רוב המחקרים אודות גברים העוסקים בזנות התמקדו בעבר בעבריינות בקרב אוכלוסייה זו. בהמשך, השתנה המיקוד לכיוון של קידום וחינוך בנושאי בריאות בדגש על מניעת HIV וכן על הפסיכופתולוגיה המאפיינת אדם העוסק בזנות ( Coombs, 1974; El-Bassel et al.,2000; Simon et al., 1992).
חוקרים שונים העלו השערות באשר לגורמים המובילים נערים לעסוק בזנות. הם שיערו שהתעללות בגיל מוקדם מובילה לבריחה מהבית, אשר בתורה מוליכה לשהות בתוך סביבה חברתית וגיאוגרפית בה העיסוק בזנות נפוץ (McCarthy & Hagan, 1992; Nadon et al., 1998; Rotheram-Borus et al., 1992a; Schaffer&DeBlassie, 1984). גישות ומודלים תיאורטיים בספרות המחקרית העכשווית, מדגישים גורמים סביבתיים על פני גורמים תוך אישיים בניסיונות להעניק הסבר להתנהגות עבריינית ולעיסוק בזנות (McCarthy & Hagan, 1992).
המעורבות בנוגע לעיסוק בזנות הינה בבסיסה מעורבות עם אנשים וככזו עליה לבחון דינמיקות של יחסים בין אישיים. מאמר זה בוחן את מערכות היחסים והקשרים שיש לגברים העוסקים בזנות רחוב בחייהם וכיצד הם תופשים ומשלבים מערכות אלה בחייהם: טרם כניסתם לעיסוק בזנות, בזמן כניסתם, במהלך השלבים השונים של עיסוקם בזנות ובשלב בו הם יוצאים או נשארים במקצוע זה.
ממצאים
יחסים קודמים בקרב גברים העוסקים בזנות
קיימת חשיבות לחקור את ההתנסויות הקשורות ליחסים של גברים העוסקים בזנות, אשר התרחשו בטרם הכניסה לעיסוק בזנות. בריאן (20) עזב את ביתו בגיל 15:
בריאן: אני משער שזה נבע מבעיות עם עצמי. היו לי הרבה מעצורים בתקשורת ובעיות עם אבי בגלל שהוא חרש.
מראיין: האם זו הייתה הסיבה העיקרית?
בריאן: הייתי גם אחד מהילדים הדחויים בבית הספר.
גורם דומיננטי עבור בריאן היה ריבוי הניתוקים בחייו. כתוצאה מהנפרדות ההולכת וגדלה שלו מאנשי מפתח ומקומות חשובים, בריאן החל בגיל 15 להימשך לעבר אזורים פנימיים בסידני ולבחון את תחושת השונות שהלכה וגדלה בתוכו:
בריאן: […] הכרתי נערה […] ורבים מחבריה נהגו לבלות שם. אני מניח שפשוט התחלתי להסתובב עם החברים שלה […] הייתי עדיין בשלב בין להיות בבית ובין להסתובב ברחובות.
עבור בריאן, חשיפה הדרגתית, הובילה אותו אל סביבה בה “עשיית כסף”, הפכה להיות דבר הכרחי ובעקבותיה החלו עוד התנהגויות שליליות (כגון שימוש בסמים):
בריאן: […] בגלל שהייתי ברחובות, ומצאתי שקשה לחיות שם, התחלתי לעבוד ב”החומה”.
עבור נערים צעירים אחרים, החשיפה לעולם הזנות היתה מואצת יותר. דמיאן (23) הוצא מחיק משפחתו בגיל 13 לאחר שפרטנר חדש נכנס לחייה של אימו. ג’רמין (22) מספר כי מודעות מוקדמת לנטייתו המינית, גרמה לקונפליקט בינו לבין משפחתו. קונפליקט זה הובילו בגיל 13 לחקור אזור גיאוגרפי זה, בו ציפה כי יחוש מוגן:
ג’רמין: שמעתי על רחוב אוקספורד, “החומה”, שמגן על הומוסקסואלים וחשבתי, כן, זה עשוי להיות המקום עבורי.
