגן על עצמן מפני הידבקות. השימוש ביותר מקונדום אחד בכל פעם ושימוש ב"גריז" כחומר סיכה לסיוע לחדירה הם דוגמאות לשימושים מסוכנים שטרנסג'נדריות עושות בהן שימוש. פעולות אלה עשויות להסתיים בקריעת הקונדום או שברים מיקרוסקופיים בו, המגבירים את הסיכון להידבקות ב- HIV ובמחלות מין אחרות.

ממחקר זה עולה כי טרנסג’נדריות רבות זקוקות לחינוך ומידע אודות איידס ומחלות מין כדי לסייע להן לחקור את הגישות כלפי אמצעי הגנה; שיפור יעילות עצמית וכוונה להגביר את הידע שלהן לגבי סיכוני הדבקה והדרך הנכונה להשתמש בקונדום, כמו גם מהם הצעדים הנכונים לפעול במידה וקונדום נקרע.

אפליה בשירותי בריאות: משתתפות מקבוצת המיקוד תיארו מחסומים בנגישות לשירותים שונים מאחר והן מספקים שירותים "לא נאותים". משתתפות רבות נתקלו באפליה ובדעות קדומות על ידי צוות וספקי שירות לא רגישים ולא מחונכים. הן גם דיווחו על בעיות בנגישות למתקנים, כגון: בתי-השימוש במקומות אלה: "הלכתי להשתמש בשירותי הנשים, והמאבטח זרק אותי החוצה מהבניין בגלל שהייתי טרנסג'נדרית".

משתתפים גם דיווחו על חוסר רגישות, אפליה והתעללות על ידי ספקי שירותי בריאות. מספרת על כך טרנסג'נדרית: "הם העבירו אותי דרך שש תרופות פסיכוטיות שונות בבת אחת, והאמת שנזקקתי רק לפרמארין (הורמון שנועד לסייע להפיכת הגוף ליותר נשי). אתה מבין מה אני אומרת? כל מה שרציתי זה פרמארין, וקצת תמיכה".

משתתפים גם הביעו דאגות לגבי הצורך ללמד ספקי שירותי בריאות כיצד לטפל בצרכים של טרנסג’נדרים, וכיצד להבין את ההבדלים בין טרנסג’נדריות, לרבות העובדה שלא כל אחד מהם רוצה ניתוח. אומרת על כך טרנסג'נדרית:

חלק מהאתגרים שהרבה טרנסג’נדריות ניצבות בפניהן בעת הליכתן לקבלת טיפול במוסדות בריאות שונים, הן למשל העבודה שפעמים רבות הצוות הרפואי מתנהג כאילו כולנו טרנסקסואליות. כולם למעשה דוחקים בנו לעשות ניתוח, אתה יודע מה אני מתכוונת? זה כאילו כולם חושבים שבגלל שאת טרנסית, את הולכת לעבור ניתוח ואת הולכת לעבור את שינוי המין ואחד הדברים הוא, עבורי, שאני מרגישה כמו שיש לי יותר מידי נושאים להתאושש מהם ושאני צריכה לעבוד עליהם… החברות שלי אמרו לי שהן לא מרגישות בנוח ללכת למקומות טיפול אלה, למרות שהן היו טרנסג'נדריות, הן הרגישו שהן אמורות להרגיש רע בגלל שהן עדיין עם ה"כלים" שלהן. אכן, אנשים שמעבירים תוכניות, צריכים לרכוש יותר חינוך לגבי המונח 'טרנסקסואל' והמונח 'טרנסג'נדר'. למשל, אולי הם צריכים שתהיה להם תוכנית רק עבור טרנסקסואלות… הבנות יחושו אז יותר בנוח אם תהיה להן תוכנית משלהן.  

היעדר בחינוך מיני ובשירותי בריאות: הצורך בשירותי בריאות בוטא באופן חוזר ונשנה על ידי המשתתפות במהלך המחקר. חלק מתוכניות שירותי הבריאות מכוונת ללסביות, הומואים וביסקסואלים, אך לא לספק צרכים ייחודיים עבור טרנסג’נדריות. הרבה טרנסג’נדריות הדגישו את הצורך בשירותי בריאות ייחודיים עבורן:

אני רוצה [שירותים] שמכוונים ספציפית עבור טרנסג’נדריות. אני לא רוצה ללכת במרפאות ולראות גברים הומואים יושבים שם… [או] לראות לסביות יושבות שם, בגלל שהצרכים שלנו שונים. לסבית יכולה לשכור דירה. היא אישה…אף אחד לא הולך להרוג גבר הומו אם הוא מוצא פין בין הרגליים שלו… הם כן בהחלט ישימו סכין בגרונה של אישה עליה יראו שדיים ופין גם יחד. אלה נושאים שצריך לדון בהם. טרנסג’נדריות הן טרנסג’נדריות. הן לא הומואים. הן לא לסביות. זה פשוט מה שזה. זה לשנות ממה שהיית למשהו אחר, וזה אומר שאנשים סביבנו, הסביבה צריכה להשתנות ולהיות רגישה לכך.

