איידס - Safe-sex איידס - Safe-sex
בחרו עמוד

איידס

הריון ו HIV / איידס

היריון ואיידס/HIV.

איידס – תסמונת הכשל החיסוני הנרכש, היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף (HIV) הפוגע במערכת החיסון, עד כדי כישלונה המוחלט בשלבים מאוחרים של המחלה (שלב האיידס). הנגיף מועבר בין בני אדם בקיום יחסי מין, במגע של דם נגוע בדם של אדם אחר ומאם לעובר בעיקר בעת הלידה וההנקה. נגיף ה– HIV  נתגלה במדינות המערב בסוף שנות ה- 70 של המאה ה- 20, ומחלת האיידס הפכה מאז לאחת המחלות הנחקרות בעולם. המחלה נחשבה למחלה סופנית עד שבאמצע שנות ה- 90 נמצא שילוב תרופתי הנקרא "קוקטייל" (הכולל שלוש תרופות הניתנות יחד), אשר הצליח לעכב את קצב התרבות הנגיף ולאפשר שיקום חלקי של מערכת החיסון. הקוקטייל לא מרפא את המחלה, אולם השימוש בו מאריך את תוחלת החיים של החולים כך שכיום, איידס נחשבת מחלה כרונית. כלומר, מחלה ברת טיפול, שניתן לחיות איתה. למרות ההתקדמות הבלתי פוסקת בחקר הנגיף, טרם נמצאה תרופה או חיסון אשר ביכולתם למגר את המחלה באופן סופי.

כמה עובדות מהירות על נשים בהריון ואיידס/HIV:

  • על כל הנשים ההרות והנשים שמעוניינות להרות לעבור בדיקת איידס/HIV, ללא יוצא מן הכלל. בינואר 2016 פורסם נייר עמדה של המכון לאיכות ברפואה בהסתדרות הרפואית, הדורש מכל רופא נשים להפנות את מטופלותיו ההרות לבדיקת איידס. 
  • לאישה בהריון אשר נושאת את הנגיף ומטופלת בהתאם, יש סיכוי נמוך שתדביק את עוברה, סיכוי של פחות מ 1%. ללא טיפול יש סיכוי של 25% שהאם תדביק את העובר.
  • בזכות הרפואה המתקדמת והטיפולים הקיימים, אנשים רבים אשר נדבקו ב HIV טרום לידתם, חיים שנים רבות ומגיעים לבגרות.

בזכות המחקרים והטיפולים החדשים במחלה נשים רבות אשר נושאות את הנגיף יכולות להרות וללדת מבלי להדביק את ילדן בנגיף. מאז שנות התשעים של המאה הקודמת ישנה ירידה של 90% בכמות העוברים הנדבקים מאימותיהן במהלך ההריון והלידה, יחד עם זאת מספר הנשים הנשאיות שילדו, עלה. כיום, אישה הרה שלוקחת את התרופות כפי שנדרש ממנה בהריון, בצירים, בלידה ובהנקה ומספקת לתינוקה הנולד את התרופות המתאימות לו במשך 4-6 שבועות, אחרי לידתו, יכולה להקטין את הסיכוי שלו להידבק בנגיף לפחות מ1%. כמו כן, אחרי הלידה, האם יכולה להבטיח את בריאותו של תינוקה אם לא תניק אותו ולא תלעס עבורו את האוכל. בישראל, נשים נשאיות שילדו יכולות לקבל מקופות החולים למשך שנה שלמה, תחליפי חלב על מנת שלא יניקו את ילדיהן.

האם נשים שאינן נשאיות וחיות עם בן זוג נשא יכולות להרות ?

בהחלט. נשים אשר אינן נושאות את הנגיף, אך בן זוגן הוא נשא, צריכות להתייעץ עם רופא על מנת לקבל טיפול תרופתי מונע אשר ימנע הדבקה בנגיף אפילו עוד בטרם נחשפו אליו. טיפול זה נקרא PrEP. עוד על ה PrEP זה ניתן לקרוא כאן. טיפול זה יגן עליהן בזמן שינסו להרות ויגן עליהן ועל עובריהן בזמן ההיריון וההנקה.

כאשר אחד מבני הזוג הינו נשא והשני אינו נשא ניתן להיכנס להריון גם בעזרת הפריה מלאכותית וכך להבטיח שמירה על בריאות שני הצדדים.

מה נשאית המגלה שהרתה צריכה לעשות ?

לעיתים נשים נשאיות אינן יודעות שהן בהיריון, וכך עד שההיריון מאותר חולף זמן יקר שיכול להיטיב עם עוברן.

אם את נשאית ואינך מקיימת יחסי מין מוגנים – במכוון או שלא במכוון, חשוב שתדעי שגילוי מוקדם של ההיריון יוכל לעזור לך ללדת ילד בריא. אם בכוונתך להרות, כדאי שתתייעצי עם רופא עוד בטרם התחלת לנסות. אם אינך רוצה להרות הקפידי על שימוש באמצעי מניעה וזכרי שאמצעי מניעה כמו קונדום גם שומרים עליך מפני מחלות מין.

נשאית שגילתה שהיא בהריון ורוצה לשמור אותו צריכה לגשת בהקדם אל הרופא המטפל כדי שיוכל להתאים לה טיפול תרופתי מתאים.