לחלק מהגברים העוסקים בזנות היו התנסויות מוקדמות של התעללות מינית. ג’ק (26) חווה התעללות מינית משוטר בהיותו בן 15. דומיניק (22) החל לעסוק בזנות דווקא הרחק מ”החומה”:
דומיניק: עסקתי בזנות אך לא ב”החומה”. התחלתי לעבוד שם, לראשונה, כשהייתי בן 11 או 12 […] נאנסתי כשהייתי צעיר יותר, אז חשבתי לעצמי, שאם אני יכול לעשות כסף מכך, אז
זה דבר טוב, אבל לא ידעתי אז שעשר שנים מאוחר יותר עדיין אהיה באותו מקום.
דומיניק מצטייר כנוהג בקהות חושים כלפי העיסוק במין, ולכן מסוגל לדבר אודות ההתנסויות של האונס שחווה כמעט כעל “הזדמנות”, ההתייחסות שלו אל ההתעללות המוקדמת שעבר היתה שלילית תוך שהפגיעה שלו משתקפת דרך השימוש בסמים ודרך חוסר היכולת שלו להתרחק מהעיסוק בזנות:
דומיניק: הוצע לי כסף לעשות כל מיני דברים […] למשל בחור מהרחוב שנהגתי לדבר איתו
מפעם לפעם, [דומיניק בוכה]. ניסיתי לחסום את זה כמה שאפשר. זו הסיבה שאני משתמש
בסמים כדי לשכוח שכל זה התרחש.
לחלק מהגברים הצעירים העוסקים בזנות, היו התנסויות קודמות במוסדות. ג’פרי (26) הושם במספר מוסדות ציבוריים. הבשלה מינית בגיל מוקדם היוותה נדבך מרכזי בחוויות הילדות שלו:
ג’פרי: הציע לי הצעה מינית אחד מהצוות שם. הייתי בן שבע כאשר זה קרה. בגלל שאבא שלי כבר עשה את זה לי, לא הרגשתי שיש משהו פסול בזה, אבל אחר כך, יום מאוחר יותר, הייתי במצב הכי גרוע שהייתי בו אי פעם במוסד.
התנסויות הקשורות למערכות יחסים מוקדמות הן בעלות חשיבות מכרעת בהיבט של התמודדות עם החיים בזנות. כאשר הן נחוו כמיטיבות, הן עשויות להשפיע באופן חיובי על רמת החשיפה לאירועים שליליים ועל האופן בו האדם מתמודד עם (ומסתגל ל) מצוקות.
העיסוק בסצינה: מזווית של מערכות יחסים
נדיר שגברים צעירים פשוט הולכים ל”החומה” ומתחילים לעסוק בזנות. כמו ברוב ההתנסויות הקשורות ליחסים, צריכות להיות תחילה היכרויות, וישנם אנשים שעוזרים או אפילו מסייעים ליצור תשתית לעיסוק בזנות.
ריצ’ארד (21) הוצג למגוון אנשים ואירועים על ידי גבר מבוגר יותר, אשר עסק בזנות. כפי שהוא ציין, זה הציג בפניו דברים שהוא רצה והיה זקוק להם:
ריצ’ארד: הוא הראה לי איפה “החומה” נמצאת […] נגמר לי הכסף […] לא יכולתי לומר לא
כאשר הם ניסו להתחיל איתי […] למדתי באמצעותו.
בגיל 14, ריצ’ארד הפך למזוהה עם תרבות הרחוב. הוא עסק, בין השאר, בזנות. המוקד של הקשרים שלו עם עמיתים היה סביב השימוש בסמים. לדבריו, הוא חש כמשתייך לקהילה קטנה.
