קונדום במגע המיני הראשון מנבא עקביות בשימוש בקונדום קונדום במגע המיני הראשון מנבא עקביות בשימוש בקונדום
מיקום המרפאה: רחוב לוינסקי 108, בתוך התחנה המרכזית החדשה, בקומה 5 (מעל קווי אגד 4,5).
לתשומת ליבכם, בימי שני המרפאה נפתחת ב 15:00 לקבלת תוצאות וקביעת תורים. קבלת קהל לבדיקות מתחילה בשעה 17:00.
בחרו עמוד

Shafii, T., Stovel, K., & Holmes. K. (2007). Association between condom use at sexual debut and subsequent sexual trajectories: A longitudinal study using biomarkers. American Journal of Public Health, 97(6), 1090-1095.

קישור למאמר: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1874201/

שיעורן של מחלות מין גבוה יותר בקרב מתבגרים ובוגרים צעירים מאשר כל קבוצת גיל אחרת. קרוב למחצית מכל מקרי ההדבקות החדשים ב HIV בארה"ב מתגלים בצעירים מתחת לגיל 25. עד כה, שימוש בקונדום נמצא כאפקטיבי ביותר למניעת הדבקות במחלות מין ו HIV. ואולם, תוכניות לחינוך מיני בבתי הספר מפחדות להכניס למערך שיעוריהן דיבור ישיר על התנהגויות מיניות ושימוש בקונדום, מחשש כי פעילות זו תעודד את המתבגרים לקיים יחסי מין.

למרות המחקרים המוכחים כי שימוש עקבי בקונדום מהווה הגנה טובה מפני הדבקות במחלות מין ו HIV, צעירים רבים אינם משתמשים בקונדום באופן קבוע או כלל לא. מחקרים קודמים בחנו את הגורמים התורמים לשימוש בקונדום בקרב בני נוער. אלה מצאו כי הגורמים העוזרים לבני נוער נחלקים למאפיינים קבועים, כגון: מגדר ואתניות, ולמאפיינים משתנים, כגון: תפיסת סיכון המחלה או הריון לא מתוכנן, כישורים לניהול משא ומתן לגבי שימוש בקונדום עם בן הזוג, הדבקות במחלות מין בעבר ועוד.

מחקרים הראו כי שימוש בקונדום במגע המיני הראשון מנבא שימוש חוזר בקונדום במגעים מיניים אחרים. בהתבסס על מחקרים אלו, השערת המחקר הנוכחי היא שמתבגרים שהשתמשו בקונדום מוקדם יותר בחייהם המיניים יטו להרגלים מיניים פחות מסכנים מאשר בני גילם שהחלו להשתמש בקונדום מאוחר יותר.

במחקר השתתפו 4018 צעירים, בגילאי 18-26. נמצא כי השערת המחקר אוששה: צעירים שהשתמשו בקונדום במגע המיני הראשון שלהם, המשיכו להשתמש בקונדום בחייהם המיניים יותר מאשר אלו שלא השתמשו בקונדום במגע המיני הראשון שלהם. ניתן לטעון כי אלו שהשתמשו בקונדום המגע המיני הראשון שלהם מראש נוטים לקחת פחות סיכונים, ועל כן דבר זה בא לידי ביטוי גם בתחום המיני. ואולם, המחקר מספק עוד שני טיעונים כדי להוכיח שטענה זו אינה נכונה.

ראשית, המאפיינים הקבועים והמשתנים שנבדקו לא נמצאו קשורים לשימוש בקונדום. שנית, מספר הפרטנרים המיניים של אלו שהשתמשו בקונדום במגע המיני הראשון שלהם היה זהה לאלו שלא השתמשו. למרות שנמצאו מספר מאפיינים סוציו דמוגרפיים שונים, אין בהם די כדי להסביר את ההבדל בשימוש בקונדום.

