הביצית היא התא הגדול ביותר בגוף האנושי (12mm), אישה נולדת עם מליוני ביציות לא בשלות, אשר ממוקמות בשחלות. בתהליך הביוץ מבשילות מספר ביציות, ולרוב רק אחת מהן משתחררת מהשחלה, ומשם עושה את דרכה אל החצוצרה ומשם לרחם.
שלושת השלבים בחיי הביצית 
- ביוץ: השחלה משחררת ביצית
הורמונים הקשורים במחזור החודשי גורמים לביציות להבשיל בשחלות. בערך כל 28 ימים, “נבחרת” שחלה אחת בה מבשילות מספר ביציות, ביצית אחת בשלה משתחררת מהשחלה. זה הוא תהליך הביוץ. לאחר השחרור מהשחלה, הביצית נעה לתוך צינור החצוצרה, שם היא נשארת במשך כ-12 עד 24 שעות בלבד, בזמן הזה יכולה להתרחש הפריה. אם הביצית לא מופרית בזמן הזה, היא נספגת והווסת (שהיא הדימום של המחזור) מתחילה כעבור שבועיים.
קיים בלבול בין המושג ביוץ לבין המושג “תקופת הביוץ”. הביוץ עצמו נמשך במשך כמה שניות בלבד, במהלכו נפרדת הביצית מהשחלה. תקופת הביוץ היא התקופה הפורייה בכל חודש שנמשכת כיומיים-שלושה סביב הביוץ.
זהו למעשה אורך חלון ההזדמנויות שבמהלכו ניתן להיכנס להריון.
חלון זה מורכב משני גורמים: משך חיי הביצית – כ-24 שעות, ומשך חיי הזרע – כ-48 עד 120 שעות.
אישה יכולה להיכנס להריון החל מיומיים לפני הביוץ ועד ליום אחרי הביוץ. אם במהלך חלון ההזדמנויות לא פגשה הביצית בזרע, היא מתפרקת.
- הפריה: זרע פוגש ביצית
ביצית בשלה יכולה להיות מופרית על-ידי תא זרע בקצה החצוצרה במהלך ביוץ. זה קורה ביחסי מין שאינם מוגנים. הזרע עושה את דרכו במעלה הנרתיק, דרך צוואר הרחם ודרך הרחם לתוך החצוצרות. אם ביצית בשלה נמצאת בחצוצרה, יכולה להתרחש הפריה.
לעתים נדירות, יכולה להתרחש הפריה גם כאשר הייתה שפיכה בפתח הנרתיק. כיווצי הרחם בעת גירוי מיני ואורגזמה, עוזרים לנוזל הזרע “לטפס” במעלה הנרתיק.
הטכנולוגיה מאפשרת להפרות ביצית, או על ידי הכנסת זרע לגוף הנשי (הזרעה מלאכותית) או על ידי הפריה של ביצית מחוץ לגוף ולאחר מכן הכנסת הביצית המופרית לרחם (הפריה מלאכותית).
- השרשה: הביצית המופרית מתחברת לרירית הרחם ומתחיל ההריון.
רוב הביציות מופרות על ידי הזרע בעודן בחצוצרות. הביצית המופרית נוסעת במורד החצוצרה לתוך הרחם. זה יכול לקחת יום, יומיים. כאשר הביצית מגיעה לרחם, היא יכולה להשתרש ברירית הרחם (האנדומטריום) וההריון יתחיל. ביציות מופרות שלא משתרשות ברירית הרחם (כלומר הריון שלא “נקלט”) מופרשות החוצה בווסת (דם המחזור) הבאה.
עובדות מרכזיות לגבי ביוץ
- ביצית חיה בין 12 ל-24 שעות לאחר שהיא יוצאת מן השחלה.
- לרב, משתחררת רק ביצית אחת מהשחלה בכל פעם .
- הביוץ יכול להיות מושפע מלחץ נפשי, תזונה, מחלה או משבוש שיגרה כלשהו (כמו מעבר לארץ אחרת, אקלים אחר ועוד).
- חלק מהנשים עשויות לחוות דימום קל (כתם דם) או הפרשה בזמן הביוץ.
- השתרשות של ביצית מופרית בדרך כלל מתרחשת בין 6 ל-12 יום לאחר הביוץ.
- כל אישה נולדת עם מיליוני ביציות לא בשלות הממתינות לתחילת הביוץ- אישה נולדת עם כל הביציות שלה.
- ווסת עשויה להגיע גם אם לא היה ביוץ.
- ביוץ יכול לקרות גם אם לא הייתה ווסת.
- חלק מהנשים יכולות לחוש קצת כאב או אי נוחות באזור השחלות במהלך הביוץ במה שמכונה “מיטלשמרץ” (כאבי ביניים בגרמנית).
- אם ביצית אינה מופרית, היא נספגת לתוך דופן הרחם ויוצאת בווסת.