בן זוגו של ג’ק הציג בפניו סמים ובמקביל לשימוש בהם, החל ג’ק להבין גם את הדרכים הנחוצות להשיגם. במקרה שלו, מדובר בקשר רב-עוצמה בין שילוב של נאיביות, אהבה, סמים וזנות:
ג’ק: התחלתי עם סמים. החבר שלי באות הזמן נתן לי ספיד. היה עליו לעבוד כדי לממן זאת
וגיליתי שהוא עושה זאת באמצעות זנות […] זה היה מרגש בשל הדימוי שנוצר לי על כך
מסרטים כמו “אישה יפה”.
היחסים של דמיאן עם אדם מבוגר יותר הובילה למין הישרדותי (survival sex):
דמיאן: בתחילה, הכל היה טוב. היינו פשוט חברים, עד ששבועיים לאחר מכן זה הפך להיות
מיני.
מראיין: כיצד הוא התחיל בכך?
דמיאן: בעורמה. הוא מעולם לא ממש עשה כלום, פשוט זה התחיל שבוע אחד ומאז זה הפך
להיות כל מהות הקשר בייננו.
את מהות המושג “מין הישרדותי” מתאר שון כך:
שון: אין לך כסף. אתה חייב לשלם שכר דירה איכשהו. אתה מרגיש כל הזמן פחד להיות
מסולק מהדירה ושלא יהיה לך איפה לגור.
מה שבעצם מחפשים להשיג ביחסים מסוג זה הינה החוויה שמטפלים בך ומזינים (nurtured) אותך.
התקשרות לסצינה של גברים העוסקים בזנות
ההערכה של ריימונד לגבי הסצינה של גברים העוסקים בזנות הייתה שלילית. המסקנה שלו הייתה שהקשרים שנוצרו דרכה היו יותר בעניין של כסף, רדיפת בצע וניצול ופחות בעניין של הבעת עניין והתקרבות זה לזה. עבור ג’ייסון (18) הקשרים עם הלקוחות במסגרת העיסוק בזנות היו שטחיים. השימוש בסמים היה גורם מינורי ועשיית הכסף היוותה תמריץ עיקרי לעסוק בזנות. חוויות אחרות, כמו מחשבות שעלולות לגרום לקונפליקט רגשי ברמה פסיכולוגית, נהדפו או נחסמו. העיסוק בזנות היה לגבי כסף, הישרדות ועסקים.
בגיל 14, פטר הבין שהקשרים שלו עם גברים מבוגרים נסבו סביב סיפוק צרכים מיניים בתמורה לסיפוק דברים הנחוצים לו להישרדות:
פטר: זה פשוט לא הייתי אני. אני רק עשיתי זאת בגלל שהייתי זקוק לכסף או שהייתי רעב
[…] נהגתי ללכת ולאסוף נערים עבור אותו בחור אשר נהג לסמם אותם ולנצל אותם. אני
חושב שזה היה הדבר הכי נורא שעשיתי.
גברים שעוסקים בזנות עשויים להוות אף כגורם איום פיזי עבור גברים או נערים אחרים העוסקים בזנות. לעתים, האיום הוא דרך הצהרה מהי הטריטוריה שלך ותביעת בעלות על קליינטים מסוימים.
שון: אחד מהנערים אחרים לקח את כל הכסף שלי. אמר שאם לא אתן לו את הכסף הוא
יחבוט לי את הראש בקיר.
אירועים יחסית חיוביים עשויים להוביל להישארות בזנות בקרב הגברים העוסקים בכך. עבור ריצ’ארד, ההתנסות הראשונה שלו ב”החומה” בגיל 14, התקשרה למידה של הבנה והתחשבות, ולכן תחושותיו כלפי זנות לא היו בתחילה שליליות.
ריצ’ארד: בפעם הראשונה שעשיתי סקס ב”החומה” זה היה עם בחור. זה היה ממש נחמד.
הוא היה מבין ומתחשב.
האירוע הזה עבור ריצ’ארד הוגדר כחיובי, אולם ההתנסויות הפסיכולוגיות וההתנהגותיות היו שליליות עבורו:
ריצ’ארד: בזמן שנסעתי הביתה כל החלומות שלי התנפצו. כל עולמי התנפץ ומאז פשוט הייתי
בשפל המדרגה. כל מחשבותיי נסבו סביב הכסף הבא, מאיפה אני משיג את מנת הסם הבאה.