הצלחתו של הטיפול התרופתי הניתן לנשאיות בהיריון תלוי מאוד ביכולתה של הנשאית ליטול את הטיפול כראוי, מבלי להפסיק, מרגע גילוי ההיריון ועד לאחד הלידה. נכון, לנשאיות בהריון יש אתגרים לא קלים שאין לנשים שאינן נשאיות למשל: נשים בהריון הסובלות מבחילות עלולות להקיא את הטיפול התרופתי ועבור נשים אחרי לידה הגעה למפגש הקבוע עם הרופא המטפל יכול להיות מטלה קשה. אך מאחר והטיפול יכול להגן על העובר ולאחר מכן על הילד הנולד, חשוב מאוד להתמיד בו.

הריון ולידה הם אתגרים שדורשים תמיכה של חברים ומשפחה, על אחת כמה וכמה הריון כנשאית. אם אין לך מעגל תמיכה קרוב תמיד תוכלי לפנות אלינו למרפאה או אל הוועד למלחמה באיידס בכדי לקבל ייעוץ ותמיכה.

מצב סוציו-אקונומי נמוך יכול עוד יותר להקשות על נשים נשאיות בהריון לקבל טיפול תרופתי מתאים. לנשאיות בהריון יכול להיות קשה עוד יותר לעמוד בטיפול תרופתי תובעני כאשר הן משתמשות בסמים, חסרות בית, חולות נפש, אסירות או חסרות מעמד.

האם לידה של נשאית שונה ?

לא. בעבר הומלץ על ניתוח קיסרי לכל נשאית על מנת להפחית את הסיכוי להדבק העובר. כיום עם הטיפול התרופתי גם ניתן ללדת בלידה רגילה.

האם נשאית יכולה להניק ?

כאמור, מומלץ לנשאיות לא להניק כדי להפחית את הסיכוי להדביק את ילדן ועל כן קופות החולים מחויבות לתת תחליפי חלב לנשאיות שזה עתה ילדו.

מקור: https://www.cdc.gov/hiv/group/gender/pregnantwomen/

 

שתפו

בואו נדבר על PrEP

PrEP – טיפול מונע הידבקות ב HIV/איידס, טרום חשיפתי 

ראשית נבהיר מהו PrEP

PrEP הוא טיפול מניעתי טרום חשיפה  Pre Exposure Prophylaxis. הכוונה היא לתרופה בשם TRUVADA (שמם הגנרי של החומרים הפעילים בתרופה emtricitabine / tenofovir), הנלקחת באופן סדיר, מדי יום ואמורה למנוע הדבקה ב-HIV  בשילוב עם שימוש קבוע בקונדום.

למעשה מדובר במעין אמצעי מניעה קבוע. אדם הנוטל את ה PrEP באופן קבוע, מוגן מפי הדבקה ב HIV.

כשהאיידס פרץ לתודעת העולם המערבי בשנות השמונים, אף אחד לא דמיין שיום אחד יהיה טיפול שכזה, שיוכל לשנות את חייהם של רבבות אנשים, ואפשר יהיה לומר, הללויה! יחד עם זאת, חשוב מאוד לדעת שהטיפול אינו יעיל אם לא לוקחים אותו באופן סדיר.

בשנת 2015 נבדקו במרפאת לוינסקי 2792 אנשים, מתוכם אותרו 17 נשאי HIV. בשנת 2016, בין החודשים ינואר לנובמבר, אותרו 17 נשאים נוספים מתוך 2421 אנשים שנבדקו. השנה עדיין לא הסתיימה ואנחנו כבר מזהים מגמה של עלייה בשיעור הנשאים המתגלים במרפאה.

בדומה למתרחש במדינות מערביות רבות, גם אצלנו חושבים אנשי המקצוע בתחום האיידס על מקומו של ה PrEP בתוך מכלול הכלים הקיימים להתמודדות עם התפשטות נגיף ה- HIV. טיפול זה עדיין לא רשום בישראל ואינו קיים בסל התרופות. אבל לפני שנצעק גוועאלד! עולות שאלות שמחייבות התייחסות כמו:

האם יש סיכונים בנטילת ה PrEP?
האם PrEP מתאים לכולם?
האם הכנסתו לסל התרופות באמת תקטין את מספר הנשאים החדשים?
מה בין PrEP לבין שימוש בקונדום?

על שאלות אלו ואחרות ננסה להתייחס כאן. אנחנו מזמינים אתכם/ן לכתוב לנו ולהרחיב יחד את השיח בנושא.

 אסור להתעלם מסיכוני ה- PrEP

מדובר בטיפול תרופתי הניתן לאנשים בריאים. בספרות המקצועית מתועדות תופעות לוואי שונות בהן פגיעה אפשרית בכליות וירידה בצפיפות העצם. לא מדובר על תופעות קשות ובטח לא בכל המקרים, אבל אם מחליטים לקחת PrEP צריך לקחת גם את זה בחשבון… זה לא אקמול או אופטלגין שמורידים עם הצ'ייסר הראשון ביום חמישי כדי להימנע מהאנג אובר למחרת…

חלוקת ה- PrEP דרך קופות החולים

בואו נסתכל לרגע על התמונה הרחבה וננסה לחשוב כמה צעדים קדימה. נניח שהטיפול המונע (PrEP) יחולק על ידי קופת החולים לאנשים המתאימים. חלוקת הטיפול למבוטחי קופות החולים, באמת עשויה להועיל, אך מה בדבר אוכלוסיות שאינן מגיעות לקופות החולים?