התערבות למניעת איידס בקרב טרנסג’נדריות

בתגובה לממצאי המחקר שנאספו משני השלבים שלו, גובשו פרוייקטים להתערבות קהילתית, המכילים שלוש תוכניות שירותי בריאות שונים:

משאבי תמיכה לטרנסג’נדריות ושטח שכונתי: המטרה של תוכנית זו היא ליצור סביבה חברתית מקבלת ותומכת עבור טרנסג’נדריות שנמצאות בסיכון גבוה להידבק ב- HIV. תוכנית זו מספקת שירותים של סדנאות חינוך בריאותי ומקומות בשכונה הכוללים חדרי אורחים עם טלוויזיה/ווידאו, שירותי מקלחות, ארונות הכוללים ביגוד, נעלים, ואביזרים נוספים.

תוכנית זו מאוישת על ידי צוות מיומן ורב-תרבותי של מחנכי בריאות, אשר כולן טרנסג’נדריות מרקע אתני שונה. 18 סדנאות שונות למודעות בריאותית נערכו באנגלית ובספרדית על טווח רחב של טרנסג’נדריות, שעסקו בנושאים בריאותיים הרלוונטיים ספציפית לטרנסג’נדריות, נושאים אשר עלו מניתוחי ממצאי קבוצות המיקוד. ניתן חיזוק למשתתפות להשלים עשר סדנאות, והן יכולות לבחור משלוש תוכניות שונות המכילות שש סדנאות שונות.

תוכנית A מכילה: 1) מבוא למידע אודות איידס ושירותים; 2)מין מסחרי ויחסים עם לקוחות פרטיים; 3) הגנה מפני אלימות; 4) שימוש בסמים ומין; 5) תרבות, מגדר ומין; 6) שימוש בהורמונים ודאגות מגדריות נוספות.

תוכנית B מכילה: 1) הערכה של שימוש לרעה בסמים והתנסויות טיפוליות; 2) מידע לגבי תוכניות טיפוליות; 3) ביטוי עצמי; 4) הצגה עצמית; 5) הערכה עצמית ויכולות התמודדות; 6) כישורי חיים.

תוכנית C מכילה: 1) הגירה; 2) מדיטציה והירגעות; 3) הורמונים ותרופות; 4) חוקי טרנסג’נדריות 101; 5) חזרה לעבודה; 6) רשת עבודה והעצמה.

הכלים בהם משתמשים הם שיטות חינוך לא-דידקטיות, לרבות תרגילים חווייתיים, אומנות וכתיבה, ודיונים בקבוצות קטנות. הסדנאות חוזרות על עצמן כל שישה שבועות, ומספקות תמריצי השתתפות (כולל קופוני מתנה, כסף מזומן ותעודות גמר). הערכת הסדנאות נעשית על ידי השוואת ההתנהגויות של המשתתפות המעמידות אותן בסיכון לשימוש בסמים ולמין לא בטוח, כמו גם מדידות של גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים בקו ההתחלה, לאחר סיום הסדנה ולאחר שישה חודשים כמעקב.

תוכנית התאוששות לטרנסג’נדריות: תוכנית זו נוצרה בשיתוף עם סוכנויות מקומיות לטיפול במכורים לסמים על מנת להציע טיפול ושירותי דיור ייחודיים לצרכים של צרכני סמים בקרב לקוחות טרנסג’נדריות. גם מנהל התוכנית, שהינו עובד סוציאלי מורשה, וגם היועץ לענייני שימוש לרעה בסמים של התוכנית הם טרנסג’נדרים. בנוסף לסיפוק שירותים ספציפיים ללקוחות טרנסג’נדריות בנוגע לתרפיה, סדנאות חינוך ושירותי התאוששות תוך וחוץ-מרפאתיים, התוכנית הזו מספקת אימון רגיש לגבי צרכים בריאותיים של טרנסג’נדריות עבור לקוחות אחרים, ועבור צוות של תוכניות טיפול אשר משלבות אינטייק, טיפול, התפתחות מקצועית או עבודה אדמיניסטרטיבית.

תוכנית טיפול לחיים לטרנסג’נדריות: תוכנית זו נוצרה בשיתוף עם שירותים ציבוריים קהילתיים מרכזיים על מנת לספק שירותים בריאותיים ייחודיים לטרנסג’נדריות, לרבות ניהול תיקים, בדיקות לאיידס, ושירותי ייעוץ וטיפול עבור טרנסג’נדריות (הן מסוג של גברים המשנים מגדרם לנשים והן מנשים המשנות מגדרם לגברים). בנוסף, תוכנית זו מציעה קבוצות תמיכה נפשית עבור טרנסג’נדריות מכל הסוגים באנגלית ובספרדית.

מסקנה

ההתערבויות לחינוך אודות איידס עבור טרנסג’נדריות מצבעים שונים המתוארות פה, נשענות על ממצאים משני שלבים של מחקר כמותני ואיכותני עם 380 משתתפים, יצרו שלוש תוכניות לסיפוק שירותי בריאות לטרנסג’נדריות. תוכניות אלה סיפקו עד כה שירותים ליותר מ-500 טרנסג’נדריות וכן חילקו קונדומים ליותר מ-3000 טרנסג’נדרים. תוכניות התערבות רב-ממדיות, שהינם שיתוף בין חוקרים, ספקי שירותי בריאות קהילתיים, וחברים מהקהילה, הינם ערוצים אפקטיביים למניעת שימוש לרעה בסמים ואיידס, כמו גם לקידום בריאות. פרוייקט זה מספק מכניזם מוצלח לשילוב בין מחקר ושירותי בריאות לצורכי מניעה והוא מהווה מודל חיקוי עבור מחקרי המשך ומאמצי התערבות עתידיים.

 

שתפו