הכסף והסמים היו המקור היחידי לשמחה בחיי.
דניס התחיל לעסוק בזנות בכך שהחל לפקוד את הבארים של הגייז ליד רחוב אוקספורד [שסמוך ל”החומה”] בחפשו אנשים שיתמכו ב”סגנון החיים שלו”. חיפוש זה הובילו לכונן קשר אשר הוא בסופו של דבר הגדירו כעבודת מין:
דניס: לא הבנתי שאפשר לעשות כל כך הרבה כסף מזה. כאשר התחלתי לעשות את זה […]
הבחור נתן לי כסף עבור זה. הייתי די מופתע מכך.
המוטיבציה ליצור קשרים עם גברים אחרים הייתה מורכבת עבור דניס. הייתה קצת משיכה וסקס היה דבר שרצה בכך, עם זאת, גם הצורך בכסף היה חלק מהעניין:
דניס: רציתי לעשות סקס עם גברים בכל מקרה לכן זה היה חלק מהעניין.
מראיין: נמשכת אליו?
דניס: כן, בערך. אבל לא הייתי עושה את זה איתו בלי שום תמורה. באופן שזה קרה, זה היה
בסדר בשבילי […] לפעמים אני הולך אליו והוא לא רוצה לעשות סקס באותו הזמן. אז אנחנו
סתם יוצאים לבלות למשל לאכול פיצה או לראות סרט. כיום כבר לא ממש איכפת לי לצאת
איתו כמו ידידים. הדאגה היחידה שיש לי לגבי זה היא שמישהו מהחברים שלי יחשוב שאני,
אתה יודע.
המידע שסיפק הראיון עם דניס חושף שקיימת אצלו מודעות לסטיגמה החברתית שיש לעיסוק בזנות, ומכאן לצורך ליצור הפרדה בין אלמנטים שונים בחייו:
מראיין: מי מקרב חבריך יודע?
דניס: יש בחור אחד. אנחנו חברים ממש טובים. הוא יודע שאני יוצא עם בחורים, אבל אני
לא חושב שהוא סבור שאני עושה את זה איתם עבור כסף.
חברים, עמיתים, לקוחות, משפחה ובני-זוג – כולם חלק מהמשוואה אותה יש לאזן ולשלב בחייו של האדם העוסק בזנות. פעולות אלה של איזון ושילוב אנשים בחיי האדם אינן קלות ורבים חשים צורך ליצור נפרדות בין אלמנטים שונים אלה. נפרדות זו משפיעה על האדם ועל חייו בין אם הוא נשאר בזנות ובין אם הוא תר אחר נתיב יציאה ממנה.
להישאר או לעזוב: נתיבי יציאה מזנות בקרב גברים
ישנם “חיי מדף” עבור הגברים אשר עוסקים בזנות. לקוחות מחפשים תכונות מסוימות, כגון נעורים. ישנה מודעות תמידית לכך שצריך כל הזמן לחפש חלופות אחרות לעיסוק בזנות. יצירת אלטרנטיבה לזנות עשויה להיות יחסית קלה, אולם ליישם חלופה זו ולמצוא קריירה מספקת במקום העיסוק בזנות, עשויים להיות קשים לביצוע:
ג’ייסון: מצאתי שזה [העיסוק בזנות] כסף קל. זה רק לוקח חצי שעה במקרה הכי
ארוך. אני יוצא עם סכום בין שישים לשמונים דולר. לפעמים אני צריך כסף מיידי כדי
שאוכל לומר: “הי, הנה לך שכר הדירה, נאצי שכמוך”. אבל בחברה של היום, אתה
צריך לפחות עשר שנות לימוד, תעודה וכל זה אין לי.