כיום ישנן שתי קבוצות משמעותיות של נשאים חדשים המתגלים במרפאת לוינסקי. האחת, אנשים שמגיעים ממדינות אנדמיות (אפריקה וברית המועצות לשעבר) בהן שיעור הנשאות ל HIV הינו גבוה. הקבוצה השנייה, גברים המקיימים יחסי מין בלתי מוגנים עם גברים (MSM).

תמונה זו משקפת את התפלגות התחלואה בקרב קבוצות סיכון במרפאה אך איננה משקפת את התמונה הארצית. במבט ארצי, עדיין MSM הם הקבוצה הגדולה ביותר של הנשאים. ונחזור למרפאת לוינסקי.

מרבית הנשאים החדשים המתגלים במרפאה משתייכים לקבוצות באוכלוסייה אשר אין להן גישה לטיפולים תרופתיים קבועים כמו למשל, חסרי מעמד ו- MSM "בארון ההומוסקסואליות", או לאוכלוסיות שמתקשות לדבוק במשטר תרופתי קבוע כמו חסרי בית מזריקי סמים ואנשים המשתייכים לקבוצות שוליים אחרות. מתן PrEP לכלל האוכלוסייה המטופלת בקופות החולים עשוי להחמיץ את הא/נשים הללו, אשר מוצאים את עצמם מודרים משירותי בריאות ולכן אין להם גישה לטיפולים תרופתיים שמוענקים על ידי קופות החולים. זו נקודה למחשבה לא?

אז למי אנחנו חושבים שהכי דחוף לתת PrEP?

לאוכלוסייה שנמצאת בסיכון גבוה להדבקה. כלומר, בני ובנות זוג של נשאי HIV שאינם נמצאים כיום בטיפול או שאינם דובקים בטיפול התרופתי שניתן להם, לא/נשים בזנות, לאנשים שמוצאים עצמם קורבן לפגיעות מיניות שוב ושוב, לאנשים שבעברם הרפואי פניות מרובות למיון והזדקקות לטיפולים מונעים לאחר חשיפה (PEP), וכן לאנשים שמסיבות שונות לא משתמשים בקונדום ועל כן נדבקים מעת לעת במחלות מין.

PrEP ושימוש בקונדום

הטיפול המונע (PrEP) אמור למנוע הדבקה ב-HIV בשילוב עם שימוש קבוע בקונדום. אך האם הטיפול המונע עלול להפחית את השימוש בקונדום? לדאבוננו כן. רבים מהפונים למרפאה אשר נוטלים PrEP (רוכשים אותו עצמאית בחו"ל) נמנעים משימוש בקונדום, מתוך הנחה שלקיחת הטיפול מונעת לחלוטין הדבקה ב HIV. דבר זה אינו נכון, וכבר דווחו מספר מקרים ברחבי העולם של גברים שנדבקו ב-HIV  עמיד ל- PrEP. זה אומנם נדיר אבל צריך להיות מודעים לזה.

מעבר לסיכון הזה, גם אם אינו גבוה, חשוב לזכור שקונדום אינו מגן עלינו רק מפני HIV/AIDS, אלא גם מפני מחלות מין. מי שנוטלים PrEP ומוותרים על קונדום, מעמידים עצמם בסיכון גבוה להידבקות במחלות אחרות שעוברות במין כמו זיבה, כלמידיה, עגבת והפטיטיס C. הפטיטיס C הינה מחלה כרונית קשה ומסוכנת שפוגעת בכבד.

ירידה בשימוש בקונדום תעלה את מספר הנדבקים במחלות מין, ופה אנחנו חייבים בהחלט לזעוק – גוועאלד!…

מה אנחנו מציעים?

לשלב בין חלוקת הטיפול המונע לאוכלוסיות בסיכון מוגבר לבין תכנית חינוך להתנהגות מינית נבונה.

צוות קו הייעוץ, האתר, הפורום והצוותים שלנו ב ASK עומדים לרשותכם/ן ומאחלים לכם/ן בריאות ואהבה  (:

שתפו

איידס פוביה – גורמים, תסמינים וטיפול.

ישנן מילים אשר יכולות לגרום לאנשים רבים פחד: מוות, סרטן, מחלות ועוד. בשנים האחרונות התווספה לרשימה זו המילה: איידס / HIV. זהו פחד מובן והגיוני לחלוטין, אך מה קורה כאשר הפחד לוקח את השליטה ופוגע באיכות החיים? אדם החושש כל כך מהאפשרות שנדבק באיידס, עד שאינו מסוגל לתפקד כרגיל ביומיום, ייתכן והוא סובל מחרדה הנקראת איידס-פוביה.

איידס פוביה מוגדרת כפחד לא ראציונלי מהידבקות באיידס, או פחד מנשיאת נגיף ה HIV, למרות שבדיקות הדם מעידות על כך שהאדם אינו נושא את הנגיף. יתכן והתיאור של הפוביה לא נשמע מורכב, אך ברב המקרים היא אינה חולפת מבלי עזרה מקצועית של פסיכולוג או פסיכיאטר.