על כן, הממצא החשוב ביותר שמחקר זה מספק, הוא כי סיכוייהם של אלו שהשתמשו בקונדום במגע המיני הראשון שלהם להדבק במחלות מין היה קטן יותר מאלו שלא השתמשו. הפחתת שיעור תחלואת המין בקרב צעירים משפרת את הבריאות ברמה האישית, אך יש בה גם היבט חברתי של הפחתת שיעור התחלואה באוכלוסייה והפחתת עלויות בכל הנוגע למחלות מין. צעירים בעלי מחלות מין שמים את הפרטנרים העתידיים שלהם בסיכון להדבקות. הקניית הרגלים למין בטוח בתחילת דרכם המינית של צעירים, עשויה לעזור להם לפתח קישורי תקשורת עם בני זוגם, ולשמור על בריאותם.
מקורות

  1. Alexander LL, Cates JR, Herndon N, et al. Sexually

Transmitted Diseases in America: How Many Cases

and at What Cost? Research Triangle Park, NC: Henry

  1. Kaiser Family Foundation; 1998.
  2. Healthy People 2010: Understanding and Improving

Health. Washington, DC: US Department of Health and

Human Services; 2001.

  1. Davis KR, Weller SC. The effectiveness of condoms

in reducing heterosexual transmission of HIV.

Fam Plann Perspect. 1999;31:272–279.

  1. Sanchez J, Gotuzzo E, Escamilla J. Sexually transmitted

infection in female sex workers: reduced by

condom use but not by a limited periodic examination

program. Sex Transm Dis. 1998;25:82–89.

  1. Weller SC. A meta-analysis of condom effectiveness

in reducing sexually transmitted HIV. Soc Sci Med.

1993;36:1635–1644.

  1. Wald A, Langenberg A, Link K, et al. Effect of

condoms on reducing the transmission of herpes simplex

virus type 2 from men to women. JAMA. 2001;

285:3100–3106.

  1. Holmes K, Levine R, Weaver M. Effectiveness of

condoms in preventing sexually transmitted infections.

Bull World Health Organ. 2004;82:454–461.

  1. Centers for Disease Control and Prevention. Youth

risk behavior surveillance—United States, 2003.

MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2004;51(SS-4):17–20.

  1. Shafii T, Stovel K, Davis R, Holmes K. Is condom

use habit-forming? Condom use at sexual debut and

subsequent condom use. Sex Transm Dis. 2004;31:

366–372.

  1. Miller KS, Levin ML, Whitaker DJ, et al. Patterns

of condom use among adolescents: the impact of

mother-adolescent communication. Am J Public Health.

1998;88:1542–1544.

  1. Sneed CD, Morisky DE, Rotheram-Borus MJ, et al.

‘Don’t know’ and ‘didn’t think of it’: condom use at first

intercourse by Latino adolescents. AIDS Care. 2001;

13:303–308.

  1. Crosby RA, DiClemente RJ, Wingood GM, et al.

HIV/STD-protective benefits of living with mothers

in perceived supportive families: a study of high-riskAfrican American female teens. Prev Med. 2001;33:

175–178.

  1. Brown LK, DiClemente RJ, Park T. Predictors of

condom use in sexually active adolescents. J Adolesc

Health. 1992;13:651–657.

  1. Leland NL, Barth RP. Gender differences in

knowledge, intentions, and behaviors concerning pregnancy

and sexually transmitted disease prevention

among adolescents. J Adolesc Health. 1992;13:

589–599.

  1. DiClemente RJ, Lodico M, Grinstead OA, et al.

African-American adolescents residing in high-risk

urban environments do use condoms: correlates and

predictors of condom use among adolescents in public

housing developments. Pediatrics. 1996;98:269–278.

  1. Laraque D, McClean DE, Brown-Peterside P, et al.

Predictors of reported condom use in central Harlem

youth as conceptualized by the Health Belief Model.

J Adolesc Health. 1997;21:318–327.

  1. Svare EI, Kjaer SK, Thomsen BL, et al. Determinants

for non-use of contraception at first intercourse:

a study of 10,841 young Danish women from the general

population. Contraception. 2002;66:345–350.

  1. Wellings K, Nanchahal K, Macdowall W, et al.

Sexual behavior in Britain: early heterosexual experience.

Lancet. 2001;358:1843–1850.

  1. Narring F, Wydler H, Michaud PA. First sexual

intercourse and contraception: a cross-sectional survey

on the sexuality of 16–20-year-olds in Switzerland.

Schweiz Med Wochenschr. 2000;130:1389–1398.

  1. Kraft P, Rise J, Traeen B. The HIV epidemic and

changes in the use of contraception among Norwegian

adolescents. AIDS. 1990;4:673–678.