גם בריאן מתאר את הקושי במימוש חלופות לזנות:
בריאן: ברמה האישית, זה דפיקת ראש רגשית אחת גדולה לעסוק בזנות. זה מצריך
ניתוק רגשי מעצמך. רוב הזמן אני מתכוון.
פטר מתאר כיצד קשרים קודמים השפיעו לטווח ארוך על חייו. הם השפיעו על חוויות עכשוויות וגרמו להישרדותו להיות כמעט בלתי אפשרית:
פטר: אני זוכר שהייתה תקופה שהייתי מוכר את עצמי. אני זוכר גבר אחד, כשהייתי חצי לא
בהכרה, שאני חושב שהוא ניסה לכפות עלי סקס איתו וניסיתי להתרחק ממנו אבל לא יכולתי
כי הייתי קטן ממנו. זה היה כאשר רק התחלתי וניסיתי לחסום את כל זה ממני אבל אני מניח
שהרבה דברים אורבים במחשבותיך כאשר אתה צעיר. אני חושב שאני בר-מזל שאני מעולם
לא נתתי לכל זה להשפיע עלי. טוב, בכל זאת ניסיתי להתאבד.
עבור חלק, המוטיבציה לעזוב את העיסוק בזנות עשויה להיקשר לקשרים המנצלים שהם חוו לשימוש בסמים שהם עשו. עבור ג’ק, ההחלטה לעזוב את העיסוק בזנות נסבה סביב זהות וערך עצמי:
מראיין: מדוע הפסקת?
ג’ק: כבוד עצמי. הבטתי על עצמי וחשבתי שאני שווה יותר ממאה דולר או שאני שווה יותר,
גופי ורגשותיי וכל זה, שווים הרבה יותר ממישהו אחר.
הכישלון לשייך ערך לאדם מעבר לערך כספי והיעדר עומק בקשרי חסים היו הסיבות עבור ג’ק לעזוב את העיסוק בזנות. על פי תפישתו, בעיסוק זה, הקשרים הינם ברי חלוף, ללא אריכות זמן. בניגוד לקשרים אלה, עמד הקשר של ג’ק עם בן-זוגו. היה זה גם הקשר בו הוא חווה סוג אחר של יחסים:
ג’ק: זה כמו שמישהו מתעניין בי ובמה שרציתי, מה שהיה טוב.
דניס המשיך לעסוק בזנות אבל עשה מעבר לרשימה פרטית של לקוחות, ובכך נמנע מחלק מהסכנות ומהמלכודות של העוסקים בזנות. באופן זה יכל דניס לשלב את העיסוק בזנות אל תוך מסלול חייו המרכזי. צרכיו הפיזיים והחומריים סופקו ולקוחותיו נהיו חבריו.
בעוד שקל לרוב לאתר ביתר דיוק את הנתיבים שהובילו לעיסוק בזנות, ההישארות או העזיבה את העיסוק בזנות עשויות להיות תופעות יותר נזילות ולרוב פחות מוחלטות במהותן. הרצון לעזוב יכול להיות ממשי וכופה, אולם היכולת לחזות ולממש את נתיב היציאה הינה הרבה יותר מורכבת וקשה לביצוע. הצורך בכסף וטיב הקשרים הקיימים במסגרת העיסוק בזנות, מקשים לרוב על היציאה ממנה. אם ישנן חלופות פיננסיות ממשיות עבור האדם, אזי עזיבת הזנות הופכת לאופציה ברת-קיימא. אם הקשרים אינם תומכים, אזי עזיבת הזנות הופכת להכרחית.
דיון
באמצעות הכרה בכך שקשרים הינם דבר מרכזי בחיים של הגברים אשר עוסקים בזנות, אנו מרוויחים תמונה מורכבת ועמוקה יותר של האנשים במסגרת תופעה זו. ישנם קשרים (עם חברים, משפחה ועוד) אשר בין אם הם חיוביים או שליליים, הם תמיד נוכחים, גם בהיעדרם. מה שמצאנו במחקר הינו כאוס שקיים במקביל לסדר; יחסים שתומכים ויחסים שפוגעים ומקשים על התפתחות חיובית; ומגוון של אירועים אישיים וחברתיים אשר משתנים ומשנים מגמות וכיווני חיים. מערכות יחסים עשויות להיתפס סימולטנית הן כטובים והן כרעים.