מהי איידס פוביה ?

fear decision, businessman with very afraid, man in white shirt

פוביה מוגדרת כפחד או חרדה לא הגיוניים ולרוב גם כפייתיים, מדבר מאוד ספציפי. זהו פחד שיכול לשלוט בחייו של אדם ולמרות שהאדם יכול להכיר בעובדה שהפחד שולט בו, אין הוא יכול לגבור עליו. מדובר במעגל קסמים, loop, שלא קל לצאת ממנו.

לפעמים, אנשים הסובלים מאיידס פוביה משוכנעים כל כך שהם נדבקו באיידס ועל אף שכל הבדיקות שהם עשו חזרו שליליות, הם לא משתכנעים שהם בריאים. לעתים הם יבלו שעות על גבי שעות ברשת ויחפשו עדויות לכך שיש בסיס מוצק לפחדים שלהם, לעתים יסתמכו על כתבות מיושנות שכבר אינן רלוונטיות יותר או על אתרים המציעים עצות רפואיות (צ'אטים וכד'). הם לא יפסיקו לחפש אישור לפחד.

אחרים הסובלים מהפוביה יעשו הכול כדי להימנע מהידבקות בנגיף, למרות שהם יודעים הרבה על המחלה ועל הדרכים באמצעותן מועבר הנגיף:
יחסי מין ללא קונדום עם אדם החי עם נגיף ה- HIV.
מגע ישיר לריריות עם דם ומוצריו : מנות דם נגועות, שימוש במזרקים משומשים, וכדומה.
העברה מאם לילוד בזמן לידה והנקה.
רוק, דמעות, זיעה, קיא, נזלת, שתן או צואה אינם מדבקים. גם לחיצת יד, חיבוק, נשיקה (אפילו צרפתית חושנית), שתייה או אכילה מכלי מטבח משותפים, ישיבה על אותה אסלה, או שימוש במגבת משותפת אינם גורמים להדבקה. הנגיף לא מועבר במזון, או באוויר או באמצעות בעלי חיים ובכלל זה יתושים.
למרות שה"איידסופובים" יודעים את כל זה, הם עדיין יהיו מוטרדים מהאפשרות שידבקו משימוש בברזייה ציבורית, שירותים ציבוריים, לחיצת ידו של אדם שנוהג לקיים סקס מזדמן, או נגיעה בכתם שמזכיר כתם דם שהתייבש.

חלקם אף מסתגרים בביתם מחשש שידבקו וסובלים מבדידות איומה.

מהם הגורמים לאיידס פוביה ?

אין סיבה אחת מובהקת להופעת הפוביה. ישנם אנשים אשר להם נטיה לפתח פוביות באופן אורגאני, ובשלב מסוים הם עלולים לפתח פוביה גם לאיידס. אם הם היו חיים בעשור אחר יש סיכוי שהיו מפתחים פוביה לדבר אחר לחלוטין (במאה ה -17 למשל הייתה פוביה פופולארית מעגבת, כיוון שעדיין לא הומצאה האנטיביוטיקה ואנשים רבים היו מתים מעגבת). פסיכולוגים נוטים להאמין כי פוביות הן תוצאה של אירועים וחוויות של אדם, אך האירועים והחוויות לא חייבים להיות קשורים ישירות לנושא הפוביה. כלומר הפחד מאיידס לא חייב להופיע רק בגלל קיום יחסי מין לא מוגנים, טריגר יכול להיות גם משהו אחר לחלוטין.

עוד זרז להופעת הפוביה הן תחושות אשם הנובעות ממעשה, והחרטה שמגיעה בעקבותיו. מעשים טיפוסיים המביאים לתחושות אשמה כאלו הן: קיום יחסי מין של גברים נשואים מחוץ למערכת הזוגית הקבועה, צריכת מין בתשלום על ידי גברים נשואים או קיום יחסי מין בין גברים בפעם הראשונה. נסיבות כאלו מקושרות אסוציאטיבית עם הסיכון להידבקות ב- HIV, ועם הצורך להסביר לאחרים איך אירעה ההדבקות. במחשבתם של הסובלים מהפוביה יש קשר ישיר בין ההידבקות במחלה למעשה המתויג חברתית כמעשה שיש להתבייש בו. סוג של שבירת טאבו. הם חשים שאיידס הוא "עונש" על ה"חטא" שהם ביצעו, שהאשמה המלווה אותם היא ראציונאלית ושהם ראויים לסבל שכרוך בה. אגב, 90% מהסובלים מהתופעה הם גברים.

גם לרקע התרבותי יש השפעה על הופעת הפוביה. אמונתו של האדם, סביבתו התרבותית והדתית יכולה להוסיף למגמתיות של הפחד, בעיקר אצל אנשים אשר מאמינים או חונכו להאמין שיש מעשיים מיניים שהם אסורים או לא מוסריים.

כיצד מטפלים באיידס פוביה ?