  1. Wilson MD, Kastrinakis M, D’Angelo LJ, et al.

Attitudes, knowledge and behavior regarding condom

use in urban black adolescent males. Adolescence.

1994;29:13–26.

  1. Kahn JA, Kaplowitz RA, Goodman E, et al. The

association between impulsiveness and sexual risk behaviors

in adolescent and young adult women. J Adolesc

Health. 2002;30:229–232.

  1. Leigh BC. Alcohol and condom use: a meta-analysis

of event-level studies. Sex Transm Dis. 2002;29:

476–482.

  1. Orr DP, Langefeld CD, Katz BP, et al. Factors associated

with condom use among sexually active female

adolescents. J Pediatr. 1992;120:311–317.

  1. DiClemente RJ, Wingood GM, Crosby RA, et al.

A prospective study of psychological distress and sexual

risk behavior among black adolescent females. Pediatrics.

2001;108:1–6.

  1. Crosby RA, DiClemente RJ, Wingood GM, et al.

Correlates of unprotected vaginal sex among African-

American female adolescents. Arch Pediatr Adolesc

Med. 2000;154:893–899.

  1. Tyden T, Bjorkelund C, Odlind V, et al. Increased

use of condoms among female university students: a

5-year follow-up of sexual behavior. Acta Obstet Gynecol

Scand. 1996;75:579–584.

  1. Baele J, Dusseldorp E, Maes S. Condom use selfefficacy:

effect on intended and actual condom use in

adolescents. J Adolesc Health. 2001;28:421–431.

  1. Lugoe WL, Klepp KI, Skutle A. Sexual debut andpredictors of condom use among secondary school students

in Arusha, Tanzania. AIDS Care. 1996;8:443–452.

  1. Manning WD, Longmore MA, Giordano P. The

relationship context of contraceptive use at first intercourse.

Fam Plann Perspect. 2000;32:104–110.

  1. Bolu O, Lindsey C, Kamb M, et al. Is HIV/sexually

transmitted disease prevention counseling effective

among vulnerable populations? A subset analysis of

data collected for a randomized, controlled trial evaluating

counseling efficacy. Sex Transm Dis. 2004;31:

469–474.

  1. DiClemente R, Wingood G, Harrington K, et al.

Efficacy of an HIV prevention intervention for African

American adolescent girls: a randomized controlled

trial. JAMA. 2004;292:171–179.

  1. St. Lawrence JS, Scott CP. Examination of the relationship

between African American adolescents’ condom

use at sexual onset and later sexual behavior:

implications for condom distribution programs. AIDS

Educ Prev. 1996;8:258–266.

  1. Robertson A, Levin ML. AIDS knowledge,

condom attitudes, and risk-taking sexual behavior of

substance-abusing juvenile offenders on probation or

parole. AIDS Educ Prev. 1999;11:450–461.

  1. Bland JM, Altman DG. Transforming data. BMJ.

1996;312:770.

  1. Wiley D. The ethics of abstinence-only and

abstinence-plus-sexuality education. J Sch Health. 2002;

72:164–167.

  1. Perrin K, DeJoy S. Abstinence-only education:

how we got here and where we’re going. J Public

Health Policy. 2003;24:445–459.

  1. Bruckner H, Bearman P. After the promise: the

STD consequences of adolescent virginity pledges.

J Adolesc Health. 2005;36:271–278.

  1. Haignere C, Gold R, McDanel HJ. Adolescent abstinence

and condom use: are we sure we are really

teaching what is safe? Health Educ Behav. 1999;26:

43–54.

  1. Thomas M. Abstinence-based programs for prevention

of adolescent pregnancies: a review. J Adolesc

Health. 2000;26:5–17.

  1. Turner CF, Ku L, Rogers SM, et al. Adolescent

sexual behavior, drug use, and violence: increased reporting

with computer survey technology. Science.

1998;280:867–873.

  1. Des Jarlais DC, Paone D, Milliken J. Audiocomputer

interviewing to measure risk behavior for

HIV among injection drug users: a quasi-randomized

trial. Lancet. 1999;353:1657–1661.

  1. Newman JC, Des Jarlais DC, Turner CF. The differential

effects of face-to-face and computer interview

modes. Am J Public Health. 2002;92:294–297.

 

שתפו