טרנס סקר - דוגמאות ראשוניות לממצאים ומגמות מתוך הסקר - Safe-sex טרנס סקר - דוגמאות ראשוניות לממצאים ומגמות מתוך הסקר - Safe-sex
מיקום המרפאה: רחוב לוינסקי 108, בתוך התחנה המרכזית החדשה, בקומה 5 (מעל קווי אגד 4,5).
בחרו עמוד

טרנס סקר

דוגמאות ראשוניות לממצאים ומגמות מתוך הסקר

למרות עליה ניכרת בניראות הציבורית של קהילת הטרנס* ולמרות ההכרה ממסדית גוברת בעולם ובישראל בצורך בשיפור מצבם של חברי הקהילה במעגלי בהיבטים של בריאות ורווחה – לא נערך עד כה מחקר שיטתי מקיף על מאפייני וצרכי הקהילה בישראל. פרויקט לוינסקי טרנס בשיתוף עם ארגונים ופעילים מרחבי הארץ יזמו מחקר זה אשר בא למלא פערים מהותיים בידע הקיים בנושא מאפייני וצרכי קהילת הטרנס* בישראל, בדגש על בריאות ורווחה. ממצאי המחקר המובאים כאן, מהווים את מסד הנתונים המקיף, השיטתי, והרחב ביותר הקיים כיום ביחס לקהילה הטרנסית בישראל.
המחקר כלל שילוב בין מתודולוגיות איכותניות וכמותניות, ובסופו של תהליך הפצה ארצית של סקר אונלייני מקיף שכלל כ 100 פריטים, המאורגנים בתימות של עשרה נושאים, לרבות משתני רקע סוציו-דמוגרפי, משתני זהות ומגדר, משתני בריאות ורווחה, משתנים הקשורים להתמודדות במעגלי המשפחה, הקהילה, ואל מול הממסד ועוד. היקף ההיענות לסקר היא חסרת תקדים: למעלה מ-300 משיבים.ות(!) המהווים מדגם של מכלול תת-הקבוצות המרכיבות את הקהילה הטרנסית ושל מגזרים סוציו-דמוגרפיים שונים.
בקישור הבא, מספר דוגמאות לממצאים ומגמות שעלו מהסקר. הממצאים מצביעים על צורך אקוטי במספר פעולות של רפורמה ושינוי, בליווי מחקרי נוסף הממוען לסוגיות העולות במחקר זה, תוך שיתוף פעולה עם משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הרווחה, וארגוני הקהילה הלהטבי"ת.

צוות לוינסקי טרנס מבקש להודות לדר' סיגל גולדין, החוקרת הראשית ולאגודה למען הלהט"ב.

מאפיינים וצרכים של קהילת הטרנס* בדגש על בריאות רווחה: סקר ארצי מקיף 2019

 

חוקרת ראשית: ד"ר סיגל גולדין

רקע כללי

למרות עליה ניכרת בניראות הציבורית של קהילת הטרנס* בשנים האחרונות, ולמרות הכרה ממסדית גוברת בעולם ובישראל בצורך בהתערבות ושינוי לשיפור מצבם של חברי הקהילה במעגלי הקיום החברתי-כלכלי, ובהקשרים של בריאות ורווחה בפרט; עד כה לא נערך מחקר שיטתי מקיף על מאפייני וצרכי הקהילה בישראל. בהקשר לקהילה הטרנסית, הידע הקיים כיום בישראל הוא חלקי ומפוזר, ואינו מאפשר קבלת תמונה מקיפה ומהימנה על מצבם ומאפייניהם של חברי.ות הקהילה, על צרכים ייחודיים, ועל מדדי פגיעות של תת-קבוצות שונות בתוך הקהילה. כתוצאה מכך, למרות ההכרה בצורך בהתערבות ושינוי, הידע הקיים כיום אינו מאפשר קבלת החלטות ותעדוף יעדים מבוססי מידע ((evidence based בארגונים ממשליים ואזרחיים הפועלים בנושאים אלה (לרבות משרדי הבריאות, הרווחה, החינוך ארגוני הקהילה הלהטבי"ת ועוד).
מחקר זה, בא למלא פערים מהותיים אלה בידע הקיים בנושא מאפייני וצרכי קהילת הטרנס* בישראל, בדגש על בריאות ורווחה. ממצאי המחקר מהווים את מסד הנתונים המקיף, השיטתי, והרחב ביותר הקיים כיום ביחס לקהילה הטרנסית בישראל. הנתונים שנאספו במסגרת המחקר יהוו תשתית חשובה לקבלת החלטות ותיעדוף משאבים ויעדים הן עבור מקבלי ההחלטות המחוייבים לפעול בתחומים אלה, והן עבור ארגונים וגופים אזרחיים המעוניינים לפעול לטובת שיפור מצבם של חברי.ות הקהילה הטרנסית.