עד כמה שהפוביה יכולה להיות לא ראציונלית ושתלטנית, ניתן לטפל בה. הטיפול ברב המקרים מכוון אל החרדה עצמה ולא אל "מקור הפחד". אם אתה או אחד הקרובים אליך סובלים מאיידס פוביה, מומלץ ליצור קשר עם אנשי מקצוע המומחים לנושא.
מי הם ? פסיכולוגים ופסיכיאטריים המתמחים בטיפול בפוביות, עדיפות לאלו בעלי קשר לארגונים או גופים אשר חוקרים ומכירים היטב את האיידס/HIV, ואולי אף עובדים בשיתוף עם מרכזי הבדיקות האנונימיים ומרכזי האיידס כמו המרפאה למחלות זיהומיות בתל השומר.

למידע נוסף בנושא :
כתבה מרתקת מ"הארץ" על איידס פוביה
מידע מפורט על התסמינים של הפוביה של מרכז ד"ר טל
למאמר המקורי (באנגלית)

שתפו

טיפול מונע לפני חשיפה (PrEP)

הקדמה

נכון ליולי 2015, 34 מיליון אנשים ברחבי העולם חיים כיום עם HIV. ישנן מספר שיטות למניעת הדבקה ב HIV, כגון שימוש נכון ועקבי בקונדום, שימוש במחטים חד פעמיים, ועוד. שיטות אלו הביאו לירידה באחוזי הנדבקים החדשים ב HIV  במספר מדינות, אולם במקומות שונים הוירוס עדיין מתפשט, דבר אשר העלה את הצורך באסטרטגיות מניעה נוספות. המאמצים למצוא חיסון ל HIV לא הניבו פרי, וכן גם מציאת טיפול שאינו דרך שילוב של מספר כדורים. על כן, ארגון הבריאות העולם (WHO) הציע גישה חדשה, טיפול מונע לפני חשיפה עבור אנשים הנמצאים בסיכון גבוה להדבקות ב HIV, אך לא נדבקו בנגיף.

מהו PrEP?

ההמלצות החדשות של ארגון הבריאות העולמי מתייחסות לשימוש יום יומי בטיפול תרופתי ל HIV עבור אוכלוסייה שטרם נדבקה ב HIV, על מנת למנוע הדבקה בנגיף. גישה מניעתית זו נקראת טיפול מונע לפני חשיפה (Pre-exposure Prophylaxis או בקיצור PrEP).

האם זה עובד?

המחקרים העיקריים עליהן מסתמכות ההמלצות לטיפול בוצעו בשתי קבוצות אוכלוסייה. הקבוצה הראשונה היא גברים ונשים טרנסג'נדריות המקיימים יחסי מין עם גברים. הקבוצה השנייה היא זוגות הטרוסקסואלים, כאשר אחד מבני הזוג חיובי ל HIV  והשני שלילי ל HIV. ממצאי המחקרים הללו הראו כי הטיפול אפקטיבי.

המלצות ארגון הבריאות העולמי – באילו מקרים כדאי לשקול למתן PrEP.

  1. במדינות בהן הדבקה ב HIV מתרחשת בין בני זוג, יש לשקול מתן PrEP לבן/ת הזוג השלילי/ת.
  2. במדינות בהן הדבקה ב HIV מתרחשת בין גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, או נשים טרנסג'נדריות המקיימות יחסי מין עם גברים, יש לשקול מתן PrEP.

תרופת קסם? לא כל הנוצץ זהב

  • הטיפול התרופתי אינו טיפול פשוט, ועלולות להיות לו תופעות לוואי, כגון ירידה בצפיפות עצם, תופעות לוואי במערכת העיכול (בחילות, שלשלולים, כאבי בטן) ופגיעה בתפקודי כליות. על כן, עולה השאלה האם יש לתת לאוכלוסייה בריאה טיפול תרופתי?
  • הטיפול אינו מומלץ עבור אנשים שיש להם בעיות בכליות, מאחר והטיפול עשוי לזרז הופעת פגיעה כלייתית חמורה ובלתי הפיכה.
  • הטיפול אינו מומלץ עבור אנשים שיש להם צהבת B, מאחר והטיפול מדכא רק באופן חלקי את הנגיף של צהבת B וכך עלולה להופיע עמידות לטיפול בצהבת B.
  • ישנה סכנה עבור מי שנוטל טיפול מונע לפני חשיפה ובכל זאת נדבק ב HIV, לפתח עמידות לטיפול וכך הטיפול בו כנשאHIV יהיה קשה יותר.
  • סיכון נוסף קיים בהיענות לקויה לטיפול ונטילה שגויה שלו, שכן קיים קושי בנטילה קבועה של תרופות אצל אנשים בריאים.
  • הטיפול המונע עלול להביא לירידה בשימוש בקונדום ועליה במחלות מין אחרות, לחלקן יש פחות ופחות אפשרויות טיפוליות יעילות.

מה קורה בישראל?

נכון לפברואר 2016, אישר משרד הבריאות תוכנית למניעת הידבקות בנגיף ה HIV. כך תהפוך ישראל לאחת המדינות הראשונות שבהן אושרה תוכנית מניעה תרופתית. עוד על הוועדה שאישרה את הטיפול בישראל בכתבה.