מספר תמות ואסטרטגיות מרכזיות התגלו במהלך המחקר. הגיל והרקע של הגברים הצעירים תמיד שיחקו בתפקיד מפתח באופן בו חייהם התנהלו ובאם תהיינה להם עמידות (resilience) והסתגלות אל מול הקשיים שמוצבים להם בגיל ההתבגרות המוקדם. דומה שנעורים (במסגרת הקונטקסט של העיסוק בזנות) מהווים גורם סיכון לתוצאות שליליות, אך יש בהם גם אלמנטים חיוביים – הסיכוי לנזק מהעיסוק בזנות קטן יותר בקרבם.
בזירת העיסוק בזנות, היכולת להסתגלות לעולם קיימת בתוך הקונטקסט של קשרי יחסים: עם הורים, לקוחות, עמיתים, חברים ומאהבים. דומה שהקיבולת ליצור שיחה בשלב המוקדם של גיבוש חיי האדם והתנסויות חייו, שמה אותו במיקום טוב להסתגל לבעיות ולמצבים קשים בהמשך.
בעוד שאנו יכולים לגשש אחר הבנה לגבי יכולת הסתגלות ועמידות בעולם זה, מתן הסברים לכך עדיין בלתי ניתנים לביצוע. המידע מצביע על החשיבות שיש לצורך לחפש ולמצוא קירבה, תמיכה וקשרים מתמשכים אשר מספקים הגנה, טיפוח ותמיכה. חשוב להבין את התהליך לפיו כל אחד מוצא את מערכות יחסים מרכזיים אלה בחייו ומה כל אחד עושה כאשר קשרים אלה נמצאים (או לא), וההשלכות אם אלו יאבדו.
הספרות העוסקת בעמידות, למרות שהינה מורכבת ומגוונת, מציבה מספר רעיונות ברורים מה יוצר עמידות מול קשיים. גברים העוסקים בזנות צריכים מידע, בריאות ושירותי רווחה, הזדמנויות ונתיבים שמציעים אפשרויות ואלטרנטיבות. עם זאת, נראה כי קשרי יחסים משמעותיים ומתפקדים משפיעים על התוצאות יותר מאשר ניסיונות אחרים שצוינו להלן. קשרי יחסים אלה הינם הכלי דרכו כל שאר ההתערבויות – החינוכיות, הבריאותיות ושל הרווחה צריכות להתבצע ויש למקד את רוב תשומת הלב אל קשרים אלה.
התערבות עם אלה העוסקים בזנות לעולם מצריכה התמקדות בצרכים ההישרדותיים הבסיסיים של אנשים (קרי: ביטחון אישי ובריאות, מזון, מקלט, חינוך וכדומה). עם זאת, אם התערבויות אלה ניתנות רק במסגרת קשרים מוכווני תוצאה, שהינם נטולי רגש, אזי הפרגמטיות של יחסים אלה עלולה להוביל לחוסר קליטה של המסר שבמוקד ההתערבות. במילים אחרות, המסר (בין אם הוא בנוגע לשמירה על בריאות או בנוגע לרווחה) יאבד אם השיחה אינה נעשית במסגרת יחסים בעלי חשיבות ללקוח. הכלי להעברת המסר הינו, אולי, בעל חשיבות רבה יותר, מאשר המסר עצמו. אנו נכשלים בהכללת רגשות, רוך ודאגה בעת טיפול באוכלוסייה זו ולא מקנים לאדם את התחושה שיחסינו איתו חשובים עבורו ומשמעותיים עבור חייו. הסיפורים שסופרו על ידי אלה העוסקים בזנות, מצביעים שקשרי יחסים הינם ברי-חשיבות. הם לב העניין לשם הסתגלות לבעיות ולשם פיתוח יכולת עמידות.