על המחקר

המחקר נערך מינואר 2019 עד דצמבר 2019 . מהלך המחקר המורכב כלל שילוב בין מתודולוגיות איכותניות וכמותניות, שיתוף וגיוס לפעולה של ארגונים ופעילים בכל הארץ, ובסופו של תהליך הפצה ארצית של סקר אונלייני מקיף שכלל כ 100 פריטים, המאורגנים בתימות של עשרה נושאים שונים (לרבות משתני רקע סוציו-דמוגרפי, משתני זהות ומגדר, משתני בריאות ורווחה, משתנים הקשורים להתמודדות במעגלי המשפחה, הקהילה, ואל מול הממסד ועוד).
היקף ההיענות לסקר היא חסרת תקדים. במהלך המחקר נוצרה התגייסות ושיתוף פעולה ייחודי ויוצא דופן של ארגוני הקהילה הלהטבי"ת והטרנסית, פעילים ופעילות, ומאות מחברי הקהילה הטרנסית בכל הארץ. תהליך ההפצה והגיוס נעשה בשלבים, מתוך הסקת מסקנות ממחקרי קהילה מקבילים שנערכו בעולם.
בסקר השתתפו למעלה מ 300 משיבים.ות מכל הארץ, המהווים מדגם של מכלול תת-הקבוצות המרכיבות את הקהילה הטרנסית (FTM, MTF, א-בינאריים וכו) ושל מגזרים סוציו-דמוגרפיים שונים (במונחים של גיל, מצב סוציו-אקונומי וכו).
ממצאי המחקר מצביעים על צורך אקוטי במספר פעולות של רפורמה ושינוי, בליווי מחקרי המשך ממוענים לסוגיות העולות במסגרת מחקר זה, תוך שיתוף פעולה עם משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הרווחה, וארגוני הקהילה הלהטבי"ת.

דוגמאות ראשוניות לממצאים ומגמות מתוך הסקר (דו"ח מלא בינואר 2020)

התפלגות גילאית

  • גילאי מרבית חברות וחברי הקהילה (למעלה מ 60%) נע בין 18 ל 29.
  • כ 11% בלבד מעל גיל 40
  • הגיל הממוצע של FTM נמוך יותר מזה של MTF ובהתאמה שיעור ה MTFבקבוצות הגיל המבוגרות יותר גבוה משמעותית מזה של ה FTM

 

התפלגות גילאית, באחוזים לפי מגדר

התפלגות גילאית, באחוזים לפי מגדר

התפלגות גילאית, כללי באחוזים

התפלגות גילאית, כללי באחוזים

 

 

 

 

 

 

 

 

אזור מגורים
שיעור ניכר מבין חברי.ות הקהילה (44%) מתגוררים בעיר תל-אביב יפו ובאיזור גוש דן (עם הבדלים בשיעור FTM ו MTF המתגוררים באזורים אלה).

גרף3-איזור מגורים באחוזים מתוך כלל המשיבים לפי מגדר

איזור מגורים באחוזים מתוך כלל המשיבים לפי מגדר

 

 

 

 

 

 

 

 

הורות
ל 19% מתוך MTF יש ילדים הרשומים על שמן במרשם האוכלוסין, ו ל 6% מתוך FTM יש ילדים הרשומים על שמם במרשם האוכלוסין.

 

השכלה
קיימת שונות ניכרת בין MTF לבין FTM בשיעור בעלי.ות השכלה: ככלל, ממוצע שנות הלימוד בקרב MTF הוא נמוך יותר בהשוואה ל FTM

השכלה, באחוזים, לפי מגדר

השכלה, באחוזים, לפי מגדר

 

הכנסה
ההכנסה החודשית של רוב חברי הקהילה נמוכה מ 4820 ₪ לחודש, עם מגמות הטרוגניות בהשוואה בין קבוצות מגדריות.

 

מצב בריאותי

  • כ 10% מקרב FTM מגדירים את מצבם הבריאותי 'גרוע' או 'גרוע מאוד', וכ 32% מגדירים את מצבם הבריאותי 'סביר' בלבד. בהתאמה, כ 12% מקרב MTF מגדירות את מצבן הבריאותי 'גרוע' או 'גרוע מאוד' ו כ 22% מגדירות מצבן כ 'סביר' בלבד. נתונים אלה בולטים במיוחד על רקע גילם הממוצע הצעיר יחסית של חברי הקהילה. (גם כאן קיימת שונות ניכר בין MTF ל FTM )
  • כ 60% מחברי הקהילה מדווחים על אבחון במצבי חרדה כרונית ודיכאון, דיספוריה מגדרית (עם הבדלים ניכרים בין קבוצות מגדריות)
אבחון בחרדה כרונית או דכאון, לפי מגדר (באחוזים)

אבחון בחרדה כרונית או דכאון, לפי מגדר (באחוזים)

אובדנות
כ 40% מחברי הקהילה מדווחים על ניסיונות אובדנות

זנות

  • כ 26% מכלל המשיבים שהם MTF עסקו אי פעם בחייהם בזנות, וכ 6% מכלל המשיבים שהם FTM עסקו אי פעם בזנות.
  • עבור כ 13% מכלל המשיבות שהן MTF זנות הייתה אי-פעם בחייהן מקור ההכנסה העיקרי או היחיד שלהן, וכ 12% עסקו בזנות במהלך השנה האחרונה.
זנות

זנות

שתפו