כמו כן, בישראל קיים טיפול מונע לאחר חשיפה .(PEP)

 

שתפו

קצת על איידס

איידס – תסמונת הכשל החיסוני הנרכש
איידס היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף ה- HIV) human immunodeficiency virus) הפוגע במערכת החיסון, עד כדי כישלונה המוחלט בשלבים מאוחרים של המחלה (שלב האיידס). הנגיף מועבר בין בני אדם בקיום יחסי מין, במגע של דם נגוע בדם של אדם אחר ומאם לעובר בעיקר בעת הלידה וההנקה.
נגיף ה– HIV נתגלה במדינות המערב בסוף שנות ה- 70 של המאה ה- 20, ומחלת האיידס הפכה מאז לאחת המחלות הנחקרות בעולם. המחלה נחשבה למחלה סופנית עד שבאמצע שנות ה- 90 נמצא שילוב תרופתי הנקרא "קוקטייל" (הכולל שלוש תרופות הניתנות יחד), אשר הצליח לעכב את קצב התרבות הנגיף ולאפשר שיקום חלקי של מערכת החיסון. הקוקטייל לא מרפא את המחלה, אולם השימוש בו מאריך את תוחלת החיים של החולים כך שכיום, איידס נחשבת מחלה כרונית. כלומר, מחלה ברת טיפול, שניתן לחיות איתה. למרות ההתקדמות הבלתי פוסקת בחקר הנגיף, טרם נמצאה תרופה או חיסון אשר ביכולתם למגר את המחלה באופן סופי.

תסמינים לאיידס
חשוב לזכור כי אין תסמינים מוגדרים ל- HIV  וכי לא כל אדם חווה את אותן תופעות. סמוך לאחר ההדבקה, ישנם אנשים המדווחים על מחלת חום דמוית מחלת הנשיקה, המלווה בהגדלה של קשרי לימפה, אשר חולפת בלא טיפול ונגרמת ע"י הנגיף עצמו. בין מועד ההדבקה לבין מועד פרוץ התסמינים של מחלת האיידס קיימת תקופת נשאות, במהלכה אין תסמינים כלל אך תתכן הדבקה של בן או בת הזוג בנגיף. תסמיני מחלת האיידס מופיעים לרוב מספר שנים אחר ההדבקה (שנתיים עד שלוש בד"כ) והם כוללים זיהומים, לרבות זיהומי תורפה (ע"י מחוללים שבנוכחות מערכת חיסון תקינה אינם גורמים לזיהום, כגון פטרת פה עקשנית), ירידת משקל ניכרת, ומחלות סרטן שונות.

 איך מאבחנים בדיקת קומבו (HIV Ag/Ab Combo) משלבת בדיקה לאיתור הנגיף עצמו, על ידי זיהוי חלבון המצוי במעטפת הנגיף (אנטיגן p24) ובדיקת ELISA. מאשרת נשאות שלושה שבועות לאחר ההדבקה. בדיקת הקומבו היא הבדיקה הנפוצה ביותר, ומבוצעת בכל במרכזי הבדיקה וקופות החולים.הבדיקה זמינה בכל המרכזים הרפואיים ובקופות החולים ללא תשלום. בחלק מהמרכזים הרפואיים ובוועד למלחמה באיידס ובמרפאת לוינסקי ניתן לבצעה באופן אנונימי.
 דרכי ההדבקה יחסי מין עם אדם שיש לו HIV ללא אמצעי הגנה, גם לפני הופעת סימני המחלה; מגע עם דם נגוע ב- HIV (מנות דם נגועות, שימוש במזרקים משומשים, קעקוע ופירסינג במחטים לא סטריליות); העברה מאם  לילוד בזמן לידה והנקה.
רוק, דמעות, זיעה, קיא, נזלת, שתן או צואה אינם מדבקים. גם לחיצת יד, חיבוק, נשיקה (אפילו צרפתית חושנית), שתייה או אכילה מכלי מטבח משותפים, ישיבה על אותה אסלה, או שימוש במגבת משותפת אינם גורמים להדבקה. הנגיף לא מועבר במזון, דרך האוויר או באמצעות בעלי חיים ובכלל זה יתושים.
 איך מטפלים המחלה אינה ניתנת לריפוי. התרופות שפותחו בשנים האחרונות אינן מסוגלות להשמיד את הנגיף, אך יש ביכולתן להאריך את תוחלת החיים של החולים ולשפרה.
 מניעה שימוש נכון ועיקבי בקונדום נותן הגנה טובה

בכל מערכת יחסים חשוב לעשות בדיקה לגלוי HIV לפני קיום יחסי מין לא מוגנים. עד שמגיעות תוצאות הבדיקה יש להמשיך ביחסי מין מוגנים.

תקופת חלון: שלושה שבועות לאחר החשיפה. 

רוצים לקרוא על טיפול מונע? PEP, PREP

שתפו

חושש/ת שנדבקת באיידס? ניתן לקבל טיפול מונע לאחר חשיפה למחלה (PEP)

מהו PEP?

טיפול מונע לאחר חשיפה (Post Exposure Prophylaxis  או בקיצור PEP ) הוא טיפול אנטי-רטרו- ויראלי קצר מועד להפחתת הסבירות להדבקות ב HIV  לאחר חשיפה פוטנציאלית (למשל, במגע מיני לא מוגן או תאונת עבודה שיש בה סיכון להדבקה ב HIV).

איך זה עובד?

