מיקופלזמה ואוריאופלזמה

מיקופלזמה ואוריאופלזמה – מה הן וכיצד מטפלים בהן?

מיקופלזמה הוא שם לקבוצה של חיידקים. ישנם 5 סוגים של מיקופלזמה זיהומיים – הכוונה שהם גורמים למחלות בגוף האדם.  בשונה מחיידקים רבים, המשותף לזני המיקופלזמה הוא שלא תמיד ניתן לטפל בהם באמצעות אנטיביוטיקה,. כל סוג של זיהום מיקופלזמה, גורם לתופעות שונות. ברשומה זו נדון בארבעה סוגים : מיקופלזמה גנטליום (של אברי המין), מיקופלזמה אומיניס, אוריאופלזמה אוראוליטקום, ואוראולפזמה פרבום.

מיקופלזמה גנטליום – ניתן להידבק במיקופלזמה גנטליום אם מקיימים יחסי מין עם אדם הנושא את המחלה. לעיתים אין סימפטומים למחלה כלל.

נשים שנדבקו עשויות לחוש: כאב בעת קיום יחסי מין, דימום מהנרתיק אחרי סקס, הפרשות. גברים שנדבקו יכולים לחוש: נפיחות בצינור השופכה – הצינור דרכו יוצא השתן בפין, צריבה או תחושת שריפה בעת מתן שתן, הפרשה מהפין. המחלה עלולה להסתבך בלא טיפול מתאים.

הבדיקה שעורכים כדי לאתר את החיידק היא בדיקת שתן או לקיחת דגימה מההפרשות שיש בצוואר הרחם או הפין.

הטיפול ברוב המקרים הוא אנטיביוטי. מאחר והחיידק מתאפיין בעמידות גבוהה לתרופות  יש להמשיך את המעקב אצל הרופא גם אחרי מתן התרופה כי לא תמיד האנטיביוטיקה מצליחה להשמיד את הבקטריה ואז הרופא ירשום אנטיביוטיקה מסוג שונה. בגלל הסיבוכים האפשריים תמיד יטופלו שני בני הזוג ופרטנרים נוספים.

מצב של החלמה מלאה ייקבע רק לאחר בדיקת שתן נוספת שתצא שלילית כעבור 6 שבועות.

אם אובחנת כחולה במיקולזמה גנטליום (אברי המין) רצוי שגם הפרטנר שלך יבדק. חשוב להשתמש בקונדום כדי לא להדביק את הפרטנרים שלך ובכדי לא להידבק מהם.

מיקופלזמה אומיניס – קבוצת בקטריות זו נמצאת באופן קבוע בדרכי השתן והרחם אצל 50% מהנשים. נשים שמצבן הבריאותי טוב לא יופרעו מהימצאותן של הבקטריות, אך נשים שהמערכת החיסונית שלהן חלשה יכולות לסבול מזיהום זה. ניתן להידבק בזיהום זה בקיום יחסי מין, כמו כן הבקטריה יכולה לעבור מאישה הרה לעוברה במהלך הלידה.

אצל נשים בקטריה זו יכולה להיות קשורה גם לדלקת ברחם (דלקת שיכולה לפגוע באיברי הפיריון). אצל נשים בהריון עלולים להיות סיבוכים כגון: הריון מחוץ לרחם, לידה מוקדמת והפלה. אצל הילוד הבקטריה עלולה ליצור זיהום וחום.

בכדי לבדוק האם את סובלת מזיהום זה הרופא יבקש ממשך לעשות בדיקת שתן או שייקח דגימה מנוזלי הנרתיק (משטח). אם נמצאת חולה בזיהום תקבלי אנטיביוטיקה לטיפול.

כיצד תוכלי להימנע מזיהום זה ? קיימי יחסי מין עם קונדום בלבד, והגבילי את עצמך בכמות הפרטנרים המיניים שלך. ככל שיהיו לך יותר פרטנרים כך הסיכוי להידבק בזיהום גבוה יותר.

אוריאופלזמה אוראוליטקום, ואוראולפזמה פרבום – אצל רוב הנשים הבריאות ניתן למצוא את קבוצת הבקטריות הזו בצוואר הרחם והנרתיק, והימצאותם אינה מעידה על מחלה. אצל גברים מעטים ניתן למצוא אוראופלזמה אוראליטיקום בדרכי השתן. חיידקי האוראופלזמה יכולים לעבור באמצעת יחסי מין לא מוגנים. בד”כ הבקטריות הללו לא מפריעות לנו ולא גורמות למחלה.

אצל נשים: אין סימפטומים למחלה. ואין צורך בקבלת טיפול גם אם התקבלה תשובה חיובית בבדיקה. החיידק נחשב כמיישב בלבד ואין צורך לטפל בו מאחר והוא לא גורם לשום תסמינים.

אצל גברים: במקרה של אוראופלזמה אוראליטיקום עשויים להופיע סימפטומים המפריעים להתנהלות רגילה (הפרשות מהפין, דלקת בדרכי השתן וכאבים).

כדי לאתר את הבקטריה הרופא יכול לעשות בדיקת דם, משטח בצוואר הרחם, בדיקת שתן, בדיקת מי שפיר, בדיקת רקמת השיליה.

הטיפול בבקטריה בגברים סימפטומטיים הוא באמצעות אנטיביוטיקה.