על הקהילה הטרנסית והמפגש שלה עם מערכת הבריאות

רקע על טרנסג’נדריות בכללותה, על החסמים הישירים והעקיפים שמשפיעים על המפגש בין אנשים טרנסג’נדרים לבין אנשי הרפואה

ברוב החברות האנושיות, אדם משויך בלידתו למגדר מסוים על פי איברי מינו. טרנסג’נדרים הם אנשים החווים חוסר התאמה בין המגדר אליו שויכו בלידתם, לבין חווית המגדר שלהם עצמם. אי הלימה זו יוצרת תכופות קושי שבא לידי ביטוי כבר בילדות המוקדמת. הברירה הניצבת בידם היא לקבל את תכתיבי החברה, לדכא את זהותם האותנטית ולקבל עליהם את זהות המגדר המיוחסת להם – או לצאת כנגד תכתיבי החברה, לבטא את עצמם ולחיות כרצונם.

פעמים רבות, מהלך זה כרוך גם בשינוי מאפיינים גופניים (סממני מין ראשוניים ומשניים) לביטוי מדוייק יותר של זהותם, להשגת תחושה של נוחות בגוף ולשיפור הביטחון העצמי בצאתם אל החברה. חשוב לציין שלא כולם מעוניינים בהתערבות רפואית להתאמת מאפייני גופם, ובודאי שלא כולם מעוניינים בניתוחים. הליכים רפואיים להתאמה מגדרית מטרתם להקל על המצוקה הנפשית, אך הם אינם קובעים את זהותו המגדרית של אדם – שהיא עניין סובייקטיבי.

למרות שאנשים טרנס זקוקים למערכת הרפואית, בין השאר בשביל התאמה מגדרית בטוחה, יש הרבה משקעים וחסמים שמעורבים בקשר הזה:
מלבד הדרה חברתית ושעתוק של המערכת הרפואית של יחס מפלה ובלתי-מכבד כלפי אנשים טרנסג’נדרים, קיימים גם חששות בקרב הקהילה הטרנסית מטיפול רפואי – לעתים בגלל מצב כלכלי קשה או התמודדות נפשית מורכבת.

דיספוריה מגדרית גם כן עשויה להיות מעורבת כחסם להתמודדות עם העיסוק המאיים בגוף שכרוך במפגש הרפואי. טרנסג’נדרים רבים חוות וחווים אי-נוחות בגוף שלהם – לעתים ברמה האישית של אדם מול גופו ולעתים ביחס לאופן שבו הגוף נראה על-ידי אחרים ומשפיע על ההתיחסות הנלווית לכך כגבר או כאשה. לעתים תכופות, הקושי רב עוד יותר אל מול סממני המין – מה שיכול להפוך את המפגש הרפואי למאיים במיוחד.

אל הקושי האישי בהתמודדות עם הגוף נוסף חשש מיחס אנשי הרפואה. לצערנו, אנשים טרנסג’נדרים רבים נתקלו במצבים של סירוב להעניק טיפול רפואי או יחס משפיל ומבזה בעת מתן השירות. בשל הסיבות הללו, אנשים רבים בקהילה נמנעים מקבלת טיפול רפואי, גם במצבים המצריכים זאת, או מתקשים להישאר במעקב רפואי סדיר.