כדי שהטיפול המונע יהיה יעיל, יש להתחיל ליטול את הטיפול עד 72 שעות לאחר החשיפה. מדוע? כי אנחנו רוצים 'לתפוס' את הוירוס לפני שיהיה לו מספיק זמן לשכפל את עצמו בהיקף רחב בגוף שלנו. הטיפול מכיל בדרך כלל 'קוקטייל' של 2-3 תרופות שונות, וניתן ל 28 ימים. כדאי לקחת בחשבון שיתכנו תופעות לוואי, כגון בחילה והקאות בחלק מהמקרים. חשוב לציין כי להקפדה על נטילת הטיפול באופן יום יומי ולאורך כל התקופה יש חשיבות מכרעת ביעלות הטיפול.

גלולת 'היום שאחרי'? לא ממש

PEP אינו מונע הדבקה ב 100% ואינו מבטיח שאדם לאחר חשיפה הנוטל את הטיפול לא ידבק ב HIV. מדובר על אחוזים גבוהים של מניעת הדבקה (מעל 80% על פי מחקרים שמדווח עליהם ארגון הבריאות הבינלאומי WHO) אבל לא על מניעה מוחלטת. הטיפול המונע לא נועד להחליף התנהגות מינית בטוחה, ובראשה שימוש קבוע ועקבי בקונדום, והוא הרבה פחות אפקטיבי מאשר הימנעות מחשיפה ל HIV מלכתחילה.

איפה אפשר לקבל PEP?

הטיפול ניתן אך ורק בבתי חולים שיש בהם מרכז איידס. ניתן לפנות לחדר המיון של אחד מבתי החולים הללו 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

בתי החולים בהם יש מרכז איידס:

  • בית חולים איכילוב – מרפאה אימונולוגית
  • בית חולים תל השומר – מרפאה זיהומית
  • בית חולים רמב"ם – מרפאת אימונולוגיה ואלרגיה
  • בית חולים מאיר – מרפאה זיהומית
  • בית חולים הדסה עין כרם – מרפאה זיהומית
  • בית חולים סורוקה – מרפאה זיהומית
  • בית חולים קפלן – מרפאת נווה אור

זכרו שלא מדובר בטיפול כבקשתך – הטיפול ניתן על סמך החלטת הרופא שתפגשו בחדר מיון. ההחלטה תתקבל לאחר התייעצות עם מומחה לאיידס או מומחה למחלות זיהומיות. אלו יעריכו האם מידת החשיפה במקרה הנדון מצדיקה מתן טיפול מונע.

כמה זה עולה לנו?

הטיפול ניתן בחינם לכל אזרח ישראלי, על חשבון קופת החולים. כל מי שניתן לו טיפול מונע מקבל בדרך כלל טיפול ליום-יומיים הראשונים בבית החולים, ומרשם לתרופות ליתר התקופה. המשמעות היא שהמידע יופיע בקופת החולים שלכם.

http://www.who.int/hiv/topics/prophylaxis/info/en/

http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/rr5402a1.htm

http://aids.gov/hiv-aids-basics/prevention/reduce-your-risk/post-exposure-prophylaxis/

 

שתפו

בדיקות איידס

למה עלי לבצע בדיקת איידס?
בדיקת האיידס נעשית על מנת לבחון אם הנגיף חדר לגופך וגרם לזיהום. איבחון מוקדם של הזיהום בדם יאפשר לנשא להיות במעקב רפואי, ואגב כך לקבל טיפול מתאים שביכולתו להפחית את השפעות המחלה ולהאריך את חייו של נשא האיידס.באיזו תדירות עליי לבצע בדיקת איידס?
המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ממליץ לכל הגברים אשר מקיימים יחסי מין עם גברים להיבדק אחת לשנה. יחד עם זאת, רצוי להתייחס לרמת הסיכון שלך ביחסי המין ולמספר השותפים המיניים. ככל שיחסי המין שקיימת מסוכנים יותר (למשל, קיום מין אנלי ללא שימוש בקונדום, חשיפה לנוזלי הזרע של השותפים המיניים, וכו'), וככל שמספר השותפים המיניים היה גדול יותר- מומלץ להיבדק בשלב מוקדם.

איפה ניתן לבצע את הבדיקה?
ניתן לבצע את הבדיקה אצל הרופא שלך בקופת החולים, במרכזי האיידס בבי החולים, במרפאות המין של משרד הבריאות בחיפה ובירושלים, וכן במרפאת הבדיקות של הוועד למלחמה באיידס בתל אביב ושל הבית הפתוח בירושלים. בדיקות האיידס החסויות מבצעות ללא תשלום.

לקחו לי דם בקופת החולים לבדיקה שגרתית, האם ביצעו בדיקת איידס לדגימה?
לא, ומדובר בטעות נפוצה. אין מבצעים בדיקה לאיידס ללא בקשת המטופל, ולכן יש צורך לבקש את בדיקת האיידס כאשר מעוניינים לבצע אותה.

תרמתי דם, האם עשו בדיקת איידס לדמי?
כן. בנק הדם מבצע בדיקות איידס לכל תרומות הדם. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי ייתכן והם לא יצליחו לאתר את הנבדק במידה שתוצאת הבדיקה שלו חיובית. לכן, אין לסמוך על כך שלא התקשרו אלייך מבנק הדם, ויש לבצע בדיקה ייעודית לאיידס בלי שום קשר לתרומת הדם.

