הכותב הוא דר’ עידן מיליצ’ר – פסיכוטרפיסט, מטפל מיני, ומטפל זוגי.
שפיכה מאוחרת או שפיכה מעוכבת היא תופעה המאופיינת בקושי של הגבר לשפוך. 
זוהי אולי הפנטזיה “היבשה” של כל גבר, שלא לגמור מהר, אך במציאות גברים הלוקים בשפיכה מעוכבת, חווים סבל לא קל. זה כמו נסיעה במכונית מדהימה לשום מקום ואף פעם לא מגיעים… תרתי משמע, והטיול הופך מהנאה לסיוט.
לא נעים לקיים עוד ועוד יחסי מין, הזקפה עומדת ויוקדת כלפיד אש התמיד, עד שמרגישים פריצת דיסק בגב, ועדיין לא מצליחים לשפוך. כמובן שאחרי זמן מה שלא מצליחים לשפוך, יש ירידה בזקפה ועלייה בתסכול.
בעבר הלא רחוק נחשבה תופעה זו לנדירה, אך עם השנים אנו עדים ליותר ויותר גברים המתלוננים על כך שהם מתקשים לשפוך. המחקרים כיום מצביעים על בין 2%-7% הלוקים ברמה כזו או אחרת בתפקודם.
אז מה זה בעצם שפיכה מעוכבת? זמן השפיכה הממוצעת הוא 2 עד 5 דקות ל”מטיבי לכת” ☺ מרגע החדירה. ישנם גברים שגומרים לאט מאוד או מתקשים לגמור בכלל במהלך יחסי מין עם בת/בן זוג. מצב זה נקרא שפיכה מעוכבת.
כאמור, התופעה נעה בין קושי לשפוך ביחסי מין מלאים ועד קושי לשפוך בכלל, גם באוננות לבד (אם כי קושי לשפוך באוננות לבד נדיר מאוד).
יש לא מעט גברים שמתביישים במצב וכתוצאה מכך “אורזים” אותו בכל מיני סיפורי גבורה כמו אני בשליטה, אני מתחשב בהנאה שלך, קטן עלי והכול בראש, ו.. ידה ידה ידה….כל מיני תירוצים הבאים להסתיר את הקושי.
הסיבות לשפיכה מעוכבת רבות ומגוונות:
- מחלות כמו: סוכרת, טרשת נפוצה, ומחלות אחרות עלולות לפגוע ברפלקס השפיכה.
- שימוש בתרופות, בעיקר תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה-SSRI עלולות לפגוע בשפיכה ולעכבה. אצל נשים התגובה לתרופות תהייה עיכוב עד אי יכולת להגיע לאורגזמה.
- שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות עלול אף הוא להשפיע באופן כזה שיעכב את השפיכה, בדומה לתרופות הנוגדות דיכאון.
- שימוש באלכוהול ו/או שימוש מאסיבי ותדיר בסמים, בעיקר מהקשים יותר. (לא אני אקבע מהם הקשים יותר).
סיבות פסיכולוגיות:
- הרגלים ודפוסים של תחילת יחסי המין. גבר שמתרגל לאונן בדרך מסוימת, לדוגמה בחיכוך במזרון, יתקשה לשפוך בדרך אחרת. לחילופין, אוננות תוך כדי מגע מאוד חזק ומאסיבי על איבר המין, תקשה על השפיכה במגע אחר “עדין” יותר, כמו מין אוראלי ו/או יחסי מין מלאים.
- פחד, אמביוולנטיות ורגשות אשם משפיכה תוך כדי יחסי מין. רגשות עמוקים אלו, שהם תולדה של ילדותנו והקונפליקטים שנדחקו לתת-מודע ולא באו לידי פתרון, עלולים לבוא לידי ביטוי בחיינו הבוגרים באי יכולת לשפוך באופן רצוני.
- חרדת נטישה קשה מאוד. הילד שחשש שאימו תנטוש אותו אם יעשה דברים הגורמים לו הנאה אך אינם לרוחה ומרגיזים אותה. אותה אישה, תופסת כרגע באופן לא מודע, את מקום האם. הגבר חושש שתנטוש אותו ולכן לא מרשה לעצמו ליהנות עד הסוף….תרתי משמע.
- קושי “to let go” בחיים בכלל ובמין בפרט. חרדה תפקודית הבאה לידי ביטוי בקושי לשפוך.
- חוסר היכולת והקונפליקט בביטוי כעס בא לידי ביטוי ב-holding back (תרתי משמע).
- שפיכה מעוכבת כביטוי לאמביוולנטיות לגבי הקשר הזוגי.
- שפיכה מעוכבת כביטוי למאבקי הכוחות והשליטה בתוך המערכת הזוגית.
- שפיכה מעוכבת כביטוי לאירוע מכאיב כגון גילוי בגידה של בת הזוג.
- בגיל מתקדם רפלקס השפיכה נעשה איטי יותר.
- חשש או אי רצון להריון.
- ובחיים כמו בחיים, לא תמיד יש סיבה ידועה ומובנת.
הקושי בתפקודו של בן הזוג, בתפקוד המיני בכלל ובעיכוב השפיכה בפרט, מעלה הרבה תהיות אצל בת הזוג. בת הזוג עלולה להיכנס לסחרור של שאלות עצמיות באשר לנשיותה ולמיניותה. נשים רבות עלולות להרגיש לא מספיק מושכות וכלא מספקות את “הסחורה”, ונתקלתי לא אחת בנשים שציינו שהדימוי והערך העצמי יורדים בעוד המשקל עולה.
הטיפול:
אעשה כמיטב יכולתי לתת מענה כללי באשר לתהליך:
במידה ואין מרכיב גופני אשר יש לתת עליו את הדעת, הטיפול בשפיכה מעוכבת מתנהל בשני צירים:
האחד – הבנת המרכיב הפסיכולוגי הגורם לעיכוב השפיכה,
והשני – תרגילים החושפים באופן הדרגתי את המתקשה לשפוך ליחסי מין מלאים תוך תפקוד משביע רצון.
נכון שההתייחסות היא כל מקרה לגופו, אבל באופן כללי מלמדים את הלוקה בתפקודו לשפוך באוננות לבד, לשפוך באוננות ליד בת זוג, לאחר מכן הוא שופך עם בת הזוג ובסופו של תהליך תוך כדי קיום יחסי מין מלאים.
יחד עם זאת, כמובן שבפולניה, כמו בפולניה אוסיף ואגמור שאם יש קושי בשפיכה מספר חודשים של קיום יחסי מין ללא הצלחה, הייתי ממליץ לפנות לייעוץ מקצועי.
ד”ר עידן מיליצ’ר
אחראי מרפאת סקסולוגיה אנאורגנית גברים מרכז רפואי תל אביב