מה קורה אם אמצא נשא איידס בבדיקת הדם?
במידה שתוצאת הבדיקה חיובית, תקבל הסבר מהרופא על הבדיקות הנחוצות ובמידת הצורך על טיפולים מתאימים למניעת החמרת המחלה. בנוסף, הרופא ינחה אותך כיצד לצמצם את חשיפת המגעים המיניים לנגיף.

האם העובדה שאני מבצע בדיקת איידס תיוודע לגורמים נוספים?
בדיקת האיידס היא חסויה. המידע על כך שנבדקת ועל התוצאה תישאר במסגרת קופת החולים או מרכז האיידס בו תיבדק. במידה שהתוצאה חיובית, תעבור תישאול קצר ע"י אחות מלשכת הבריאות.

קומבו, בדיקה מהירה – אני מבולבל. איזה סוגי בדיקות איידס קיימות?
הבדיקה השיגרתית לאיידס היא בדיקת קומבו, אשר בודקת נוכחות נוגדן ואנטיגן בדמך לנגיף. התוצאה מתקבלת לאחר מספר ימים. בדיקה מהירה בדם בודקת נוגדנים בלבד, והתשובה מתקבלת תוך 20 דקות. יש לציין כי התוצאה במקרה זה אינה סופית, וצריך להמתין לתוצאה של בדיקת הקומבו. אין דוגמים דם לבדיקה מהירה בלבד, וכל מי שמבקש לבצע בדיקה מהירה- דמו נבדק גם בערכת הקומבו. בדיקת הקומבו מבוצעת בחינם. לעומת זאת, הבדיקה המהירה אינה מתבצעת בחינם (עולה כסף), וניתן לבצעה במרפאת הוועד למלחמה באיידס ובבית הפתוח. במרפאת לוינסקי מתבצעת בדיקת הקומבו בלבד.

מהי בדיקה אנונימית?
כל בדיקות האיידס הן בדיקות מזוהות וחסויות. משמעות הדבר שעצם ביצוע הבדיקה אינו מפורסם לגורמים נוספים מלבד לרופא ששלח את הדגימה, או למרכז האיידס/מרפאה בו ביצעת את הבדיקה. במידה שהתוצאה חיובית, המידע נמסר לרופא שהמליץ לך לבצע את הבדיקה ולמשרד הבריאות. המידע נשמר בקפדנות רבה, ותוך שמירה מלאה על הסודיות והפרטיות של הנבדקים ואינו מועבר לשום גורם אחר. בדיקה אנונימית אינה מבוצעת בחינם מלבד במרפאות המין של משרד הבריאות.
כמה עולה בדיקת איידס?
בדיקת האיידס השיגרתית, שהיא חסויה ומבוצעת בערכת הקומבו מתבצעת בחינם. יחד עם זאת, אם הנבדק מעוניין להיבדק בערכה מהירה- הבדיקה בתשלום. בנוסף, בדיקות אנונימיות נעשות בתשלום, מלבד אלה המתבצעות במרפאות המין של משרד הבריאות.

אני רק מוצץ ולא מקיים מין אנלי, האם עליי להיבדק?
הסיכון בהעברת הנגיף במין אורלי הוא נמוך ביותר, ויש האומרים אפסי. על כל פנים, ובכדי להסיר חשש ניתן להיבדק 7 שבועות לאחר האירוע.

קיימתי מין אנלי לא מוגן ואני חושש שנחשפתי לנגיף. תוך כמה זמן אוכל להיבדק?
בדיקת הקומבו שבאמצעותה מבצעים בדיקות איידס היא חדישה ומשוכללת, וניתן לזהות את הזיהום בוודאות 7 שבועות לאחר האירוע בו יתכן ונחשפת.

אני רוצה להיבדק, אך חושש מהבדיקה- מה עלי לעשות?
חשוב להיבדק לאיידס כדי שתוכל לדעת מה מצב בריאותך. תוצאת הבדיקה של מרבית הנבדקים, לשמחתנו, היא שלילית, והם אינם נשאים. ביצוע הבדיקה יאפשר לך להשתחרר מטרדות ומחששות קיימים, ולהיות "בראש שקט". אגב, ישנם אנשים החוששים מדקירת המחט, אך מדובר בדקירה קלה של בדיקת דם שיגרתית והשקט הנפשי שבעקבותיה "שווה" את מחיר הדקירה הקצרה.

איך בדיוק עובדת בדיקת האיידס?
מדובר בזיהוי הנוגדנים שהגוף מפתח כנגד הנגיף בדגימת הדם. כאשר הנגיף חודר אל הגוף, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים כנגדו. הנוגדנים אינם יעילים לסילוק הנגיף מהגוף, אך ניתן לזהות אותם בבדיקה המיוחדת לאיידס. הגוף בד"כ מפתח נוגדנים לנגיף תוך מספר שבועות, ולכן ניתן לזהות את הנגיף בוודאות בחלוף 7 שבועות מהחשיפה.

אם תוצאת בדיקת האיידס שלי היא שלילית, האם גם השותף המיני שלי הוא שלילי?
לא. ייתכן שאתה נבדקת ואינך נושא את הנגיף, אך בן הזוג הוא נשא. זאת, כיוון שייתכן והנגיף לא עבר מהשותף המיני אלייך. מומלץ לבצע בדיקת איידס זוגית טרם קיום יחסי מין לא מוגנים.

שתפו
שתפו